יבול שיא
הרפת והחלב

"היעד שלי הוא אליפויות עולם" 

3 דק' קריאה

שיתוף:

אומר יפתח הדר בן ה-18 ממושב בית שערים, מהקשתים המובילים של נבחרת ישראל בחץ וקשת * לפני שלושה שבועות חזר עם מדליית זהב מתחרות נוער יוקרתית בלאנקסטר, פנסילבניה * הדר מתחרה בדגם "קומפאונד", קשת מדויקת שטרם נכנסה רשמית למשחקים האולימפיים, אך נכללת באליפויות העולם 

*תמונה ראשית: יפתח הדר בן ה-18 בתחרות הנוער היוקרתית בלאנקסטר, פנסילבניה. צילום: Dean Alberga 

ליפתח הדר, ממושב בית שערים אשר בעמק יזרעאל, ימלאו בקרוב 18 שנה! יפתח עזב את תיכון נהלל באמצע כיתה י', במטרה להפוך לקשת ברמה עולמית. יפתח גר עם אביו, מהנדס ב"אלביט", כבר יותר מעשר שנים בבית שערים, לאחר שעזב את מושב אלוני אבא בעקבות גירושי הוריו. היום הוא מקדיש שישה ימים מלאים בשבוע לאימונים מפרכים, רובם במכון וינגייט. תכנית האימונים כוללת עבודה עם קשת, ריצה ומשקולות בחדר כושר. 

ערכות חץ וקשת ניתן למצוא כמעט בכל חנות צעצועים, אבל לקשתים המקצוענים אין שום קשר למוצר העממי. מדובר בענף שנכלל במשחקים האולימפיים והמתחרים נעזרים בערכה מודרנית ומשוכללת שכוללת, בין היתר, כוונת על הקשת וכמות גדולה של חצים.  

הדר מתחרה בדגם "קומפאונד" – עליו מותקן הדק מכאני ומערכת גלגלים קטנים. קשת זו נחשבת למדויקת ביותר אבל אינה נכללת במשחקים האולימפיים, (וגם לא תיכלל לפחות עד 2032), מאחר שלאחרונה נפסלה הצעה להכניס אותה ללוס אנג'לס 2028.  

הדר החל להתעניין בענף בעקבות אחיו הגדול (22), שהתנדב בזמנו במועדון "מכבי העמק וההר" בבית לחם הגלילית. הדר החל להתאמן במועדון עוד כשהיה נער בן 11 בדגם האולימפי "ריקרב" ולאחר שנה עבר ל"קומפאונד". הניקוד, כדאי לציין, נובע מפגיעה במעגלים 6-10 (בחורף 5-10). פגיעה במעגל בקוטר של מטבע של 1 שקל מעניקה עשר נקודות מלאות. תחרות מלאה מורכבת משלב מוקדם, בו כל המתחרים יורים 60 חצים, ושלבי הכרעה אחד מול אחד עם 15 חצים. 

יפתח על הפודיום בתחרות בלנקאסטר פנסילבניה Nick Kravitz
יפתח הדר על הפודיום עם מדליית הזהב בתחרות בפנסילבניה. צילום: Nick Kravitz 

אלוף הארץ ב"קומפאונד" 

ב-2020 הוא הפך בגיל 13 לאלוף הארץ לנוער בדגם זה, והקריירה הבינלאומית בבוגרים החלה במדליה קבוצתית עם הנבחרת ב-2022. הוא זכה במדליית כסף באליפות אירופה לנוער באולם ב-2021 ולפני שלושה שבועות חזר עם מדליית זהב מתחרות נוער יוקרתית בלאנקסטר, פנסילבניה. בתחרות בלאנקסטר שברו שיא של השתתפות: כ-3,000 קשתים השתתפו בתחרות ונגד יפתח התחרו כמה מאות קשתים בקטגוריית הנוער. התחרות ארכה בשלושה סבבים, במהלכה ירה יפתח הדר כ-120 חיצים עד הזכיה במדליית הזהב.  

לפני מספר חודשים בוטלה השתתפות הנבחרת באליפות אירופה באולם בטורקיה, בגלל נסיבות בטחוניות. 

איך אתה מגיע למכון וינגייט במהלך השבוע? 

"יש לי רישיון ואני נוהג, ולפעמים בטרמפ עם אבא." 

מה הוביל אותך לבחירה בקשת שאינה אולימפית? 

"אחרי שנה עם 'ריקארב', החלטתי ש'קומפאונד' עדיפה לי. הדגם הזה סקרן אותי וראיתי שאני מצליח איתו, אז נשארתי. אולי בעתיד הוא יהיה אולימפי, מ-2032 והלאה." 

נסעת לפנסילבניה במימון עצמי. 

"אכן, לאיגוד אין תקציב לממן אותי אז מצאתי דרך. מדובר בתחרות השנייה בחשיבותה לנוער בארה"ב וגם בחוויה ענקית מעבר לתחרות עצמה ולכן המימון מוצדק בעיניי, וזו הפעם השנייה שלי שם, אבל ברור שהמימון לא פשוט. הניצחון שם נחשב בעיניי להישג הכי גדול שלי עד כה." 

רמת הענף בישראל השתפרה מאוד בשנים האחרונות, עד לרמת ייצוג אולימפי. 

"אכן. בזמן הקורונה האיגוד הביא לפה מאמן אנגלי בשם ריצ'רד פריסטמן והשקיעו כספים. הענף נכלל לראשונה במשלחת הישראלית למשחקי טוקיו 2021, ובפריז היו כבר שני נציגים, רועי דרור ומיכאלה משה. יש גם מאמן קרואטי שמדריך אותנו דרך המסך." 

מה הסיבה לכך? 

"אין תקציב למימון מגורים בישראל ולכן הוא עובד איתנו מרחוק ומתרכז בעניינים טכניים כמו שיפור זוויות." 

לאחרונה זכית באליפות ישראל באולם, מה ההבדל בין תחרות באולמות לתחרות רגילה? 

"התחרות בחוץ נחשבת יותר קשה ואיכותית והתחרות באולם נועדה גם לשמור על רצף פעילות בחודשי החורף, כמו שבאתלטיקה נכנסים בחורף לאולם ויוצאים באביב לאיצטדיון. התחרות באולם קצרה יותר וכללת 15 חצים לעומת 60 בתחרות בזירה. באולם המרחק מהמטרה הוא 18 מטר ובחוץ 50. בחוץ אתה מושפע ממזג האוויר והרוחות." 

איזה ניקוד נחשב טוב מבחינתך? 

"בתחרות של 15 חצים – רק 147 נקודות ומעלה, ב-60 חצים – השיא הנוכחי שלי עומד על 592 נקודות. חשוב להבין שבמוקדמות כולם מתחרים והטובים ממשיכים הלאה, ובנוקאאוט גם 150 נקודות עלולות לא להספיק, גם אם המתחרה הגיע למאזן מושלם. במקרה כזה יש הכרעה בחץ שובר שוויון."    

אתה עוקב אחרי תחרויות בעולם במטרה להשתפר? 

"כן, אני משתדל לצפות בכל סרטון יו-טיוב אפשרי, במטרה להבין מה עושים הקשתים המובילים בעולם ולהבחין בהתמודדות שלהם עם לחצים בתחרות. הענף שלי דורש חזרה על פעולת הירי למטרה, לעתים מעל מאה פעמים בתחרות, ולכן כל כך חשוב לדעת להתמודד עם לחץ." 

מה היעד המרכזי שלך ל-2025? 

"הדגם שלי, כאמור, אינו אולימפי ולכן היעד שלי הוא אליפויות עולם. התחרות הקרובה היא אליפות עולם לנוער בקנדה באוגוסט ואני מאמין שאני יכול לזכות במדליית זהב. כדאי גם לדעת שתחרות אולימפית מוגבלת ל-32 מתחרים ובאליפות העולם המספר גדול בהרבה והרמה גבוהה יותר." 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן