לאחרונה נצפתה המושית האסייתית בישראל * פרט ראשון תועד בקיבוץ נצר סירני בשנת 2017 * עדיין לא ידוע נתיב החדירה שלה לישראל, אך עצם הימצאותה כאן הינה עובדה מוגמרת והיא נצפתה במקומות רבים, ביניהם: רחובות, קיבוץ משמרות ובשרון

גור פינס, אלכס פרוטסוב, תמיר פרטוש, רעות קרמר, מיכאל דוידוביץ, Shashwat Singhורועי כספי- המחלקה לאנטומולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

המושית האסייתית (Harmonia axyridis) הינה חיפושית פוליפאגית טורפת, בעיקר כנימות עלה, אך יכולה לטרוף גם מיני כנימות אחרות (כנימות קמחיות, כנימות עש, כנימות רכות וכנימות ממוגנות), פסילות, אקריות, דרגות לא בוגרות של עשים ומושיות ממינים אחרים ובאופן קניבלי. בנוסף, הן יכולות ליזון גם מאבקת פרחים וצוף.

מושית זו מתאפיינת בפולימורפיזם המתבטא בארבעה מופעים עיקריים בעלי דוגמאות שונות על כנפי החפייה. בארץ בינתיים נצפו שלושה מתוכם (איור 1): המופע הנפוץ בארץ דומה למושית השבע המקומית (Coccinella septempunctata) אך עם מספר לא קבוע של נקודות שחורות. מופע זה נקרא Forma succinea  (איור 2, 3). שתי המושיות בעלות ממדים דומים וניתן להתבלבל ביניהן (באיור 3 ניתן לראות את ההבדלים בין הדרגות השונות של שתי המושיות).

שני מופעים נוספים מאופיינים ברקע שחור ועליו כתמים אדומים. כתמים אלה יכולים להיות בזוג (F. conspicua), או כרביעייה (F. spectabilis). המופע הרביעי והנדיר ביותר הינו בעל ריבועים כתומים על רקע שחור, וכאמור טרם נצפה בישראל (F. axyridis). שונות רבה נראית גם במספר וגודל הכתמים (כולל מופעים חסרי כתמים). בד"כ על פרק החזה הקדמי הלבן יש אזור שחור בצורת האות M או W (תלוי בכיוון המתבונן) (איור 1, מושית מספר 2, 4). לעיתים סימן זה אינו רציף, ורואים 4-5 כתמים בצורת האותיות M  (איור 1, מושית 1, 3).  במופעים המאופיינים ברקע שחור ועליו כתמים אדומים, לרוב כל אזור הסימן M מושחר (איור 1, מושית 5, 6).

הצבע השחור מבוסס מלנין ומיוצר בחיפושית עצמה. כמותו מושפעת בעיקר מטמפרטורת הסביבה כאשר טמפרטורה נמוכה מעלה את כמות המלנין, כנראה כדי לאפשר למושית לקלוט יותר אור שמש ולהתחמם. לעומת זאת, מקור הצבע האדום הוא בתזונה ולכן ישנו ספקטרום גוונים הנע מכתום-צהבהב, כתום, לאדום כהה, בהתאם לדיאטה. בדומה למושית השבע, הצבעים הבולטים של המושית מהווים צבעי אזהרה (נקראים גם צבעים אפוסמטיים) המעידים על רעילות המושיות. בשעת סכנה הן מפרישות מפרקי הרגליים נוזל אלקלואידי רעיל שדוחה בעלי חוליות וטורפים אחרים כדוגמת נמלים.

צבעים, התפתחות וחיים

למושית האסיאתית יש ביצים סגלגלות בצבע צהוב, באורך של כמילימטר וחצי והן מוטלות לרוב בתטולות של 20-30 ביצים לתטולה. למושית ארבע דרגות זחל. ב-26 מ"צ, עם מזון מיטבי של כנימות עלה, משך ההתפתחות הממוצעת היא: ביצה – 2.8 ימים, זחל דרגה ראשונה – 2.5 ימים, זחל דרגה שנייה – 1.5 ימים, זחל דרגה שלישית – 1.8 ימים, וזחל דרגה רביעית – 4.5 ימים, גולם – 4.5 ימים. בסוף הגלגול הרביעי הזחל מתגלם וממנו מגיחה המושית הבוגרת, שיכולה להגיע לבגרות מינית תוך שבוע-שבועיים (איור 2).

איכות המזון וכמובן הטמפרטורה משפיעים על קצב התפתחות המושית. אורך הבוגרת כ-6 מ"מ, ורוחבה כ-5 מ"מ. באוכלוסיית ארה"ב סף ההתפתחות התחתון (כלומר סף טמפרטורה שמתחתיו פוסקת התפתחות החרק) של המושית הוא 11.2 מ"צ ודרושים לה 267.3 ימי מעלה כדי לסיים התפתחות מביצה ועד גיחת הבוגר. לרוב הבוגרים חיים כ 3-9 חודשים (תלוי בטמפרטורה), עם זאת דווחו על מושיות שחיו יותר משנה ואף עד ל-3 שנים. כל דרגות הזחל והבוגרים הינם טורפים. בשלב התפתחות הזחלים (מזחל ראשון עד רביעי), מושית אחת טורפת עד 370 כנימות עלה עד להתגלמות, בקצב ממוצע של כ-23 כנימות ליום. לפי הערכות נוספות הזחלים יכולים לטרוף עד 1,200 כנימות עלה עד ההתגלמות.

המושית הבוגרת טורפת 100-15 כנימות עלה ליום, כאשר הנקבות טורפות יותר מהזכרים. בתנאי מעבדה נקבה יכולה לטרוף כ-25 ביצי עשים ליום, וסה"כ כ-3,800 ביצים במהלך חייה. לפי הערכה נוספת, מושית שחיה כשנה יכולה לטרוף במהלך חייה (גם כזחל וגם כבוגרת) יותר מ-5,000 כנימות עלה.

במקומות רבים דיווחו שהמושית מקימה רק 2 דורות בשנה (Bivoltine species). עם זאת, נצפו ודווחו גם על עד 6 דורות בשנה (ביוון, לדוגמה, נמצאו שמתקיימים 4 דורות, ובקליפורניה נמצאו 6 דורות בשנה). מספר הדורות בישראל עדיין לא נבדק ולכן אינו ידוע. בחודשי הקיץ החמים יש למושית יכולת להיכנס למצב של 'הפסקת פעילות' (Quiescence) במקומות מסתור מוצלים. בסתיו בסביבות חודש אוקטובר המושיות נודדות ומחפשות אתרים מוגנים ומוסתרים להעביר בהם את תרדמת החורף (Diapause). עם בוא האביב המושיות יוצאות מהתרדמה, מזדווגות ומתפזרות בחיפוש אחר מזון.          

מדביר או מזיק?

מקור המושית הינו באסיה, אך בעקבות שימוש מאסיבי בתור מדביר ביולוגי של כנימות עלה מזיקות, היא יובאה לאזורים רבים, והיום ניתן למוצאה גם באירופה, צפון ודרום אמריקה, אפריקה וכן במזרח התיכון. למושית תרומה חשובה להדברה הקלאסית של כנימות עלה בגידולים רבים, כמו תפוחי עץ, פקאנים, סויה, שעועית, תפוחי אדמה, תירס, הדרים ועוד. תרומה להדברה הביולוגית הקלאסית דווחה גם בהדברת פסילת האגס במטעי אגס מסחריים.

לפני כ-27 שנים החלו לגדל את המושית האסיאתית באופן מסחרי עבור הדברה ביולוגית בגישת התגבור, בעיקר בחממות, בתי רשת, ובאזורים עירוניים. יחד עם זאת, בשל יעילותה בטריפת כנימות ויכולתה לטרוף גם מושיות ממינים שונים, המושית האסיאתית נחשבת למזיקה במדינות שונות, בשל החשש לדחיקת מיני מושיות מקומיות. לכן במספר מדינות כמו צרפת, סין ויפן פיתחו קווי מושיות חסרות יכולת תעופה, כך שניתן לפזרן בחממות ובתי רשת במספרים גדולים, ללא חשש שיהוו בעיה אקולוגית. אך ההערכה היא שמדובר בתכונה רצסיבית, כך שהזדווגות עם מושיות בר יוביל למושיות המסוגלות לעוף.

לאחרונה נצפתה המושית האסייתית בישראל. פרט ראשון תועד בקיבוץ נצר סירני בשנת 2017. עדיין לא ידוע נתיב החדירה שלה לישראל, אך עצם הימצאותה כאן הינה עובדה מוגמרת והיא נצפתה במקומות רבים, ביניהם: רחובות, קיבוץ משמרות ובשרון. עבודה שנעשתה על תבנית ההתפשטות של החיפושית בעולם, מראה, בעזרת ניתוח של רצפי דנ"א, שהמושית יובאה לארה"ב בשני גלים עיקריים – ואוכלוסייה זו מהווה את הבסיס להתפשטות העולמית. מקור החיפושיות בישראל כאמור אינו ידוע עדיין, אך שתי אפשרויות סבירות הן הגעה מאסיה או ממצרים, שבה משתמשים במושית זו באופן אינטנסיבי להדברה ביולוגית. בשנה הבאה אנו מתכוונים לבדוק את מקור המושית בישראל בעזרת ניתוח רצפי דנ"א, ובשיתוף חוקרים מצרפת וממצרים. אנו צופים שהמושית האסיאתית תמשיך להתאקלם בהצלחה באזורים נוספים בארץ, תצטרף לפאונת האויבים הטבעיים בעיקר של כנימות העלה, ואולי אף תתרום לשיפור ההדברה הביולוגית של כנימות העלה בפרדס.    

ספרות:

Graves, D. (2013). "Harmonia axyridis" (On-line), Animal Diversity Web (ADW). University of Michigan. https://animaldiversity.org/accounts/Harmonia_axyridis/

Koch, R.L. (2003). The multicolored Asian lady beetle, Harmonia axyridis: A review of its biology, uses in biological control, and non-target impacts. J. Insect Sci. 3:32, Available online: insectscience.org/3.32.

Knodel, J.J., and Hoebeke, E.R. (1996) IPM Fact Sheet 101.00, Cornell Cooperative Extension, Cornell University.

Mienis, H.K. (2017). A first record of the harlequin ladybird Harmonia axyridis from Israel (Coleoptera, Coccinellidae). Natural History and Other Notes 14:5-7.

Roy, H.R., Brown, P.M.J., Adriaens, T., et al. (2016). The harlequin ladybird, Harmonia axyridis: global perspectives on invasion history and ecology. Biol Invasions.  18:997-1044. DOI: 10.1007/s10530-016-1077-6.

Swirski, E., Wysoki, M., Izhar, Y. (2022). Subtropical fruits pests in Israel.Fruit Board of Israel (Production & Marketing), Tel Aviv, Israel.

UC IPM (2022). Multicolored Asian Lady Beetle. https://www2.ipm.ucanr.edu/natural-enemies/multicolored-asian-lady-beetle/

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1046/j.1570-7458.2000.00676.x