יבול שיא
הרפת והחלב
החקלאים פועלים נגד הרפורמה

החקלאים פועלים נגד רפורמה חד צדדית ונגד חיסול ההתיישבות החקלאית

5 דק' קריאה

שיתוף:

החקלאים פועלים נגד רפורמה

כנס חירום שארגנו החקלאים התקיים בבוקר יום ראשון השבוע על גבול רצועת עזה, בהשתתפות חברי כנסת, בכירי צבא לשעבר, ראשי ההנהגה החקלאית ועוד כ-300 משתתפים. המתכנסים מחו על הפגיעה האנושה הצפויה מרפורמה חד צדדית בחקלאי העוטף, הגליל והגולן. זאת, על פי מודל שפותח בפקולטה לחקלאות (מודל Value) על ידי פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' עידו קן שמראה כי השפעת הרפורמה על הפריפריה תביא לירידה משוערת של עשרות אחוזים (50%-65%) בהכנסות של חקלאי הנגב, עוטף עזה, הגליל העליון ורמת הגולן ובמקביל ייעלמו שטחי גידול עצומים של פירות וירקות. 

מפקד אוגדת עזה לשעבר, האלוף במיל' ישראל זיו: "כשיצאתי לפשיטות בעזה, תמיד נחרט בי הצבע הירוק של השדות המלבלבים. הם אלו שנתנו לי את תחושת התרוממות הרוח. אינני רוצה לחשוב ואפילו לא לרגע אחד, על הרגע שהשדות לא יהיו כאן. אבן היסוד של החקלאות היא מרכיב קריטי במרכיב הלאומי של מדינת ישראל. הישובים החקלאיים היוו תמיד את ריבונות הארץ ואת השמירה על ריבונותה".  

סגן שר הביטחון, אלון שוסטר: ״החמאס מסתכל איך אנחנו מתנהלים. מדינת ישראל זקוקה לחקלאות יציבה. אנחנו צריכים להמשיך לגדל את הפירות והירקות שלנו. להמשיך לטעת אבוקדו ומנגו, זו הפרנסה של החקלאים לצד ההתבססות וחיזוק המולדת".  

סגן שר הכלכלה, ח"כ יאיר גולן: ״אנו פועלים מתוך ראייה ארוכת טווח, יש לעשות רפורמה אחראית ובשיקול דעת שתטיב עם החקלאים ועם הצרכן. יש לנו כוח, ולכן צריך לחתור לרפורמה נכונה בחקלאות ולהוריד את המחיר לצרכן אבל בצורה אחראית שלא תרסק את החקלאות״. 

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: ״מהרגע הראשון שהרעיון הציוני יצא אל הפועל הבינו כולם שבלי ריבונות על האדמה, אין ריבונות על המדינה. טרומפלדור אמר שבמקום שבו תעבור המחרשה, שם ייקבע הגבול. פה בעוטף עזה, מי שקובע את הריבונות אלה לא הטנקים, אלא הטרקטורים. הטנקים שומרים על הטרקטורים ששומרים על קו הגבול בקו התלם האחרון של המחרשה. במשרד האוצר לא מבינים את העובדה הבסיסית הזו ומנסים לחסל את החקלאות בעוטף עזה, ברמת הגולן ובגליל העליון".  

ח״כ נירה שפק: ״הביטחון התזונתי של מדינת ישראל תלוי בחקלאות שתהיה כאן והביטחון של מדינת ישראל תלוי באחיזה שלנו בקרקע. אם לא נשב כאן ונעבד את השדות, זה לא יקרה. לא ברור לי איך החקלאים הם אלו שהפכו להיות אויבי מדינת ישראל".  

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״אנחנו כאן על הגדר, פה מתוך ירי הרקטות ושיגור הבלונים, מגדלים עגבניות ופלפל בעוטף עזה וכך מייצרים רצועת ביטחון וביטחון מזון. הרפורמה כפי שהיא מוצעת תגרום לחקלאי החמאס וארדואן לשמוח במקום שהממשלה תגרום לחקלאות שלה בגבולות לפרוח. אנו בעד רפורמה בחקלאות שתטיב עם הצרכן והחקלאי, ומתנגדים לרפורמה שתפגע בחקלאות בעוטף עזה, בגליל ובגולן ותשאיר את המדינה עם 220 אלף דונם אדמות נטושות".  

ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין: "ציונות מבוססת על התיישבות, ביטחון וחקלאות. אין מדינה ללא אדמה, ואין אדמה בלי ששומרים עליה". 

הונאת יוקר המחיה 

לנוכח הקיפאון שחל במשא ומתן עם משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר בנושא הרפורמה בחקלאות, החליטו ראשי ההתיישבות ונציגי החקלאים לפנות ישירות לנפתלי בנט, ראש הממשלה ושר ההתיישבות, ולהזהירו מפני חיסול ההתיישבות החקלאית בישראל במסגרת מה שהוגדר על ידם כ"הונאת יוקר המחיה". 

במכתב שנשלח לבנט ביום חמישי שעבר הם מדגישים כי הם שותפים לכוונה לטפל ביוקר המחייה בישראל, אבל הדרך כפי שהיא מוצעת כעת היא בבחינת כריתת הענף עליו יושבים החקלאים. "לישראל אין את הפריבילגיה", הם מציינים, "להישען על אספקת מזון טרייה מטורקיה, אוקראינה, מצרים ומדינות אחרות נוספות שאין להן עניין בביטחון המזון של תושבי מדינת ישראל. משפחות בישראל צפויות לחסוך שקלים בודדים בלבד (בהנחה שההנחה אכן תתגלגל לצרכן) בעוד שהשפעת הרפורמה על הפריפריה תביא לירידה משוערת של עשרות אחוזים (50%-65%) בהכנסות של חקלאי הנגב, עוטף עזה, הגליל העליון ורמת הגולן ובמקביל ייעלמו שטחי גידול עצומים של פירות וירקות ויהיו לכך בנוסף השלכות אקולוגיות משמעותיות.  

התמיכה הישירה לדונם באיחוד האירופי מלווה בשיעורי מכס משמעותיים ובהטבות נוספות לחקלאים. ממוצע המכסים בפועל באיחוד האירופי עומד על 11.4% (בנוסף לתמיכות הישירות) לעומת 12.5% בישראל. בנוסף, ענפי הירקות והפירות באירופה נהנים מתקציבי תמיכה ניכרים נוספים, המגיעים בעיקר להתארגנויות ומאפשרים מגוון רחב של השקעות ופעולות משותפות. כמו כן, קיימת שונות גדולה בין ישראל לאיחוד האירופי במגוון הגידולים. הנתח של פירות וירקות בערך התפוקה בישראל הינו פי 5.2 מהנתח של פירות וירקות באיחוד. 

ממשלה שמצהירה על יעד לאומי להכפלת ההתיישבות בגולן – לא יכולה לחסל את החקלאות ובד בבד לעמוד ביעד הלאומי. ממשלה שמדברת על חיזוק הגליל העליון ויישובי עוטף עזה- לא יכולה לאשר רפורמה שכל מהותה חיסול החקלאות וההתיישבות העובדת!". 

הטענה שלהם היא שמובילי הרפורמה לא התעמקו בחומר. "צריך הרבה אומץ בשביל להמר על עתיד החקלאות של מדינת ישראל על בסיס ניחושים ותחושות בטן, בעיקר נוכח זמינותם המיידית של אינספור מחקרי מדיניות, מודלים כלכליים ודוגמאות מהארץ ומהעולם הרחב, היכולים לסייע בהתאמת הפתרון לבעיה ולאמוד את השפעת המהלכים המנהליים על התוצאה הכלכלית הסופית – מה שכלל לא נעשה עד כה. 

אנחנו החקלאים בעד רפורמה. אלא שאנחנו בעד רפורמה אמיתית, הנשענת על הכרה אמיתית במציאות בשטח, ולאחר מכן ולא פחות חשוב מכך, כזו המבוססת על מודלים כלכליים ברורים והגיוניים הכוללים התייחסות רצינית ועניינית לענפי החקלאות השונים. כי עם כל הרצון הטוב גם לאופטימיות שלנו יש גבול, ואנחנו לא קונים פתרונות קסם מהשרוול וסיסמאות ריקות מתוכן". 

דורשים לחזור לשולחן המשא ומתן 

בסיום המכתב מבקשים ראשי ההתיישבות את התערבותו הדחופה של ראש הממשלה לביטול ההליך החד צדדי של הפעלת הצווים להפחתת המכסים ולחזרה לשולחן המשא ומתן עד ליציאת עשן לבן. 

על המכתב חתומים: דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ויו"ר התאחדות האיכרים, שי חג'ג', ראש מועצה אזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי בישראל, עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יעקב בכר, יו"ר הארגונים הכלכליים הקיבוציים. 

אבשלום (אבו) וילן מספר שכבר קרוב לחודש אין שום הידברות עם אנשי האוצר ומשרד החקלאות, שמתעקשים על כך שהחקלאים יחתמו על המתווה שגיבשה נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החילופי, שבאה לתווך בין החקלאים לאוצר לבקשת ניר מאיר. "היא הגישה הצעת פשרה", מספר וילן, "ואנחנו אמרנו שהכיוון של ההצעה הוא בסדר אבל חייבים לבדוק את המשמעויות של המספרים.

החלטנו לבדוק את התכנית על פי המודל שקיים בפקולטה לחקלאות, והחוקרים שם הכניסו את כל הנתונים שבתכנית כולל ההצעות של האוצר כמו הורדת מחירי המים, הורדת מכסים ותמיכה ישירה בחקלאים. הסתבר שאם החקלאות מייצרת כיום בהיקף כספי של 30 מיליארד שקל, והרווח הגולמי עומד על שלושה מיליארד שקל, הרי שאם תבוצע הרפורמה על פי ההצעה המקורית החקלאים יפסידו שני מיליארד שקל, ואם היא תבוצע על פי מתווה שולץ ההפסד לחקלאים יהיה 1.5 מיליארד שקל. הבעיה הגדולה של הרפורמה במתווה הזה, היא שהאזורים שייפגעו הכי הרבה הם עוטף עזה שמגדלים תפוחי אדמה וגזר, גבול לבנון שחוששים מפגיעה בענף הביצים, והגליל העליון ורמת הגולן שמגדלים תפוחים".  

מה החקלאים מציעים ליישום הרפורמה? 

"אנחנו מציעים לקבל חלק גדול מהתכנית, אבל לא להוריד מכסים מעבר ל-50% על תפוחי האדמה ותפוחי העץ. אם ירדו על פי הצעת האוצר לעשרה אחוז מכס בלבד בשני הגידולים האלו, המשמעות היא שלא תהיה כדאיות כלכלית לגדל אותם בארץ מול מחירי ההיצף מסין וארצות הברית. הזהרנו את אנשי האוצר שהם הולכים לפגוע ביישובי עוטף עזה, ביישובי גבול הלבנון, וברמת הגולן שרק לאחרונה הוחלט על הכפלת מספר התושבים בה. לדעתי זו עקשנות מטופשת של נציגי הממשלה, שיכולים בסכום כסף לא גדול מאד לאזן את התכנית, ובסך הכול להוריד את המכסים בשיעור נמוך יותר בשניים-שלושה גידולים". 

לדברי וילן יש בלובי החקלאי 20 ח"כים מהקואליציה, שגורמים לליברמן להבין שאי אפשר להכניע את החקלאים. "הדיונים על הרפורמה בחקלאות מתקיימים בצורה חובבנית", הוא אומר, "בלי נתונים בדוקים, בלי תרבות דיון ומשא ומתן. ליברמן לא נפגש איתנו אפילו פעם אחת, ומנכ"ל האוצר דיבר איתנו פעם אחת בזום. זה לא רציני. ביום רביעי שעבר כשאנשי האוצר ישבו על התכנית הכלכלית, הם התקשרו אליי וביקשו שאבוא לחתום על מתווה שולץ. אמרתי להם שאני אחתום אחרי שניישב את מעט המחלוקות שנותרו. אנחנו לא מתנגדים להסכם הרפורמה, אבל הוא חייב להיעשות בצורה מקצועית ורצינית". 

יעקב בכר נוקט בלשון חריפה ביותר כשהוא מתייחס למשא ומתן על הרפורמה בין החקלאים למשרדי האוצר והחקלאות. "מעולם בממשלות העוינות ביותר", אומר בכר, "לא הוצג בפנינו רעיון כל כך גרוע, כל כך אווילי וכל כך דורסני. הדבר הזה קורה דווקא בממשלה שאמורה להיות ממשלה של הסכמות, ממשלה שרוב קולות אנשי המרחב הכפרי נמצאים בארבע מפלגות החברות בה: העבודה, מרצ, יש עתיד וכחול לבן. כך נהג שר השיכון אלקין בדיון על הבניה בקיבוצים במועצת מקרקעי ישראל, וכך נוהג עכשיו שר האוצר אביגדור ליברמן. אנחנו נמצאים בשעה קשה מאוד, ונצטרך לתת תשובה לשאלה הקשה, האם המפלגות הנתמכות על ידינו מסוגלות להגן עלינו בסדרת נושאים כמו חקלאות, קרקעות ובינוי. המשבר הוא קשה ועמוק, והוא יחייב את כולנו להסקת מסקנות לעתיד".  

התערבות של נפתלי בנט יכולה להוציא את עגלת הרפורמה מהבוץ? 

"יכולה רק בתנאי אחד: שארבע המפלגות שאותן מניתי יבהירו לו, שאם תאושר הרפורמה החקלאית כפי שהוגשה, מבחינתן זה קאזוס בלי והממשלה עלולה ליפול. כפי שמופעל עלינו כוח, צריך להגיב בכוח".      

החקלאים פועלים נגד רפורמה : צילום: רפי בביאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן