אבנר – חבר, מורה, מקצוען בתחום הדרים, איש ספר ומוסיקה.
את דרכו כמדריך הדרים במשרד החקלאות התחיל אי שם בשנות ה – 60 של המאה הקודמת, לאחר לימודים בפקולטה לחקלאות.
זו היתה תקופה של פריחה ושגשוג בענף ההדרים. ההדרים נחשבו לענף מספר אחד, והסיסמה "הטובים להדרים" הפכה למעשה של נטיעות בכל הארץ.
אבנר, כמדריך, חלש על אזור נרחב של העמקים הפנימיים: עמק יזרעאל, עמק הירדן, עמק בית שאן וגליל תחתון. כמו כן, ליווה את תחנת הניסיונות "נווה יער".
היכרותי עם אבנר היתה משנות ה – 70. אנוכי, פרדסן צעיר בתחילת דרכי, ואבנר "אורים ותומים" שלי. משנות ה – 80, אני מדריך צעיר בתוך חבורת מדריכי העמקים. חבורה מגובשת: אבנר – זקן החבורה, דורון ז"ל, שמוליק גרוס ואנוכי.
אבנר כמדריך – אהבתי את דרכו. יקה, שלא מעגל פינות. חכם, ידען, מקצועי, אינו קופץ בראש, צנוע ובעל ראיה מקצועית בלתי רגילה. כוחו היה ביצירת אקלים וקשר מקצועי וחברי עם הפרדסנים, עם אנשי ההדרים בכל מערכות האריזה והשיווק, ומאידך השקיע בחינוך הדור הצעיר באזור, דרך עבודות גמר, ביוטופים וניסויים של תלמידי התיכונים באזור.
אבנר היה שותף בניסויים רבים כאשר האשכולית הלבנה – מרש היתה בראש מעייננו (אבנר היה הרפרנט לאשכולית מרש). במהלך שנותיו הרבות כמדריך הדרים בארץ, הוא לקח גם פרקי זמן לעבודה והדרכה בארצות מעבר לים, כנציג המדינה. אבנר עבד אצל השאה הפרסי, באיי האוקיינוס השקט, בפיליפינים, ג'מייקה ופפואה ניו גיני.
אבנר היה אדם מסודר מאד. לגביי, היה הברומטר לעונות השנה. בכל חודש אלול (עם הגיע הסתיו), שנה בשנה, ללא התחשבות במזג האויר, היה מופיע עם הסוודר הירוק של פעם שנסרג בעבודת יד בבית, ובכל חודש ניסן (פסח) אבנר עם מכנסיים קצרים וסנדלים.
אבנר, איש העמק, אחד מחוליה בתוך שרשרת של אנשי מקצוע מתחום ענף ההדרים, אשר בזכותם ענף ההדרים ממשיך ללבלב.
אהבנו אותך.
סיפור חיים נדם
התלם לא תם
העצים בפרדס הרכינו ראשם.
