יבול שיא
הרפת והחלב
TCB00936

"המכללה הטכנולוגית באר שבע צריכה להיות עם 17 אלף סטודנטים"

3 דק' קריאה

שיתוף:

כך אמר יו"ר הוועדה הציבורית להעלאת ההון האנושי בקרב הפונים להשכלה על תיכונית, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין, בתום ביקור הוועדה במכללה הטכנולוגית

"מה שאתם עושים כאן והמגוון שאתם מייצרים זה ייעוד ענק! מרגע שנכנסתי למקום הזה, אפילו מבלי לראות מעבדה אחת, זה היה: 'וואוו'. ראיתי חצר וסטודנטים שיושבים במקום מקסים", כך אמר יו"ר הוועדה הציבורית להעלאת ההון האנושי בקרב הפונים להשכלה על תיכונית, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר וראש מכון אהרון באוניברסיטת רייכמן, פרופ' צבי אקשטיין, בסיום ביקור הוועדה באחרונה, במכללה הטכנולוגית באר שבע.

פרופ' אקשטיין, שקיבל ממנכ"ל המכללה יעקב דור מדליה מיוחדת בסימן 70 שנה למכללה הטכנולוגית, הוסיף: "להביא 50 אחוז מהאוכלוסייה המתקשה מאוד לעמוד בסף הקבלה שהמועצה להשכלה גבוהה קבעה לסיים הנדסאים, זה דבר ענק! זה הדבר הכי חשוב במדינת ישראל, וצריכים לטפח את זה! אתם עושים מעשה הרבה יותר חשוב ממה שעושות חלק גדול מהמכללות האקדמיות. היה לנו בהחלט מעניין לראות את המקום שהוא קודם כל מרשים, מקום שכשאתה נכנס אליו, אתה מרגיש טוב. וזה דבר נורא חשוב לסטודנטים. ישנה חשיבות גדולה למקום הזה למשק, לתעשייה, לסקטור העסקי וגם לסקטור הציבורי, ובמיוחד לאוכלוסייה שבאה הנה ומשדרגת את היכולות שלה להגיע להישגים לאורך כל החיים".

TCB00914

חברי הוועדה הציבורית להעלאת ההון האנושי (בה חברים גם יעל בן עמי מנהלת תוכניות ב"ג'וינט תבת" ישראל, החוקרת הבכירה הלה אקסלרד והחוקרת איילת פרטוש והחוקר הבכיר ד"ר סרגיי סומקין ממכון אהרון, שיר פרי מנהלת תחום בכיר פיתוח וחדשנות במה"ט, גיא יוחי הרפז מנהל תחום מחקרי שוק עבודה באגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה, יפעת סיטרואן מנהלת תחום בכירה אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד, סמדר סומך חוקרת מומחית בכירה וראשת צוות תעסוקה בחטיבת המערכות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל למחקר יישומי ונג'יב עמרייה מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר), הבוחנת התאמות של מגמות הלימוד במכללות הטכנולוגיות בארץ לצרכי המשק, התרשמו בין היתר, מרמתן הגבוהה של המעבדות במכללה הטכנולוגית באר שבע ומשיח פתוח עם חמישה סטודנטים וסטודנטיות מהמגמות השונות, כולל מכיתות "עתידאים אלביט ערד" ו"פעמי עתידים", ביניהם סטודנט וסטודנטית מהמגזר הבדואי, שסיפרו על רמת הלימודים הגבוהה והיחס החם והתומך מכל הלב לו הם זוכים מהמרצים במכללה.

מנהל מפעל "אלביט" רמת השרון, המיועד לנהל את מפעל החברה החדש ברמת בקע, אלעד מוזינקט, אמר במהלך הביקור: "אנחנו בחברת 'אלביט' חבים חוב משמעותי למכללה על היכולת להפעיל את המפעל, בזכות גרעין ההנדסאים שהכשרנו בעזרת המכללה, והוא ליבת המפעל. מכיוון שהעברת המפעל ברמת השרון לרמת בקע מתעכבת, בגלל המצב (הביטחוני), אנחנו צריכים להפעיל במקביל את שני המפעלים, ונשענים במידה רבה על כיתת ההנדסאים במכללה שצפויה לסיים השנה. אנחנו מחפשים מהנדסים שהם עם אוריינטציה מחקרית ועצמאות מחשבתית עם עדיפות לבעלי תואר שני גם בתחום המחקר, או לחילופין אנחנו מחפשים הרבה הנדסאים. היתרון של ההנדסאים הוא שהם ממלאים קשת אדירה של תפקידים במפעל, ובעולם של היום, של מיכון ואוטומציה, מאוד מאוד משמעותי שהעובדים יהיו הנדסאים. אנחנו רואים בהנדסאים פוטנציאל לתפקידים ניהוליים במפעל".

TCB00869

מנכ"ל המכללה, יעקב דור, הדגיש: "המדינה פעלה כמעט שני עשורים, במקביל ליצירת נגישות להשכלה הגבוהה, להרס של ההשכלה הטכנולוגית! ב-2011 שינינו את המטוטלת, והתחלנו להסביר את חשיבות הכשרת הנדסאים למשק בכלל ולפריון בפרט. שיתופי הפעולה עם התעשייה צמחו מתוך המכללה הטכנולוגית באר שבע, והרבה פעמים גם הופרו והתפתחו בהרבה מקומות אחרים בארץ. הזרעים שזרענו במשך כמעט עשור בהסברה, בעבודה סיזיפית, מול הרבה פקידי ממשל, פוליטיקאים וארגונים ציבוריים, גרמו לשינוי המגמה ויגרמו בהמשך גם לשינוי תודעתי אצל הצעירים בישראל; אבל אנחנו עדיין לא נמצאים במקום מרכזי בחברה הישראלית. בסוף, לכל הדבר הזה יש עלויות ומשאבים. בלי משאבים, יהיה מאוד קשה למערכות שלנו לשרוד ולהתחזק".

ופרופ' אקשטיין סיכם: "אנחנו כוועדה ננסה לתרום ככל יכולתנו לקידום המוסד הזה ומוסדות אחרים. המכללה הטכנולוגית באר שבע צריכה להיות עם 17 אלף סטודנטים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כילד בן חמש חולץ על ידי המחתרת הבלגית והוסתר במנזר. כיום מלווה צבי אריאב מאפיקים משלחות לפולין ומרצה לנוער ולתלמידי מכינות על השואה והגבורה *תמונה ראשית: צבי אריאב בביתו באפיקים  צבי אריאב, עוד מעט בן 90, מקבל
5 דק' קריאה
12 משואות נבחרו לייצג את העשייה והחוסן הקיבוציים, ההתנדבות, ההיאחזות בקרקע והתרומה לחברה הישראלית  כל שנה המעבר מזיכרון לעצמאות, מהמחיר הכבד לדמותה של המדינה שעדיין נאבקת על קיומה הוא קשה ומטלטל. מהשבת הנוראה ההיא, ב-7 באוקטובר
10 דק' קריאה
מיכאל (מיכאו) לוטנברג שורד אושוויץ, הגיע ליד מרדכי בסוף 1945, כמה חודשים לאחר העלייה על הקרקע ומילא תפקיד מרכזי בהגנה על הקיבוץ במלחמת השחרור. איך הצליח לשרוד? למה לא שיתף בסיפורו כל השנים? עדות
7 דק' קריאה
שירו של המשורר עודד פלד מכפר הנשיא "אמא אני אתך בבלגן בלזן", מתוך ספרו "מכתבים לברגן בלזן", מוצב במרחב הנצחה של "יד ושם" בירושלים *תמונה ראשית: עודד פלד. שירתו נטועה בנופי עמק החולה ובחיי
מאיזה חלון רואים הכי טוב את זירת הפשע? סיפור של מישהי מבארי:  ״זה לא סיפור מורכב בכלל. יצאתי מהקיבוץ לטיול. ליד השער ראיתי בחור צעיר עם כובע טמבל ופאות. הוא ניגש אלי ושאל: סליחה,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!