יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2024 07 23 103536

החטופים אלכס דנציג מניר עוז ויגב בוכשטב מנירים מתו בשבי 

3 דק' קריאה

שיתוף:

על סמך מידע מודיעיני הודיע צה"ל למשפחות ולקיבוצים על מותם של החטופים לפני מספר חודשים

*תמונה ראשית: מימין, יגב בוכשטב מנירים. היה בעל תשוקה עזה למוזיקה. משמאל, אלכס דנציג מניר עוז. האמין בשיתוף פעולה חינוכי בין תלמידים מישראל ומפולין. 

אבל כבר ירד על הקיבוצים ניר עוז ונירים עם הודעת נציגי צה"ל למשפחותיהם של אלכס דנציג ויגב בוכשטב שנחטפו לרצועת עזה כי הם אינם בין החיים. בבוקר יום ב' הודיע צה"ל למשפחות, על סמך מידע מודיעיני שהתקבל, כי הם נהרגו לפני מספר חודשים בחאן יונס שברצועת עזה, גופותיהם מוחזקות בידי חמאס. 

"בעוד שיש החושבים כי החטופים סובלים ולא מתים, הרי ההוכחה המצערת שלא כך המצב" אמר גדי ירקוני ראש המועצה האזורית אשכול 

מפעל חייו להדרכת השואה 

אלכס דנציג (76) נחטף מביתו שבניר עוז ב-7 באוקטובר 2023. בני משפחתו קיבלו דרישת שלום אחרונה מהחטופים ששוחררו בעסקה וסיפרו אז שהוא מוחזק במנהרה ושאינו מקבל את התרופות להן הוא זקוק. במשך תשעה חודשים ארוכים חרדו לגורלו ארבעת ילדיו. 

כפי שפורסם בכתבה של זאב הררי ("זמן קיבוץ" 30.4.24) אלכס היה איש משפחה מבוגר וחולה. הוא נולד ב-1948 בוורשה, פולין, להורים ניצולי השואה. כשהגיע לארץ בגיל 9 בעליית גומולקה של שנת 1956, התיישבה המשפחה בתל אביב. בבגרותו הצטרף לתנועת השומר הצעיר והגיע עם גרעין נח"ל לניר עוז.  

במרוצת השנים התמקד אלכס בחקר ההיסטוריה והתרבות הפולנית והכשיר דור שלם של מדריכי מסעות לפולין במרכז "מורשת" בגבעת חביבה וביד ושם. הוא גם עבד עם קבוצות מחו"ל של יוצאי פולין, ובמכון הפולני בתל אביב קשר בין ישראלים לפולנים. אלכס דנציג ביטא ערכים אלה בהיותו תומך פעיל בדיאלוג בין שתי המדינות. על פעילותו זו זכה בפרסים ובאותות כבוד. כמי שמעולם לא התכחש לפולניותו, האמין מאוד בשיתוף פעולה חינוכי בין תלמידים מישראל ומפולין. במקביל עבד בשדות הקיבוץ כרכז האוטומציה של מערכת ההשקיה. 

אלכס כתב את הראשון בסדרת המדריכים למסיירים בערי פולין, שיצאו בשלוש שפות: עברית, אנגלית וספרדית, "מדריך למסייר בקרקוב", שראה אור ב־2003.  

מקיבוץ ניר עוז נמסר: "אנו מודיעים בצער כבד על הירצחו של אלכס דנציג בשבי בעזה לאחר שסבל עינויי גוף ונפש במשך חודשים. גופתו נמצאת עדיין בשבי. אלכס היה בן 76 וציין אתמול (21 ביולי) את יום הולדתו. חבר קיבוץ ניר עוז. אב לארבעה ילדים, סב ל-12 נכדות ונכד. הקדיש את מפעל חייו ללימוד והדרכה בנושא השואה ויחסי יהודים ופולנים. במקביל עמל שנים רבות על טיפוח שדות הקיבוץ. זכרונו של אלכס ייחרט בליבנו כאיש שהוא גשר בין עולמות שונים: בין הרוח והספר לאדמה והשדות, בין ישראל ופולין, בין שואה ותקומה. יהי זכרו ברוך". 

תשוקה למוזיקה 

יגב בוכשטב (35) נחטף ב-7 באוקטובר מביתו שבנירים יחד עם אשתו רימון קירשט ששוחררה בעסקת החטופים בנובמבר, לאחר יותר מ-53 ימים בשבי חמאס. בהודעה שהוציא מטה החטופים נכתב כי יגב היה "אדם צנוע ופשוט שאהב את החיים בקיבוץ נירים. ליגב, שהיה במקצועו טכנאי סאונד, הייתה תשוקה עזה למוזיקה. מגיל צעיר הוא ניגן על גיטרה וחליל צד ובהמשך על כלים נוספים, שאת חלקם בנה בעצמו. יחד עם אשתו רימון, הוא גידל חמישה כלבים וחמישה חתולים שאת חלקם אסף לשיקום". 

מקיבוץ נירים נמסר: "בצער עמוק ובכאב גדול התבשרנו כעת על הרצחו של בננו וחברנו יגב בוכשטב בשבי חמאס בעזה. אנו שותפים ומשתתפים באבלם הכבד של אסתר, אורן, נופר, יובל והדר, רימון, כרמלה וכל המשפחה ומחבקים אותם".  

"כל יום שעובר- זוהי סכנת חיים ממשית" 

גדי ירקוני (נירים), ראש המועצה האזורית אשכול 

"קיבלנו בצער וכאב עמוק את הבשורה הנוראית על הירצחם בשבי של שני חברינו היקרים לקהילה – אלכס דנציג מניר עוז ויגב בוכשטב מנירים אשר נחטפו מביתם. דנציג, מוותיקי ומייסדי המועצה והיסטוריון מוערך, ממקימי המסעות לפולין, ובוכשטב, מוזיקאי מחונן שגדל והתחנך במועצה. אנו משתתפים בצער המשפחות היקרות והקהילה כולה. 

למעלה מתשעה חודשים של לחימה וההפקרות עודנה ממשיכה. בעוד שיש החושבים כי החטופים סובלים ולא מתים, הרי ההוכחה המצערת שלא כך המצב. כל יום שעובר – זוהי סכנת חיים ממשית לבנינו ובנותינו שעדיין נמצאים בשבי. אסור לנו להמשיך להתנהל כפי שאנו מתנהלים. לא נוכל להשתקם כל עוד הם עדיין שם, ואנו קוראים להחזרת כלל החטופים ולעסקה עכשיו!  

החזרתם היא המשימה העליונה והחשובה ביותר – את החיים לשיקום ואת החללים שלא הספקנו להציל לקבורה". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן