ד"ר עודד ניר, שכיהן חמש שנים כמנהל השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות, הלך לעולמו, שלושה חודשים קודם שמלאו לו 87 שנים.
עודד נולד בחיפה ב-16 באפריל 1936. שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים ובמבצע סיני בשנת 1956 השתתף עם חבריו לגדוד 890 בצניחה המבצעית במיתלה. בוגר בית הספר החקלאי פרדס חנה, שם החליט שיהיה וטרינר. בן 22 יצא ללמוד רפואה וטרינרית באוניברסיטת ליברפול, אנגליה. בשובו החל לעבוד באגודה "החקלאית", שם שימש רופא וטרינר ראשי.
עודד ניר פיתח את תכנית רפואת העדר המתקדמת, שהחליפה את שיטת רפואת הפרה הבודדת, שהייתה נהוגה עד אז בגידול בקר בארץ.
עודד ניר מילא בצה"ל מגוון תפקידי פיקוד בכירים בשירות מילואים: פיקוד בזה אחר זה על שלוש חטיבות מילואים ואחר-כך מפקד אוגדה 85, אוגדת מילואים מרחבית. הוא סיים את שירות המילואים בדרגת תת־אלוף, הדרגה הגבוהה ביותר אליה הגיע רופא וטרינר בצה"ל.
בשנת 1999 מונה למנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וכיהן בתפקיד חמש שנים.
עודד ניר זכה בפרס קפלן, פרס הרופא הווטרינרי הישראלי ופרס החברה האפידמיולוגית הבריטית. אחרי נישואיו לעפרה התגורר שנים בנהריה. השאיר אחריו את רעייתו עפרה, בת ובן ושבעה נכדים. בן אחר שלו, ד"ר עמרי, מזרחן, נהרג בצוותא עם בנו, עילי, נכדו של עודד, בתאונה טרגית במדבר יהודה.
הפרטים לקוחים מספר תולדות הרופאים הווטרינריים.(1882 -1982)
ידידו לאורך שנים, מאיר בראון, שהיה עוזר מקצועי של חמישה שרי חקלאות, הגדיר את עודד ניר: "איש מאד מיוחד, ערכי, שתרם לביטחון המדינה וחקלאות ישראל. היה מנהל המכון הווטרינרי הטוב ביותר שהיה".
אנו מביאים כאן את דבריו של תלמידו וחברו, ד"ר דורון טיומקין,
וטרינר "החקלאית" בדימוס:
"עודד מורי ורבי ליווה אותי בעבודתי בחברת ה"חקלאית". עודד עבד כרופא בגליל המערבי, הכרתי אותו כרופא צעיר מחליף שלו בזמן שנלחם בלבנון, והרגשתי בכך כבוד רב לאיש.
עודד היה בעל פנים רבות – איש משפחה נערץ, רופא וטרינר מוערך, חבר יקר, יצירתי, ישר, שנון וחד, בעל חוש הומור רב, גנרל, צנחן מצנחני המיתלה, מלח הארץ.. בקיצור אדם!
כבר בתחילת דרכי ב"החקלאית", עודד היה לי קולגה, חבר ומדריך. אהבתי מאוד לעבוד איתו, להתייעץ איתו ולשמוע את דעותיו, למרות שלעיתים לא הסכמנו בדעותינו המקצועיות,
תמיד השיחה הייתה עניינית, מעמיקה ומכובדת כאשר בסופה היינו מסכמים .. אז מה היה לנו?!, מסקנות ואיך משפרים.
עודד פיתח את שיטת העבודה השגרתית בחברת ה"חקלאית" ושם דגש על רפואת העדר תוך הקפדה על רפואה פרטנית ללא פשרות. בזה קידם את מקצוע הרפואה הווטרינרית צעד גדול קדימה, כי ללא רפואה פרטנית, לא ניתן להגיע למסקנות על מצב העדר כולו.
על שיטת העבודה הזו קיבל עודד את הפרס היוקרתי לעבודה "פרס קפלן".
במהלך עבודתי ב"חקלאית" עבדתי כרופא באזור רמת הגולן ולאחר מכן כרופא ראשי של החברה. בתפקידי זה ליווני עודד כמנכ"ל השירותים הווטרינרים בישראל.
במהלך עבודתנו טיפלנו במספר אירועים משמעותיים:
מחלת קדחת שלושת הימים, שהופיעה אחרי שנים רבות בארץ – עודד נתן לי לפעול ולטפל בה באבחון, טיפול ומניעת המחלה.
הפסקת השימוש בהורמון האסטרוגן (הורמון מין נקבי) מחשש שיגיע לחלב ובשר וישפיע לרעה על האדם בעתיד.
מחלת בת שחפת בבקר – מחלה קשה. החשש הגדול היה קשר נסיבתי בין מחלת הבקר למחלת קרון באדם. היה חשש שאם נמצא קשר, יכולה להיות בעיה לענפי בע"ח. גם במקרה זה קיבלתי את הליווי בחכמה רבה בניהול האירוע.
אירוע קשה נוסף שטופל ע"י עודד היה אבחון ספגת המוח (פרה המשוגעת) באדם יעקב קרויצפלד.
עודד ניהל את האירוע בחוכמתו כמנהל השירותים הווטרינריים, בלי לזרוע פאניקה בין הרפואה הווטרינרית לרפואה ההומנית, ואכן זה הסתכם במקרה אחד בלבד. היום המחלה נעלמה מישראל.
הדף יקצר מלספר על תקופה של 40 שנה של עבודה משותפת. אני רוצה להגיד לך תודה שהיית אדם קרוב ומשמעותי בחיי. חסרונך מורגש, תנוח בשלום".
