כמדי שנה נערך הכנס במרכז מחקר נווה יער והציג את עיקרי תוצאות המחקרים שנערכים בשנה האחרונה. הכנס נפתח בדברי ברכה ואזכור לפעילותו ומורשתו של פרופ' אלי פוטיבסקי, שהקים והוביל את היחידה לצמחי תבלין, מרפא ובושם, היה גם מנהל מרכז המחקר נווה יער, ובהמשך ראש מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני). הדוברים היו ראש המינהל בפועל ד"ר שמואל אסולין, יו"ר אגודת התבלינים גב' אנה מלר, מר אמיר פוטיבסקי בשם המשפחה ומנהל יחידת צמחי התבלין, המרפא והבושם פרופ' נתיב דודאי.
תחיית ענף גידול צמחים ארומטיים להפקת שמנים אתריים
הרצאת הפתיחה היתה של פרופ' נתיב דודאי שהציג את חזונו בנושא והצעדים הננקטים להגשמתו. הוצגה עבודת המחקר והפיתוח של הענף, שמתבססת על גישה שונה מזו שהיתה בעבר בניסיון הקמת הענף שנכשל.
מה זה שמן אתרי? הוא מוגדר ככלל החומרים הנדיפים בצמח, והוא זה שנותן לו את הבשומת היחודית. שמנים אתריים מופקים מצמחים לרוב בתהליך זיקוק בשיטות שונות. בעבר גודלו צמחים עבור הפקת שמנים אתריים בשטחי ענק, בעיקר לעיבוד בתהליכים תעשייתיים. לעיתים קרובות הוחלפו השמנים האתריים ברכיבים סינתטיים זולים. כיום יש מעבר לגידול צמחים עבור הפקת שמנים אתריים בחוות בוטיק של מוצרים טבעיים ואף התלהבות משמנים אתריים מצמחים חדשים, כמו למשל צמחים אנדמיים של המזרח התיכון. ענף פופולרי של רפואה אלטרנטיבית שנמצא במגמת התרחבות בשנים האחרונות הוא ה"ארומתראפיה" (Aromathrapy) שמתבססת רק על שמנים אתריים גולמיים (בתעשייה הם עוברים סטנדרטיזציה). בנוסף, הולכת וגוברת אופנת הקוסמטיקה הטבעית וצצים בשוק הרבה יצרנים מקומיים קטנים. בעבר הרחוק היה ניסיון להקים את הענף בישראל עם הפנים ליצוא של כמויות גדולות לתעשיות ענק. הגישה היתה גידול שדות של אלפי דונמים, קציר ממוכן ומפעלים אזוריים גדולים לזיקוק והמוצר נמכר כקומודיטי. לרוע המזל, הענף נכחד, בעיקר כי לא נמצא יתרון יחסי משמעותי על ספקים מסורתיים מהעולם השלישי שעלות הייצור שלהם נמוכה מאוד.
כיום, לאור השינויים המשמעותיים באופי הצריכה וגידול בצריכה המקומית, החוקרים כיום מציעים שינוי גדול בגישה. המטרה היא לחזור לענף תוך מציאת נישות שבהן יש לנו יתרון יחסי, כמו למשל איכות מיוחדת, גידול צמחים אנדמיים חדשים, יתרון בשווקים מסוימים, שילוב עם תיירות, ניצול התוצרת לייצור מוצרי בוטיק ייחודיים וכו' . גישה כזו קיימת למשל כבר שנים בחבל בפרובנס בצרפת. למרות שצרפת אינה עולם שלישי – הענף שם משגשג. התכנית הנוכחית תתרכז בהקמה וליווי מדעי של הענף ברמת הגולן. במסגרת תכנית המחקר אנו מלווים חמישה חקלאים חלוצים בנושא, במושב כנף, שעל, עין זיוון, מיצר וכפר חרוב. כמו בפרובנס, המחקר מתרכז תחילה בלבנדר ולבנדין שהם המובילים בענף הארומתרפיה והקוסמטיקה. לבנדין הוא הכלאה בין שני מינים מהסוג לבנדר שיש לה יתרונות חקלאיים והשמן שלה נסחר בכמויות גדולות בשוק העולמי ובישראל.
במשקים מתבססים בין היתר על מכירה קמעונאית, תיירות וייצור קוסמטיקה טבעית. הכוונה היא להרחיב את סל המוצרים לשמנים אתריים מסורתיים שכיום מיובאים לארץ כגון גרניום, אורגנו, רוזמרין מרווה מרושתת ועוד, וכן לצמחים אנדמיים חדשניים, הגדלים כצמחי מרפא בבר בארץ אך אינם מוכרים בעולם, כגון אזוב מצוי, אזובית המדבר, זוטה לבנה, מרווה משולשת ועוד, שיכולים להתפתח כגידולי יצוא במודל שעשו האוסטרלים עם שמן עץ התה. במסגרת הפיתוח מכניסים גידולים וזנים שמקורם באוסף הגנטי החי של הצמחים הארומטיים שקיים בנווה יער, כדי לבחון היתכנות, לערוך ניסויים אגרוטכניים ומבחני זנים בחלקות הניסיונות, להתרכז באופטימיזציה של יבול ואיכות השמנים האתריים בעזרת הציוד והמעבדה האנאליטית בנווה יער המתמחה בנושא, וללוות את החקלאים באופן סדיר תוך תרומה מניסיון החוקרים לאורך שנים ושילובם בתהליך הפיתוח. התוצאות שהוצגו מהניסויים שנערכו השנה עסקו בהיבטים אגרוטכניים, ובעיקר בדינמיקה של רכיבי היבול ובהשפעת מועד הקציר על רכיבי היבול והאיכות של השמן האתרי, היבטים הקשורים בהשפעת שיטות הזיקוק על גורמים אלה וכן הפעולות הנערכות להחדרת מינים נוספים לסל הגידולים בענף. בהמשך ההרצאה הציגו חמישה מגדלים חלוצים את משקיהם, המוצרים שלהם, גישתם העסקית וחזונם.
"החזון הוא יצירת מצרף של משקים בגולן במודל של פרובנס בצרפת, יצור שמנים אתריים, מוצרי בוטיק קוסמטיים ותוספי תזונה בריאותיים, כל זה בשילוב עם "חקלאות תיירותית" בדומה למודל של יקבי בוטיק או קטיף עצמי של דובדבנים שיתרום לכלכלת האזור כולו. הפרויקט יהווה מודל לאזורים אחרים בישראל" אומר לנו פרופ' נתיב דודאי היוזם והמוביל של המחקר.
מחקרים בגידולי תבלינים טריים
ענף התבלינים הטריים בישראל קיים בארץ כבר מעל 35 שנה. בהרצאתו סקר מר דוד סילברמן, ממ"ר תבלינים משה"ם, את הענף כיום ואת האתגרים בפניהם הוא עומד.
הרצאתו של ד"ר איתי גונדה עסקה במחקר גנטי בכוסברה ובבזיל. אלה גידולים מובילים חשובים מאוד בענף התבלינים הטריים בעולם, והיחידה לצמחי תבלין מרפא ובושם משקיעה בהם מחקר רב. "לפני כשנתיים וחצי פרסמנו את עבודתנו על גנום הרפרנס של הבזיל. גנום זה איפשר לנו לאפיין את הגן המקנה לזני בזיל עמידות לפוזריום וכן את המוטציות האחראיות למופע ה"כל-ירוק" של בזיל ללא פיגמנטים סגולים (אנתוציאנינים). ברם, במקרים אחרים, כמו בעמידות לכשותית ומועד הפריחה, רזולוציית המיפוי הצריכה שיפור של הגנום לכדי גנום סופי המחולק לכרומוזומים. בשיתוף עם חוקרים ממכון המחקר "בויס תומפסון" בארה"ב סידרנו את גנום הבזיל ב-26 כרומוזומים וכן חילקנו אותם לשני תתי הגנום שמקורם באופיו הטטרה-פלואידי של הבזיל. הגנום החדש איפשר לנו לחדד את רזולוציית המיפוי של תכונות נוספות וביניהן חלק מהארומה האופיינית לבזיל. בקרוב יתפרסמו הממצאים במאמר בעיתונות מדעית וכן באתר ייעודי לגנום הבזיל" אומר ד"ר איתי גונדה.
לגבי הכוסברה, שרידי זרעים שלו נמצאו במגוון של אתרים ארכיאולוגיים עתיקים החל משנת 5,500 לפנה"ס. לכוסברה, הנקראת גם "גד השדה", ישנם מספר קרובי בר. הם כוללים את גד ההרים שהוא צמח נדיר הגדל בטורקיה, סוריה ולבנון; חריריים, שהם סוג קרוב שלעליו ריח כוסברה דומיננטי; וטיפוסי בר של הכוסברה הגדלים במספר אוכלוסיות בישראל. "אנו מצאנו כי טיפוסי בר אלו שונים פנוטיפית מהזנים התרבותיים והם בעלי זרעים בעלי קליפה עבה וקשה ובנוסף מציגים מסה צמחית קטנה. השאלה המרכזית כרגע היא האם טיפוסי בר אלו מייצגים את "אם הכוסברה" או אוכלוסייה תרבותית ש"התפרעה" וחזרה לטבע. בשיתוף עם חוקרים מבנק הגנים הישראלי ובנק הגנים IPK בלייבניץ שבגרמניה, ביצענו אנליזה גנטית ומצאנו כי אוכלוסיות אלו אינן ענף היוצא מתוך הזנים התרבותיים אלא ענף נפרד' ולכן ככל הנראה לא מדובר על אוכלוסייה שהתפרעה. אנו עובדים על ביסוס ממצאים אלו בהיקף רחב יותר" מוסיף ד"ר גונדה.
ד"ר נדב ניצן ממו"פ עמק המעיינות הציג תוצאות מחקר להדברת המחלה כשותית הבזיל בעזרת תכשירים ביוסטימולנטים ומשפעלי עמידות הצמח. בניסויי שדה הדגיםד"ר ניצן כי ביישום שבועי ניתן למנוע התפרצות כשותית בבזיל בעזרת התכשיר "קנון" לבד או בתערובות שלו עם מיקרואלמנטים. יישום מדויק מאפשר הדברת כשותית בדומה לממשק המסחרי.
זנים וגידולים חדשים
ד"ר דוד חיימוביץ' מהיחידה לצמחי תבלין מרפא ובושם הציג בהרצאתו את הזנים החדשים שפותחו ושוחררו לגידול המסחרי. "סמדי" הוא זן כוסברה חדש עמיד לפוזריום, מחלת קרקע שתוקפת לאחרונה את הגידול בכל העולם. בנוסף הזן הזה עמיד לגידול בקיץ החם הישראלי, מהיר בצימוח ומניב יבול רב מהזנים המסחריים האחרים. הזן השני שהוצג הוא של בזיל תאילנדי עמיד לפוזריום. "כידוע, היחידה שלנו טיפחה לראשונה בעולם זני בזיל ג'נובז עמידים לפוזריום. עתה פיתחנו זן עמיד בשם "סיאם קינג" של בזיל תאילנדי שמכונה גם בזיל אקזוטי", אומר ד"ר חיימוביץ'.
עבודות נוספות שהציג ד"ר חיימוביץ' הן טיפוח רב שנים של רוזמרין, אורגנו, אזוב מצוי ומרווה רפואית, שלאחרונה התקדמו מאוד ליישום מסחרי בשל הסכם שיתוף פעולה עם משתלות חישתיל.
פיתוח זני הרוזמרין מכוון גם לייצור רוזמרין לייצור חומר משמר. זהו ענף חדש בישראל שפותח בהובלת פרופ' נתיב דודאי. "אם מעוניינים בחדשנות אמיתית יש לפתח גידולים חדשים וגם תכליות גידול חדשות. בעזרת טיפוח גנטי פיתחנו זני רוזמרין עתירי חומר משמר באופן משמועות בהשוואה למקורות הצמחיים הרגילים בעולם, כך מקבלים יתרון יחסי המאפשר לגדל למטרה הזאת את הצמח בישראל" אומר פרופ' דודאי. "בדיקת תכולת החומר המשמר המבוקש הנקרא "חומצה קרנוזית" במעבדה – היא מסורבלת ויקרה, לכן בשילוב ידיים עם החוקר ד"ר איתי הרמן מהמעבדה לחישת צמחים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, אנו משקיעים מאמצים לא מבוטלים בפיתוח יכולת חישה ספקטרלית שתאפשר בדיקה בלתי הרסנית של רמת החומצה ברוזמרין לפני הקטיף, שתתרום לשיפור בתוצאות הגידול ורווחיותו" מוסיף פרופ' דודאי.
ד"ר הרמן, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה: "זו הפעם הראשונה בה פורסמה הערכה של תכולת החומצה הקרנוזית ברוזמרין על בסיס ההחזר הספקטרלי מעלווה של צמחי רוזמרין בשדה, הגענו ליכולת הערכה יפה והשאיפה היא לשפרה, כמו גם לבחון הערכת חומצות וחומרים נוספים בעזרת דימותים שהופקו ממצלמות נישאות רחפן כמו גם מדידות ספקטרליות על הקרקע ושל דגימות חומר יבש.
תוצאות מדעיות ראשוניות מבוססות מידע ספקטרלי הוצגו בכנס על ידי סטודנט המחקר מר אביב קריאף.
לבסוף נהנו המשתתפים מסיור מודרך על ידי החוקרים בחלקות הניסיונות ומהריחות המשכרים של ערוגות הבושם הצמודות לאולם שבו נערך הכנס. תודות לוועדה המארגנת פרופ' נתיב דודאי, ד"ר איתי גונדהומר דוד סילברמן.
