המלחמה בעזה, החטופים שלנו ועתה המלחמה נגד אירן, כל אלו השכיחו מאיתנו את החקלאים, שבשל הבצורת צפויים לספוג הפסדים, בעיקר באזור הצפון * הקיצוצים במים ישפיעו גם על מחירי פירות הקיץ וגם היבולים צפויים להיות מועטים
*תמונה ראשית: טרקטור בעמק החולה. צילום: נועה וצלר
למרות שהממשלה טרם הכירה רשמית בשנת 2025 כשנת בצורת לחקלאים, כבר עכשיו ברור כי הנזק לחקלאים הוא גדול בכל חלקי הארץ ובעיקר בצפון הארץ, בדגש על אזור עמק החולה ורמת הגולן, שאינם מחוברים למערכת המים הארצית.
לפי נתוני רשות המים הראשוניים, אזור הצפון המנותק מרשת המים הארצית צפוי לחוות קיצוץ של 22 מיליון מ"ק השנה. המחסור בפועל מוערך ב-46.5 מיליון מ"ק ביוני-ספטמבר, שבהן נסמכים באזורים אלו על מי הנהרות שהגשמים שנצברו במהלך החורף.
"הנזק הישיר לחקלאים מהבצורת עומד על 287 מיליון שקלים ב-2025 ויגיע לכ-1.5 מיליארד שקלים בעשור הקרוב", אמר ראש מִנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות, יובל ליפקין, בוועדת הבצורת, ועדת משנה משותפת למשרד החקלאות ומשרד האוצר. הוועדה המליצה להכריז על חלקים נרחבים במדינה זכאים לפיצוי.
משרד החקלאות ביקש כ-400 מיליון שקלים וקיווה להגיע להסכם בהקדם עם האוצר ולתת מענה לחקלאים. שר החקלאות אישר את ההמלצה והעביר אותה לאישור שר האוצר, אולם כאמור עד עתה לא התקבלה כל הכרה רשמית בשנת 2025 כשנת בצורת.
במשך שנים על שנים היה אזור הנגב האזור הזכאי היחיד לפיצוי ממס רכוש על בצורת. זה נבע בעיקר מתופעת אקלים רבת שנים, שבה נעצרו הגשמים מתחת למה שנקרא "קו הבצורת" (דרומית לקיבוץ להב, צומת בית קמה), אך השנה בשל חומרת המצב המליצה הוועדה להרחיב את הפיצוי לשפלה, לגליל העליון, לעמק החולה, הגולן ולבקעת הירדן. לפי "חוק הבצורת", המועד האחרון להכרזה על אזור נפגע בצורת ועל זכאות החקלאים הנפגעים לפיצוי נקבע ל-31 במאי.
"חוק הבצורת" שחוקק בישראל מ-1964 נועד לפצות את החקלאים על הפסד כספי שנובע מפגעי בצורת, כדי למנוע קריסת משקים ולאפשר המשך ייצור מזון. החוק מבדיל בין אזור מוגדר בנגב, שבו כאמור תופעת הבצורת שכיחה, לבין שאר אזורי הארץ. בהתאם לחוק, במקרה של בצורת, חקלאים באזור הנגב זכאים לפיצויים על הוצאות הייצור בלבד, על כל גידולי הפלחה שאינם מושקים חיטה שעורה ותלתן, לפי תחשיב מס רכוש. במרחב שקמה בנגב, פיצויי הבצורת מאפשרים קיום חקלאות למרות תנאי אי-ודאות הכלכלית. בשאר חלקי הארץ הזכאות לפיצוי על הנזק היא חלקית בלבד, ביחס להפסד מוכח.
מרק פרל, מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה במשרד החקלאות ונציג המשרד בוועדה, מסר כי במרבית אזורי הארץ ירדו כ-30%-45% מממוצע הגשם הרב-שנתי. מפלס הכנרת עלה בחורף האחרון ב-18 ס"מ בלבד, והחל לרדת כבר בפברואר. מדובר בעלייה הנמוכה ביותר מאז החלה מדידת המפלס. לפי תחזיות רשות המים, עד סוף העונה יגיע המפלס ל-213-, כלומר לקו האדום התחתון. "אחרי חמש שנים רצופות טובות, בשנה אחת כל המאגרים וכל מה שהיה לנו נעלם," אמר פרל בדיון בנושא הבצורת והפיצוי לחקלאים שהתקיים בוועדת המשנה למנופי צמיחה לחקלאות בכנסת.
ליאור אברהם, מדריך הירקות של שה"מ במשרד החקלאות, אומר: "הבצורת פגעה קשות בחקלאים בעמק החולה וברמת הגולן, הן בצפון הגולן וכמובן בדרומה. בצפון הגולן למשל אין להם אפשרות לשאיבה מהכנרת כמו שיש בדרום הגולן. בדרום הגולן יש הרבה גד"ש, פשוט הוא מנוטרל עכשיו בקיץ, אין שעועית, אין תירס, אין מלונים – צמצמו בכל הגידולים הללו, גם בעמק החולה.
"בגדול, כולם נפגעו. הם תכננו כך שאת הגידולים הקיימים שכבר יש, גזר, תפוח אדמה, בצל – הם כבר יסיימו אותם, ומה שחדש לא יתחילו. אם הם לקחו שטח מראש לעגבניות הם יעשו אותו, כי יש להם מספיק מים לזה, הם תיכננו מראש, אבל אם לא תכננו מראש הם פשוט לא יעשו. זהה לא כמו מטעים שנפגעו הרבה יותר – כי אתה לא יכול להפסיק להשקות עצים, זה לא גידול עונתי. בגידולי שדה הפגיעה היא פשוט בכך שלא מגדלים."
ברוך כהן, רכז המשק של מושב שעל שבצפון הגולן, בו החקלאים בעיקר מגדלים פירות נשירים, אומר: "כל החקלאים אצלנו מסכנים – אין מספיק מים! יש מים פחות או יותר למחיה ואתה חייב להיכנס לדילולים חזקים מאוד בפרי מה שלא מאפשר לך להגיע לטונאז' גבוה, כי כמות המים לא מספיקה. אז אנחנו משקיעים היום הרבה מאוד ימי עבודה בדילול כדי שלפחות נוציא את ההוצאה.
כשיש לך מים מוקצבים אתה צריך לחלק אותם לכל העונה. המזל שלנו הוא שיש לנו את מי שמיר, פרויקט גדול שעשו לפני כמה שנים, שבו מעלים מים מקיבוץ שמיר לגולן. השאיבה הזאת בעצם מצילה כרגע את כל צפון הגולן. מדובר במים חמים ודי מלוחים, ששואבים לכאן ומכניסים אותם פה לבריכות ומערבבים עם מים אחרים אבל השנה לא היו מים אחרים כי לא היו גשמים – אז גם איכות המים ירודה כי המים הם במליחות יותר גבוהה. יש עצים שיותר רגישים לכך ויש שפחות רגישים אבל בכל מיקרה יש לנו מים, לפחות זה. מדובר במים עם אחוזי מליחות מאוד גבוהים יחסית למים רגילים. כפי שאמרתי, יש רגישים ויש פחות, זה תלוי בסוג הגידול. קיווי למשל יותר רגיש, תפוח פחות רגיש.
"לחקלאים קיצצו מעל ל-20 אחוז, קיבלנו איזושהי הקצבה, אחוז ממה שצרכנו בשנה שעברה, אז אפשר לומר שהקיצוץ הוא בין 20% ל-25%. מי שהיה צריך לעקור הקדים את העקירות, חקלאים אחרים עיכבו נטיעות, הכל כדי שנוכל להסתדר העונה עם כמות המים הזאת."
עופר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות של המועצה האזורית גליל עליון, מסביר: "אנחנו מנהלים פה משאב בחסר, פשוט אין מים, משהו שלא היה אף פעם באזור וצריך לנהל מוצר שהוא במחסור. המים משרתים פה את החקלאות, את הכנרת, את הטבע, את התיירות ואת הציבור. האירוע הוא של מעיין הדן, המהווה 80% מאספקת המים בגליל העליון, בו השפיעה ירדה ב-50% ביחס לשנה רגילה אחרת. ואם נשים על זה את גרף הצמיחה של המים בחקלאות הוא חוצה אותו בשתי נקודות אחת במאי ואחת בספטמבר. זאת אומרת שאם כולם ימשיכו להתנהג כרגיל הם יילכו מכות בספטמבר כי לא יהיו יותר מים.
"לכן היינו צריכים ליישר את הגרף ומה שעשינו זה מעין שיח של הסכמות בין אגודת המים 'מים בגליל' שיש חקלאים, רובם בגידולי שדה, שלא מגדלים בחודשים האלה ותמורת זה המים יעברו להשקיית גידולי העצים, שם קיצצנו מעט מאוד כי אחרת הפגיעה תהיה שם משמעותית לאין ערוך. כך שהאגודה לקחה על עצמה איזשהו סיכון עד שהמדינה ואנחנו פועלים מול המדינה, להביא את הכסף הזה. זה הסיפור של הגליל העליון והגולן שהוא שונה מסיפור הבצורת של שאר הארץ."
לא רק בצפון
לגבי שאר חלקי הארץ, כאן מתייחסים בעיקר לפגיעה הצפויה בחקלאות בחודשי החורף ולא בקיץ הקרוב. ללא תמיכה ממשלתית, הפגיעה בחקלאות הצמחית ובענף החלב בישראל, ובביטחון המזון, תהיה אנושה. השלכות הפגיעה בייצור החקלאי יתגלגלו לתעשיית המזון, שתספוג פגיעה באספקת חומרי הגלם בגד"ש. מדובר ב-10,000 טון תירס לתחמיץ (לרפת), 6,800 טון תירס מתוק ו-11,600 טון עגבניות לתעשייה שכמו התירס יוחלפו בייבוא.
בנוסף, צפויה ירידה גם ביבולי המטעים: כ-84 אלף טון תפוחים ו-62 אלף טון פירות קיץ כמו דובדבן, אפרסק, נקטרינה ומשמש. את המחיר ירגישו החקלאים וגם הצרכנים בקיץ הקרוב. מנתונים שהציג ליפקין בפני הוועדה, עולה כי אזורי המרכז, השפלה וההר והנגב שמחוברים לרשת המים הארצית יקבלו מענה, גם אם לא מלא, לצורכי המים השונים. החשש המרכזי נוגע לאזורים שמנותקים מהרשת הארצית ואזורים שנסמכים על קידוחים, כמו חבל אילות, הערבה וכיכר סדום, שבהם התשתיות מיושנות. הגברת השימוש בתשתיות באזורים אלה צפויה להעמיק את אתגרי הספיקה והשאיבה.
המחסור במי גשמים יתגלגל גם לפגיעה במגדלי הצאן והבקר במרעה ובכוורות הדבורים, שנסמכים על מרעה טבעי. ענף הדבש ואספקת שירותי האבקה יתמודדו עם אתגר קיומי: הבצורת צפויה להוביל לתמותה של כ-50% מהדבורים שתוביל לפגיעה בכ-30% מהגידולים הדורשים שירותי האבקה – ירקות ופירות – ב-2026.
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) נחוש לקדם את מימוש התוכניות להקמת תשתיות מים שפירים בגליל העליון. שוסטר, שמכהן כיו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה לחקלאות, קרא למשרד החקלאות ולרשות המים למצוא פתרון מהיר, תוך ימים עד שבועות, לאישור השימוש החורג במים לחקלאות. בישיבת הוועדה הנחה שוסטר את אגף התקציבים ומס רכוש לסכם עם משרד החקלאות בהקדם את ההכרזה על בצורת. "צריך להבטיח מענים לחקלאים בשל אי-גידול גידולי שדה והפגיעה במטעים. נבקש עדכון על המשמעות הסביבתית של ההחלטות וההשלכות על נושאי המזון, כוורות ומספוא. הוועדה מצפה להשלמות תקציב קרן הבצורת ודיון על הטמעת רכיב הבצורת בקנ"ט".
