אומרת אילנית וואהל, תושבת ניצן, המתמודדת על ראשות המועצה האזורית חוף אשקלון
לקראת הבחירות האזוריות, שוחחנו את אילנית וואהל, המתמודדת על ראשות המועצה האזורית חוף אשקלון.
אילנית וואהל, תושבת הישוב הקהילתי ניצן, נולדה וגדלה בנתיבות, מה שעיצב את תפישת עולמה הציבורית בכל הקשור לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אילנית נשואה לאורן ולבני הזוג שבעה ילדים, שלושה מהם חיילים, אחד במכינה ושאר הילדים בגילאי תיכון עד יסודי.
"באנו לניצן ופשוט התאהבנו במקום, קנינו את הבית ששכרנו ומאז אנחנו פה," מספרת אילנית. "נכון, יש לי שלושה ילדים חיילים, אני עושה קמפיין בחירות אבל הלב שלי במקומות אחרים, כמו כל עם ישראל. אני מבינה את חשיבות הבחירות, כי זה חלק משמעותי מהיכולת שלנו כתושבים להשפיע על העתיד של הילדים שלנו. המוטיבציה שלי מלכתחילה מתמקדת בשיפור החינוך, החוסן, הביטחון, והחקלאות. משם אני שואבת את הכוחות ואת האנרגיה לעסוק בקמפיין בתקופה המורכבת הזו, כשהראש לפעמים נמצא במקום אחר.
"השנה ימלאו 20 שנים לעשיה הציבורית שלי. התחלתי ב-2005 בתור יו"ר ועד ניצן. אחר כך ליוויתי את יאיר פרג'ון, לשעבר ראש המועצה של חוף אשקלון במשך שתי קדנציות. התחלתי כראש המטה שלו, בהמשך הייתי רמ"ט מל"ח וסיימתי בתור מנכ"לית המועצה. בחמש השנים האחרונות, עד קבלת ההחלטה שלי להתמודד על ראשות המועצה, ניהלתי את הוועדה לחקירת גבולות של משרד הפנים, מחוז מרכז."
אם כבר אנחנו בנושאי קרקע וגבולות, מה את חושבת על הותמ"לים?
"אני רדיקאלית בנושא. אם המדינה לא מבינה שהמרחב הכפרי הוא חוסן בטחוני גיאוגרפי של כל מדינת ישראל אנחנו בבעיה. לא מדובר בחבורת אנשים שרוצים דשא סביב הבית וירוק סביבם, המרחב הכפרי זה נכס שצריך לשמור עליו לטובת הדורות הבאים. מבחינתי הייתי מבטלת את כל מה שקשור בריצת האמוק למכירת שטחים והגדלת יחידות הדיור של רמ"י. הם מחפשים תשובות אבל יש חלופות אחרות בנגב ובגליל שאפילו לא נבחנו. מה שאני באה ואומרת זה שאנחנו הפוליטיקאים, המנהיגים, צריכים להוביל את המאבק והמהפך כלפי המרחב הכפרי, כי זה החוסן של מדינת ישראל, אנחנו חייבים לוודא שיש לנו יכולת ייצור מזון עצמית."
המועצה חוף אשקלון נפגעה ב-7 באוקטובר. איך את כראש מועצה מתכוונת להמשיך בתהליך השיקום?
"בנתיב העשרה יש לנו הרוגים, המושב נפגע בצורה קשה מאוד וכמועצה נצטרך לדעת לתת מענה לצרכי התושבות והתושבים בנתיב לאורך זמן. חשוב מאוד להבין ולזכור שאירועי ה-7.10 לא מסתכמים רק במספר ההרוגים אלא במשבר הגדול שחוו התושבים בכל המרחב באותו יום – בתחושה שהפקירו אותנו, בתחושה של 'הנה הצבא מגיע' ואף אחד לא מגיע… הנהגת היישובים עוד לא התחילה לטפל בעצמה. בכל יישובי העוטף יש הנהגה חזקה, שמה-7.10 עסוקים בשיקום הישוב, החזרת התושבים ואפילו לא התחילו לטפל בעצמם. אפשר להגיד שכולנו נפגענו ואסור להתעלם מכך. אנחנו נהיה חייבים להתייחס למשבר הזה באופן אחר, לא רק לתת מענה ליישובי העוטף המוגדרים בהחלטת הממשלה אלא לייצר פתרונות לכלל יישובי המועצה.
"יש ביישובים שלנו ילדים שחוו טראומות, חברים שלמדו איתם בבית הספר ב'שקמה' ב'חופים' שנפגעו, הפגזות מטורפות, אזעקות בלתי פוסקות וטיפולי חוסן שחסרים. כולנו נפגענו ב-7.10, זה לא ישוב כזה או אחר וההתייחסות לתחום הזה חייבת להשתנות"
מדוע החלטת להתמודד על תפקיד ראשות המועצה. את לא מרוצה מראש המועצה המכהן?
"לא אתן ציונים לראש רשות מכהן. אני מסתכלת סביבי ואני רואה שדברים מהותיים לא התקדמו. רוב הפרויקטים שעכשיו לקראת סיום או שהסתיימו בשנים האחרונות הם פרויקטים שהתחילו בעת שהייתי בתפקיד במועצה. חופי הים, למשל, שעכשיו זוכים לציונים גבוהים – אתה יודע מה זה להגיש תוכניות לחופי בינוי הים? לקח לנו שנתיים בקדנציה של יאיר והרבה מאוד כסף, כי רצינו לאפשר פיתוח. כביש בית שקמה תלמי יפה – רק עכשיו הוא בהשלמות, השארנו אותו מתוקצב.
"בתי הספר במועצה קורסים. עשיתי סקר עמדות, לפני שעלינו לאוויר אחרי ה-7 באוקטובר, והמועצה קיבלה ציונים מאוד מאוד נמוכים בחינוך, בביטחון ובחוסן. רוב הציבור בחוף אשקלון חושב שצריך לקיים בחירות, אני חושבת שזה מדבר בעד עצמו. אם 'הבטן' של הציבור הייתה במקום אחר, שלא מעניין עכשיו בחירות, שיש לנו דברים יותר חשובים, לא הייתי מעיזה לגעת בנושא ולהתמודד לתפקיד כעת.
"דיברנו על חוסן וחקלאות ואני רוצה לדבר על חוסן בחינוך. החינוך, חייבים להבין, זה החוסן הלאומי שלנו. כאן אנחנו מאבדים גובה, צוללים מטה לקראת התרסקות. אי אפשר להשאיר את המצב ככה אבל אנחנו נתחיל בפוליגון הקטן שנקרא חוף אשקלון ונוציא את הבשורה החוצה."
את מאוד מתעניינת בחינוך. איזה שינויים את מתכוונת לבצע במידה ותיבחרי?
"קודם כל מבחינתי, אני רוצה את החינוך הקיבוצי בכל מערכות החינוך – חינוך שרואה את הילד 360 מעלות! זה אומר שאתה נכנס לבי"ס, ומייד בתום הלימודים אתה פוגש את החינוך הבלתי פורמאלי שהוא כל כך חשוב – תנועת הנוער, גם עובדת סוציאלית וגם מדריך הנוער נמצאים שם.
"אני רוצה להכניס תוכניות ייחודיות אל תוך בתיה"ס, שכל ילד בתום הלימודים יהיה עסוק בלימוד ערכים, שהאדם הוא תבנית מולדתו, שיהיה מחובר למרחב. יש לנו שני חופי ים מדהימים, אני רוצה להכניס פה מגמה ימית. נלמד באקליפטוסים כמו מודל בי"ס יער, יחד עם לימוד למצוינות בחינוך. היהלומים שבכתר הם החינוך המיוחד, יחד עם המחוננים, שגם הם לא מקבלים היום מענה וצריך לייצר מערכת ייחודית עבורם.
"אני מדברת על זה ששערי ביה"ס לא ייסגרו כשמסתיימת המערכת הפורמלית. אני מדברת על הכנת תוכניות ייחודיות בבתיה"ס הקיימים. אם נראה שיש צורך בהקמת מוסדות נוספים נקים אותם. יש לי ניסיון של הקמת שישה מוסדות חינוך חדשים בתקופה שבה כיהנתי במועצה."
כשאת אומרת אנחנו למי את מתכוונת?
"אני לא רצה לבד, אלא יחד עם תושבות ותושבים רבים שבחרו לתמוך בי ולהשפיע באופן אקטיבי על המציאות שלנו כאן. הקמפיין משותף להם ולי, אנחנו לגמרי ביחד במהפכה הזאת. המוטיבציה הראשונית שלי לריצה הייתה בעקבות סגירה של מוסד שהקמנו יחד בתור הורים. אחרי אותו ערב התכנסנו חבורה של הורים ואמרנו 'טוב, ברור שצריך לשנות'. בדקנו מי יכול לעשות את זה בצורה הטובה ביותר בתוך הקהילות שלנו – התשובה שקיבלנו בבתים רבים הייתה – 'תרוצי את אנחנו אחרייך'. כל אותם אנשים שהתחייבו לתמוך בי נמצאים איתי עכשיו ובגלל זה דיברתי בלשון רבים. בעבר הייתי בתפקיד ניהולי במועצה, השוני עכשיו הוא שאני באה להנהיג. ראש מועצה צריך להיות מנהל טוב, אבל האתגר האמיתי הוא להיות מנהיג טוב שיודע להביא את המנהלים הטובים ביותר עם ניסיון בתחום בו הם עובדים ולהוביל אותם למקומות הנכונים."
