יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 1

האוצר החבוי של הגולן: גידול כמהין פורץ דרך

2 דק' קריאה

שיתוף:

חקלאים בגולן, בשיתוף חברת "אילסר", מגדלים פטריות כמהין – "הזהב השחור" ואוספים אותן באמצעות כלבים מאומנים

*תמונה ראשית: שתילי אלונים מודבקים בנבגי כמהין ונשתלים במטעים

בנוף הגולן הפראי והיפהפה, מתרחש פרויקט חקלאי יוצא דופן – גידול כמהין. פטריות יקרות ערך אלו, הנחשבות למעדן גורמה, זוכות לטיפול מסור וחדשני, המשלב בין מסורת עתיקה לטכנולוגיה מתקדמת.

מהן כמהין?

כמהין הן פטריות תת-קרקעיות, הגדלות בסימביוזה עם שורשי עצים, בעיקר אלונים. הן ניזונות מחומרי הזנה שהעץ מספק להן, ובתמורה, מסייעות לעץ לספוג מינרלים מהקרקע. קיימים סוגים שונים של כמהין, הנבדלים בטעם, במרקם ובמחיר.

הכמהין נחשבות למעדן יוקרתי, ומשמשות במסעדות גורמה ברחבי העולם. המחיר לקילוגרם כמהין יכול להגיע לאלפי דולרים, מה שהופך אותן לגידול חקלאי בעל פוטנציאל כלכלי גבוה. ישנה התעניינות רבה מצד שפים וחובבי קולינריה בגידול כמהין מקומי בישראל.

גידול כמהין הוא תהליך מורכב וארוך טווח, הדורש ידע מקצועי וסבלנות רבה. התנאים האופטימליים לגידול משתנים בהתאם לסוג הכמהין. המחיר הגבוה של הכמהין הופך אותן לגידול רווחי, אך גם למאתגר מבחינה חקלאית. בישראל, חברת "אילסר" מובילה את תחום גידול הכמהין, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות.  החברה הממוקמת במושב שעל ברמת הגולן, הוקמה לפני 15 שנה על ידי שני יזמים: יואל גבעול ונמרוד טבנקין (כיום המנכ"ל), וחקלאי ממושב אודם: טל מונצש, משתמשת בשיטה ייחודית לגידול הפטריות. לחברת אילסר יש חזון לפיו יש אפשרות לגדל כמהין באופן מסחרי בארץ, ועל ידי כך להוביל את שוק הכמהין העולמי.

הגידול מתחיל בהדבקת שורשי עצי אלון צעירים בנבגי כמהין. השתילים המודבקים נשתלים במטעים ייעודיים, בתנאי אקלים וקרקע מתאימים. לאחר מספר שנים, מתחילות הכמהין להופיע סביב שורשי העצים. איתור הכמהין בקרקע נעשה בעזרת כלבים מאומנים, המזהים את ריחן הייחודי. הקטיף נעשה באופן ידני, תוך זהירות רבה כדי לא לפגוע בפטריות.

image 2
פטריות כמהין שחור

שותפות עם חקלאים מקומיים

"אנחנו מספקים לחקלאים שתילים וידע, ומשווקים את התוצרת בעצמנו", מסביר טל בן-צבי, מנהל התפעול של אילסר, "אנחנו בעצם שותפים שלהם". החברה עובדת בשיתוף פעולה עם 12 משקים ברחבי רמת הגולן, ומספקת להם שתילים וייעוץ מקצועי.

גידול ייחודי וקטיף באמצעות כלבים

תהליך גידול הפטריות אורך כחמש שנים, עד שהפטרייה מתבססת באדמה ומתחילה להניב. הקטיף מתבצע בחודשי החורף, בין סוף דצמבר לסוף פברואר, באמצעות כלבי הרחה מאומנים. "אנחנו מלמדים את הכלב לסמן לנו את הפטריות הכי בשלות", מספר טל. "הפטריות שיוצאות הן ברמה הכי גבוהה שיש בעולם".

יבול ושווקים

היבול הנוכחי עומד על כמה מאות קילוגרמים בשנה, אך החברה צופה להגיע לכמה טונות בשנים הקרובות. "אנחנו מוכרים כמהין לכמה לקוחות בחו"ל, אבל בשנים הקרובות נישאר בעיקר בישראל", אומר טל. "אנחנו צופים להיות תוך שלוש-ארבע שנים אחד משחקני הכמהין הגדולים בעולם".

תנאי גידול ייחודיים

גידול הכמהין מתאים בעיקר לאזורים הגבוהים של רמת הגולן, מעל 740 מטר מעל פני הים. "הקרקע ברמת הגולן, הופכת למתאימה לגידול על ידי זה שאנחנו עושים עליה איזושהי מניפולציה", מסביר טל.

תרומה לכלכלה המקומית

החברה מעסיקה כ-15-20 עובדים, כולם בני הגליל והגולן, ותורמת לכלכלה המקומית. "אנחנו כבר בשלב המסחרי של החברה משהו כמו ארבע שנים", אומר טל. "הביקורות הן מצוינות בכל מה שקשור לאיכות. לא דמיינו שנמכור באיטליה וצרפת במחירים הכי גבוהים, וזו המציאות כרגע. שואפים להגיע לשוק האמריקאי.

חדשנות חקלאית פורצת דרך

גידול הכמהין בגולן הוא דוגמה לחדשנות חקלאית פורצת דרך, המשלבת בין מסורת לטכנולוגיה. פרויקט זה מדגים את היכולת של החקלאות הישראלית להתמודד עם אתגרים ולמצוא פתרונות יצירתיים, תוך שמירה על איכות וחדשנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עמית יפרח: "זהו מהלך אכזרי, מנותק מהמציאות ומסוכן לביטחון המזון של ישראל. רפת מושבית היא לא עסק שאפשר למחוק בלחיצת כפתור"  *תמונה ראשית: בכנס החירום בכנסת למען הצלת ענף החלב הישראלי. צילום: יוסי אלוני  השדולה החקלאית
4 דק' קריאה
המועצות האזוריות פותחות במאבק נגד משרדי האוצר והחינוך, בשל סירוב משרדי הממשלה להשתתף בהוצאות על הסעות התלמידים לבתי הספר, המשולמות כעת על ידי המועצות האזוריות בלבד  ראשות וראשי המועצות האזוריות ומרכז השלטון האזורי עלו בבוקר יום
2 דק' קריאה
ראשי המועצות האזוריות דרום השרון, חוף השרון וחבל מודיעין, טוענים שברוב יישוביהם אין תחבורה ציבורית תדירה או מותאמת  *תמונה ראשית: אשרת גני גונן, ראשת המועצה דרום השרון  ראשי המועצות האזוריות במרכז הארץ, דרום השרון,
3 דק' קריאה
התערוכה "נוף מוגן" של גבריאלה וילנץ מתמקדת בכישלונם ובהפרת הבטחתם של מרחבים מוגנים ואמצעי הגנה נוספים למלא את תכליתם. שתי תערוכות נוספות: "יום אדום" של נעם אדרי ו"בקצות העצב של יעל תורן מוצגות כעת
3 דק' קריאה
אמא יקית ואבא מגלציה, שם הקיבוץ עליו הוחלט בדרך לארוחת הצהריים ו 200 משתתפים במופע חג המשק. המעפיל חוגג 80 עם יובל דניאלי, אמן, כותב, ארכיונאי, אוצר, אני נפגשת בסדנת העבודה שלו, אחד מהלולים
6 דק' קריאה
האם יש טעם לעמוד בעת רעידת אדמה תחת משקוף שאין עליו מזוזה? להשתמש בפלס מים פגום? לקיים דיונים ברומו של עולם במחראה הרומית?  ביום שישי נסענו חניה ואני לקיסריה העתיקה.  כבר כשעברנו בשער הייתה
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן