יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 11 29 134239

היריות הראשונות במלחמת העצמאות 

2 דק' קריאה

שיתוף:

ב-30 בנובמבר 1947 הותקפו שני אוטובוסים ע"י פורעים ערבים * באירוע נהרגו שבעה אנשים ונפגעו רבים * יוחנן לייב מנחלים ודני פרל ממזור יזמו את הקמת אתר זיכרון לזכר הנופלים והשבוע נערך 29.11 באתר זה טקס אזכרה 

ב-29 בנובמבר 1947, לפני 75 שנה, התקבלה במרכז האו"ם בניו-יורק, ההחלטה על החלוקה של ארץ ישראל בין הציבור היהודי לערבי.  

אירוע הירי הראשון התרחש ב-30 בנובמבר דרומית לפתח-תקווה על הכביש ליד הכניסה הצפונית של מושב נחלים (שעדיין לא היה קיים שם). שני אוטובוסים של "אגד", אחד מחדרה והשני מנתניה, עשו את דרכם לירושלים. האוטובוס הראשון מחדרה, שהיה נהוג על ידי טוביה הורוביץ, נתקל בשעה 8:00 במכשול של אבנים על הכביש. הנהג, איש "השומר" בעברו, לא היסס, לחץ על הדוושה ונסע קדימה, אבל הוא לא הצליח למנוע את היריות של הכנופיה שארבה לאוטובוס.  

מהיריות נפגעה ומתה נחמה (נטקה) זלטובסקי הכהן (47). היא הייתה לבורנטית בבית החולים "הדסה" בירושלים וגם חובשת מתנדבת בשירות "ההגנה". לבעלה ולה היה משק בבנימינה והיא באה לבקר שם בסוף השבוע. לפי עדויות שונות, היא שמעה במוצאי שבת (29.11) יחד עם כל עם ישראל את החדשות על "החלוקה" – הבינה כי המצב הביטחוני יחמיר ולכן מיהרה לחזור לירושלים.  

מאוחר יותר, צורף שמה של נחמה לרשימת חללי צה"ל באתר "יזכור" של משרד הביטחון וגם ניתן לה מספר אישי 174068. באוטובוס נפצעו עוד שישה נוסעים – ראובן אדלמן (בנימינה), נתן בידק סלע, ובנימין וינטר (קיבוץ מענית), הלנה יעקב, יוסף ליפשיץ, הירש טטרה ומנדל פישר, תושבי חדרה. האוטובוס הצליח להגיע לנמל התעופה של לוד ושם טופלו הפצועים.  

האוטובוס השני, שיצא מנתניה שהיה נהוג ע"י אריה הלר, הגיע למקום בערך ב-8:15 וגם הוא נתקל באש מרוכזת, שהייתה, למרבה הצער, גם קטלנית ביותר: שישה הרוגים ועוד שישה פצועים. נהרגו בתקרית אסתר וייס (29), דבורה (43), שלום יערי (44), הירש שטארק (69) חיה ישראלי (26) ואריך לוי (58) שלא החלים לגמרי מהפציעה ונפטר בעת ניתוח ב-1953 וכן שושנה מזרחי (21) שנסעה לירושלים כדי להינשא לבחיר ליבה יומיים מאוחר יותר.  

הפצועים היו מאיר איצקוביץ, ד"ר פריץ ברגר, אריה הלר תושבי נתניה, ורנר קוסקי חבר מושב כפר ידידיה ושלמה ברייטברט תושב ראשון לציון. הפצועים הועברו לבית חולים "בילינסון" בפתח תקווה.  

יוחנן לייב חבר ועד המושב נחלים ודני פרל חבר מושב מזור יזמו את הקמתו של אתר זיכרון בצומת שבו אירעו שתי התקריות ב-1947. הוקמה אנדרטה ועליה נכתב פירוט האירוע בעברית ובאנגלית בצדה השני. האנדרטה מומנה על ידי משרד הביטחון. כמו כן, הוקמה גם מצבה קטנה ועליה שמות שמונה החללים.  

לפני חודש הובא למקום גם אוטובוס ישן תוצרת סופר-וייט (שנת ייצור משוערת 1946). האוטובוס הובא מאחד מיישובי השומרון על ידי דוביק גרודמן מכפר מל"ל, שגם שיפץ אותו אצלו בחצר. האוטובוס איננו זהה בסוגו לאוטובוסים שנפגעו ב-1947 אך הוא מהווה מצבה מכובדת לאירוע הטראגי שגבה את חייהם של שמונת החללים הראשונים של מלחמת העצמאות.  

השבוע, ביום ג' 29.11, נערך באתר זה טקס אזכרה בהשתתפות נציגי המועצה האזורית חבל מודיעין, נציגי ארגון ההגנה בפתח תקווה, נציגי המשפחות מנתניה וחברי מושבים בסביבה. מסורת טקס הזיכרון מתקיימת כבר כ-40 שנה.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן