יבול שיא
הרפת והחלב

הקדיש את חייו לקיבוץ, לתנועה ולביטחון מדינת ישראל 

2 דק' קריאה

שיתוף:

הלך לעולמו בגיל 90 גיורא רם-פורמן, לשעבר מזכ״ל הקיבוץ הארצי 

*תמונה ראשית: גיורא רם-פורמן ביום הולדתו ה-90. עזר וייצמן הגיע לשיחת קיבוץ על מנת לשכנע שיותר חשוב שגיורא יהיה טייס, מאשר עם מגל וטוריה בפרדס. צילום: באדיבות המשפחה 

בשבוע שעבר הלך לעולמו בגיל 90 גיורא רם-פורמן מקיבוץ מעברות. פורמן היה טייס קרב, סגן מפקד חיל האוויר ומזכ״ל הקיבוץ הארצי. 

פורמן, יליד קיבוץ מעברות, שירת כטייס בחיל האוויר ומדריך בבית הספר לטיסה. השתחרר ב-1957 מצה״ל, וחזר להקים את ענף המטעים בקיבוצו. 

ב- 1960 חזר לשירות קבע, והיה שותף בהקמת אחת מטייסות המיראז' 3 הראשונות בחיל האוויר וב-1965 מונה למפקד טייסת 113. 

במהלך מלחמת ששת הימים השתתף פורמן במבצע "מוקד" כמוביל בכיר בטייסת 113, וביום השני של המלחמה הפיל מטוס מיג מצרי. 

במלחמת ההתשה, ביולי 1969, הפיל פורמן שני מטוסי מיג סורים, באזור רמת הגולן. 

במלחמת יום הכיפורים, היה ראש מחלקת מבצעים של חיל האוויר, וב-1979 מונה לסגן מפקד חיל האוויר. בינואר 1983 השתחרר פורמן בדרגת תת-אלוף. 

לאחר שחרורו שימש פורמן כמזכ״ל הקיבוץ הארצי, מנכ״ל חברות ותעשייה קיבוצית והיה חבר מפלגת מפ״ם. 

כלכלן בעל כושר אנליטי

עמירם אפרתי (קיבוץ דן), לשעבר מזכיר הקיבוץ הארצי כתב לזכרו:  

"גיורא היה איש אשכולות רב פעלים. ההספדים שייכתבו לזכרו יעסקו בוודאי בעלילותיו בחיל האויר, בפעילותו במועצה לשלום וביטחון, בתפקידים הרבים שמילא בקיבוצו, מעברות ועוד. 

רציתי להוסיף כמה מילים על פעילותו כמזכיר הקיבוץ הארצי. כיהנו יחד באמצע שנות ה-90, ימי הדיונים על הסדר חובות הקיבוצים והתנועה הקיבוצית. האוירה הייתה קשה: איך קרה שאנחנו, בוני המדינה ושומרי גבולותיה, הגענו למצב הזה. הנהגות הקיבוצים טענו שאנחנו משיגים פחות מדי, נציגי הבנקים ומטה ההסדר טענו שאנחנו דורשים יותר מדי. שתי תכונות של גיורא הביאו אותו להיות האדם הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון: היותו כלכלן בהשכלתו ובאופיו, והכושר האנליטי שלו. הדיונים בוועדות הכלכליות אותן הוביל התנהלו ברצינות האופיינית. 

גיורא היה איש מפ"ם ופעיל במוסדותיה. כשהוקמה מרצ היה פעיל במוסדותיה ותרם לבנייתה. יחד השתתפנו בחתימת הסכם השלום עם ירדן, והיינו יחד בכיכר מלכי ישראל בערב בו נרצח יצחק רבין, באותם מוצאי שבת נוראים. 

למחרת היתה אמורה להתכנס מועצת התנועה בגבעת חביבה. ואכן, האולם התמלא. התלבטנו אם לקיים את סדר היום או לפזר את ההתכנסות. בהתייעצות אמר גיורא: 'יש לי לא מעט שעות עם רבין המנוח. נראה לי שאילו שאלנו אותו היה אומר לנו לחזור לשגרה'. כך עשינו, לאחר דקת דומיה. 

גיורא הוסיף למלא תפקידים רבים נוספים עד גיל מבוגר, חד ויעיל כמקודם". 

"איש של קווים ישרים", ספדה לו משפחתו, שסיפרה על כך שעזר וייצמן "היה צריך לבוא לשיחת קיבוץ על מנת לבקש ולשכנע, שיותר חשוב שתהיה עם סטיק ומצערת בקוקפיט, מאשר עם מגל וטוריה בפרדס". בהמשך סיפרה: "אחרי שפשטת את הסרבל והמדים, לא הפסקת ללחום. אם זה למען רעיון או עקרון של התנועה, או למען הצלחה עסקית של הקיבוץ. בהתמדה, בנחישות. ישר. לפעמים היה קיר בדרך. לפעמים הקיר נשבר. ואם הוא לא נשבר המשכת לנסות. חיפשת את הדרך הנכונה לעקוף אותו. בדרך כלל זו הייתה הדרך שלך".  תגובות 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעשור השביעי לחייו, הוזמן יהושע גיגי מצאלים, שבשגרה מטפל בנושא התשתיות במועצת אשכול, לקבל, יחד עם במאי הסרט והשחקנית הראשית, את פרס אופיר בקטגוריית הסרט העלילתי הקצר. בעקבות הזכייה צפוי הסרט לייצג את ישראל באוסקר   *תמונה ראשית: יהושע גיגי. מטפל בתשתיות מרכיבי הביטחון
4 דק' קריאה
הסבא-רבא, יהודה שרת, כתב את הלחן לשירה של רחל והיה ממעצבי ליל הסדר הקיבוצי. הנין ענבר חקר את פועלו המוזיקלי ויצר מפגש בעקבות שיר עלום "השדות החרושים", שנכתב כחלק מקנטטה "ממשבר לתקומה"  *תמונה ראשית: הנין ענבר שרת (מימין) הנין
3 דק' קריאה
"אין לנו זמן לבזבז על דברים שגורמים לו חוסר הנאה" אומרת מיקאלה לב מבית קשת, אימו של אמור (בן כמעט 13) החולה בדושן, מחלת ניוון שרירים. הילד חובב הלגו והכדורגל ואימו בטוחים שהמשך טיפול ניסיוני ישפר את מצבו ולשם כך התגייסו המשפחה, הקיבוץ ואייל ברקוביץ', לפרויקט
8 דק' קריאה
 *ארץ צמאה לחסד * התפילה מבארי הכי חשובה * אנחת הרווחה של החטופים השבים  מונטנגרו. מי ידע שחדשות טובות רודפות כל כך עמוק, כל כך רחוק. צילום: דונדי שוורץ  צוהריים, כמעט כיפור. נוסעת בכבישי האזור. השקט, שהחל
3 דק' קריאה
העם היהודי סבל מרדיפות ועינויים ועל כן חיפש בכל הבזק של גאולה את המשיח, וכך "זכינו" למשיחי שקר שהוציאו שם רע לרעיון. אבל הנכון הוא שהפעולה המשיחית היא דווקא התקווה שיהיה טוב יותר בעתיד *תמונה ראשית:  נווה דקלים,
3 דק' קריאה
המדינה אינה בונה בניה תקציבית בהתיישבות בספר, גם הקיבוצים אינם נותנים דירות לנקלטים. אם כך, מה יעלה בגורל הנח"לאים שירצו להיקלט בקיבוצים כשיצאו לאזרחות? חייבים להיערך לכך כבר עתה  *תמונה ראשית: נחלאים א' מול עזה. היאחזות
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן