יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 436506028

החקלאות בהתאמה לשינויי האקלים

3 דק' קריאה

שיתוף:

מדינות עניות רבות עדיין אינן מודעות להשפעות של שינויי האקלים ואינן מוכנות אליהן. אימוץ של טכנולוגויות מתקדמות, שיטות חקלאיות חדשניות וגידולים של זנים עמידים בפני מזג אויר קיצוני, יסייעו לחקלאים להיערך לעתיד וגם יורידו את העלויות.

ועידת כדור הארץ שהתקיימה בשנת 1992 בריו דה ז'ניירו, שבה נחתמה אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים, הייתה הפעם הראשונה שבה העולם התחיל לשים לב לשינויי אקלים. אחת הסיבות שהוא עשה זאת הייתה החשש לעתיד החקלאות.

חקלאות חיונית לכלכלות, בדרך כלל לאלה שמרוויחות הרבה מיצוא.

יש לה חשיבות גדולה לפרנסתן של אוכלוסיות גדולות במדינות מתפתחות, והיא הפעילות האנושית החשופה ביותר לשינויי מזג האוויר. הענף היחיד שצוין באמנה כי יזדקק לסיוע בהסתגלות לשינוי האקלים – היה החקלאות.

באותה שנה, לפי הבנק העולמי ,ייצר כדור הארץ 1.95 מיליארד טונה של חיטה, אורז, תירס ודגנים אחרים. היבולים האלה סיפקו מחצית מהקלוריות של העולם. ב-2020 פליטות הפחמן השנתיות מדלק מאובנים היו גבוהות יותר בחמישים אחוזים מבשנת 1992. מחצית מכל הפליטות מאז המהפכה התעשייתית היתה ב-28 השנים האלה, בין היתר כתוצאה מהאצה בלתי צפויה בצמיחה של סין. ואולם ייצור הדגנים העולמי גדל בקצב מהיר אף יותר והגיע לרמה חסרת תקדים של שלושה מיליארד טונה. קצב הגידול הזה עלה לא רק על הגידול בפליטות הפחמן, אלא גם על קצב גידול האוכלוסייה. בשנת 2020 היו בעולם יותר קלוריות של דגנים לנפש מאשר בשנת 1992. השפע הזה הגיע ללא גידול חד בשטח החקלאי. בזמן שפליטות הפחמן של התעשייה זינקו, הפליטות שנבעו משינוי בשימוש בקרקעות ירדו ב-25 אחוזים. בקיצור, בשנים שחלפו מאז החל העולם להיות מודאג ממשבר האקלים – החקלאות שגשגה.

השגשוג לא נבע מכך ששינויי האקלים מועילים לחקלאים. הגורם העיקרי לשגשוג היה השיפורים שיצרו בני האדם בחקלאות. הפריון הכולל העולמי בחקלאות -המחושב בדרך הכוללת את כל עלויות כוח האדם, הקרקע והתשומות -יותר מהוכפל מאז תחילת שנות ה-60.

במדינות העשירות, חברות בתחום החקלאות פיתחו זנים עמידים ופוריים יותר של גידולים רבים. גאדג'טים חכמים משמשים אף הם לעידוד היבולים. חיישנים שעוקבים אחר מים וחומרי הזנה בקרקע אומרים לחקלאים מתי וכיצד להשקות ולדשן את הגידולים שלהם. מערכות לווייניות מנווטות כלי רכב חקלאיים בשדות כדי להבטיח שכל סנטימטר מנוצל, מעובד ונקצר. הנתונים מכל המכשירים האלה מנותחים אחר כך כדי לשפר את ההבנה של חקלאים לגבי שיטות ותנאי הגידול האופטימליים.

הפיתוח של תוספים ושיטות חדשות לסיוע לחקלאים נעשה נפוץ כל כך, עד שהפך לענף בפני עצמו, אג-טק. יש מוצרים שיכולים לעזור לצמחים לשרוד עם פחות מים. אחרים מהווים תחליפים שמעודדים צמחים לדשן את עצמם. רעיון נפוץ אחר הוא לעשות מניפולציה לשליחים הביוכימיים – מולקולות שמעוררות תגובות ביוכימיות בצמחים עצמם כדי לגרום להם לצמוח מהר יותר או לייצר יותר זרעים או פירות.

מחקר של מדענים מסטנפורד וממוסדות אחרים שפורסם בשנת 2021 טען שהעלייה בפריון החקלאי הכולל ב-1961-2019 הייתה נמוכה בעשרה עד ארבעים אחוזים מכפי שהייתה באותה תקופה בהיעדר שינויי אקלים. ההשפעה גדלה ככל ששינויי האקלים נעשו מורגשים יותר. המחיר במונחי אובדן פריון היה גבוה יותר משמעותית במדינות שבהן הפריון ההתחלתי היה נמוך, כלומר במדינות עניות.

רוב הטכנולוגיה החקלאית ושאר הציוד שבו משתמשים החקלאים במדינות מפותחות אינם בהישג ידם של חקלאים במדינות עניות. לרובם אין די חסכונות לעזור להם לשרוד תקופות של יבולים גרועים, קל וחומר להשקיע בחוות שלהם. בכ-94 אחוזים מהשטחים החקלאיים באפריקה אין בכלל השקיה. הם מושקים בגשם, או שאינם מושקים כלל. אבל היות שהרבה חקלאים במדינות המתפתחות עניים כל כך, לא צריך הרבה כדי לחולל שינוי אדיר בחייהם.

מחקר שנערך עבור הבנק העולמי לפני עשור מצא כי שדרוג מערכות התראה מוקדמת במדינות עניות לרמה שקיימת במדינות העשירות יכול לספק להן תועלת שגבוהה עד פי 36 מהעלות. אספקת ציוד והכשרה לשירות מטאורולוגי של מדינה יעלו 20-30 מיליון דולר, לדברי יצרנית של ציוד מטאורולוגי בפינלנד.

דרך זולה לעזור היא ללמד חקלאות שמגינה על הקרקעות משחיקה. אחרי הקציר, שאריות היבולים נותרות בשדות, במקום שיושמדו וזרעים חדשים נזרעים דרכן. אולם לא רק מדינות עשירות צריכות לחפש את ההוצאה היעילה ביותר. הודו מוציאה 50 מיליארד דולר בשנה, כמעט 2 אחוז מהתמ"ג שלה, על אספקת דשנים, אנרגיה, אשראי וביטוח מוזלים לחקלאים. מדינות עניות רבות עושות אותו דבר. הכסף הזה עשוי לתרום להכנסה וליציבות, אם יושקע בהסתגלות לשינויי האקלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דוד סילברמן, רוני אמיר, ניר ברהולץ, דובי צהר, מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) יצחק אסקירה, טכנולוגיה בבתי צמיחה, יועץ מיקור חוץ מרק פרל, מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה, חטיבה למשאבי סביבה משרד החקלאות וביטחון המזון *תמונה
9 דק' קריאה
נופית וקנין1, שמעון פיבוניה1, עדי סויסה2, מילי זנבר1, יובל ברזילי1, מוטי אושרוביץ1, מייק וקנין1, סבטלנה גוגיו1, דוד סילברמן2, אהבה ברשקו1, רז יפהר1, רועי קרני1 1מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר,2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אריאל קיטרון,
7 דק' קריאה
סיכום הרצאה של איתן סלע בכנס מגדלים, רבדים, יולי 2025  עריכה ממצגת: ד”ר דרור הדר *תמונה ראשית: שעלבים: עונת 2024, כרב חמצה, עיבוד משמר, קטע ללא איסוף קש, דיורקס 250 סמ”ק/ד’ בסתיו, ראונדאפ + היט על עשבים מתחמקים.
2 דק' קריאה
חוקרים: מורן סגולי – מו"פ רמת הנגב, דובי צהר – שה"מ *תמונה ראשית: איור 1. מרסס הגב שהוכנס בו מחולל אוזון והריסוס האינטנסיבי על הצמחים מבוא בגידול ירקות אינטנסיביים, קיימת בעיה מרכזית של הגנת הצומח
3 דק' קריאה
אוגוסט 2025 מולי זקס1, יגאל מירון2, עדי נוה3 1 ממ"רית טכנולוגיה של השקיה ומצעים מנותקים, שה"מ; 2ממ"ר גידול מלפפון, שה"מ; 3 מדריך קרקע, מים והזנת הצמח, מחוז מרכז, שה"מ גידול במצע מנותק – פירושו
11 דק' קריאה
שדה עוזיהו אוג' 2024 זיו מי-טל תחום ירקות שה"מ, עומר בן-דוד תחום ירקות שה"מ, נביל עומרי תחום ירקות שה"מ, משה מסיקה – חקלאי מבוא כיום מגדלים חסה בשטח פתוח ברחבי הארץ לאורך כל ימות
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן