נתוני משרד החקלאות לקראת חג השבועות
לכבוד חג שבועות, משרד החקלאות מציג נתונים מפתיעים אודות צריכת חלב שתייה ומשקאותיו, אל מול משקאות תחליפי החלב. יתרה מכך, משרד החקלאות על שלוחותיו מעודד מחקרים ופריצות דרך בתחום החלב החליפי…
מנתוני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד עולה כי, בעוד צריכת משקאות תחליפי חלב לנפש בישראל זינקה בכ-300% בין 2020-2005 (מ–0.66 ל–2.64 ליטר לנפש בשנה), צריכת חלב השתייה ומשקאותיו ירדה בכ-19% (מ–38.25 ל–30.81 ליטר לנפש בשנה); וגם – האם בתל אביב באמת שותים יותר הפוך סויה?
חג שבועות המתקרב ובא הוא חגיגה של חקלאות ישראלית, ובמיוחד מאופיין בימינו על ידי צריכת מוצרים, על טהרת החלב והגבינות. למרות החיבה היתרה שמפגינים הישראלים למוצרים, המאפים והעוגות המאפיינים את החג, מנתונים שמפרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר לקראת חג השבועות עולה כי צריכת חלב השתייה ומשקאותיו בישראל לנפש ירדה בכ-19% בין שנים 2020-2005, לעומת עלייה של כ-300% בצריכת משקאות תחליפי חלב על בסיס סויה, אורז, שיבולת שועל ועוד.
מחירי החלב הצמחי במגמת ירידה בגין תחרות
לפי נתוני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד, בשנת 2020 נצרכו בישראל 24.5 מיליון ליטר של משקאות תחליפי חלב, המהווים כ-8% מהצריכה הכוללת של חלב שתייה, משקאות חלב ותחליפיו. מדובר בעלייה של כ-40% במכר הקמעוני של משקאות תחליפי החלב בישראל בתוך שנה אחת בלבד (בין 2019 ל-2020).
עם זאת, במשרד החקלאות מדגישים כי חלק מהעלייה במכר, מיוחסת לעלייה הכללית בצריכה הביתית של מזון, בתקופת משבר הקורונה. במקביל לעלייה הניכרת בצריכה, מנתוני משרד החקלאות עולה כי גם מחיר משקאות תחליפי החלב, נמצא במגמת ירידה, כאשר בעשור האחרון מחירי המשקאות על בסיס אורז צנחו בכ-28%, משקאות המבוססים על שיבולת שועל ירדו בכ-27% ומשקאות תחליפי חלב על בסיס שקדים הוזלו בכ-17%. זאת, בעקבות תחרות גוברת בתחום זה וריבוי השחקנים.
עוד עולה מנתוני המשרד כי בשנת 2020 "תנובה אלטרנטיב" היה המותג הנצרך ביותר בישראל, בשוק משקאות תחליפי החלב, כאשר החברה החזיקה ב-64% מנתח השוק. חברת "אלפרו" החזיקה ב-16% מהשוק, "ויטאריז" ב-9% ו"משק צוריאל" בכ-4%. מוצרי "תנובה אלטרנטיב" דומיננטיים במיוחד בקטגוריית משקאות הסויה, כאשר הם מהווים כ-80% מסך המכר הכמותי של משקאות תחליפי חלב, על בסיס סויה ברשתות השיווק. לעומת זאת, משקאות האורז של חברת ויטאריז שולטים בתחום משקאות האורז, עם כ-63% מהמכר הכמותי ברשתות השיווק.
האם בתל אביב באמת שותים יותר משקאות תחליפי חלב?
מנתוני המכר ברשתות השיווק לשנת 2020 עולה כי בדומה לתפיסה הרווחת בציבור, אזור המרכז מוביל בצריכת תחליפי החלב; כאשר אזור תל אביב וסביבתה עומד בראש, עם צריכה של כ-5.44 ליטרים לנפש (פי 2 מהממוצע הארצי), לעומת 1.9 בלבד באזור הדרום (כ–30% פחות מהממוצע הארצי), ורק 1.2 ליטר לנפש באזור הצפון ללא חיפה (כ–55% פחות מהממוצע הארצי).
זאת ועוד, ניכר כי בקרב המגזר החרדי, המהווה כ-13% מאוכלוסיית ישראל (נכון לשנת 2020) וגדל בקצב כפול מהגידול בציבור הכללי, צריכת תחליפי החלב הינה מצומצמת משמעותית, מאשר בקרב הציבור הכללי, כאשר משקאות תחליפי חלב היוו כ-3% בלבד מהמכר הכמותי של חלב שתייה, משקאות חלב ותחליפיו בשנת 2020 (לעומת כ-8% בציבור הכללי).
ומה קורה בעולם?
בשנת 2020 תחליפי חלב נמכרו בכל רחבי העולם, בסך כולל של כ-16.9 מיליארד דולרים, עלייה של 4% משנת 2019. למרות ירידה של 2% בצריכת תחליפי חלב באסיה, מדובר עדיין באזור המוביל בהיקף המכירות של תחליפי חלב, עם כ-9.4 מיליארד דולר בשנת 2020; בצפון אמריקה כמו במערב אירופה, צריכת תחליפי חלב דווקא זינקה בשנה האחרונה בכ-17% ו-11% בהתאמה, עם היקף מכירות של כ-3.2 מיליארד דולר ו-2.6 מיליארד דולר בשנת 2020. בממלכה המאוחדת נרשם שיעור הגידול הגבוה ביותר בצריכת תחליפי חלב מבין מדינות אירופה, בעוד שבגרמניה הצריכה במונחי מכר כספי היא הגבוהה ביותר (396 מיליון אירו).
מדינת ישראל מחפשת את החלבון החלופי הבא ומשקיעה בדור הבא של הפודטק הישראלי
התוכנית האסטרטגית של חדשנות בחקלאות יצאה לדרך!
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם משרד החקלאות וארגון The Good Food Institute Israel (GFI) ישקיעו כ-4 מיליון ₪ במחקרים ישראליים למציאת חלבון אלטרנטיבי, כתחליף לבשר, דגים, חלב וביצים
דוברות משרד החקלאות – 29.6.22
בהמשך להסכם האסטרטגי שנחתם לאחרונה בין המשרדים, פרסמו תוכנית מענקי מחקר בתחום החלבון החלופי, במסגרתה יינתנו מענקים של עד 300,000 ₪ ל-14 פרויקטים לתקופה של שנתיים. מהלך זה עשוי לתרום רבות ליכולת התחרותי של מדינת ישראל ולמקם אותה בחזית הידע והמחקר העולמי בתחום.
אירועי אקלים קיצוניים ובשנה האחרונה גם המלחמה באוקראינה, מביאים להגבלות על אספקת המזון הגלובלית, שעלולות להוביל למשבר מזון עולמי. לאור אלו, גובר הצורך בשינוי מערכת המזון העולמית, שכיום מתבססת במידה רבה על תעשיית המזון מן החי. זו, מציבה אתגרים רבים לאנושות ובראשם, משבר האקלים. עם הגידול באוכלוסיית העולם ובישראל בפרט, גובר הצורך הלאומי בפיתוח מקורות חלבון חלופיים וזמינים. לתחום גם היתכנות כלכלית – על פי התחזיות של קבוצת Barclays, עד שנת 2030 צפוי שווי השוק העולמי של תחליפי הבשר בלבד, לעמוד על 140 מיליארד דולר ולחלוש על 10% מכלל שוק הבשר העולמי.
שר החקלאות, עודד פורר: "הביקוש ההולך וגובר למזון מן החי מחייב אותנו לפעול באחריות, מחד לספק את הביקוש, ומאידך לפעול ולחפש פתרונות שטרם פותחו למענה אלטרנטיבי, בר קיימא, ששומר על כדור הארץ למען הדורות הבאים.
ישראל מובילה עולמית
ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI Israel: "ישראל נחשבת למובילה עולמית ביזמות תחליפי בשר, מחלבון צמחי או בשר מתורבת, הרבה בזכות מסחור מחקר אקדמי. סטארט-אפים ישראלים בתחום, שיצאו מהאקדמיה, גייסו את מרבית המימון. אבל, כדי שנצליח להישאר בחזית, חשוב מאוד להזין את המחקר האקדמי, שמשווע למקורות מימון. בעשור הקרוב, משבר המזון העולמי ילך ויגבר, לצד משבר האקלים ואתגרים נוספים. ישראל צריכה ויכולה להוביל את טכנולוגיות המזון של העתיד".
המחקרים אשר ימומנו במסגרת התוכנית, יהיו מחקרים חדשניים אשר מציגים פתרונות מדעיים וטכנולוגיים, בתחום הבשר המתורבת, הפרמנטציה (שימוש במיקרו-אורגניזמים) והתחליפים מן הצומח. הצעות המחקר יכולות להיות מכוונות בשיפור המוצר הסופי – תחליפים של בשר, דגים, חלב וביצים או לחילופין, בשיפור תהליך הייצור. בנוסף, מחקרים שבהם יהיה דגש על סביבה וקיימות ורווחת בעלי החיים, יזכו לתעדוף. המימון המרבי למחקר לתקופה של שנתיים הוא: 300,000 ₪.
המחקרים שיתמודדו על תקציבי המימון ייבחנו, ראשית לפי פוטנציאל היישום שלהם. בנוסף יילקחו בחשבון האיכות המדעית, מידת חדשנותם, המתודולוגיה ויכולת הביצוע של החוקר וקבוצת המחקר.
