יבול שיא
הרפת והחלב
Picture1

המלצה לפיזור מי עקר במטעי הזית

2 דק' קריאה

שיתוף:

מוג'ירה יונס, רפרנט ארצי לגידול זית, שה"מ; דוא"ל: [email protected]

נזאר עבד אלהאדי, מדריך שקד וזית, שה"מ

מי עקר הם תוצר של בתי הבד בתעשיית השמן. כמות מי העקר הנוצרת תלויה בסוג בית הבד, בזן, באופן הגידול ובמועד המסיק. הכמות המוערכת של ייצור  מי עקר נאמדת ב- 80-60 אלף קוב לשנה.

מי עקר מכילים מינרלים, כמו חנקן, זרחן, אשלגן בכמויות גדולות, פנולים וחומרים אורגניים אחרים. ה- pH של מי העקר נע בין 4.5 ל-5.5.

שימוש שאינו מושכל במי עקר אלה עלול לגרום לזיהום סביבתי של מי תהום ונחלים, ובעיקר של מכוני טיהור שפכים עירוניים. אחת הדרכים למניעת זיהום סביבתי חמור היא פיזור מוקפד ונכון של מי עקר בשטחים חקלאיים, ולא זו בלבד, אלא שאף יוצאים נשכרים מכך – פיזור מי עקר בשטחים חקלאיים תורם רבות בהיותו מספק תוספת משמעותית לחומרי ההזנה – NPK, במיוחד לאשלגן, הנמצא בהם בכמויות גדולות, ותוספת חומר אורגני לקרקע. עם זאת, כדי להימנע מנזק שעלולים לגרום מי העקר לגידולים החקלאיים, יש להשתמש בהם בהתאם להנחיות שלהלן:

  1. אין לפזר מי עקר בכלים כבדים על אדמה כבדה, רטובה ובוצית, לקראת גשם או לאחר ירידת גשם.
  2. יש לפזר כ-5 קוב לדונם מטופל, שהוא שווה לכ- 1.3 דונם רגיל בשנה.
  3. הפיזור ירוכז באמצע השורה, במרחק של 1.5 מטר מגזעי העצים.
  4. לאחר הפיזור כדאי להצניע את מי העקר באמצעות דסקוק או קולטיבטור לעומק של 5 ס"מ.
  5. אין צורך בדישון אשלגן לאחר פיזור מי עקר בזיתים.


יתרונות פיזור מי העקר בכרמי זיתים

  1. בפיזור של 5 קוב מי עקר לדונם ישנה תוספת של 25-20 יחידות אשלגן, שהן 100% ממנת האשלגן ו-30%  ממנת הזרחן.
  2. פיזור מי עקר מוסיף באופן משמעותי חומר אורגני המטייב את הקרקע ותורם למבנה הפיזיקלי והביולוגי שלה.
  3. תוספת הפנולים שבמי העקר לקרקע מגבירה את עמידות העצים למחלות ולמזיקים.
  4. השימוש במי העקר משפר את כמות היבול ואת מדדי הצימוח.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי. על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נדב שמילה1 ,2, גינת רפאל2, כרמית זיו2* ונדב ניצן3* 1 הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העיברית, ירושלים; 2 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני;  3 היחידה לפיטופתולוגיה, מרכז מחקר
11 דק' קריאה
חוקרים שותפים: טל אוגד, מו"פ דרום, חוקר ירקות. יואל מסיקה, מו"פ דרום, חוקר הגנת הצומח. טלי אילני, מו"פ דרום, חוקרת קרקע ומים. חגי רענן, מנהל המחקר החקלאי – גילת, ניסויים מבוקרים וכימות מיקרוביולוגיה כללית
9 דק' קריאה
כנס סיכום עונת הירקות בערבה היה מרתק * במהלך הכנס ניתנו נתונים אודות ענף הפלפל, הגנת הצומח, צריכת המים הרבה בחום של הערבה וכן תוצאות ניסויים בתוצרת לאחר הקטיף *תמונה ראשית: מימין לשמאל: מעיין
3 דק' קריאה
חקלאים, רפתנים ונוקדים מיישובי העוטף, הצפון ושאר יישובי הארץ הביאו את ביכוריהם לנשיא המדינה ורעייתו *תמונה ראשית: מאיר יפרח ונשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג כמדי שנה נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח ביום חמישי, כ״ט
5 דק' קריאה
ההתחממות הגלובאלית האריכה את התקופות החמות וכתוצאה מכך תוקפות את הגידולים מחלות שבעבר נחשבו ללא דרמטיות, אבל שילוב ביניהם לנגיפים הופך לקטלני ומביא להתמוטטות צמחים * הרצאה מרתקת של ד"ר עומר פרנקל, ממכון וולקני
13 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן