מרגש לפגוש את ותיקי הענף, שחלקם עדיין ממשיכים לקום בכול בוקר, לעבודה ברפת, לקחת אחריות על תחומים מקצועיים ולקדם אותם.
יתרה מכך, עמרם בן צבי מרפת הזורע מקדם הזנה ברפת, עם מושגים חדשים ומודרניים כמו ביג דטא ובינה מלאכותית.
מפגש מעניין עם עמרם ברפת הזורע.
נתחיל עם הכרת רפת הזורע הוותיקה בעמק יזרעאל
הרפת הוקמה ב-1942 וב-1958 עברה למקומה הנוכחי. ב-2000 שופצה כולה תחת גג אחד. מבנה אחד נשאר מתקופת ההקמה וכיום מאויש ע"י ענף הנוי. הבית שאנחנו יושבים בו (משרד הרפת) היה בית מגורי הרפתנים בשנות החמישים.
ברפת עבדו דורות של ענקים – אשר בן צבי אבי, שהיה גם מזכיר המ"ב, מנהל און ותקופה קצרה, גם ניהל את החקלאית. עסק גם בייצוא עודפי המבכירות בארץ בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בעיקר לאירן, שם גם הקים רפת גדולה ומודרנית לדוגמה. כמובן, ייצא עגלות לטורקיה, לסיציליה ועוד.
ברפת היה צוות מפואר מהקיבוץ, אשר ברבות השנים, הלך והצטמצם וכיום, יש בצוות 3 חברים: אילון שגב המנהל, שהחליף את עופר נוימרק, שניהל את הרפת כ-11 שנים, עמרם בן צבי, רשף ביסקר, ראול קוברלינסקי, גריפאת מבית זרזיר וראיד מאום אל פחם בוואדי ערה, שהוא בוגר קורס רפתנים בפקולטה, השאר 4 תאילנדים.
שטח הרפת מיועד לבנייה למגורים וכך הוא מוגדר ברשויות – הכיוון הכללי הוא לצאת מכאן ולפנות את השטח לקיבוץ המתרחב. הייתה תוכנית לחבור לרפת המשותפת בקיבוץ גזית, אך זה לא צלח וכיום מנהלים מגעים לחבור לרפתות אחרות.
הרפת מייצרת כיום מעל ל-4.2 מ' ליטר חלב.
איך הגעתם לרעיון של סככה אחת לכל החולבות?
מועצת המנהלים של הקיבוץ החליטה לסגור את הרפת ב-1998. אני ערערתי על ההחלטה ונתנו לי אופציה לשפץ וזה היה פתרון נוח וזול יחסית, בעזרת הרפורמה. הבנייה הייתה מורכבת ועבדנו עם 5 מנופים בין הפרות וכל הזמן, הזזנו את הפרות, כך שהמנופים יוכלו לעבוד בכל שטח הסככה. וראה זה פלא – לא ירדנו בחלב בתקופה זו, על אף ההטרדות לפרות…
מאז, העברנו לקיבוץ עשרות מיליונים רווח נקי, מעבר להשקעה וגם בהשוואה לתמורה בגין מכירת הרפת, אם הייתה מתבצעת בעבר.
הסככה 14 מ' גובה, שלא מקובל היום, וזה גורם לבעיות ולא מעט – הרבה גשם נכנס מהצדדים עמוק לסככה וגם מהפנס למעלה, שנשאר בין הגגות. המתכננים אמרו שזה הפתרון, שיצור מעין ארובה ששואבת את האוויר החם בקיץ אל מחוץ לסככה. בפועל, לא מרגישים הטבה בקיץ.
האיסכורית על הגג, אינה שורדת את התנאים ברפת והיא נשחקת עם הזמן ומלאה חורים. בקרוב, הולכים לשפץ את הגג כי הגענו למצב, שהמים חודרים דרך החורים בגג ומרטיבים מאוד את המרבץ. לא בנינו סולרי על הגג מכיוון שאנחנו מתכננים לצאת מהשטח ולפנות את הסככות.
ילדי הגנים והפעוטונים מבקרים בכל יום ובאים לראות את החליבה, ההמלטות, חלוקת האוכל והיונקייה. – הרפת מבוקשת מאוד במערכת החינוך ובבית הספר האזורי, שנמצא בסמוך.
מה נשמע בקיבוץ? מה מקורות הפרנסה שלו?
השינוי באורחות החיים בקיבוץ הזורע היה ב-2014 – עשה טוב לחברים והעביר להם הרבה יותר החלטות כלכליות ועצמאות אישית. השינוי היה לייט והקהילה עדיין מממנת 50% ממערכות הבריאות והחינוך, חדר האוכל נחשב לערך ליבה חברתי והוא ממשיך לפעול והקיבוץ מכסה את ההפרשים.
ענפי המשק – מגוונים למדי, גד"ש כותנה שחזרה בעוצמה, שקדים ואבוקדו, מדגה לדגי נוי מוביל בארץ לייצוא וכן חממות לגידול חסה הידרופונית. מפעל פלסטופיל, שכיום נכנס בו שותף שגם מנהל אותו והעלה אותו על פסים טובים. בנוסף, יש מעבדה לביקורת איכות ולכיול של מכשירים שונים עם 120 עובדים.
ספר כמה משפטים עליך, עמרם בן צבי
נולדתי בשנת 1946 בקיבוץ הזורע, להורים מייסדים שעלו מגרמניה, כמו הגרעין הקשה, שכלל 100 חלוצים. ב-34 הקימו מאחז בחאן הקרוב וב-36 התיישבו בשטח הנוכחי.
התחלתי את עבודתי ברפת מכיתה ז' – 60 שנה ברפת, בן של רפתן אשר בן צבי. לעמרם יש 4 בנים ובת, ששלושה מהם חיים בקיבוץ. הוא מילא תפקידים מגוונים בקיבוץ, שנים רבות ניהל את הרפת. כיום במשרה מלאה בתכנון הזנת העדר, רכישת המזונות השונים, ההזנה בפועל של העדר וממשיך את פיתוח התוכנה להזנה הפרות.
עכשיו הגענו לנושא הביג-דטא והבינה המלאכותית – תן לנו הסבר שמפשט את התהליך ומקרב אותו לקוראים
גולת הכותרת ברפת, פיתוח תוכנה פורצת דרך, עם חשיבה מחוץ לקופסה של הזנת הפרות החולבות.
נתוני העתק ברובם מצויים בתוך תוכנת הניהול נעה, אשר נשמרו לאורך כל השנים. כ-16 שנים שאנחנו מכניסים, מידי יום, את הנתונים החדשים – על סמך נתוני העתק, אנחנו יודעים מה הפרות אכלו, ומה נתנו בתמורה בחמ"מ ואיך נצעיד אותן קדימה.
בנוסף לנתוני ההזנה מכנסים נתונים נוספים כגון, מטר מרובע לפרה למחיה, ס"מ שוקת לפרה, האקלים על בסיס יומי ועוד..
בינה מלאכותית – בנוסף, יש לנו מערכת בינה מלאכותית בתוכנה, שמלווה באופן שוטף את תכנון ההזנה אל מול הביצועים של הפרות, במטרה לשפר אותם. התוכנה מהווה מעבדת שדה, שנותנת תשובה על ערכו של כל מזון ועל צירופי מזון מגוונים וכן על כל תכולה, שמהווה מרכיב בתכנון המנה וההשפעה שלהם על הביצועים של הפרות: חלב, אחוזי השומן, ק"ג שומן, אחוז החלבון, ק"ג חלבון וניצולת המזון.
במרבית הזמן, אנחנו מתכננים את המנה במטרה להשיג רווח מכסימלי לפרה ליום. אבל אפשר גם לבחור תכנון מנה ע"פ אחוז השומן, ק"ג שומן, אחוז חלבון, ק"ג חלב ייצור, או ניצולת המזון. תכנון המנה מתבצע ע"פ כמות הח"י היומי שהפרות אוכלות מידי יום, והתוכנה נותנת תחזית מאוד מדויקת כמה חלב, שומן וחלבון נקבל מהפרות, כולל את הרווח היומי הנקי לפרה, לאחר הורדת עלות המזון.
הקטנת יצור המתאן – לאחרונה הכנסנו לתכנון המנה גם את האפשרות להפחתת ייצור המתאן ע"י הפרה. ע"פ הנוסחה המתמטית המופיעה ב-Dairy science המושפעת מתזונת הפרות. על מנת להקטין את הזיהום שלהן לסביבה. כיום עדיין אין פיצוי כספי לנושא, אך בעתיד ייתכן והדבר יבוא לידי ביטוי.
כיצד התכנון המיוחד מוצא ביטוי גם בהשוואה למשקים אחרים, בסיכום הכלכלי?
מתבצע ניתוח, על בסיס שנתי, של 33 רפתות שיתופיות בעמק יזרעאל, ע"י דודי בירן מדריך שה"מ, שבוחן את הנתונים המקצועיים והכלכליים של כל אחת מאותן רפתות. בודדתי רק את מדדי תחום ההזנה ולא התייחסתי לתחומים נוספים, כי התוכנה מטפלת כעת רק בתחום ההזנה. התוצאות חוזרות על עצמן, בשנים האחרונות ומעידות, שהביצועים של רפת הזורע, בנושאי יעילות ההזנה והריווחיות טובות מאוד.
בזכות התוכנה הייחודית לתכנון הזנת פרות היא מאפשרת אופטימיזציה של הרווח.
מתוך חוברת סיכומי 33 רפתות העמק של דודי בירן משה"מ – שנת 2021
מתוך טבלאות 13-3 מיקום רפת הזורע ממוצע העמק יום כלכלה מנת חלבון מקום ראשון – 30 ₪ 36 ₪ עלות ק"ג ח"י לנחלבת ראשון 1.16 ₪ 1.32 ₪ עלות מנה 20 ק"ג ראשון 23.3 ₪ 27.2 ₪ עלות הזנה לליטר ראשון 0.82 ש"ח 0.98 ₪ עלות מזון לנחלבת שני 3,577 5,332 הוצאה על מזון – הכנסה מחלב לנחלבת ראשון 39% 47% אחוז מזון מהתפוקה ראשון 43% 53% עלות ייצור כולל למחליפה 8,737 ₪ 11,634 ₪ הוצאות מזון לליטר חלב ראשון 1.03 ₪ 1.23 ₪
חשוב לזכור שהתנאים של הפרות אצלנו לא משופרים – יש לנו 13 מ"ר לפרה, רפת מיושנת והמכון שופץ בשנות ה-80, על בסיס מכון ישן.
התוכנה מתאימה לכל רפת, בגלל שאנחנו צוברים נתונים כבר 16 שנים של מידע ומנתחים אותו, יש לנו המון נתונים וזה בסיס מוצק ואיתן, להשליך על ביצועי הפרות, בתנאי המזון בארץ ואף בעולם, וגם החומר הגנטי זהה מאוד.
ההבדל בין הרפתות הוא בתנאי הסביבה ובעיקר איכות הניהול. הרבה משקים קונים אותו מזון מאותן מקורות (מרכזי מזון) ויש שונות גדולה בביצועים של הרפתות באזור וזה קשור לניהול ולתנאי המחיה של הפרות.
מתי התחלת עם נושא ההזנה?
אני מתכנן ומבצע את ההזנה ברפת הזורע משנת 1980 ועד היום.
עובד הרבה על המחשב – בתכנון ההזנה, עוקב אחר כל השינויים והביצועים של הפרות, לאור השינויים במנת המזון בזמן אמת, בעזרת התוכנה שפיתחנו, משנה בהתאם לצורך את מנת הפרות, לעיתים קרובות.
אחת היכולות הטובות של התוכנה, שהיא יכולה לתת לנו ידע מפורט על כל מזון ומזון וכן על התכולות השונות המרכיבות את המנה לגבי תרומתן לחלב, לשומן ולחלבון, שהם המקור להכנסות ולרווחיות שלנו. או בניסוח אחר: נוסחת מחיר החלב, הנקבעת מחדש מעת לעת.
איך נוצר והתפתח הקשר עם בנימין דומיאן וכיצד הוא הדליק אותך על המושגים החדשים?
ב-2012 קיבלתי מכתב במייל, שיצא לכל הרפתות בישראל, ממישהו שלא הכרתי – מהונגריה, אשר ביקש נתונים על הרפת. הסתקרנתי והייתי מוכן לתת.
הסתבר שהייתי היחיד שהתייחס ושיתף פעולה, הוא כתב לי באלו נתונים הוא מעוניין – הזנה כמובן וביקורות חלב. הרבה נתונים פיזיים כמו – שטח מחיה לפרה, שוקת לפרה, תנאי האקלים עוד. כך ייצר ביג דטא, מושג חדש בעולם באותם ימים. כיום ברור שזה האוצר הכי גדול שהעולם יכול לתת למדע. כל הרפואה, הבנקים, חברות הביטוח וכמובן הרשתות, רוצים את הנתונים שלנו בכול תחומי החיים.
אוספים נתונים על בני האדם או על כל נושא אחר. התוכנה עושה כריית נתונים במאות מיליוני הנתונים ומחפשת ממש כמו מחט בערימת שחת – היכן ישנם קשרים בין הנתונים אשר בהם מתקיימת מובהקות סטטיסטית ורותמת את המידע לצרכים שלנו.
כאשר קושרים את הנתונים – מה הפרות אכלו, הכמויות, ביקורות החלב, חלב למחלבות, נתונים מהאפילאב, שקיים בשוק הישראלי והעולמי, ניתן לקבל אוצר בלום רב עוצמה, של ידע מה הפרה צריכה ומה יכול לעזור לה להשיא את הביצועים שלה אל עבר הרווחיות המיטבית.– שומן, חלבון, חלב, בריאות, פוריות וכדומה.
כלומר, "מייצרים" אופטימיזציה של כלל האפשרויות. אפשר להמשיל בקטן לסיפור של הקובייה ההונגרית שיש לה 6 פאות וצריך לסדר את כולן שיהיו בעלות צבע אחד. בקוביית תכנון ההזנה אין 6 פאות, אלא אלפי פאות מכל הסוגים והשילוב בין כולן נותן אופטימיזציה.
כשברה"מ נפלה, בנימין לקח את המטוס הראשון מהונגריה והגיע לארץ כמתנדב לעבודה ברפתות, הוא יודע עברית היטב: לדבר, לקרוא ולכתוב. הכרתי אותו דרך עבודתנו המשותפת והנחלתי לו את הידע בתחום ענף הרפת על כול צדדיו.
למה זה לא מחלחל לאנשי המקצוע בארץ?
כל מומחי ההזנה היו אצלי מספר פעמים, כולל אנשי שה"מ, חוקרים וספקים – וכן כל האנשים אשר נמצאים במעטפת של הענף שלנו.
אני מציע להפנות את השאלה הזאת אליהם.
יכולנו להיות אור לגויים בתחום, אבל אולי זה קשה להבנה מלאה ויש ספקנות. זה גדול ואולי מתאים דווקא לדור הבא ולא לשלנו. מכל מקום זה מהווה את הכיוון לעתיד הזנת הפרות, בארץ ובעולם.
מרכז המזון – רפת אשר קונה את מזון הפרות שלו ממרכז מזון, יודע ומדווח רק על כמות: הח"י, אנרגיה, חלבון ומחיר המנה שקנה. אך לא יודע ולא שומר את ההיסטורית של הזנת הפרות. איזה מזונות הן אכלו ובאיזה שילובים וכמויות ומה הן התכולות שלהן ושל תפריט המנה. כאשר אין לנו מושג מה הפרות אכלו לאורך הזמן והשנים לא ניתן להיעזר בנתונים ולאסוף אותם לצורך לימוד מהם על ביצועי הפרות ולהבנות מהם לעתיד.
עושה גם לנשמה…
עשיתי קורס הנדסאים ברופין, למדתי את תורות הרוח של המזרח וכיום אני עמוק בנושאי היהדות ומקורות ישראל וזה מרתק אותי. למדתי יהדות ומקורות ישראל בסמינר אורנים, הקמתי חוג לתנ"ך בהזורע, אשר נפגש פעם בשבוע כבר 10 שנים ויש בו 17 משתתפים נאמנים. אני חבר בקהילת ניגון הלב ליהדות מתחדשת שפועלת בעמק המערבי שלנו.יש מקום שצוותי ההזנה במוסדות השונים ייכנסו לנושא ואולי, כולנו נצליח לשפר ביצועים, בזכות הביג-דטא והבינה המלאכותית..
