יבול שיא
הרפת והחלב
אביאל 1

היכן הם היום?

3 דק' קריאה

שיתוף:

אביאל קרן, חקלאי, יושב ראש הועדה החקלאית ברחובות מזה 43 שנים. בעברו – חבר הנהלת ענף הסובטרופיים, חבר הנהלת התאחדות האיכרים, מנהל אגודת פרי-תז

זה סיפור על בן הארץ הזאת, שנשם חקלאות משחר ילדותו. תחילה במחיצת אביו שהיה בעצמו חקלאי שגידל מטעים ופרדסים. הוא לא למד חקלאות, לא בפקולטה ברחובות, שהייתה דווקא קרובה למקום מגוריו, ואולם הוא אוטודידקט גדול.

"מילדותי אהבתי חקלאות, על רקע שכל המשפחה שלי, אבי והאחים שלו עבדו במטעים שונים והתפרנסו בכבוד". משחזר אביאל קרן את ימי הקדם שלו. "אבא שלי רכש השכלה חקלאית בעצמו, ביוזמה עצמית ובעיון מעמיק בספרות מקצועית מקליפורניה ופלורידה".

אביאל קרן (בן 88) נולד למשפחה חקלאית. "הסתובבתי הרבה במטעים שלנו. הציבו אותי ליישר מסמרים ופקונג (גומיות) בפרדס. כאשר שאלתי את אבא למה לא קונים ציוד דרוש השיב לי: "אתה צריך לעשות הכול וללמוד איך להיות עצמאי". אהבתי בעלי חיים. היו לנו 8 חולבות, לול, אווזים, ברווזים, שובך יונים. כלי הרכב ששימש אותנו היה סוס או חמור. אהבתי לעבוד בפרדס, עקבתי אחרי ההשקיה, למדתי להפעיל את הבארות וראיתי את שיירות הגמלים שבאו לפרדסים עם זבל כבשים מהנגב. למדתי את כל סוגי האריזה השונים".

בנערותו היה חניך תנועת הנוער "מכבי צעיר". כבוגר בית הספר העממי רכש חברים רבים. "רחובות הייתה ידועה בחברויות השונות שלה. לא היה הבדל בין אנשים. הייתה שותפות מלאה.

אביו של אביאל בא לארץ מברסט-ליטובסק (בלרוס) אחרי מלחמת העולם הראשונה ב-1918. ב-1922 רכש בית ברחוב מנוחה ונחלה 48, חלק מהרחוב שונה שמו לתר"ן (שנת יסוד רחובות). שנתיים אחר-כך על שטח של 300 דונם המשפחה החלה לגדל כרמים והדרים. אחרי מלחמת העצמאות נעקרו חלק מהפרדסים והמשיכו לגדל אבוקדו, מנגו, שסק וחבושים. המשפחה אחזה עוד ב-50 דונם בשטח המושבה אך בשלב מסוים הפקיעה עיריית רחובות את השטח והקימה עליו את תחנת האוטובוסים המרכזית של העיר והיום ניצב על השטח קניון עופר.

שטח קרקע של אדמה חקלאית כ-300 דונם בין כפר ביל"ו לשכונת חבצלת שוּּנה בשנת 1995 ועליו נבנתה שכונה חדשה – רחובות החדשה, שיש לה קשר ישיר למשפחת קרן ועל כך תקראו בהמשך.

"נשארנו עם אדמות חקלאיות באזור קיבוץ גבעת ברנר. פרדס שהפך למטע זיתים לשמן".

אביאל קרן אמנם לא למד בפקולטה לחקלאות, אולם כן למד בבית ספר חקלאי בפרדס חנה. "למדתי חמש שנים ובעיקר רכשתי חברויות לכל החיים. למדתי את כל מקצועות החקלאות; כיצד להפעיל כלים חקלאיים, ורכשתי יידע בכל הנושאים".

אביאל גויס לשירות סדיר לנח"ל, סיים את השירות הסדיר בדרגת סגן, כמפקד פלוגה. "אחרי השירות הצבאי ביקשתי שירות מילואים בחיל שלא הולכים ברגל והועברתי ליחידות שריון. שבתי למשק המשפחתי והייתי שותף לניהולו המלא. עם השינויים במשק והכנסת גידולים חדשים לחקלאות, עברתי לנהל מטעים של אבוקדו, מנגו ושסק. רכשתי ידע מהשטח. המשכנו בגידולי הדרים ומטעים, ונוכח ניסיוני והיכרותי עברתי להיות חבר הנהלת ענף הסובטרופיים במשרד החקלאות. זה היה בשנת 1980. משנות השבעים של המאה הקודמת הייתי חבר הנהלת התאחדות האיכרים".

אביאל2

אביאל קרן מגלה לנו שבשנת 1936 הוקמה ברחובות אגודה של חקלאים מרחובות, ראשון לציון ונס ציונה, בשם "פרי-תז" ובשנות השמונים שימש כמנהל האגודה. "לאגודה היה בית אריזה וגוף שיווקי והיינו חברים במועצת ההדרים עד פירוקה".

לדברי קרן, האגודה תרמה לרווחת מגדלי ההדרים כגוף עצמאי. "הקמנו גוף לתפארת, הפעלנו בעיר מספר מתנדבים גדול".

 כאזרח נאמן ומסור אביאל התנדב בעקבות אשתו למשמר האזרחי בעיר ב- 1974. 5 שנים אחר כך מונה לתפקיד מפקד העיר בדרגת סגן ניצב והוא בן 41.

מאז שפרדס המשפחה נעקר בשנת 1995 והפך לאתר בנייה, אביאל ואחיו הצעיר בשלוש שנים, מיכה, שותפים בניהול חלק מהמיזם "רחובות החדשה" שבו עשרות יחידות דיור. הוועדה החקלאית שבראשה עומד אביאל קרן הוציאה לאור בשנים האחרונות ספר, "מושבה של זהב", שמציין 100 שנות חקלאות ברחובות והוא היה שותף בהכנת הספר.

הדליק משואה ביום העצמאות

אביאל (אבי) קרן (מקודם קרוננברג) נולד בשנת 1934 ברחובות. נשוי לגיאה, מורה בבית ספר עממי במושב ביצרון. הורים לשני בנים ובת ועשרה נכדים. הבן הבכור ירון (63) נשוי+4 ילדים, מדריך טיולים. זהר (60) נשואה+3 ילדים, בעלת תואר שני בטכנולוגיה של מזון מהפקולטה לחקלאות, עובדת בפרויקטים של המשפחה. דן (53) נשוי+3 עורך דין, כלכלן, עובד עם אביו בפרויקט המשפחתי. כל הנכדים מתגוררים בארץ.

כהוקרה על תפקוד המשמר האזרחי ברחובות כטוב ביותר בארץ – אביאל קרן הדליק משואה בערב יום העצמאות ב-1975.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן