יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1145043455

היערכות לקראת חג הסוכות:

2 דק' קריאה

שיתוף:

על מנת להגן על החקלאות הישראלית משרד החקלאות מבהיר:

אסור להכניס לישראל סטים של ארבעת המינים ממדינות זרות

כדי למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי "תוצרת הארץ"

כמידי שנה, בסמוך לחגי תשרי ובמהלכם, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מתגברים את כוחותיהם בביקורת הגבולות, לנוכח העלייה במספר הניסיונות של אנשים פרטיים וסוחרים להכניס לישראל את "ארבעת המינים" העלולים להיות נגועים במזיקים שונים.

 על פי חוק הגנת הצומח, כל נוסע רשאי להכניס לגבולות מדינת ישראל אתרוג אחד בלבד. שאר המינים לא ניתנים להכנסה לישראל מחשש כי הם נגועים במזיקים העלולים לפגוע בחקלאות המקומית ולכן יוחרמו בכניסה לארץ. על מנת  למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי (שאינו מסחרי) "תוצרת הארץ", הכולל: הדס, ערבה ולולב במקום אלו שהביאו עמם. את האתרוג כאמור, רשאים הנוסעים להכניס לישראל.

על פי החוק, ובכדי למנוע מעבר של מזיקים בין מדינות, קיים איסור מוחלט על הכנסת פירות וירקות במעברי הגבול לתוך שטח מדינת ישראל. כל ניסיון העברה של תוצרת חקלאית לגבולות מדינת ישראל ללא אישור של השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מהווה עבירה על החוק. משרד החקלאות קבע מדיניות זו מכיוון שכאשר תוצרת חקלאית מוכנסת לתוך גבולות מדינת ישראל באופן שלא נבדק על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת, הדבר עלול להוביל לכניסת מזיקים שאינם קיימים בישראל. מזיקים אלו עלולים לפגוע בגידולים המקומיים ובכך לגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות ואף להביא לכדי הכחדת ענפי חקלאות שלמים. יתרה מכך, מדינת ישראל מייצאת תוצרת חקלאית למדינות רבות, כגון: אירופה, המזרח הרחוק, רוסיה וארה"ב. לכן, מלבד הסכנה המידית לחקלאות בישראל הדבר עלול לפגוע בענף הייצוא ובכלכלת המדינה.

כאשר יבואן או אזרח מבקש להכניס תוצרת חקלאית ממדינה זרה, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות עורכים בדיקות בכדי לוודא שהתוצרת עומדת בדרישות היבוא. המזיקים לא תמיד נראים בעין, אך גם חרק קטן החבוי בתוך לולבים, הדסים, צמחים, או כל פרי או ירק אחר, עלול לגרום להתבוססות של מין חדש של חקר או מזיק, הפוגע בענפי החקלאות המקומיים.

לשאלות נוספות יש לפנות למוקד השירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הזמין 24/7 בטלפון: 6016*.

שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: "ישנה חשיבות רבה שכל אזרח ואזרח במדינה יהיה מודע לסיכון הטמון בהכנסת פירות, ירקות, זרעים, שתילי פרחים, צמחי נוי ואפילו תבלינים שלא אושרו על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. בדומה לבני אדם, גם צמחים סובלים ממחלות. בתוך עצים או בפירות יכולים להימצא מזיקים (חרקים, תולעים, וירוסים ופטריות) סמויים העלולים להכניס מחלות שאינן קיימות במדינת ישראל ויכולות לפגוע בגידולים חקלאיים, צמחים, שטחי נוי (כולל גינות ציבוריות), ולגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות במדינת ישראל".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!