מה קורה לביקוש לפרי הדר טרי בספרד ובשאר אירופה
מקור המאמר – INTERPRESAS (ספרד), תרגום: פרץ ברוש
לאורכן של 10 השנים האחרונות מובחנת ירידה ברורה לביקוש לפירות בכלל ולפרי הדר בכלל זה – הן בספרד והן באירופה.
הירידה לכלל הפירות מתבטאת ב-10.4% ובמשפחת ההדרים ב-18%. למעשה יש ירידה בצריכה ב-11 ק"ג לנפש בעשור האחרון.
לפי טבלה מפורטת של הביקוש במשקי הבית בין 2012-2021:
בתפוזים ירידה של 22.8%, במנדרינות – 11.5% ובלימון ירידה של 3.8%.
הנתונים מדאיגים במיוחד היות ולזנים החדשים (מנדרינות/קליפים) הוקדשה תשומת לב מיוחדת ונטיעה בפרדס המתחדש, מדובר בעיקר בזנים כמו: NADORCOTT, TANGO ואורי. זנים אלו גם חידשו בכך שהביאו להארכת העונה בחודשיים, ובכל זאת יש ירידה בביקוש ברמה חודשית.
באשר לתפוזים, המספרים ממש שערורייתיים. לפי המחבר: SCANDOLOSOS הדבר מתבטא באובדן של 5 ק"ג לנפש בשנה לאורך 10 השנים האחרונות בספרד. חשוב לזכור שלפרי הדר יש חלק חשוב במסורת של המטבח הספרדי. צריכת פרי ההדר בספרד הייתה ועודנה גבוהה בהשוואה לארצות אחרות. כמו כן, חשוב להזכיר שתפוזים קשה לקלוף בהשוואה לאחיותיהם המנדרינות ובהשוואה לבננות לדוגמא שהביקוש אליהן נמצא בקו עליה, או פירות אחרים כמו ענבים שנאכלים על קליפתם.
אמנם, יש עלייה בשימוש בפרי הדר למיץ ביתי או לחומר גלם למסחטות המיץ הנפוצות במרכזי קניות ברחבי אירופה, ולמרות זאת יש ירידה לביקוש לתפוזים בשנים האחרונות.
בהתייחס ספציפית לשוק האירופאי, אכן ניכרת ירידה בדרישה לכל סוגי ההדרים והבולט שבהם ירידה של 20% לתפוזים.
המנדרינות נשארות יציבות בביקוש אולי בזכות ההארכה בחודשיים של עונות השיווק. באשר ללימונים ואשכוליות הביקוש יציב.
לסיכום – לאור הירידה בביקוש לפרי הדר נדרשת התייחסות מיוחדת מצד השלטונות וארגוני המגדלים לפעילות דחופה לבחינת המצב ושמירה על הענף.
מה קורה היום לענף ההדרים בספרד?
במהלך המאה הנוכחית חלו שינויים רבים במבנה ענף ההדרים הן במיקום מרכזי גידול והן בהרכבי הזנים. בעבר 80% מענף ההדרים היו במדינת וולנסיה, כיום יש בה רק 50% מסך ההדרים בספרד, השאר מתרכז במורסייה ואנדלוסיה.
השטח הנטוע כיום בספרד 285 אלף הקטר; היבול עלה מ-5 מיליון טון בשנים 1992-3 ל-7 מיליון טון בעונה הנוכחית.
מצרים סיפקה 94.9% מהתפוזים המיובאים לאיחוד האירופי ממדינות שלישיות בין ינואר למאי
מקור: FreshPlaza, משרד החקלאות, הדיג והמזון הספרדי, תרגום: עמוס דה וינטר
האיחוד האירופי ייבא 723,984 טון תפוזים ממדינות שלישיות בין ספטמבר 2022 למאי 2023, כלומר 31.6% או 173,700 טון יותר מאשר בתקופה המקבילה של עונת 2021/22 ו-16.5% (102,400 טון) יותר מהממוצע. כך עולה מנתוני הדוח האחרון לניטור מוגבר על יבוא הדרים של האיחוד האירופי שפורסם על ידי משרד החקלאות, הדיג והמזון.
הספקית העיקרית היא מצרים (48.4% מסך היבוא) שהגדילה את חלקה ב-12 נקודות. הנפח שהגיע ממדינה זו עלה על אלה של עונת 2021/22 ב-97%, והממוצע ב-56.8% (+126,800 ט').
אחריה הגיעה דרום אפריקה עם נתח של 39.5%, עלייה של 13.0% בנפח לעומת העונה שעברה, עלייה של 19.4% (+46,400 ט') מעל הממוצע ועלייה של נקודה אחת בחלקה.
בינתיים, ההיצע של מרוקו ירד ב-51.5% לעומת העונה שעברה וב-75.2% לעומת הממוצע של 5 השנים האחרונות (-28,500 ט').
בחמשת החודשים הראשונים של 2023, האיחוד האירופי 27 ייבא 366,198 טון, 70.8% (+151,700 טון) יותר מאשר בשנת 2022 ו-30.3% (+85,100 טון) יותר מהממוצע.
הגידול ביבוא המצרי היה יוצא מן הכלל. המדינה התאוששה בהיקף הייצור שלה, עם עלייה של 97% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022 (+171,200 ט') וגידול של 57.3% (+126,600 ט') לעומת הממוצע, מה שאיפשר לה לספק 94.9% (347,576 טונות) מכל תפוזי האיחוד האירופי שיובאו ממדינות שלישיות בתקופה זו.
לעומת זאת, מרוקו הפחיתה את כמויותיה ב-81.9% במהלך 5 החודשים הראשונים של 2022 (-13,100 טון) וב-89.4% (-24,200 טון) פחות מהממוצע, עם נתח של 0.8% בלבד (2,886 טון בלבד).
בחמשת החודשים הראשונים הללו של 2023, הכמויות הגבוהות ביותר נרשמו מאז מרץ, כאשר יבוא התפוזים לאיחוד האירופי עלה על 90,000 טון לחודש. במאי ספציפית, הם עלו על 102,500 טון, עלייה של 108.7% בהשוואה למאי 2022.
עדכון על הדרים עמידים בקור
מקור: COLD HARDY, Citrus Industry, 23 ביוני 2023
דניאל ספראג וויליאמס*, תרגום: עמוס דה וינטר
בצפון פלורידה ובדרום ג'ורג'יה חל גידול משמעותי בייצור הדרים בשל החורפים המתונים יחסית, התקדמות בהגנה מפני קרה וזני הדרים עמידים לקור. בנוסף לכך, קיימת שכיחות נמוכה יחסית של מחלת הגרינינג והנשא שלה, פסילת ההדר האסיאתית.
בשל גורמים אלו, מגדלים רבים בחרו לגדל הדרים כדי לגוון את פעילותם החקלאית. נכון לעכשיו, יש כ-1,200 דונם של הדרים בצפון פלורידה ו-4,000 דונם בדרום ג'ורג'יה. מנדרינת הסצומה היא הזן העיקרי הגדל. זנים אחרים המיוצרים כוללים תפוזי טבורי, תפוזי המלין וכן מנדרינות טנגו, בינגו ושירנואי. כל ההדרים באזור גדלים בעיקר לצריכה של שוק טרי.
חורף סוער
למרות שהאזור חווה "חורפים מתונים יחסית" בשנים עברו, החורף הזה לא היה אחד מהם ובאמת היווה אבן בוחן לתעשיית ההדרים המתפתחת באזור. סערת החורף אליוט במיוחד, הביאה טמפרטורות מקפיאות ב-23-28 בדצמבר. בעוד שהאזור חווה אירועי קרה בעבר, אף אחד מהם לא נשאר זמן רב מתחת לאפס, כפי שאירע בסערה אליוט. הטמפרטורות נשארו בין 17 ל-20 מעלות (פרנהייט) במשך למעלה מ-11 שעות ולא עלו מעל 32 מעלות (פרנהייט) במשך ארבעה עד חמישה ימים. למרבה המזל, נראה שרוב הסצומות שרדו את הקרה. זנים אחרים נשארים לדיון ועדיין נמצאים בהערכה.
מגדלים רבים סיימו לקטוף סצומות ממש לפני שהגיעה סערת החורף אליוט. כל פרי שלא נקטף לפני הקרה היה, כמובן, פגוע ולא ניתן לשיווק. נראה שהעצים האלה עם פרי עדיין עליהם בזמן הקרה סובלים יותר מאלה שנקטפו. רוב המגדלים הפעילו השקיה להגנה מפני קרה במשך ארבעה ימים וארבעה לילות, או יותר, במהלך סוף השבוע של חג המולד ובשבוע שאחריו.
מספר ימים לאחר הקרה העלים נושרים. המגדלים ראו נשירה של 60% עד 100% עלים. כתגובת לחץ לקרה, עצים חוו לבלוב ראשון בתחילת פברואר, יחד עם פריחה מוקדמת בתחילת מרץ (כשלושה שבועות מוקדם מהרגיל). כדי להחמיר את המצב, האזור חווה שני לילות בנקודת הקיפאון או מעט מתחת באמצע מרץ, דווקא כשהעצים פרחו ולבלבו בעוצמה רבה. כרגע נראה שיש יבול פירות מינימאלי, שהיה כצפוי לאחר האירועים שחוו מגדלי החורף.
עובדים על התאוששות
למרות כל האתגרים הללו, המגדלים מלאי תקווה. בנקודת זמן זו, ההתמקדות שלהם היא בהתאוששות וחידוש עלווה חדשה ובריאה והפחתת העקה לעצים. מגדלים רבים גזמו עצים מתים והחלו בתוכניות הדישון וההדברה שלהם. עצים שברור שלא שרדו את הקרה ו/או סבלו מנזק גדול מיידי – נעקרו. בסך הכל, הסצומות הוכיחו את סבילותן לקור, אבל הייצור באזור ירד בשנת 2023. אנו מקווים שהאזור יתאושש וששנת 2024 תהיה שנה טובה למגדלים.
*דניאל ספראג וויליאמס היא מומחית מסחרית לגידולים חקלאיים מטעם המכון למדעי המזון והחקלאות של אוניברסיטת פלורידה, מחוז גאדסדן בקווינסי.
תעשיית ההדרים בצ'ילה סובלת מנזקי קרה
הטמפרטורות עמדו על 6 מעלות מתחת לאפס והכפור נמשך יותר מ-12 שעות
מקור: FREEZE, INTERNATIONAL – 23.6.2023, תרגום: עמוס דה וינטר
נשיא פדפרוטה (פדרציית יצרני הפירות של צ'ילה), חורחה ולנצואלה טרבילקוק, מקבל דיווחים מחקלאים שנפגעו מכפור. הקרה התפשטה באזורים יצרניים שונים של פירות וירקות ונמשכה הרבה יותר מהרגיל. נגרם נזק, שעדיין לא ניתן לכימות, ללימונים, תפוזים, קלמנטינות ואבוקדו.
"הכפור היה ממושך מאוד ונרחב מאוד בשטח המדינה, כך שהוא לא השפיע רק על האזורים המרכזיים והדרומיים," אמר טרבילקוק. "יש לנו דיווחים על אירועים קשים מאוד לייצור פירות צפונה יותר, בהדרים ובאבוקדו, ואנחנו פונים לאיגודים האזוריים כדי למדוד את ההשפעה של המצב המתפתח הזה".
באזורים כמו גרנרוס, צ'ימברונגו ומוסטזל (Chimbarongo, Graneros ,Mostazal) ובאזור או'היגינס O'Higgins)), הטמפרטורות המינימליות עמדו על 6 מעלות מתחת לאפס, והקרה נמשכה יותר מ-12 שעות. טרבילקוק אמר שזה "מאוד מדאיג עבור עצי פרי". הטמפרטורות היו גרועות יותר בסן פליפה ובאזור ולפראיסו, שם המינימום היה 10 מעלות מתחת לאפס.
"מה שאנחנו יודעים זה שהיו מגדלים שנאלצו לעבוד כל הלילה עם מערבלי רוח כדי למנוע נזק," אמר טרבילקוק. "נמשיך לרשום ולאסוף המלצות כדי לסייע במדידת ההשפעה ולצאת לעזרת החקלאים שנפגעו, יחד עם הרשויות".
פדרציית Fedefruta מורכבת ממגדלי פירות מאוגדים הבוחרים את נציגיהם באמצעות אסיפות שנתיות.
לפני הקרה, משרד החקלאות האמריקאי (USDA FAS) פרסם תחזיות ייצור, עדכוני שטח ומידע מסחרי עבור לימונים, תפוזים ומנדרינות צ'ילה. המשרד צפה עליות ייצור עונתיות משמעותיות עבור כל הזנים הללו בשנים 2022–23, בהשוואה לשנה הקודמת.
יבולי מנדרינה/טנג'רין בפרו מוערכים ב-550,000 טון
סיכום חצי שנתי של נציגות משרד החקלאות האמריקאי בפרו
מקור: fas.usda.gov, תרגום: עמוס דה וינטר
FAS Lima (נציגות משרד החקלאות האמריקאי בפרו) צופה כי ייצור המנדרינות/טנג'רין הפרואני יסתכם בכ-550,000 טון מטרי (MT), כאשר היצוא צפוי להגיע ל-222,000 MT לעונת השיווק (MY) 2022/23 (מרץ 2023 עד פברואר 2024). למרות תחילתה המאוחרת של עונת הקטיף עקב מזג אוויר חם במיוחד, המגדלים מצפים ליבול סביר בהמשך השנה. יצוא ההדרים לארצות הברית צפוי לרדת מעט ל-122,000 MT, אך ככל הנראה יישאר כשוק העיקרי של פרו.
צְרִיכָה
FAS Lima מעריכה את היקף הצריכה המקומית הצפוי של מנדרינות ומנדרינות טריות ב-2022/23 ב-298,000 MT. מנדרינות מאוד פופולריות בפרו בקופסאות אוכל וכחטיפים בין הארוחות. צריכת המנדרינות הפרואנית מוערכת ב-11 קילוגרם (ק"ג) לנפש בשנה. גם מיצי מנדרינה, ריבות, שמנים אתריים, משקאות אלכוהוליים וכו' הפכו פופולריים בסופרמרקטים ובחנויות הנוחות, כדרך חדשנית להגביר את הצריכה.
