יבול שיא
הרפת והחלב
הפרטה קיבוץ בארי

הוחלט בקיבוץ בבארי, ברוב של כ-80%, להפריט את ענף המזון

2 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי ארבעה סבבי הצבעה שנמתחו על פני יותר מעשר שנים, הוחלט בבארי, ברוב של כ-80%, להפריט את ענף המזון. חצרים, כנראה, בדרך. אם בארזים  

הפרטת מזון ובהמשך סגירה, מלאה או חלקית, של חדרי אוכל, היו הסנוניות שבישרו את המטמורפוזה שיעבור הקיבוץ. אחר כך הן הפכו לשגרה.

לרוב נמצאו להפרטה סיבות כלכליות: זה יקר, יש בזבוז מזון, חברים רוצים "לשלוט בתקציב" שלהם. הטיעונים הללו פסחו בדרך כלל על קיבוצי העשירון העליון.

אם יש מספיק כסף בשביל לעשות אוכל טוב והחברים מבסוטים, אז למה להפריט. שהרי גם לחישוקים החברתיים יש ערך. 

לכן, כשקיבוץ בארי העשיר מחליט להפריט את המזון, אחרי שלוש הצבעות שדחו זאת (האחרונה הייתה ב-2013) ראוי לבחון גם היבטים חברתיים, לא רק כלכליים. האם לא מתחילים כאן "סדקים בשיתוף", מה גם שההחלטה עברה ברוב של כמעט 80%.   

אברהם דבורי (מנצ'ר), מהמתנגדים הלא פעילים להפרטה, הופתע מן הרוב הגדול לו זכתה ומסביר כי המתנגדים הלכו ונשחקו.

"זה בא שוב ושוב להצבעה, עד שנשברים. הציגו את זה כחיסכון בכסף, אבל הוסיפו 2.5 מיליון ש"ח לתקציב הכלכלה (יום הכלכלה עומד על 21 ש"ח), כדי שיהיה יותר מה לחלק לחברים. זה סוג של פיתוי. אינני חושב שהכסף היה השיקול."

"יש כאן 140 עובדי חוץ שלכאורה היו אמורים לרצות בהפרטה, אבל הם מקבלים הוצאות כלכלה, כך שגם הם לא ירוויחו מי יודע מה. לחברים אין בעיה של כסף, לכן אינני מבין למה היה צריך את זה. לפני שנים ספורות אושר כאן תקנון הקיבוץ השיתופי ברוב עצום ופתאום זה מתהפך".   

תקנון זה דבר מופשט, בסוף יש את "הסעיפים המיוחדים". 

"יכול להיות שיש כאן התרופפות בחיי הקהילה. הייתי רגוע יותר לו העבירו את התוספת לתקציב הכלכלה, לתקציב התרבות, כדי שנהיה יותר פעילים כחברה. אני מעריך שארוחות בוקר וערב יחוסלו ולצהריים יבואו פחות אנשים. את עובדי החוץ לא רואים בקיבוץ, כך שחיי הקהילה נחלשים".  

מתי ההפרטה אמורה להתחיל? 

"זה תוכנן לראשון בינואר, אבל לא יעמדו בלוח הזמנים. לקחו חברת ניהול חיצונית שתבצע את המעבר ונראה לי שזה מסתבך. כאילו אין כאן מספיק אנשים טובים בשביל לעשות את זה". 

מנצ'ר (77) שמילא שורה של תפקידים בקיבוץ, באזור ובתנועה, משתבח בכך שכל חמשת ילדיו ו-15 נכדיו חיים בקיבוץ, ומסביר שהם מאוד מעסיקים אותו, כך שאין לו די זמן להצטער על מה שהיה".  

חברה אחרת תולה חלק מהסיבות להפרטה בקורונה. "זה היה זמן שבו רמת האוכל ירדה פלאים, התחזוקה קרטעה, אקונום שאהב את הקולינריה ואת החברים התחלף, כך שהכוכבים הסתדרו לטובת המפריטים".  

תמר בן צבי שהובילה את תהליך ההפרטה, מרוצה. "זה דבר מתבקש לזמננו, אין לכך שום קשר למצב חברתי. אנשים לא צריכים להיות שבויים בבחירת התפריט שלהם. בדיונים על 'בארי 2025', הפרטת המזון עלתה כדבר ראשון."

"אמרתי שאהיה מוכנה להוביל את המהלך אם לא יידרש למעבר רוב מיוחס. עמדתי התקבלה. בסוף זה זכה לרוב עצום. התחלנו בדיונים כמה חודשים לפני הקורונה."

"חברים אמרו שאי אפשר להחליט בזמן המגפה ושזה מחטף. לא חשבתי כך. גם בחצרים דנים היום בהפרטת המזון, רק בודדים יישארו לא מופרטים".    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התקציב לתמיכה זו יעמוד על 10 מיליון ₪ • המטרה: הגדלת היקף התוצרת החקלאית המקומית ומתן פתרון לצמצום מחסור והרחבת עונת הגידול מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "אנו רואים חשיבות גדולה מאוד
< 1 דק' קריאה
דקלה אריה בדלר, ממושב אשתאול שבהרי יהודה, היא בן אדם מעורר השתאות וסקרנות, בעלת תפישה חינוכית ייחודית לגיל הרך * ביום יום עורכת דקלה סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות ופעוטות, שמיועדות לתינוקות מגיל 3 חודשים
6 דק' קריאה
הם עזבו הכל, את העסק הפרטי שכל כך קשה עבדו עליו ויצאו להילחם ולשרת במילואים למען המדינה * רבים מהם שירתו שלושה חודשים ואף נקראו לסבב שני ובינתיים מצב העסק שהושאר מאחור הידרדר *
10 דק' קריאה
בדי אוהלים המסמלים את הנדודים והטלטלות של אלו שפונו מביתם שמשו השראה למערכת לבוש שיצרה שיר כץ מצבעון. הפריפריה מגיעה לאופנה *תמונה ראשית: שיר כץ, מרגישה תלושה. "קהילת צבעון מפוזרת בכל המדינה. המשפחה שלי
5 דק' קריאה
13 דירות בבית ההולך ונבנה בנהריה, רכשו חברי קיבוץ רות. כשתסתיים הבנייה בעוד כשנתיים, יעברו אליו חברי הקיבוץ וילדיהם. "אנחנו בנהריה כדי להישאר, כי העיר והצפון חשובים לנו"  הקיבוץ העירוני "רות" של בוגרי השומר
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן