ענף ההדרים כנס שנתי המוקדש לזכרם של שמואל אשכנזי וד"ר עליזה ורדי (ז"ל), נערך גם השנה, כבכל שנה – למעט תצוגת זני הדרים, האופיינית למפגש זה, שלא ניתן היה לקיימה נוכח העובדה המוכרת שהכנס נערך באופן וירטואלי. עם זאת, בהפסקה הוצגו שקופיות של מיטב ומירב הזנים החדשים בשנים האחרונות, דבר שהוסיף נופך ייחודי לכנס המקוון והמוצלח בתנאיו החדשים.
מפגש ה"זום" נערך על ידי מדריכי תחום ההדרים בשה"מ בשיתוף פעולה עם ענף ההדרים במועצת הצמחים ומינהל המחקר החקלאי, והשתתפו בו כ- 150 איש.
סם אשכנזי היה מדריך ארצי לזנים וכנות בשה"מ ובערוב ימיו אף ניהל את המחלקה להדרים. סם היה אישיות יוצאת דופן ומדריך מצוין המוכר בתחומו בארץ ובעולם, שלא רק עסק בהדרכה אלא הקדיש חלק ניכר מזמנו למחקר, לפיתוח ולטיפוח של זנים חדשים בענף, ביחד עם חוקרי ההדרים וההשבחה במכון וולקני. עימם נמנתה גם ד"ר עליזה ורדי כחוקרת המרכזית בתחום, ובנקוף השנים, לאחר לכתה מעמנו בשנת 2014, הוחלט להוסיף את שמה בצד זה של סם ולקיים את הכנס לזכר שניהם – השניים שעמדו בקדמת הידע של השבחת הדרים.
מבט על תכנית הכנס מעלה תהייה מדוע לא היתה אף הרצאה שעסקה בנושא השבחת זני הדרים כמקובל מזה שנים רבות מאז מותו של שמואל (סם) אשכנזי ז"ל בשנת 1993. מנחה הכנס, ניצן רוטמן, מנהל תחום הדרים בשה"מ, הגיב לתהייה זו וענה כי הם "משתדלים לגוון ולא לחזור על עצמנו כל שנה. בנוסף, אין חדשות בתחום; מחכים שמאות, אולי אלפי, ההכלאות שנעשו בשנים האחרונות יישאו פרי ואז אולי תהיה בשורה".
הכנס נפתח בדברי פתיחה, פומפוזיים כהגדרתו עצמו, של שר החקלאות אלון שוסטר, שפרדסני ישראל מיפים ומפארים את הארץ ומספקים גם עבודה לשכנינו. המשרד נלחם בחירוף נפש מול האוצר בכל הנוגע לרפורמות ההזויות של הייבוא הצפויות ורצונו לנגוס בשירותים להגנת הצומח. במקביל, הם הולכים להיאבק על מחיר מים שפוי ועל זמינות של עובדים זרים פלשתינאים בתקופות הסגר ובלבד שיחוסנו.
צבי אלון , מנכ"ל מועצת הצמחים, הודה למארגני הכנס על שזו היא דוגמא לאיך צריך להתנהל בענף: עבודה משותפת של מדריכים חוקרים וחקלאים – המשולש שלא יתנתק. צבי הוסיף וחידש לנו שהמועצה עובדת על זיהוי מרחוק של הצורך בריסוס נגד זבוב הים התיכון.
יעקב הרצנו, מדריך גמלאי, נשא דברים לזכרו של שמואל אשכנזי ממנו למד רבות וניתב את דרכו כמדריך בענף.
טל עמית, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים, דיבר בשבחה של עליזה ורדי שהשכילה והצליחה להעמיד הרבה "צאצאים", 25-30 זנים עם שמות, ובראשם – הזן אור שמהווה את ההצלחה הגדולה ביותר בעולם.
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, נזכר לפתע שבתקופת היותו פרדסן בקב' שילר בשנות ה-80, הוא זכה להכיר את סם ועליזה שהקימו בפרדסו חלקת תצפית של זנים חדשים. עליזה גם היתה מדריכה שלו בעבודת גמר על הזן מור.
ענף ההדרים – תמונת מצב
טל עמית – מסר תמונת מצב של ענף ההדרים בחצי הכדור הצפוני. השנה הוקם הארגון העולמי של ההדרים במקום הארגון האירופי -ק.ל.א.ם. בארגון החדש 20 מדינות חברות ועוד 10 ארגונים וחברות בינלאומיות.
שטח הפרדסים העולמי ירד במקצת בשנה האחרונה ל- 29 מיליון דונם. זני התפוזים מהווים כ-57% מכל הזנים, הקליפים – 27%, הלימונים – 12% והאשכוליות 4%. קבוצות הקליפים והלימונים נמצאות במגמת עליה והאחרות – בירידה. טל דיווח על סכסוך מעניין שבין ארה"ב וספרד שהטילו זו על זו מכסים בשיעור 25%.
תומר עזרא, סמנכ"ל מכירות של חברת "מהדרין", סקר את עונת המכירות של החברה שמשקפת למעשה את זו של כל הענף בארץ. תומר דיווח על ירידה בביקוש בשוק הפתוח ועלייה ברשתות השיווק, בעוד השוק המוסדי גוסס כלשונו. תופעה מעניינת לדבריו היא העובדה שהתנהגות הצרכנים בשנה החולפת בקניית תוצרת חקלאית, מעידה על כך שצריכת ההדרים מועדפת על פני פירות וירקות אחרים.
המכירות באירופה החלו במחירים טובים ומתחילת 2021 יש היחלשות של השוק. בצפון אמריקה, יפן וסין (שווקים קטנים) "האנשים נשארים בבתים". תומר מסכם את הרצאתו כך: "השמנים מרזים, הרזים מתים ושחקנים חזקים ינערו שחקנים חלשים".
עמית בן צור מנכ"ל "יסודות" (מכון למדיניות ציבורית ולציונות מעשית) הרצה בנושא: האם למדינת ישראל יש תכנית אסטרטגית להבטחת ביטחון המזון של תושביה? עמית הדגיש כי ביטחון המזון הוא רציונל לאמנה בין החקלאות לציבור. לטענתו חל צמצום בתפוקה הצמחית בארץ בעשור האחרון, דבר שהביא לעליה בביקוש ובמחירי המזון ובפרט בפירות וירקות. דבר דומה קורה בכל העולם והוא תולה זאת במשבר האקלים.
עמית מדגיש כי נדרשת מעורבות של הממשלה לשיפור (ולא עצמאות) בביטחון המזון – קידום אספקה זמינה ובת-קיימא של מוצרי מזון, באיכות טובה ובמחיר בר-השגה, תוך שינוי דפוסי התזונה של האוכלוסייה לקראת תמהיל מאוזן ובריא. מכאן מתחייבת תכנית אסטרטגית לביטחון מזון לאומי.
דנה יחילצ'יק, מנהלת תחום ביחידה להערכת סיכון נגעים בשירותים להגנה"צ ולביקורת, הציגה את רשימת המזיקים והמחלות שנחשבים כפגעי הסגר ומהווים איום לענף ההדרים ואת ההתמודדות מולם:
זבוב הפירות הים תיכוני המוכר והידוע בהתמודדות של הענף מולו – עדיין מוכרז כמזיק הסגר ב: סין, קוריאה, יפן וארה"ב.
זבוב פרי האפרסק – מוכרז כמזיק הסגר במגוון פירות כולל פרי הדר באירופה.
עש התפוח המדומה – התפשטותו ונזקיו בארץ הולכים ומתגברים והוא מהווה מזיק הסגר בעיקר באירופה.
מחלת ריקבון חום הנגרמת על ידי הפטרייה פיטופטורה סירינגה – היצוא לסין מותנה כולו בניקיון מנגיעות במחלה.
מחלת הגרינינג – שעדיין לא נמצאת בארץ ומועברת על ידי 2 מינים של "פסילות" שאף הן לא נמצאו עד כה בארץ.
ישנם עוד מיני מזיקים ומחלות המאיימים על הענף ויש למנוע את כניסתם על ידי מניעת הברחות ויבוא של חומר ריבוי נגוע.
