ביקוש ער של חקלאים לנושא בכנס ייחודי של משרד החקלאות
על אף שמדובר רק בזבל בעלי חיים, שירות ההדרכה והמקצוע(שה"מ)החליט להתמקד ולהסביר כיצד ניתן לעשות בו שימוש מושכל לתועלת החקלאות והסביבה. ההיענות למפגש הייתה אדירה. תוך שעות אחדות נרשמו לאירוע חקלאים רבים מרחבי המדינה. ומכיוון שאודיטוריום כהן נמצא זה זמן בשיפוצים רחבי היקף ואולם הכנסים בבניין משרד החקלאות אינו יכול לשאת יותר ממאה בני אדם, הופעל אולם נוסף צמוד לאולם האירוע וחקלאים נוספים נאלצו להסתפק בצפייה ב"זום" בהרצאות המקצועיות שנישאו מעל הבימה. רשמית, נמסר לנו כי 230 אישה ואיש נרשמו והשתתפו בכנס.
חיים תג'ר, מנהל אגף בכיר לענפי שירות וסביבה חקלאית בשה"מ הזניק את האירוע. "החקלאות במשקי החי והצומח מייצרת את מזוננו ומוצרים נוספים מהם אנו נהנים. לפעילות חקלאית זו מתלווים תוצרי לוואי כגזם צמחי, פלסטיק, זבל בעלי חיים ותוצרי לוואי נוספים, להם יש למצוא פתרונות קצה מקיימים. פתרון מקיים לתוצרי לוואי הוא אתגר מורכב ומעורבים בו גורמים רבים. החקלאים הם יצרני תוצרי הלוואי וכמי שלרוב מיישמים גם את פתרון הקצה כמעבדי הקרקע. הרגולטורים במשרדי הממשלה השונים תפקידם להתוות דרך למניעה וצמצום סיכונים ומפגעים".
והוסיף: "האקדמיה והמחקר מפתחים את תשתית הידע, וחברות הטכנולוגיה והמגזר הפרטי עם שירות ההדרכה והמקצוע, פועלים למציאת פתרונות יישומיים לאתגרי החקלאות באמצעות פיתוח ידע והנגשתו. מטרת יום זה היא להפגיש את הגורמים השונים העוסקים בזבל בעלי חיים כאחד מתוצרי הלוואי המרכזיים במשקי בעלי החיים וכמשאב לטיוב הקרקע החקלאית. בכנס נציג את התועלות, הסיכונים ואפשרויות הטיפול בזבל בעלי חיים".
מנהל שה"מ, חגי שניר, הדגיש בדברי ברכתו לכנס שמדיניות חקלאות סביבה לא הייתה בעבר. "בשנת 2021 החליט המנכ"ל דאז (ד"ר נחום איצקוביץ – ש.ו.) שהנושא הזה חשוב. שחובה לגבש מדיניות סדורה של חקלאות סביבה. נוצר קונצנזוס סביב הנושא. רצינו לייצר מדיניות ושפה, והגענו לחמישה נושאים
מרכזיים שבימים אלה מכינים לגביהם מסמכי מדיניות. הנושאים הם: פסולת חקלאית, הדברה מושכלת, המרחב החקלאי, מגוון ביולוגי ושימור משאבי קרקע ומים. הכול יוצג לציבור החקלאי, לשמוע תגובות של מי שלא הגענו אליו או שלא הגיע אלינו. החקלאי הוא האיש המרכזי, בלעדיו אין דבר. המשרד מסתכל על האזור בצורה הוליסטית ואנחנו עובדים עם הגנת הצומח. בנושא הזבל התמקדנו בלול ורפת חלב. אושר לנו תקציב של 20 מיליון שקלים לטיפול בזבל למספר שנים".
המושב הראשון בכנס הזבל ייחד דברים לתועלות חקלאיות וסביבתיות הנובעות מיישום חומר אורגני בחקלאות.
ד"ר צפריר גרינהוט, מנהל תחום אגרואקולוגיה בשה"מ, ציין כי עוד בתקופת רומא העתיקה נעשה שימוש נפוץ בזבל בעלי חיים. הוא הציג ממסכת "שביעית" בתלמוד פסוקים הנוגעים לזבל אורגני. במסמך רשמי של ארצות הברית משנת 1945 נאמר: "זבל שווה כסף והוא דורש טיפול נאות". ד"ר גרינהוט גילה כי בהרבה משקי בעלי חיים מספר היחידות המייצרות קטן והמשקים הציגו עלייה במודעות לסיכונים סביבתיים.
"למה חשוב לנו החומר הזה וממה הוא מורכב" אמר גרינהוט, וחשף מעל הבימה קבוצה של חומרים הפעילים בקרקע ביצירת חומר אורגני ביחד עם הפרשת חומר אורגני על ידי השורשים, שאריות גידול ותמותת יצורים חיים. ההשפעה על הזנת הצמח היא בתרומה ישירה של יסודות הזנה: חנקן מינרלי, זרחן מסיס, אשלגן מינרלי, אלה משפיעים על תהליכי קרקע".
ד"ר מאיה שניט-אורלנד, מנהלת אגף משאבי סביבה, קבעה שחומרים אורגנים שומרים על איכות הקרקע. על המסך הוצגו עיקרי הסיוע לטיפול במתקני קצה לפסולת בעלי חיים לשנה זו ולשנים הבאות. התקציב הכללי לטיפול בפסולת חקלאית לשנה זו הוא 10 מיליון שקלים. ובנוסף, תקציב קרן הניקיון המיועד לשנת 2023 – תוכנית עתידית שטרם פורסמה. נהלים נוספים לתמיכה בבעלי חיים לשנת 2022 הם למגזר המיעוטים, תמיכה במגדלים חדשים, מיכון לטכנולוגיות חדשות ונוהל האצה לטכנולוגיות חדשות שפותחו בארבע השנים האחרונות. כל זאת, בתמיכת המשרד בגובה 40%.
ברכה גל, מנהלת אגף ענפי שירות בשה"מ, ביקשה להבהיר לקהל בראשית דבריה: "אני כלכלנית וככזו אני פטורה מלהבין בזבל. אני יכולה לומר לכם שכשאתה מעיין בנתונים זה מאד עוזר להירדם בלילה". היא ציינה שהשווי של זבל במרבצים הוא 167 שקלים לקוב והחיסכון הוא 153 שקלים ובמדרכים – החיסכון הוא 50 שקלים.
הדוברת האחרונה במושב הראשון הייתה ד"ר אפרת הדס, ממינהלת ההשקעות במשרד החקלאות. היא הציגה 'קול קורא' להשקעה בטיפול בפסולת חקלאית. היא גילתה כי המינהלת עד שנת 2016 עבדה לפי חוק עידוד השקעות הון "ואחרי זה הקפיאו לנו את החוק הזה. כל נוהל במשרד צריך לקבל אישורים מכאן ועד הרצליה…הטיפול בפסולת לא תופס כל כך תאוצה. קיבלנו תקציב לטיפול בפסולת. להגדלת ניצול הפסולת להפקת אנרגיה מתחדשת – קיבלנו כסף רק לפני חודש. אנשים הגישו בקשה למענקים. תנחשו לאיזה תחום הגישו בקשות? ריסוק גזם ופגרי עופות. טיפלנו עד היום בפרש. בפגרים בצאן היה ביקוש נמוך". על הלוח הוצג סיכום: חומרים אורגניים בדרגות שונות של הבשלה בעלי תרומה לקרקע וליבול, מומלץ לבצע בדיקת איכות של החומר הנרכש (מליחות, מתכות, יסודות הזנה).
ביצוע בדיקות קרקע לאחר תוספת חומר אורגני תסייע לבקרה על רמת הפוריות והתאמת הדישון הכימי. יש להתאים את סוג החומר והמינון בהתאם למטרת היישום והגידול, קומפוסט לא בשל הינו פיטוטוקסי (רעיל) ויתחרה עם הצמחים על חמצן וחנקן".
המושב השני בכנס ייחד דברים על הסיכונים מיישום חומר אורגני בחקלאות, רגולציה וכלים לניהול. במושב השלישי והאחרון דיברו על סוגי איכויות של החומר האורגני ברפתות חלב, בענף הלול ובעלי כנף, תחומים שאינם נוגעים לירחוננו שכל-כולו עיסוק בענפי הצומח בלבד.
הערת המערכת: התמונות מכנס זה לא יצאו ראויות לפרסום ולפיכך אנו מפרסמים את הכתבה ללא תמונות המרצים, ועימם הסליחה.
