נטע מור – שה"מ, משרד החקלאות;
עומר פרנקל ואיתי קרן – המחלקה למחלות צמחים, מנהל המחקר החקלאי
קרן מחקרי שה"מ, תוכנית מס' 870-6612-18
מבוא
מחלת הפיתיום מהווה בעיה קשה בגידולי ירקות בכלל, ובמלפפונים בפרט. עיקר גידול המלפפונים בארץ הוא במושב אחיטוב, שם מגדלים אותם באופן אינטנסיבי, לרוב כמונוקולטורה. מתאם סודיום לחיטוי הקרקע הוא התכשיר העיקרי שעשוי לתת פתרון לבעיה, אך יעילותו לרוב חלקית בגלל פירוקו המואץ של התכשיר באדמות אחיטוב ובגלל הקושי להשתמש בו בשל סמיכות החלקות לבתי היישוב. למניעת המחלה משמש כיום התכשיר רדומיל גולד נוזלי שניתן ביום השתילה, ולעיתים ניתן גם טיפול נוסף לפי הצורך. יש לזכור כי שימוש נרחב בתכשיר עלול לגרום בעתיד ל'שבירתו' ולגילוי עמידות של המחלה אליו. בעבודה זו בכוונתנו למצוא פתרונות חלופיים, כימיים ושאינם כימיים ואף ידידותיים לסביבה, למניעת פיתיום ואולי גם פטריות נוספות הנמצאות בקרקע. השערת המחקר היא שטיפולים ממוקדים בשלב השתילה המוקדם יספקו לצמחים הצעירים הגנה משופרת כנגד מחלות התוקפות בגיל צעיר, כגון פיתיום, ובכך יצמצמו את התלות בתכשירים המעטים הניתנים לשימוש במהלך הגידול.
מטרת המחקר היא בדיקת ארסנל חומרי ההדברה ושילוב בין כמה אמצעי הדברה, כולל משרני עמידות ותוספי קרקע, שיינתנו כטיפולים בתחילת הגידול ובמהלכו.
שיטות וחומרים
בחלקו הראשון של המחקר הועמדו שני ניסויים בתאי צמיחה לסריקת טיפולים כנגד מחלת הפיתיום. תבדידaphanidermatum P. גודל על גבי מצע דוחן במשך שבוע, ולאחר מכן שימש לאילוח מצע של טוף וכבול ביחס של ,30:70 בהתאמה, אשר בו נשתלו צמחי מלפפון בני 7 ימים מהזן רומי. יום לפני השתילה מולאו עציצים בנפח של שלושה ליטרים במצע המאולח, ובוצעו בהם טיפולי ההדברה המופיעים בטבלאות 1 ו.2- הניסויים הועמדו בבלוקים באקראי בחממה, כל טיפול כלל 4 חזרות, ובכל חזרה 4 צמחים, אשר שימשו לחישוב שכיחות התמותה בכל חזרה. הניסוי הראשון ערך 23 ימים ממועד האילוח, והניסוי השני נערך 33 ימים מהאילוח.
טבלה:1 רשימת החומרים וריכוזיהם אשר שימשו בניסוי הראשון להפחתת נזקי aphanidermatum P.
ריכוז/מינון לצמח תכשיר 0.02 סמ"ק לצמח רידומיל גולד 0.10% קנון 315 0.2 סמ"ק לצמח אגריפוס 0.12 סמ"ק לצמח קונסנטו 0.25 סמ"ק לצמח דיינון אנרג'י 0.2 גרם לצמח *AGF-161 ביו-פחם 1% משקלי 0.2+ גר' לצמח; *AGF-161 ביו-פחם *AGF-161+1%
* AGF-161 – תכשיר המכיל טריכודרמה
טבלה :2 רשימת החומרים וריכוזיהם אשר שימשו בניסוי השני להפחתת נזקי aphanidermatum P.
ריכוז/מינון לצמח תכשיר 0.02 סמ"ק לצמח רידומיל גולד 0.02 סמ"ק לצמח רידומיל גולד +ביו-פחם 0.2 סמ"ק לצמח דיינון אנרג'י 0.12 סמ"ק לצמח קונסנטו 0.02 סמ"ק לצמח רידומיל+קנון 1% משקלי ביו-פחם 0.1 סמ"ק לצמח אינפיניטו 0.2 סמ"ק לצמח דיינון 0.1% קנון 315
בחלקו השני של המחקר נעשו ניסויים לבחינת השפעת השימוש בחומר ההדברה המסחרי: דיינון, במשרהעמידות אגריפוס ובשילוב של דיינון ואגריפוס )דיינון אנרג'י,) על רקע של הדבקה בפיתיום, בנגיף הCGMMV-
או בהדבקה משולבת מאוחרת עם שני הפתוגנים. בשלב הראשון של הניסוי הודבקו צמחים בני שבוע ב- P.
,apahanidermatum ויום לפני ההדבקהחולקו העציצים לטיפולים השונים, כמתואר להלן בטבלה .3
טבלה :3 רשימת החומרים וריכוזיהם, אשר שימשו בניסוי להפחתת נזקי apahanidermatum P. ביישום משולב של דינוןואגריפוס על רקע פיתיום והדבקה מאוחרת בנגיף הCGMMV-
ריכוז/מינון לצמח תכשיר 0.2 סמ"ק לצמח אגריפוס 0.2 סמ"ק לצמח דיינון 0.2 סמ"ק לצמח דיינון אנרג'י ביקורת מאולחת ביקורת לא מאולחת בפיתיום 0.2 סמ"ק לצמח אגריפוס ללא פיתיום 0.2 סמ"ק לצמח דיינון ללא פיתיום 0.2 סמ"ק לצמח דיינון אנרג'י ללא פיתיום
כל טיפול כלל בין 24 ל40- עציצים )שני צמחים בעציץ) בתא עם בקרת אקלים בטמפרטורה של 25 מ"צ למשך 14 יום, ותועדה התפתחות המחלה, לשם כימות השפעת הטיפולים ללא נוכחות הנגיף. כעבור 14 יום נלקחו רק הצמחים ששרדו ולא התמוטטו, וחולקו מחדש בחממת זכוכית במבנה של חלקות מפוצלות, לטיפולים: )I ללא הדבקה בפתוגן; (II צמחים מודבקים בפיתיום בלבד; )III צמחים מודבקים בנגיף ה- CGMMV בלבד; (IV צמחים מודבקים בפיתיום ובCGMMV- במשולב. החלוקה נעשתה כך שכל חלקה מפוצלת כללה 10 צמחים מכל טיפול. בסיום הניסוי נלקחו מדדי תמותה ומדדי גובה.
בחלקו השלישי של המחקר בוצע ניסוי בשטח המניב לבדיקת חומרי הדברה ומשרנים
הניסוי נערך בחלקת מלפפונים במשק מרדכי עזריה ממושב אחיטוב. יום לפני השתילה ויישום התכשירים אולחו גומות השתילה בשני מיני הפיתיום, 0.25% משקלי 25%( דוחן מאולח בפטריה, ממצע השתילה) בתוך תערובת שתילה המכילה טוף וכבול. 50 גרם תערובת נגועה פוזרה בכל גומת שתילה. בטיפול הפחם הפעיל עורבבה תערובת הפיתיום עם ביו-פחם ופוזרה בגומות הטיפול בכמות של 50 גרם לגומה. הניסוי נערך במתכונת בלוקים באקראי בארבע חזרות. גודל חזרה: כ- 3.5 מטרים; שתי שורות צמודות המכילות 17 צמחים; מרחקי השתילה: כל 20 ס"מ, המרחקים בין הטפטפות: 20 ס"מ. סוג האדמה: בינונית. בצמוד לחלקת הניסוי בשורה נוספת של מלפפון לא מורכב ניתנו הטיפולים השונים, למעט ביו-פחם ללא אילוח בפיתיום. החלקה נשתלה בתאריך 11 באוקטובר 2019 בזן PS-64 לא מורכב (גודל שתיל 20 אינץ,)' הידוע כרגיש יותר למחלה, ויתר החלקה נשתלה בזן מורכב.
רשימת הטיפולים שיושמו:
.1 רדומיל גולד נוזלי 50 סמ"ק/דונם .2 דיינון אנרג'י 0.3 סמ"ק/שתיל
.3 אגריפוס 0.2 סמ"ק/שתיל .4 דיינון 0.3 סמ"ק/שתיל
.5 אינפיניטו 150 סמ"ק/דונם .6 דיסארם 150 סמ"ק/דונם .7 ביו-פחם 1%
.8 יוניפורם 100 סמ"ק/דונם
.9 224 NC (חומר פעיל: )Emisulberon 1000 סמ"ק/דונם
.10 היקש נגוע
הגמעה ראשונה בוצעה בתאריך ,10/10/2019 מיד לאחר אילוח הגומות בפיתיום ויום לפני השתילה; הגמעה שנייה – בתאריך .29/10/2019 הטיפולים ניתנו לשתיל בתמיסה בכמות של 50 סמ"ק, שהופעלה בהשקיה של 5 מ"ק מים/דונם. מעקב אחר הופעה של פתוגנים בעלווה נערך החל מהשתילה. בגלל הופעת כשותית בחלקות הניסוי, למעט בטיפול האינפיניטו, בוצעה בתאריך 12/11/2019 הגמעה שלישית – באינפיניטו בלבד.
תוצאות המחקר
חלק 1 – בדיקת חומרים כנגד מחלת הפיתיום
תמותה ראשונה מפיתיום החלה יומיים לאחר האילוח בביקורת הלא מטופלת, תכשיר הטריכודרמה AGF161 ו- AGF161 עם ביו-פחם .1% המחלה המשיכה להתפתח ולהחמיר גם בטיפולים השונים, עד שנעצרה כעבור 23 ימים מהאילוח. בניסוי זה ההבדל המובהק היחיד מטיפול הביקורת היה ביישום של רידומיל גולד גם במדד חומרת המחלה הסופי וגם בערכי ה.AUDPC- עם זאת, השונות בין החזרות הייתה גדולה ומיסכה על ההבדלים בין הטיפולים (טבלה .)4
בניסוי הנוסף שנערך החלה המחלה מאוחר יותר, ביום החמישי מהאילוח בטיפול הביקורת הלא מטופלת ובביו- פחם .1% בניסוי זה התמוטטו צמחים רק בשני הטיפולים שהוזכרו, ולקראת סוף הניסוי – גם בטיפול הקנון, אשר התמותה בו החלה רק במועד האחרון, 33 ימים מתחילת הניסוי. בחישוב ערכי הAUDPC- וחומרת המחלה הסופי היה טיפול הביקורת גבוה במובהק מכל הטיפולים, למעט הביו-פחם 1% (טבלה .)5
טבלה :4 השפעת יישום חומרי הדברה ומשרני עמידות על מדדי התמותה מפיתיום ועל התפתחות המגפה לאורך 23 ימי הניסוי לאחר האילוח [הערכים כוללים את שגיאת התקן; אותיות הנבדלות זו מזו מציינות הבדלים סטטיסטיים מובהקים במבחן (α=0.05) HSD ]Tukey
עוצמת המחלה בערכי AUDPC תמותת צמחים )%( טיפול 515.6 + 79 A 50.0 +10.2 ביקורת 212.5 +112 B 6.25 +18.8 B רידומיל גולד 556.1 + 126 A 50.0 + 10.2 A קנון 315 512.5 + 177 AB 37.5 + 16.2 AB אגריפוס 500.0 +298 AB 43.8 +25.7 AB קונסנטו 303.6 + 65 AB 37.5 + 7.2 AB דיינון אנרג'י 640.0 + 118 A 50.0 +10.2 A AGF161 + ביו-פחם 1% 1015.1 + 177 A 56.25 +6.3 A AGF161
טבלה :5 השפעת יישום חומרי הדברה ומשרני עמידות על מדדי התמותה מפיתיום ועל התפתחות המגפה לאורך 33 ימי הניסוי מהאילוח [הערכים כוללים את שגיאת התקן; אותיות הנבדלות זו מזו מציינות הבדלים סטטיסטיים מובהקים במבחן (α=0.05) HSD .]Tukey
עוצמת המחלה בערכי AUDPC תמותת צמחים (%( טיפול 956.2 +184 A 37.5 + 7.2 A ביקורת 0 C 0 C רידומיל גולד 0 C 0 C רידומיל גולד +ביו-פחם 0 C 0 C דיינון אנרג'י 0 C 0 C קונסנטו 0 C 0 C רידומיל+קנון 637.5 + 0 AB 25 + 0 AB ביו-פחם 0 C 0 C אינפיניטו 0 C 0 C דיינון 46.9 + 29.9 B 18.7 + 11.9 B קנון 315
חלק שני – שילובי מדביר כימי ומשרן עמידות והשפעתו על מדדי הצימוח תחת ההדברה המשולבת בנגיף ה-
CGMMV ופיתיום
במטרה להגדיל את ארסנל החומרים והשילובים כנגד מחלת הפיתיום ולשמירה על בריאות הצמח, לאחר הדבקה משולבת בנגיפי ה- CGMMV והפיתיום, נבדקו יישומים של דינון, אגריפוס ודינון אנרג'י (שילוב של דינון ואגריפוס.) בשלב הראשון, שנמשך שבעה ימים מהאילוח, נגרמה תמותה של 30% בטיפולים ללא חומר הדברה ולא נגרמה תמותה בשאר הטיפולים. בניסוי נוסף (חזרה 2 של הניסוי) היה אחוז התמותה 18.75% בטיפול ללא חומר הדברה, 10.71% תמותה בטיפול האגריפוס ו4.71%- בטיפול הדיינון והדיינון אנרג'י.
בשלב השני חולקו העציצים השורדים לחלקות מפוצלות, לפי שילובי הנגיעות במחלות: )1 עציצים ללא מחלה; )2 נגיעות בפיתיום; )3 נגיעות ב;CGMMV- )4 שילוב של פיתיום עם .CGMMV בחלק זה של הניסוי לא נגרמה התמוטטות מאוחרת של צמחים באף אחת מהחלקות המפוצלות, אך היו הבדלים מובהקים במדדי גידול הצמח אשר נבחנו במבחן .ANOVA
איור 1 שלהלן מציג הבדלים בין הטיפולים השונים על רקעי ההדבקה השונים ואת השפעתם על גובה הצמחים. הצמחים ללא הפתוגנים היו גבוהים במובהק מהצמחים המודבקים, והצמחים על רקע ההדבקה המשולבת ב- CGMMV ובפיתיום או על רקע ההדבקה בפיתיום ללא תוספת אגריפוס או דיינון אנרג'י – היו הנמוכים ביותר (איור .)1 בניתוח סטטיסטי תלת-גורמי מעמיק יותר של הנתונים שנמצאו בניסוי, עולה כי בבחינת מדד הגובה היו מובהקים הגורמים והאינטראקציות: )1 אפקט האילוח בפיתיום אשר מעיד כי בעת הדבקה בפיתיום גובה הצמח נמוך יותר מאשר ללא הדבקה; )2 אפקט האילוח בנגיף ה- CGMMV מעיד כי בנוכחות הנגיף הצמחים נמוכים יותר מאלה ללא נגיף זה; )3 האינטראקציה בין אפקט ההדבקה ב- CGMMV לאפקט ההדבקה בפיתיום אשר מעידה כי גובה הצמח בהדבקה המשולבת נמוך משאר הטיפולים; )4 האינטראקציה בין אפקט יישום חומר
הדברה עם אפקט ההדבקה בפיתיום (טבלה .)6 מאינטראקציה 4 (בין הפיתיום ליישום חומר ההדברה) עולה כי יישום אגריפוס או טיפול בדיינון לא שיפרו את מדדי הצימוח כאשר לא הייתה הדבקה בפיתיום, אך בטיפולים שבהם הייתה הדבקה בפיתיום, גרמה תוספת האגריפוס לכשעצמו או בשילוב הדיינון לצמח גבוה יותר. מבחינה גרפית ניתן לראות את התוצאות הללו בצורה ברורה יותר באיור ,2 הכולל את תוצאות ניתוח האינטראקציה בין הפיתיום לטיפולים (ללא התחשבות באפקט הלא מובהק של הנגיף עם הטיפול.) העובדה כי האינטראקציה בין הנגיף לטיפולים לא הייתה מובהקת מעידה גם על כך שהצמחים בנוכחות הנגיף היו נמוכים יותר מאשר ללא הנגיף, בלי קשר לטיפולים, ולא נמצא טיפול אשר משפיע על גובה הצמחים בנוכחות הנגיף לבדו.
טבלה :6 טבלת ANOVA של הגורמים הראשיים בניסוי וערכי ההסתברות והמובהקות
Source Nparm DF Sum of Squares F Ratio Prob > F טיפול 3 3 3331.019 2.3478 0.0514 פיתיום* 1 1 42282.51 89.4049 <.0001 טיפול*פיתיום* 3 3 3979.719 2.805 0.0419 וירוס* 1 1 15112.66 31.9552 <.0001 טיפול*וירוס 3 3 1169.469 0.8243 0.6730 פיתיום*וירוס* 1 1 8136.756 17.2049 <.0001 טיפול*פיתיום*וירוס 3 3 3094.269 2.1809 0.1609 
מכיוון שהאינטראקציה המשולשת עם הנגיף והאינטראקציה בין הטיפולים לנגיף לא היו מובהקות, כוללת כל עמודה את הנתונים המאוחדים עם הנגיף ובלעדיו.
חלק שלישי- ניסוי בשטח המניב לבחינת יעילות חומרים כנגד מחלת הפיתיום
שכיחות הצמחים הנבולים בניסוי מפיתיום לכשעצמו או בשילוב CGMMV – הייתה נמוכה מאוד. למרות האילוח המסיבי בפיתיום, רק 17 ימים לאחר השתילה נצפו צמחים בודדים נבולים. רובם הראו גם סימפטומים של הדבקה בנגיף. בתאריך זה נספרו כל החזרות: צמח אחד נבול עם סימני וירוס בטיפול היוניפורם; צמח אחד נבול בטיפול הרדומיל גולד נוזלי; 3 צמחים נבולים עם סימני וירוס בטיפול הדיינון.
טבלה :7 סך הצמחים הנגועים בכל טיפול, שכלל 68 צמחים, בניסוי השדה
היקש נגוע יוניפורם דיינון אנרג'י דיינון אינפיניטו ביו–פחם אגריפוס רדומיל הטיפול 4 1 2 2 4 2 2 3 צמחים נגועים
הערה: רוב הצמחים הנבולים כתוצאה מפיתיום היו נגועים גם בנגיף .CGMMV בטיפולי הדיסארם וב- NC224 (חומר פעיל: )Emisulberon לא נצפו נפילות. בהמשך הגידול לא נצפו נפילות נוספות בטיפולים השונים, וחלק מהצמחים שהראו סימני נבילה – התאוששו.
דיון וסיכום
שימוש בחומר הדברה יחיד במונוקולטורה אינו מצב רצוי עקב הסיכוי להתפתחות עמידות. מהניסויים עולה כי אכן רדומיל גולד הוא חומר יעיל ויציב כנגד מחלת הפיתיום ומנע את התפתחותה במשך 23 עד 33 ימים ללא טיפול נוסף. עוד נראה שלדיינון אנרג'י ולאינפיניטו יש פוטנציאל לשמש כחומרים יעילים נגד פיתיום, בכפוף לעריכת בדיקות נוספות בשטח המניב. לגבי חומרים אחרים, כגון קנון בשחרור איטי, אגריפוס וקונסנטו, בטיפולים אלו הייתה שונות גדולה בין הניסוי הראשון לשני. ייתכן שיעילות החומרים תלויה בעומס הפתוגן בקרקע, ושהיעילות גבוהה יותר בעונה שאינה מטיבה עם הפתוגן, כמו החורף והאביב. ייתכן מאוד שהעלייה ברמת הנגיעות במחלה, כפי שחלה בטיפולי האגריפוס והקנון, לקראת סוף הניסוי, נובעת מכך שלא בוצע יישום נוסף ושזמן השפעתם של התכשירים הללו קצר משלושה שבועות. ייתכן שיישומם כעבור שבועיים מהאילוח היה מפחית עוד יותר את חומרת המחלה. ניתן לשקול תוספת קנון ואגריפוס, העשויים לתרום להפחתת חומרת המחלה, בתוספת חומר הדברה כימי. מניסויי ההדברה המשולבת עולה כי ייתכן שהאגריפוס תורם להתפתחות מדדי הצמח ולשיפור הגידול, כאשר הדבקה משולבת בפיתיום ובנגיף עלולה לגרום להיתקעות הצמח בגובה נמוך. כאמור, יש להמשיך ולבדוק שילובים וחומרים נוספים, ובייחוד בשלב השטח המניב.
לצערנו, בניסוי שביצענו באחיטוב לא הייתה הדבקה משמעותית, ולכן יש לחזור עליו בהמשך. כמו כן, יש צורך בהמשך סריקה של חומרים להרחבת ארסנל החומרים כנגד הפיתיום.
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד. אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,
לא אישור מראש ובכתב של החתומים.
© שה"מ הוצאה לאור, ,2025 עריכה לשונית: עדי סלוניקו, גרפיקה: לובה קמינצקי
