בצעירותו עבד עוזי בלינסקי כמהנדס למיכון חקלאי וכמהנדס בתעשיות הכימיות, עד שעבר לחקלאות * בלינסקי ורעייתו סוניה היו בין הראשונים שהחלו לשווק את תוצרתם היישר ללקוח * בהמשך הצטרף בנו גדעון לעסק, ביחד עם יובל הלמן כשותף * כיום ידוע משק בלינסקי כמשק המגדל 900 גידולים לשפים ומסעדות בסוגי מטבח שונים
*תמונה ראשית: עוזי וגדעון בלינסקי בשדה. אלבום פרטי
הפגישה שלי עם עוזי וגדעון בלינסקי, מבעלי החברה "עלה עלה", הייתה בשטחי הגידול שלהם, במושב הדר עם. עוזי האב (76), הוא חקלאי שהתחיל כמגדל ירקות וממשיך. גם היום בגילו הוא קם כל בוקר עם שחר ויוצא לעבודה.
עוזי התחיל בקטן ובשל תפיסת עולמו והראייה יוצאת הדופן שלו, הקים אימפריה חקלאית. דווקא בימים אלו, כשמספר החקלאים נמצא במגמת ירידה, עם כל הקשיים הנובעים מהמצב בארץ, עוזי בלינסקי הוא דוגמה ומופת של חקלאות משובחת, מודרנית, חקלאות במשק צומח ומתרחב, המספק פרנסה למשפחות רבות.
סיפור חייו של עוזי ומראהו מעידים על צניעות, חריצות, על חשיבה מקורית, מעוף עצום וכמובן, אדם שעל אף שבחר לגדל ירקות ולפתוח תלמים באדמתו – התלמים במבנה אישיותו אותם פתח בחייו הולכים ומתארכים וגדלים ומקבלים דשנים של חזון, ובעיקר – עצמאות במלוא מובן המילה. אותם גידולים ראשונים שגידל בצעירותו והבחירה לשווק את עצמו בשיווק ישיר, יצרה את "עלה עלה" המבוססת בעיקר על הגידולים שמשק בלינסקי מגדל.
יש ל"עלה עלה" שתי נישות שיווקיות. הנישה הראשונה היא שיווק ישיר של ירקות ופירות לבית הלקוח, אותם הזמין באינטרנט. הנישה השנייה היא גידולים עבור השפים הגדולים במדינת ישראל.
ההבנה וההכרה שיש במדינת ישראל שפים שמובילים טרנדים שונים, שלהם אמירה דרך האוכל ועניין לחדשנות, למקוריות והם מובילים את העולם הקולינרי בישראל ומחוברים לגידולי החקלאות בכל העולם, יצרה עולם חקלאי יוצא דופן וחקלאות עם גישה חדשה.
משק בלינסקי הפך למשק בצמיחה כשהבסיס הוא שיווק ללא פערי תיווך. יודע כל חקלאי שפערי התיווך הם בעוכרי החקלאים. עוד בצעירותו, כשרק החל לגדל כרוב, הגידול הראשון שלו – עוזי שיווק ישירות לשוק ובכך פילח את התלם הראשון לחקלאות ומתח רווחים גבוה יותר.
בית למשפחה
ראיון זה נעשה עם עוזי ולאחר מכן עם גדעון הבן במושב הדר עם שבעמק חפר. הדר עם נוסד בשנת 1933, סבא וסבתא של עוזי היו בין מקימי המושב.
עוזי מספר: "החקלאות בהדר עם התבססה בשנים הראשונות בעיקר על פרדסים ורפתות ולולים. אבי היה הדור השני במושב, חקלאי שביסס את משקו על פרדסים ולולים. באותן שנים תוצרת חקלאית של שנים עשר דונם איפשרה לקנות נחלה נוספת במושב. אני קניתי נחלה במושב והייתי דור שלישי במושב ובעל נחלה שלי."
ההתחלה של עוזי בחייו המקצועיים לא העידה על האימפריה החקלאית בימים אלו. עוזי למד הנדסה ועבד בשנות העשרים של חייו כמהנדס למיכון חקלאי בקבוץ בית השיטה. בהמשך עבר לעבוד כמהנדס בתעשיות הכימיות.
בשלב מסוים, עוזי החליט לעזוב את עולם התעשייה ולהיות חקלאי. הידע אותו צבר בעולם החקלאי והתעשייתי שינה ויצר גישה חקלאית מקורית ושונה מרוב החקלאים.
עוזי מספר: "הגידול הראשון שלי היה גידול של כרוב. גידלתי את הכרוב בתוך מטע אבוקדו. העצים היו מרוחקים זה מזה, הקרקע הייתה בתולית והתנאים בהם היו טובים, ההוצאות היו נמוכות והרווחים הגבוהים הובילו לדרך חדשה.
"ניצלתי את המיכון שהיה במטע הפקאנים לטובת גידול הכרוב. אותו ניצול יצר הוזלה משמעותית בעלויות הגידול. אותה שנה ראשונה שלי כעצמאי הייתה רווחית במיוחד. החלטתי לגדל חסות. ההחלטה נבעה מתוך הבנה שעליי לגדל גידול שהשוק דורש כל הזמן, אז התמקדתי בגידול החסה.
"היה זה בתחילת שנות השמונים, היו אז חסות שגידלו בחורף וחסות שגידלו בקיץ. לא היו גידולי חסות במשך כל ימות השנה. למדתי וחקרתי את הזנים השונים של החסות והפכתי למגדל חסות 365 יום בשנה. ייבאתי זרעים וזנים שונים של חסות וכך סיפקתי לשוק חסות בזמנים שהיה מחסור חסות. מפגש וקשר שנוצר באותה תקופה עם השף ארז קומרובסקי, הוביל אותי להבנה שעליי לגדל את הירקות על פי דרישת השוק."
עוזי נישא לסוניה ולמעשה בנה את ביתם במו ידיו עוד טרם נישאו. סוניה גדלה באנגליה ועלתה לארץ בעקבות אהבתם. הבית שבנה עבור המשפחה שהוא וסוניה יקימו היה בית מרווח עם ראייה לטווח ארוך של צרכי משפחה. אדם צעיר שעדיין לא נישא, עם אהבה גדולה, בנה בית בעבור האישה שתהיה לאשתו ולילדים שעוד טרם נולדו.
לסוניה ועוזי נולדו שלושה ילדים: גדעון אילנית וליאור. גדעון ואילנית עובדים היום ב"עלה עלה" והקימו את משפחותיהם בהדר עם. ליאור, הבן הצעיר, נשוי, גר בעמק חפר ועובד בהיי טק.
גידול בהזמנה
הקשר עם שף ארז קומרובסקי הוביל למכירת התוצרת החקלאית ולשיווק שלהם למסעדות שונות. סוניה, שעבדה בנתניה בחברת 'סאיטקס', החליטה לעשות רישיון נהיגה על משאית, קנתה משאית ולקחה על עצמה את השיווק של התוצרת החקלאית – מה שנקרא היום שיווק ישיר. כך התחיל השיווק הישיר של משק עוזי וסוניה בלינסקי.
עוזי מספר: "העקרון המנחה אותי הוא שבכל שתילה אותה אני שותל – אני יודע לאן התוצרת שלי תשווק. אני לא מנחש מה נכון לגדל. השיווק למסעדות נעשה על ידי השפים של המסעדות, הם המכתיבים מה הם הגידולים אותם יקנו. אנחנו מייצרים על פי דרישות השפים.
"הבאנו זנים שונים של חסות וכך אנחנו משווקים חסות טריות כל השנה. הלקוח לא רואה הבדל בין הזנים אבל השוני הוא בזמני הגידול. הגידולים שלנו מחייבים דיוק מאד גדול, גם לגביי הקרקעות והן לגביי המגוון של הגידולים שאנו מגדלים.
"הקמנו במהלך השנים מערכת שלמה של שיווק עצמאי. הקמנו בית אריזה – מרכז לוגיסטי (מרלו"ג) בנתניה ומפעל מזון תחת פיקוח משרד הבריאות. אנו נמצאים בהשקעות גדולות ובבקרה מאד גדולה, בהתאם להכנסות שלנו."
במהלך השנים עם העבודה עם השפים מספר הגידולים בממלכת בלינסקי גדל וצמח למאות סוגים של גידולים שונים, רבים מהם מיוחדים במינם. המשק שהחל מעשרות דונם גדל והם מגדלים היום באלף דונם.
עוזי, שממשיך לקום עם שחר לעבודה, שולט ומכיר את כל הגידולים ואת כל שטחי הגידול. כשהוא מדבר על סוגי החסות השונות, העיניים שלו נוצצות והוא מספר: "אנחנו מגדלים חסות מסוגים שונים. ההבנה שנכון לספק ללקוחות שלנו מגוון גדול של גידולים ולאורך כל השנה, הובילה לכך שאנחנו לומדים וחוקרים גידולים מכל העולם. הצורך ליצור רצף והצורך לספק בעבור החדשנות הפך אותנו לחקרנים ולמדנים חובקי עולם. המעבר בגידולים מהחורף לקיץ חייב לשנות את עקומת השתילה. חייבים דיוק מאד גדול."
עוזי ממשיך ללמוד, הוא חייב. האחריות שלו היא בעיקרה המחשוב. השדות מרושתים באמצעי בקרה, הכל אוטומטי, הכל ממוחשב. האחריות על כל המערכת היא עליו. בבוקר עם קומו הוא בודק במחשוב שהכל עובד והיכן מתעוררות בעיות. לאחר מכן הוא יוצא לשטחי הגידול ומטפל ופותר את הבעיות שהתעוררו וזקוקות לטיפול בשטח.
עוזי מעורה בכל מה שקורה, מכיר את כל הגידולים ואין כל קשר בין גילו הכרונולוגי לבין העבודה, הידע והאחריות שלו. תמיד בבגדי עבודה חקלאי ומהנדס בכל רמ"ח אבריו.
עוזי, מה אתה אוהב במיוחד בעבודתך?
"אני אוהב במיוחד את החידושים והחדשנות. אני הבאתי לארץ רובוט שעושה את עבודת הקלטור. רובוט שייצרו באנגליה. הרובוט הזה מחובר לטרקטור והוא מנקה את השטח בלי עבודת ידיים. יש לנו איש טכני ובמידה ויש בעיות עם הרובוט המקלטר או בעיות אחרות במערך הטכני, אני והאיש הטכני מטפלים בבעיות.
"הרובוט הזה יש בו עוד מעלות, אחת מהן שהוא חוסך בריסוסים נגד עשביה ובכך הגידול יותר אורגני והגידול יותר מהיר, כי הקלטור פותח את השטח ומאוורר אותו.
"חשוב לי מאד להתעדכן במיכון החקלאי ובגידולים חדשים. אני מרבה לנסוע לתערוכות וללמוד גם דרך האינטרנט. הרובוט הזה יודע לעשות קלטור של שתי וערב בשטחי הגידול. הרובוט הזה מחייב לעשות שתילה ממוכנת ומחייב אותי ללמוד, להפעיל ולתחזק. החידושים והחדשנות מפעילים את הסקרנות שלי ואת ההתכווננות אל עבר העתיד."
מההי-טק למשק
גדעון, הבן הבכור עבד בהיי טק והתמחה בצ'יפים בחברות חומרה. גדעון עשה קריירה מפוארת, סיים תואר שני בשהותו בהונג קונג בתחום המחשוב, התפרנס ברמה הגבוהה ביותר וכפי שאמר וסיפר שעובדים שעבדו תחתיו הרוויחו משכורות גבוהות, מה שהעיד על המשכורת והתנאים שלו.
בשנת 2008 גדעון הבן החליט לחתוך, עזב את הקריירה שלו בהייטק והחליט לחזור למשק בלינסקי, הוא החליט להיות בן ממשיך ולקחת את "עלה עלה" לגבהים חדשים.
גדעון הביא עימו את יובל הלמן, יועץ ארגוני במקצועו, חברות שנוצרה במהלך 25 שנים של מילואים, וההכרות שלהם יצרו שותפות ומינוף לממלכה של משפחת בלינסקי.
כשגדעון עזב את ההיי-טק לטובת החקלאות הוא ויתר על משכורת ותנאים מעולים וכפי שאמר: "עזבתי את אורות הפלורסנט לטובת אור השמש. חברי הקרוב יובל הצטרף אף הוא לחברה. יובל הלמן הוא חבר נפש, הוא נכנס כשותף. אנחנו כולנו עובדים בסינכרון מצוין. אני מתעסק בחזון שלנו, יובל מנכיח את החזון. הקשר בין יובל ואבא מעולה ויוצא דופן.
"המרכיב האנושי בכל עסק הוא הכי משמעותי. מאז הקורונה הקפנו עצמנו בנשים שלקחו על עצמן תפקידים מאד משמעותיים. אני מאמין בכח הנשי, בחשיבה הנשית ובמהות הנשית. אני יודע שחשיבה נשית היא חשיבה מבריקה. אחותי אילנית אף היא עובדת ב'עלה עלה'. אילנית מנהלת את המטה של המשרד. מורן ליכטמן מנהלת משאבי אנוש. רבקה סמולר מנהלת את הרכש. זו רק רשימה חלקית. עבורי זו זכות גדולה."
כאמור, גדעון עשה מהפך מאד משמעותי בחייו כשהחליט לעזוב את קריירת ההייטק, מהפך בכל המובנים: "היו לי חששות מהמעבר. קודם עבדתי בחברות מסחריות ועכשיו בעסק משפחתי על כל המשתמע מכך. היה הרבה רעד עם המעבר. זוהי אחריות שונה והתנהלות רגשית אחרת. כאן אני עובד עם אבא, עם אחותי, האחריות וההובלה חייבת להיות עסקית והיחסים בינינו הם תשתית מאד משמעותית. העסק שלנו הוא עסק משפחתי. יש כאן אחריות שהמשמעויות שלה מאד רחבות ועמוקות."
ומה הלאה?
גדעון: "יובל יושב ונמצא בעמותה לתרבות קולינרית. עמותה זו עוסקת גם בהסתכלות עתידית ובידיעה מה יהיה בעוד שנים. זה בעצם מייחד את מה שאנו עושים. אנחנו עובדים ומקדשים את ההווה, את השירות ללקוחות שלנו, בוודאי שבזמנים אלו, אבל החקלאות משתנה, הצרכים והרצונות משתנים. דוגמא לכך היא גידול ומכירה של עשבי בר כמו עולש וחוביזה. הטכנולוגיה השתנתה החיים השתנו. אנחנו בכאן ועכשיו במתן שרות ברמה הגבוהה ביותר, הן כלפי הלקוחות והקונים שמקבלים את סלי הירקות והפירות שלהם בביתם, והן כלפיי השפים והמסעדות, שמכתיבים לנו גידולים שמקורותיהם בעולם."
ספר על הנישה העסקית עם השפים הישראלים?
גדעון: "השפים מביאים בעבורנו גידולים מפינות שונות בעולם והדבר מחייב אותנו למצוא זנים חדשים אצלנו, וכמובן שזה מחייב למידה והצלחה בגידול הזנים החדשים של הרצונות שלהם. השפים מניעים מנוע של גידולים ושל השראה. אנחנו לא צריכים לנסות למצוא מה נכון עכשיו לגדל. הם המכתיבים את הגידולים לעולם הקולינריה שלהם.
"לדוגמא, שף מסוים אמר לנו שהוא מעוניין בגידול מקסיקני חדש שלא גדל בארץ. הגידול נקרא טומצילין, ירק ממשפחת העגבניות שממנו מכינים סלסה. חקרנו, בדקנו ובדקנו עד שהשגנו את הזרעים של הזן הזה והתחלנו לגדל את הגידול שביקש. שוק השפים, עבורם אנחנו מגדלים גידולים שונים, הוא מאד משמעותי בעסק שלנו. אנו משווקים למסעדות בארץ מעל 900 גידולים לסוגי מטבח שונים. החקלאות השתנתה והיצירתיות, המקוריות של השפים, הולידה בשנים האחרונות שהחוביזה, העולש, שהיו גידולי בר, הפכו לגידולים שגידלנו בעבור דרישת שף. אבא נדהם מכך."
השיחה עם עוזי ולאחר מכן השיחה עם גדעון מעידים שמרכיבי החקלאות: מים, שמש, אדמה ושכל ישר הם הבסיס. האב והבן, שניהם בעליי יכולת להסתכל קדימה. הזמנים שהשתנו ונפח העבודה הובילו לצמיחה ושינוי במבנה של "עלה עלה".
גדעון מספר: "ההצטרפות שלי ושל יובל שנכנס כשותף עימנו יצרה מינוף ותכנון לטווח ארוך. אנחנו מאמינים בקידוש השירות שלנו בהווה ובהתייחסות לגידולי חקלאות בהתייחסות עתידית. אנו חייבים לשמור על פרופורציות בצמיחה והגדילה שלנו, מול שמירה על מתן שירות אמין וטוב לכל לקוחותינו."
כרוח התקופה עולה לשיחה התקווה שלנו. גדעון מעלה את הנושא ומדבר עליו: "חשוב לי שחקלאי שנמצא במשבר, שכבר איבד את התקווה, שמתלבט לגביי עתידו החקלאי – יקרא כאן את מילותיי, יעשה רגע חושבים ויחליט לתת עוד הזדמנות לחקלאות במשקו."
פגשתי את עוזי בלינסקי את גדעון הבן. לכאורה הנוסחה המושבית של אב ובן ממשיך אבל הרבה מעבר לכך – פגשתי נוסחה מפעימה ומוצלחת. פגשתי צמיחה, שמחה, חדשנות, שותפות ובעיקר המון התלהבות.
