יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 02 160929

הארטישוק של נעם

4 דק' קריאה

שיתוף:

היתרונות הבריאותיים של הארטישוק רבים, כיוון שהוא מכיל ויטמין C וברזל ומסייע לחיזוק המערכת החיסונית. יש בו סיבים תזונתיים רבים, המסייעים למערכת העיכול ועוזרים במיוחד לחולי סכרת לאזן את הסוכר. יש בו גם נוגדי חימצון

עוד יש חקלאים בארץ שמגדלים על שטחים נרחבים ירקות ופירות ונהנים מהעשייה שלהם. אחד מהם הוא נעם יעקבא ממושב ניר-בנים. בשבתות ניתן להגיע למשקו, ליהנות מארוחה המבוססת על ארטישוק שהוא מגדל, ומסיור במטעים ובשדות המושב בהדרכתו.

נעם נולד בשנת 1957 בקיבוץ פלמח-צובה להוריו אליעזר ומאירה. בשנת 1958 הם עברו למושב ניר-בנים, שם טיפחה המשפחה משק מעורב. היו להם רפת, לול, מטע וגם גידולי ירקות.

מספרת אימו של נעם, מאירה, על התקופה הראשונה במושב: "אני זוכרת חורף קשה מאוד בשנה הראשונה שלנו במושב  – עם בוץ עד הברכיים, חיתולים שלא מתייבשים… ולא פעם פיללתי שמשאית תבוא לקחת אותי חזרה לקיבוץ".

אבל הם נשארו בניר-בנים, שהפך במרוצת השנים למושב מפותח ומשמש גאווה לחבריו. בניר-בנים נולדו אבנר (נרי) ורקפת, אחיו ואחותו של נעם. והשלושה עזרו בעבודת המשק כנהוג אז אצל ילדים ונוער שחיו במושב. "בכל בוקר, שעה לפני ההליכה לבית הספר, היינו קוטפים אפרסקים." מספר נעם. 

נעם הוא בן ממשיך, מטפח עתה משק עם כרמי זית וגפן, אך עיקר הגידול הוא ארטישוק. לשאלה איך הוא הפך לבן ממשיך, האם ההחלטה היתה בידיו, הוא עונה: "נשאבתי".

אבל למרות שלכאורה לא ניתנה לו אפשרות בחירה, נראה שהוא לא מתחרט על אורח חייו, והוא הפך להיות חקלאי גאה, חרוץ וחי בכבוד מפרי עמלו.

הוא מתמקד בטיפוח שלושה ענפים, ולצורך כך הוא חוכר שטחים נוספים על שלו.

בכרם הזיתים, על שטח של 36 דונם, מגדל נעם את זן ה"ברנע". זהו זן ארץ-ישראלי, שפותח על ידי פרופ' שמעון לביא ז"ל ממכון וולקני,  והוא קיבל את שמו מאזור קדש ברנע (כי עצי הזית גודלו בנווה המדבר עין אל-קודיראת בסיני, המזוהה עם קדש ברנע המקראית)

"עצי הזית בכרם זה הם בעלי גזע רחב, מתאימים לקטיף מכני באמצעות מנערת" מספר נעם. "לאחר המסיק, שמתחיל בדרך כלל בנובמבר, אנחנו מובילים את הזיתים לבית הבד ביושיביה, שם מפיקים מהם שמן זית בעל טעם עדין יחסית לזנים אחרים".

בכרם הגפנים שלו הוא מגדלענבי מאכל.  בסוף העונה, לאחר הבציר, מתקבלים מהענבים שנותרו צימוקים. "אנחנו פורשים רשת על הארץ, שמים עליה ענבים. אלו מתייבשים בשמש והופכים לצימוקים" מספר נעם. "אחר-כך אנחנו מפרידים באמצעות מכונה את השזרות מהצימוקים ואורזים אותם לצורך מכירה".

הארטישוק

הענף הגדול ביותר של נעם הוא גידול ארטישוק, אותו הוא מגדל על שטח של 360 דונם. הוא נקרא גם קִנְרָס או חֻרְשָׁף ומוזכר גם במשנה.

כשהוא עומד בתוך שדה ירוק רחב ידיים של ארטישוק, הוא מספר: "הארטישוק הוא צמח ים תיכוני. הוא צומח בארצות אגן הים התיכון, או בארצות רחוקות אליהם הגיעו מהגרים מאזור זה, כגון ביבשת אמריקה, אליה הגיעו הספרדים בעבר".

היתרונות הבריאותיים של הארטישוק רבים, כיוון שהוא מכיל ויטמין C וברזל ומסייע לחיזוק המערכת החיסונית. יש בו סיבים תזונתיים רבים, המסייעים למערכת העיכול ועוזרים במיוחד לחולי סכרת לאזן את הסוכר. יש בו גם נוגדי חימצון.  הוא נחשב כ'מנקה' את הכבד.  

נעם מוסיף פרט פיקנטי על צמח הארטישוק: "הרומים והיוונים ייחסו לו תכונה של מעורר תשוקה, ואסרו על הנשים לאכול אותו".

קטיף הארטישוק הוא מחודש נובמבר עד מאי, כאשר השיא הוא בחודשים מרץ-אפריל. הארטישוק מוכר כצמח מאכל יוקרתי. הוא נקטף בשלב שלפני הפריחה, ואוכלים את הניצן של התפרחת. צמח שלא נקטף למאכל מצמיח תפרחת סגולה יפה ביותר.

מרכז תיירות חקלאית

באחת השבתות הגענו למשק של משפחת יעקבא בניר בנים. החנייה היתה מלאה במכוניות. בחצר גדולה ישבו אנשים ליד שולחנות ואכלו. נכנסנו אל המבנה הצמוד ובו היה מזנון עשיר חלבי, רובו מבוסס על הארטישוק. אחרי האוכל יצאנו עם נעם לסיור שארך כשעה וחצי, ובו השתתפו ילדים ומבוגרים. נעם סיפר על תולדות המושב, ובהדרכתו ביקרנו בשטחים עם ענפי חקלאות רבים, שלו – כרמי זיתים וגפנים – ושל שכניו: שדות חיטה, מטע נקטרינות, אפרסקים ועוד. נעם הסביר בכל מקום על אופן הגידולים השונים וכמובן שגולת הכותרת היתה בשדה רחב הידיים של הארטישוקים, אשר שימש גם מקום נפלא לצילומים.

לשאלה איך הוא נכנס לתחום התיירות החקלאית, עונה נעם:

"זה היה ממש במקרה. בשנת 2004 הייתי בסיור מקצועי של מגדלי ארטישוק באיטליה, באזור דרומה לנאפולי, שם ראיתי שעורכים פסטיבל לארטישוק. אז החלטתי שיש צורך לקדם את הירק הזה גם בארץ, לחשוף אותו להמונים, כי הוא הולך ונשכח. האוכלוסייה שמכירה אותו הולכת ומתפנקת, מעדיפה לקנות את הלבבות הקפואים שמקורם בכלל במצרים. בתחילה חששתי: מי ירצה לקטוף ארטישוק במו ידיו? אבל החלטתי לנסות ושנה לאחר מכן, בשנת 2004, ערכתי פסטיבל בשדה גדול שהיה לי ליד הכביש. זה היה מאוד מוצלח" מספר נעם. "הגיעו המונים, עד כי הפקק בדרך אלינו התחיל בצומת קסטינה ונגמר בצומת פלוגות".

הארטישוק
הארטישוק

לכאורה, ההצלחה הזו היתה צריכה לשמח את נעם, אבל מסתבר שהיו נזקים גדולים בשטח הזה בן 60 הדונם. "אנשים הגיעו בהמוניהם וקטפו את הכול, אבל הם הרסו את השטח. זה היה כמו ענן ארבה שהתנפל עליו, וכך התגלו גם פניו של הישראלי הקצת פחות נחמד".

לאחר מכן התחיל נעם למכור ארטישוק בחצר ביתו, ובהמשך הוסיף את האוכל המבוסס על הפרי. "התחלנו בקטן, משניים שלושה בסופי שבוע בשנה. ולאחר מכן גדלנו. היום אנחנו מקיימים את הארוחות וסיורים בשבתות במשך ארבעה וחצי חודשים". עתה יש לנעם עובדים רבים, שמבשלים ומסדרים את האוכל במזנון.

לסיום, נעם מייעץ כיצד לשמור על ארטישוק בבית לאחר קנייתו: "ניתן לשמור את הארטישוק במקרר עטוף בניילון למשך שלושה שבועות. אם קונים ארגז, יש לכסות אותו במגבת רטובה כדי שלא יתייבש".

לגבי הבישול הוא מייעץ: "מבשלים את הארטישוק במים עם שמן-זית, שום ועלי סלרי. לאחר מכן משהים אותו מעט במי הבישול כדי שהטעמים ייספגו בו. ניתן גם להקפיא ארטישוק לאחר בישולו במים עם לימון. בתיאבון".

מסתבר שהחקלאות עדיין יכולה לפרנס את בעליה בכבוד וגם להוות אירוע חברתי-קולינרי, שמוסיף ידע לרבים על החקלאות בארץ.

השלט המזמין לחוות הארטישוקים למאכל ולסיור.
השלט המזמין לחוות הארטישוקים למאכל ולסיור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוסיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
הסולידריות, האיכפתיות, אהבת החיים ואהבת האדם – הם שייחדו כל אחת ואחד מבנות ובני המועצה האזורית דרום השרון שאיבדנו מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר ולאורך המלחמה. בטקס הזיכרון שהתקיים לרגל יום האבל הלאומי למלחמת חרבות ברזל, התייחדנו עם זכר בני ובנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה
לאחר שהיה סגור במשך שנתיים לרחצה ולמבקרים, חוף זיקים נפתח ביום שלישי באופן רשמי *תמונה ראשית: חוף זיקים המחודש. צילום: מנהלת תקומה  בשנה האחרונה פעלה המועצה האזורית חוף אשקלון יחד עם מנהלת תקומה, משרדי הפנים והתיירות, לשדרוג ולבנייתו מחדש של חוף זיקים שנהרס באירועי השבעה באוקטובר, ובו נרצחו 18 אנשים מתוכם 3 תושבי תושבי המועצה. החוף שודרג מחדש בעלות של כ-20 מלש״ח מתוכם כ-6.5 מיליון ש"ח ממנהלת תקומה.  טקס פתיחה רשמי התקיים ביום שלישי השבוע בשעה 15:00 במעמד השותפים להקמת החוף, תושבי המועצה והאזור. החוף יהיה פתוח החל מהשעה 07:00 עד השעה 18:00, ושירותי הצלה החל מהשעה 9:00. בחוף תותר גלישה אך לא תותר בשלב זה פעילות ספורט ימי וצלילה באזור.   ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו: "לאחר המתנה ארוכה חוף זיקים המיוחד והיפה ייפתח לרחצה ולמבקרים. לצד פתיחת החוף, אנו נזכור וננציח את נרצחי חוף זיקים ולא נשכח את 18 הנרצחים בחוף. אני מבקש להודות למנהלת תקומה, למשרד הפנים ולמשרד התיירות על תרומתם והשקעתם בחוף ובהקמתו מחדש ומזמין את כולם לבוא ולהנות מהחוף המשודרג." 
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן