אהרון גולן ורדי, בן רבדים, היה אמור לעלות על היסעור שהתרסק ב"אסון הנ"ד" בבקעת הירדן אך ברגע האחרון לא עלה עליו והתייסר כל ימיו. הוא עבד כבמב"ח באשדות יעקב מאוחד ושנים אחר כך מת כחסר בית לא רחוק משם
אהרון גולן ורדי יכול להיחשב לבמב"ח (בן משק בחופשה) הראשון בתנועה הקיבוצית או לפחות מבין הראשונים. אלא שסיפורו של אהרון הוא שונה בתכלית. הוא עלה ארצה מצ'ילה באמצע שנות ה-70 יחד עם אביו, רופא שינים במקצועו, ושני אחים גדולים ממנו והגיע לקיבוץ רבדים שם סיים את חוק לימודיו. בקיבוץ היה מעורה בנעשה והיה דמות מקובלת וחביבה. סוג של ילד נצחי.
אהרון התגייס לצה"ל ושירת בצנחנים. ב-10 במאי 1977 התקיים תרגיל לילי בבקעת הירדן שהסתיים באסון כבד של התרסקות מסוק יסעור, "אסון הנ"ד". כל 44 הצנחנים ועשרת אנשי הצוות שהיו על המסוק, נספו. ממדי האסון עומעמו והוא לא דווח לציבור אלא לאחר שנים רבות.
סמל אהרון גולן ורדי, שאמור היה להיות בתרגיל, לא עלה לטיסה ועל כך ייסר את עצמו בשנים הבאות. הוא לא הפסיק להתייסר על כך שרצה הגורל וחבריו נספו בעוד הוא נותר בחיים.
לאחר השחרור יצא לחו"ל להתאושש מעט מן הטראומה. במהלך תקופה זו עזב אביו את הקיבוץ לירושלים, נישא בשנית ונולדו לו בן ובת נוספים איתם הקפיד אהרון לקיים קשר.
בנדנה אדומה
בשנת 1992 ביקש אהרון להתנתק מעט והגיע לאשדות יעקב איחוד על תקן בן משק בחופשה, שם עבד בענף הבננות. כעבור זמן המשיך לאשדות מאוחד בתחילה כבננצ'יק, בהמשך כרפתן ואחר כך כפועל במערך היצור של מפעל "ספנקריט" לבניה מתועשת. במהלך התקופה הוא שכר דירה בקיבוץ ומצא לעצמו לא מעט ידידים. בשנת 1995 התהדקו קשריו עם בת כיתתו מרבדים, רוית פלד ורוית הגיעה לעבוד ב"ספנקריט". "הוא סידר לי עבודה במפעל", אומרת רוית, "והציל אותי מלטבוע בתרבות התל אביבית המנוכרת".
יחד עימו נשאבה רוית לרוחניות ונפתח בפניה עולם שעד היום מלווה אותה. בצפון היא הכירה את בן זוגה לחיים. אהרון לא יכול היה לשאת זאת, ובהדרגה ניתק הקשר ביניהם.
לימים, כשהגיעה לבקר באזור עם ילדיה, הבחינה באהרון שהיה עם גבו אליה עם בנדנה אדומה הקשורה אל פרק כף ידו וכובע מצחייה לראשו. היא ניסתה לעצור כדי להחליף עימו כמה מילים אלא שהוא התעלם והמשיך בדרכו. "פעם כשהייתי ילדה" משחזרת רוית לאחר מותו, "אהרון היה שכן שלי. הוא גר צמוד להוריי אבל היה גדול ואני הייתי קטנה. אהרונצו לימד אותי את כל הדברים החשובים בחיים: לשתות, לעשן לשמוע מוזיקה טובה. היינו עובדים יחד בקטיף הכותנה, מציירים תפאורות לחגים בקיבוץ, מתפלחים לבריכה בלילה. גיל התבגרות שלי צבוע בצבעי אהרון זוהרים. אהרון היה אדם טוטאלי של הכול או כלום והעולם האפור שלנו שיעמם אותו. היה אנטי ממסדי, מחפש את המיוחד והשונה, את החדש והמעניין אך גם שילם על כך מחירים. תמיד נראה שהוא כאילו אינו נוגע באדמה, כאילו שאם ילך עליה ממש היא תהפוך אותו לשלה, אדמתי ממוסד".
רזה וכחוש
עם הזמן חובותיו לקיבוץ אשדות מאוחד בגין אי תשלום שכר הדירה הלכו ותפחו, ובשלב מסוים קראו לו לשיחה והודיעו לו שעליו לפנות מייד את הדירה. הוא לא התווכח, לקח את חפציו המעטים ונעלם. לאן נעלם? כעבור זמן החלו דיווחים שהבחור נראה מסתובב באזור צמח, רזה וכחוש עם תרמיל על גבו. אנשים טובים קנו לו שק שינה, קנו לו אוהל. לעיתים תחבו לו שטר. הוא היה עובר ממקום למקום. במשטרה ידעו על קיומו ואף הזהירו אותו לא פעם מכניסה למקומות אסורים, הוא התעלם כדרכם של אנשים חסרי בית.
כך עברה לה שנה ועוד שנה ועוד 20, והאיש ששיניו נשרו בזו אחר זו, בקושי הכניס דבר מה לפיו. אחראית משמרת בבית קפה הסמוך לכנרת נהגה להשאיר לו מדי יום חבילה עם אוכל, והוא היה בא בהיחבא ולוקח. כשיום ועוד יום עברו והמזון לא נלקח, דיווחה למשטרת ישראל שמצאה אותו במקום מחבואו ללא רוח חיים. יש דיווחים שבימיו האחרונים סבל מכאבי תופת. איש לא יודע ולא נדע לעולם האם קיננה בגופו מחלה כלשהי. במחלקת הרווחה של עמק הירדן מסרבים להגיד אם האיש שכתובת מגוריו הייתה אשדות יעקב מאוחד היה מוכר להם ואם הציעו לו עזרה כלשהי. לדברי בני משפחתו, גם אם הוצע לו טיפול כלשהו, היה מסרב בתוקף לקבלו.
יעל, אחותו למחצה של אהרון המתגוררת בקיבוץ חצור, אומרת שאהרון היה בחור עיקש והלך עם האמת שלו עד הסוף. על נקודת שבר מסוימת שהובילה אותו לקצה היא אינה יודעת. "דאגנו לו מכל ליבנו, אך הוא סרב לקבל עזרה. הייתה לו את התורה והאמונה וזה מה שהחזיק אותו".
ב-21 באפריל 2022 הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של אשדות יעקב בנוכחות קומץ בני משפחה ומספר חברי קיבוץ. בן 65 במותו. על המצבה נכתב: אהרון ורצי גולן. שמו היה אהרון גולן ורדי. נקווה שיתוקן.
