במושב כפר חגלה הוקם מפעל התנדבותי המייצר מערכות טעינה סולאריות לניידים עבור חיילות וחיילים הנמצאים בשדה * חיילים רבים בסדיר ובמילואים נמצאים לתקופות ממושכות מחוץ לבית בתנאי שטח * ברגע פנוי, הדבר שרוצים יותר מכל הוא לדבר עם המשפחה, ההורים, בן/בת הזוג, הילדים ועוד לא הזכרתי את ההורים המשפחות ובני/בנות הזוג שמחכים לשיחות האלו כמו אוויר לנשימה
במושב כפר חגלה הוקם מפעל התנדבותי המייצר מערכות טעינה סולאריות לניידים עבור חיילות וחיילים נמצאים בשדה * חיילים רבים בסדיר ובמילואים נמצאים לתקופות ממושכות מחוץ לבית בתנאי שטח * ברגע פנוי, הדבר שרוצים יותר מכל הוא לדבר עם המשפחה, ההורים, בן/בת הזוג, הילדים ועוד לא הזכרתי את ההורים המשפחות ובני/בנות הזוג שמחכים לשיחות האלו כמו אוויר לנשימה.
עד היום חולקו 170 מערכות טעינת טלפונים סולאריות ליחידות רבות מכל החילות ובכל חלקי הארץ מקו הגבול בגליל, ברמת הגולן, ליחידות שנמצאות בעוטף וכיום נכנסים מטעני הטלפונים הסולאריים גם לתוך עזה. חזון המיזם המיוחד הזה הוא לספק מערכת כזו לכל יחידה שתבקש. 170 מערכות זו ההתחלה ועוד היד נטויה.
איך הכל התחיל?
חמי רזניק הוא יוזם הפרויקט. רזניק, פעיל בחמ"ל האזרחי, המספר: "בימים הראשונים של המלחמה הסתובבנו ועזרנו בחמ"ל בבית קמה. הגענו לשטחי הכינוס ואחד הדברים שראינו שחיילים רוצים מאד להתקשר הביתה ואין להם דרך להטעין את הטלפונים. הפתרון הצבאי שהיה שם הוא סוללה שמספיקה להטעין טלפונים בודדים, שנועדה לשרת עשרות חיילים. יותר מכך, כשנגמרה הסוללה היו צריכים להסיע אותה לטעינה מחדש, ובתוך העומס בהתארגנות הראשונית, לא נמצא מי שיוכל להסיע את הסוללות לטעינה מחדש. כך יצא שאלפי החיילים שנמצאו בשטח לא יכלו ליצור קשר עם הבית.
"זיהינו את הצורך," מספר חמי. "חזרנו הביתה והתחלנו לחשוב איך נותנים לו מענה."
חמי שיתף כמה חברים מכפר חגלה ואז עלה הרעיון לקחת מוצרים קיימים ולעשות ביניהם אינטגרציה. כלומר לחבר מערכת סולארית עם מצבר ושקעי טעינה, לבנות מערכת ולשלוח לשטח לניסיון.
חמי: "לחומרי הגלם יש עלויות, גייסנו סכום ראשוני מחברים מהמושב וחברים מהצבא. בנימין עוזיאל במקור מאביחיל וכיום מיובלים, התלהב מהרעיון ונרתם לגיוס תרומות. הוא פנה לאנשים פרטיים מהארץ ומחו"ל שתרמו גם הם."
חברים מכפר חגלה הצטרפו לחשיבה ולביצוע וכל אחד תרם מהידע והניסיון שלו. כך החלו לייצר מערכות טעינה שניתן להטעין בהן 16-10 טלפונים בו זמנית. המערכת הבסיסית מורכבת מפאנל סולארי, בקר טעינה ומצבר המאפשר למערכת לעבוד ומשמש כמאגר אנרגיה גם כשאין שמש.
החברים שהשתתפו בפרויקט סיפרו: "את 10 המערכות הראשונות הבאנו לחמ"ל 'אחים לנשק' בבית קמה. למחרת בבוקר קיבלנו הודעה שמבקשים לייצר עוד מערכות. ייצרנו עוד 25 מערכות גדולות – הרכבנו ואז נגמרו החומרים להרכבה. הבעיה הייתה למצוא את המעטפת שתחזיק את המערכת. המארזים שבתוכם הרכבנו את המערכות הראשונות, לא היו בנמצא בארץ."
סיפור היוזמה החל להתגלגל בכפר חגלה, בעמק חפר ובמעגלים חברתיים רחבים יותר, ומי ששמע רצה לתת יד בעבודת ההרכבה ובפתרונות לאתגרים שצצו. חבר מהמושב, סיפר שאצל הוריו בחיבת ציון יש במחסן מארזים משומשים של בקרי מדי מים של חברת "ארד" מקיבוץ דליה והציע לתרום אותם.
המארזים הישנים של חברת ארד אפשרו לשדרג את המערכת. החברים מחגלה שיש להם ידע באלקטרוניקה פיתחו ביחד מערכת קטנה יותר, ובכך ידידותית יותר למשתמש, המאפשרת טעינה של עד 8 טלפונים בו זמנית!
לחמי והחברים התברר שיש להם מוצר שיש לו ביקוש רב בקרב היחידות הצבאיות וצריך להתארגן לייצור בסדר גודל אחר. חמי פנה למרב גולדשמידט קיי השכנה, שיש לה סטודיו לצורפות. מירב בנדיבותה הציעה את המקום וכלי העבודה וכולם החלו בהקמת קו ייצור.
"החמיניה"
מנשה ומרב קיי הקימו בשיתוף עם חמי מיני-מפעל בחצר ביתם, המפעל התפרס על החניה, הדשא וכמובן הסטודיו לצורפות. בנימין עוזיאל המשיך לגייס כספים, קבוצת החברים מחגלה גייסה מתנדבים לעבודה והדריכו אותם.
הצוות המוביל חוזר ומדגיש שהמערכת בנויה בצורה מקצועית, חיבורים הלחמות והדרכה מקצועית. בכל יום הצטרפו קבוצות של בני נוער ומבוגרים שלמדו כיצד להרכיב את המערכת. רונית בן שחר עיצבה מדבקה יפיפייה, שכתוב עליה: "תודה שאתם שומרים עלינו", וגם: "תוכלו להמשיך לשמור על קשר", יש בה הוראות הפעלה, מפה, דגל ובעיקר לב גדול.
בקו הייצור עובדים חברים מהמושב ומתנדבים שהגיעו בעקבות הפרסום של המערכת. הגיעו גם הורים לחיילים שקיבלו מערכת טעינה. הורים מהמושב שבניהם משרתים עזרו בהרכבת המערכת והסיעו את המערכות המוכנות ליחידות של ילדיהם מכל החילות ובכל הגזרות.
הידיעה על קיומה של המערכת עברה מפה לאוזן. מפקדים בשטח פנו לחמי רזניק וביקשו מערכת טעינה ליחידה שלהם, וגם אזרחים טובים באו לעזור בבניה וביקשו להסיע את המערכת. האחד הסיע עבור היחידה של גיסו בהנדסה קרבית, השני לאחיין במגלן, השלישי לבן בתותחנים וכך הלאה. כל מערכת שהגיעה לשטח הביאה איתה הזמנות נוספות. כך נוצר מערך פעילות ענף עם הרבה יוזמה ואכפתיות ובדרך כלל המתנדבים שהשתתפו בבניית המערכות, הסיעו אותן ליחידות.
המפעל שמתקיים אצל משפחת קיי, קיבל את הכינוי בקרב המתנדבים "החמיניה" בהרבה כבוד והערכה ליוזם והמייסד. ושוב, חשוב להזכיר שכל מה שנעשה הוא בהתנדבות וכל הציוד: בקרים, מצברים, פאנלים סולאריים, לוחות שקעים וכל רכיבי החיווט נרכשים מכספי התרומות.
נותן מענה
אחרי שייצרו למעלה ממאה מערכות החלו פניות של יחידות מיוחדות לעשות התאמות ספציפיות. בתחילה השתמשו בלוחות הטעינה הסולאריים לטעינה של כל מכשיר שיש לו חיבור USB וכך הלוחמים בעזה השתמשו במערכת להטעין את מצלמות ה-GoPro וכן מכשירים נוספים המשרתים את המשימות המורכבות.
ביחידות המיוחדות הבינו שיש כאן אנשים שיכולים לעזור. ברגע שנפוצה השמועה וגילו שיש אדם שיודע לתת פתרונות גמישים, ומהירים, החלו פניות להתאמות ייחודיות של המערכת. השכנים בעלי יידע בתחומי אלקטרוניקה מכשור ובקרה התכנסו ב"חמיניה" ונתנו פתרונות יצירתיים אד-הוק, בהתאם לצרכים של היחידות המיוחדות. במדבקה היפיפייה שעיצבה רונית יש מספר טלפון לתמיכה טכנית והחיילים מקבלים מענה מהיר.
בכל יום הגיעו לכאן 12-18 מתנדבים. לעיתים זה נראה כמו הפנינג נוער חגלה ועמק חפר – נערים ונערות מחווטים, מלחימים, מרכיבים ומכינים למשלוח. הגיעו קבוצות נערים ונערות בשנת שרות, הגיעו גם מבוגרים שרצו לתרום ובאו אחרי שעות העבודה, פנסיונרים ופנסיונריות, הגיעו סבא וסבתא של לוחמים שקראו על היוזמה בפייסבוק ורצו להתנדב.
הביקוש הגדול למערכת הצריך להגביר את גיוס התרומות. מאיה וגל רווה, זוג במאים מוכשר מאד מהכפר, התגייס בהתנדבות להפקת סרטון תדמית לפרויקט המיוחד הזה. מאיה וגל שעוסקים בימים אלו במלאכת קודש ומתעדים סיפורי חטופים, פינו מזמנם, פתחו את הלב והמצלמה. הסרטון שהפיקו הופץ ברשתות החברתיות והביא עימו תרומות נוספות וביקושים נוספים.
שיתופי פעולה נוספים
עובדי חברת סולאראדג', חברה ישראלית מובילה בתחום אנרגיה סולארית, שחלק מעובדיה שירתו במילואים ונהנו ביחידתם מהמערכת – ביקשו גם הם להתנדב והרכיבו כחמישים מערכות.
מנהלי מפעל "ארד" בקיבוץ דליה, שגילו מה עשו עם המארזים הישנים שהם זרקו לפני שנתיים, התרגשו מאד ותרמו כמות נכבדת של מארזים.
ועוד ועוד אנשים פרטיים טובים תורמים ממרצם ומכספם. מנשה קיי והחברים השותפים מספרים בגאווה: "עד היום הוציאו מהמפעל ההתנדבותי הזה 170 מערכות. היום אנחנו מייצרים על פי הביקוש, לא הייתה יחידה שביקשה ולא קיבלה."
תגובות החיילים
170 מערכות שסופקו ליחידות הביאו למספר זהה של סרטונים ומכתבי תודה. הסרטונים המרגשים מעצימים את תחושת השליחות העצומה שיש בפרויקט הזה. ההורים ששומעים מילדיהם, בזכות מערכת הטעינה לטלפונים הסלולריים אסירי תודה על הפרויקט. בנות הזוג שיכולות לדבר ולשמוע מבן זוגן שנמצא אי שם בשטח לא מפסיקות לברך. מה אדם צריך בימים קשים אלו, אם לא להיות בקשר עם אהוביו.
כדי שמפעל "החמיניה" יוכל להמשיך לפעול, הם זקוקים לתרומות נוספות. מוזמנים לתרום לחשבון: "מערכת טעינה סולארית לחיילים", בנק ירושלים (54), סניף 22, מ.ח. 9707506
