יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 546949930

הסכם חדש?

2 דק' קריאה

שיתוף:

למרות הנאמר בדברים המובאים כאן, טרם גובש הנוסח הסופי של ההסכם שעליו הסכימו בעל פה שלושה מתוך ששת קברניטי הענף שניהלו את המשא ומתן עם משרדי האוצר והחקלאות

לאחר שנה של מאבק עיקש על עתידה של החקלאות הישראלית והמשק המשפחתי הגענו לחתימה על הסכם עם המדינה. בהסכם עמדנו במרבית היעדים שהוצבו על ידנו בתחילת המאבק. הגדלנו משמעותית את היקף התמיכה הישירה לחקלאים, הורדנו את עלויות העובדים, יינתן פיצוי במקרה של עליית מחירי המים, מנענו פגיעה בהגנת הצומח ויצרנו הגנה מוגברת לגידולים אסטרטגיים לביטחון המזון ולאזורי הפריפריה. נמשיך גם בממשלה הבאה לחזק את החקלאות הישראלית והייצור המקומי למען החקלאים והצרכנים. אין למדינה השקעה טובה יותר מאשר השקעה בחקלאות שלה.

יש עוד אתגרים רבים לטפל בהם בחקלאות ואת זה נעשה בממשלה הבאה. אני מודה לחבריי להנהגה החקלאית שיחד עמדנו מאוחדים עד לחתימה על ההסכם, למשרד רה״מ ובראשו למנכ״ל משרד רה״מ, יאיר פינס ולאמיר ברקן שלקחו על עצמם את משימת הגישור בכדי לייצר תוצאה ראויה ומאוזנת עבור החקלאים ועבור הצרכן כאחד.

עיקרי ההסכם:

הגדלת התמיכה הישירה: התחלנו בתמיכה ישירה של 100 ש״ח לדונם. במסגרת ההסכם: החקלאים יקבלו תמיכה ישירה עד כ – 950 ש״ח לדונם למטעים. המשמעות – התמיכה הישירה לחקלאי גדלה בפי 10 מההסכם המקורי. 

– שינוי בצו המכס: הצלחנו לשמור על הגידולים המשמעותיים והמרכזיים כמו פלפל, עגבנייה, גזר, תפוח אדמה, תפוחים ואפרסקים והגדלנו את ההגנה המכסית בצורה משמעותית בכדי לשמור על הייצור המקומי באזורי הגליל, גולן ועוטף עזה. המשמעות – שמירה על גידולים חקלאיים משמעותיים בעיקר באזורים האסטרטגיים:  עוטף עזה והנגב, הערבה התיכונה, הגולן והגליל (ולפי קריטריונים של יישוב סמוך גבול, יישובי עדיפות לאומית ושאר הישובים). 

– הורדת התשומות לעובדים הזרים: ביטול האגרה השנתית על העסקת עובדים זרים בחקלאות בסך 1,200 ₪ לשנה, הפחתה משמעותית של אגרות הבקשה לעובד בסך 620 ₪ המשולמות בגין העובדים הזרים בחקלאות (אגרות הבקשה ישולמו עבור חקלאי במקום להיות משולמות עבור כל עובד בנפרד) וניכוי חודשי משכר העו״ז על ידי קידום תקנות להעלאה משמעותית של הסכום המותר בניכוי. 

– מניעת עליית מחירי המים:  נקבע מנגנון שמחייב את המדינה לשפות ולפצות את החקלאים במידה ותהיה עליה במחירי המים

– הגנת הצומח: מנענו את הניסיון לשנות את כללי הגנת הצומח ולהגן מכניסת מזיקים ווירוסים לחקלאות ישראל .

– חקיקה תומכת ייצור מקומי: מכירה ישירה וסימון ארץ מקור. הממשלה תפעל להשלמת הליכי החקיקה לסימון ארץ המקור במוצרי חקלאות, לעידוד השקעות הון בחקלאות וכן תקודם חקיקה שתאפשר מכירה ישירה בשטח חקלאי. 

– השקעה בחקלאות הישראלית: תקצוב של כ-600 מיליון ש"ח למחקר ולפיתוח בענפים בחלוקה שווה על פני השנים 2022 -2026, השקעות הון בענפי הצומח, הקמת מתקנים אגרו-וולטאיים והגדלה של היצע הקרקעות לפרויקטים סולאריים בשטחים חקלאיים תוך מתן תמורה הולמת לחקלאים והבטחת המשך הפעילות החקלאית. 

ההסכם אושר על ידי הנהלת התאחדות חקלאי ישראל. 

הערת המערכת:

בניגוד לשורה האחרונה בדברי עמית יפרח, נודע למערכת "יבול שיא" עם סגירת הגיליון, שההסכם נתון במשרד המשפטים לניסוחים שונים, והוא עוד לא הוצג בפני הנהלת התאחדות חקלאי ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן