יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1145043455

היערכות לקראת חג הסוכות:

2 דק' קריאה

שיתוף:

על מנת להגן על החקלאות הישראלית משרד החקלאות מבהיר:

אסור להכניס לישראל סטים של ארבעת המינים ממדינות זרות

כדי למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי "תוצרת הארץ"

כמידי שנה, בסמוך לחגי תשרי ובמהלכם, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מתגברים את כוחותיהם בביקורת הגבולות, לנוכח העלייה במספר הניסיונות של אנשים פרטיים וסוחרים להכניס לישראל את "ארבעת המינים" העלולים להיות נגועים במזיקים שונים.

 על פי חוק הגנת הצומח, כל נוסע רשאי להכניס לגבולות מדינת ישראל אתרוג אחד בלבד. שאר המינים לא ניתנים להכנסה לישראל מחשש כי הם נגועים במזיקים העלולים לפגוע בחקלאות המקומית ולכן יוחרמו בכניסה לארץ. על מנת  למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי (שאינו מסחרי) "תוצרת הארץ", הכולל: הדס, ערבה ולולב במקום אלו שהביאו עמם. את האתרוג כאמור, רשאים הנוסעים להכניס לישראל.

על פי החוק, ובכדי למנוע מעבר של מזיקים בין מדינות, קיים איסור מוחלט על הכנסת פירות וירקות במעברי הגבול לתוך שטח מדינת ישראל. כל ניסיון העברה של תוצרת חקלאית לגבולות מדינת ישראל ללא אישור של השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מהווה עבירה על החוק. משרד החקלאות קבע מדיניות זו מכיוון שכאשר תוצרת חקלאית מוכנסת לתוך גבולות מדינת ישראל באופן שלא נבדק על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת, הדבר עלול להוביל לכניסת מזיקים שאינם קיימים בישראל. מזיקים אלו עלולים לפגוע בגידולים המקומיים ובכך לגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות ואף להביא לכדי הכחדת ענפי חקלאות שלמים. יתרה מכך, מדינת ישראל מייצאת תוצרת חקלאית למדינות רבות, כגון: אירופה, המזרח הרחוק, רוסיה וארה"ב. לכן, מלבד הסכנה המידית לחקלאות בישראל הדבר עלול לפגוע בענף הייצוא ובכלכלת המדינה.

כאשר יבואן או אזרח מבקש להכניס תוצרת חקלאית ממדינה זרה, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות עורכים בדיקות בכדי לוודא שהתוצרת עומדת בדרישות היבוא. המזיקים לא תמיד נראים בעין, אך גם חרק קטן החבוי בתוך לולבים, הדסים, צמחים, או כל פרי או ירק אחר, עלול לגרום להתבוססות של מין חדש של חקר או מזיק, הפוגע בענפי החקלאות המקומיים.

לשאלות נוספות יש לפנות למוקד השירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הזמין 24/7 בטלפון: 6016*.

שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: "ישנה חשיבות רבה שכל אזרח ואזרח במדינה יהיה מודע לסיכון הטמון בהכנסת פירות, ירקות, זרעים, שתילי פרחים, צמחי נוי ואפילו תבלינים שלא אושרו על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. בדומה לבני אדם, גם צמחים סובלים ממחלות. בתוך עצים או בפירות יכולים להימצא מזיקים (חרקים, תולעים, וירוסים ופטריות) סמויים העלולים להכניס מחלות שאינן קיימות במדינת ישראל ויכולות לפגוע בגידולים חקלאיים, צמחים, שטחי נוי (כולל גינות ציבוריות), ולגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות במדינת ישראל".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן