לנוכח מצבו העגום החליט נתניהו לשנות כיוון ולנוע לכיוון המרכז, לא בטוח שזה יתאפשר לו * תבוא אלי בעוד חודשיים, הבטיח ח"כ צביקה פוגל
הם לחוצים, ובצדק
"ממשלת הימין טובה פי אלף מממשלת עבאס לפיד", אמר השר איתמר בן גביר בהפגנה דלת המשתתפים של תומכי הרפורמה שנערכה במוצ"ש בנתניה. בחור צנוע, מסתפק במועט. רק פי אלף. כשמגיעים נציגי הממשלה המשובחת הזו לאולפני הטלוויזיה ונשאלים מה עשיתם לטובת אזרחי ישראל, הם מגמגמים. שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ התארח בשבוע שעבר באולפן ערוץ 12, השאלה הזו הוצגה בפניו והוא ענה: "כשר האוצר הכנתי 40 חוקים". כ"ץ היה שר אוצר בין השנים 2020 ל-2021, והוא אולי הכין אז המון חוקים, אבל את הדבר המרכזי שהיה צריך לעשות, להעביר תקציב, הוא לא עשה, מה שהביא כזכור לפיזור הכנסת ה-23 וכינון ממשלת השמאל של עבאס בנט.
הם לחוצים, ויש להם סיבות טובות להיות לחוצים. בשישי בערב הגבירה את הלחץ ההודעה של מודי'ס שהיא מורידה את תחזית האשראי של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה". בשישי בבוקר התפרסם סקר של מעריב, לפיו לו נערכו הבחירות עכשיו, הקואליציה הנוכחית הייתה מצטמקת ל-51 מנדטים, הליכוד יורד ל-26 מנדטים, ובן גביר מתכווץ ל-4 בלבד. זה אחרי הסקר של קמיל פוקס בערוץ 13 מהשבוע שעבר, שבו היו מספרים שונים אבל המגמה דומה – הקואליציה הנוכחית 46 מנדטים, הליכוד 20 והמפלגה הגדולה הופכת להיות המחנה הממלכתי עם 29 מנדטים. במוצאי שבת התחדשו ההפגנות ההמוניות נגד ההפיכה המשטרית וביום ראשון דווח על חשש כבד, שגם חברות דירוג אשראי נוספות יודיעו על פיחות במעמדה הכלכלי של ישראל. כשלכל אלה מצטרפים המעמד המתדרדר של ישראל בעולם ובייחוד אצל ידידתנו הגדולה ארה"ב, והיחסים המתהדקים בין איראן לערב הסעודית שמשנים את יחסי הכוחות במזרח התיכון, מה הפלא שאצל נציגי הקואליציה אפשר לאבחן תגובות על גבול ההיסטריה, שבעיקרן מתנערות מכל אחריות למצב הקטסטרופלי בו נמצאת מדינת ישראל אחרי שלושה חודשים וקצת בהם מכהנת הממשלה הנוכחית.
נתניהו ניתח את מצבו הקשה והחליט שהוא משנה כיוון ופונה למרכז. זה ניכר בהתבטאויות היחסית מתונות שלו בריאיון המאוד מתחשב שנערך עמו בערוץ 14. "נתניהו הישן חזר", כתב רוגל אלפר ב"הארץ" בעקבות הריאיון. אבל נתניהו הישן לא יכול לחזור כי סביבת העבודה שלו השתנתה ומתדמית "הקוסם" שהייתה לו נותרו רק זיכרונות עמומים. את הציוצים המזיקים של בנו יאיר עוד עולה בידו להשתיק, זה לא מצליח לו כשמדובר בפה הגדול של טלי גוטליב, דודי אמסלם ואחרים. "השמאל בגד במדינת ישראל", אמרה גוטליב בהפגנת הימין במוצ"ש בנתניה (שהיו בה כמה מאות אנשים מול 24 אלף מפגינים נגד הרפורמה), ודודי אמסלם קרא בפגוש את העיתונות להעמיד לדין את אסתר חיות ואהרון ברק באשמת הובלה של ניסיון הפיכה. זה לא מצליח לנתניהו גם עם איתמר בן גביר, שבאותה הפגנה בנתניה הודיע שהרפורמה צריכה לעבור וכמוה גם יוזמות אחרות שלו – חוק מוות למחבלים, חוק חסינות לחיילים, וכמובן המשמר הלאומי.
מה בהמשך? ב-12 במאי צפויה סוכנות הדירוג S&P לפרסם הודעה לגבי דירוג האשראי של ישראל, וההערכה היא שגם היא תצטרף לתחזית של מוד'יס ואולי אף תהיה מחמירה ממנה, (דיווח של מתן חודורוב בערוץ 13). ההפגנות תימשכנה וגם הביקורת הקשה שמוטחת בממשלה מכל עבר, מצד בכירים בכלכלה, בביטחון, במשפט, באקדמיה וכיו"ב. כל עוד זה המצב, נתניהו יכול לשכוח מהזמנה מהנשיא ביידן להגיע לוושינגטון והוא יהיה אורח לא רצוי ברוב מדינות העולם, בוודאי באירופה.
המכלול המאוד בעייתי הזה מצביע על פתרון אחד הכרחי – שינוי משמעותי בנוסח ההצעה לרפורמה משפטית, והגעה לפשרה שתהיה מקובלת על רוב הציבור. פתרון כזה עשוי להרגיע את הרוחות בפנים ובחוץ ולנתב את ישראל למסלול אחר מזה שהיא נמצאת בו כיום. אבל כשהדברים תלויים ביריב לוין, טלי גוטליב, שמחה רוטמן, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', לך תדע.
ניכרים סימני השינוי
אגב הממשלה והבטחותיה. אחד הנושאים הראשונים שעלו על הפרק עם כינונה של הממשלה הנוכחית בינואר השנה, היה פינוי חאן אל אחמר. ממשלה קמה וממשלה נופלת וחאן אל אחמר על מקומו עומד. כבר באוקטובר 2018 הודיע ראש הממשלה נתניהו שהמתחם יפונה תוך זמן קצר, והזמן הקצר הזה נמשך כבר כמעט חמש שנים. אפילו אי אפשר להאשים את בג"ץ בעניין הזה, כי בג"ץ אישר לממשלת ישראל לבצע את הפינוי.
ולמה נזכרנו? כי רשמנו לפנינו הבטחה שנתן ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית בתחילת פברואר השנה, בריאיון ברדיו צפון. "אני מבטיח לך", אמר פוגל למראיין, "בעוד חודשיים לא יהיה חאן אל אחמר".
אז עברו קצת יותר מחודשיים ולחאן אל אחמר שלום ולא נראה שצפוי שינוי במצבו בעתיד הקרוב. רק זה חסר לנתניהו לאוסף הצרות שלו. ועוד אמר ח"כ פוגל באותו ריאיון: "אני מתחייב, תדבר איתי בעוד חודשיים ואני מבטיח לך שתבוא ותגיד 'ניכרים סימני השינוי'. אם לא נקבל את כל האמצעים כדי לבצע את מה שהתחייבנו לציבור, ואני אומר את זה בכל מקום אפשרי, לא נהיה שם. לא באתי לשם להיות על תקן של ועדת קישוט או טפט".
צדק. אין ספק שניכרים סימני השינוי. ניכרים היטב. במחלוקת הפנימית הקורעת את העם, במצב המדיני, במצב הביטחוני, במצב הכלכלי, איפה לא? עוד לא הייתה ממשלה בישראל שתוך זמן קצר כל כך חוללה אצלנו שינויים גדולים כל כך. מעניין לשאול היום את ח"כ צביקה פוגל איך הוא מאפיין את מצבו – על תקן של ועדת קישוט או יותר לכיוון טפט?
