יבול שיא
הרפת והחלב
1 6

אלצ – "הבית של החקלאים"

4 דק' קריאה

שיתוף:

אל"צ מתמחה, בין היתר, בייצור, שיווק ואספקת מזונות גסים לרפתות

אנחנו עוברים השנה עונת מספוא יקרה ולאחר גלי התייקרות עצומים של הגרעינים מהעולם, יש לנו כיום גם התייקרות גבוהה של המספוא הגס, שמגדלי הגד"ש מספקים לרפת.

אחד השחקנים הראשיים בתחום המספוא באזור הצפון היא אל"צ. אגודה שיתופית חקלאית.

יצאתי לפגישה עם מנהלי החברה לשמוע ולשאול..

לאחרונה, הוזמנתי להשתתף בשני מפגשים של נציגי רפתנים עם אנשי גד"ש, במטרה לנסות ולהגיע להסכמות ארוכות טווח, על מנגנון קביעת מחיר התחמיצים והשחתות. הפגישות התקיימו במשרדי אגודת אל"צ, שממוקמים מעבר לכביש הכניסה למחלבת תל יוסף.

הפגישות לא הניבו הסכמות והגעתי לפגוש את שלושת מנהלי אל"צ, ללמוד על הסביבה החקלאית והעסקים של גידולי גד"ש, במרחב הצפון.

יו"ר האגודה הוא אלי שריר מקיבוץ מירב, המנכ"ל יובל פונרו בן קיבוץ ניר דוד וכיום ממושב מולדת ומיקי פאר שהוא הסמנכ"ל ומנהל המחלקה החקלאית, כולם עושים עבודה מנוסה ואיכותית.
האגודה מנסה לקבע את המוטו שאל"צ היא "הבית של החקלאים"!

2 8
המשימה המרכזית – קיצרי ואיסוף של תחמיצים ושחתות

תזכורת על הקמת אל"צ

אל"צ – אגודה שיתופית לציוד חקלאי בע"מ, הוקמה ב-1961 על ידי 11 קיבוצים ומושבים באזור העמק והגלבוע. בעלי האגודה היום הם : יזרעאל, כפר יחזקאל, גבע, רמת צבי, מולדת, עין חרוד איחוד, עין חרוד מאוחד, תל יוסף, בית השיטה, חפציבה ובית קשת.

החזון הוא לעבד את כל השטחים החקלאיים במשקים!

לאל"צ יש קבוצת חברות שפועלת בתחום החקלאי של גידולי שדה, עם 2 שותפויות במשקים: בית קשת ונווה איתן – מעבדים כ-15,000 דונם. אך האגף המרכזי הוא קבלני – שירותי עיבוד קרקע, דייש, קציר, אסיף וכיבוש יבולים חקלאיים.

בעבר הפעילו יזמויות נוספות באזור והגיעו למסקנה, שיש להישאר בתחום הליבה והוא מתן שירותים חקלאיים לכל מי שזקוק, בדגש על אספקת מזון גס, במרחבים הגדולים של עמקי הצפון.

עם מי אתם עובדים בעונה וגם לאחריה?

עיקר הלקוחות שלנו הם ענפי הגד"ש-רפת. בסוף, הפרה היא הלקוח העיקרי וצריך לספק את צרכיה. אלצ פעילה מעמק המעיינות,  עמק הירדן במזרח, צפון הבקעה ועד מישור החוף במערב. עובדים עם מספר רפתות במרכז כמו רפת חוף השרון, כמו גם, עם משקי העמק והגליל המערבי, עד הגבול הצפוני.

באל"צ עוסקים בכל מה שקשור למספוא, מהשדה ועד הרפתן: תחמיצים (חורף – קיץ), גידולי שחתות למיניהן, הספקת מינים שונים של קש, שחמיץ בחבילות עטופות וכו'.. האגודה מספקת שירותי קציר וכיבוש חבילות, ומשנעת את התוצרת לרפתות וגם למרכזי מזון גדולים וקטנים, כמו אמבר של גרנות, מילובר של מילואות ועוד.

בסך הכול אנחנו מקבלים תגובות חיוביות על העבודה המסורה של האגודה.

מעסיקים כ-30 עובדים קבועים ועוד מספר דומה של עובדים בשיא העונה.

 לאחרונה יצרנו מנגנון תימרוץ, דרך מנגנון חלוקת הרווח ואנו מקווים לראות יותר שימוש של משקי הבעלים בשירותי האגודה. עבודה עם המשקים בעמקים הקרובים יעילה יותר – חוסכת שינוע על כבישים והצוות הטכני יכול להגיע במהירות, לכל תקלה. עם זאת, אל"צ ערוכה ומחויבת לתת שירות מקצועי ומסור לכל משק באשר הוא.

איך מסכמים את השנה המקצועית שעברנו?

הייתה שנה טובה יחסית עם יבולים טובים. רוב החיטה נקצרה בזמן, מזג האוויר היה רגוע יחסית, רוב הרפתנים קיבלו את מה שרצו והמערכת עבדה היטב. כמות המשקעים הייתה טובה, אם כי, באזור בית שאן ועמק המעניינות היו פחות גשמים מהממוצע, כרגיל..  מה שעזר מאוד היו הטמפ' הנמוכות שהיו באביב וזה שיפר את היקף היבולים, שהשנה היו מעל לממוצע בעמק המערבי.

השדות בעמק המעיינות קבלו גם השנה השקיית עזר לגידולי המספוא, תוספת שמייקרת את עלות המזונות עוד יותר.

3 5
עגלה מאספת שמייעלת מאוד את העבודה בהובלת הבלות וסידורן במתבן

מה עובר על החקלאות והגידולים בענף בעשור האחרון?

גידולי השדה עוברים תהליכים רבים בעשורים האחרונים:

  • שטחי הפלחה מצטמצמים ממגוון סיבות, שעיקרן מעבר למטעים מגוונים, שאמורים להניב תמורה גדולה יותר למגדלים והתפתחות אורבנית.
  • כמות המים השפירים להשקיה הולכת ויורדת, מחירי המים עולים וזה מקשה מאוד.
  • מחסור מחריף בהון אנושי קבוע ומקצועי.
  • תנודתיות גבוהה של מחירים שיוצרת אי ודאות ומקשה על התכנון.
  • תלות גדולה במחירים שנקבעים בבורסות העולם ולעיתים, התמורה אינה משאירה רווח.
  • גד"שים משותפים מתפרקים, בהעדר כוח ניהולי הולם.
  • משקים מאחדים את ענפי הגד"ש והמטעים ל"ענף צומח", עם ניהול מאוחד.
  • רפתנים משנים את התמהיל המזונות ועובדים ליותר תירס במספוא.
4 5
בלות עגולות וארוזות כחלופה לבור תחמיץ

העונה השנה לוותה בניסיון לא מוצלח להגיע להסכמות בין הנהגות הגד"ש והרפת, מה תרומתכם להצלחת הדיאלוג?

תחת הסלוגן "הבית של החקלאים", אנחנו מארחים במשרדינו את קבוצות הדיון ולא מתערבים באופן חד משמעי. אל"צ נותנת שירות מקצועי ואוהב, לשני הענפים ואינה לוקחת צד כלשהו. נכון שיש עליית מחירים גדולה יחסית, אבל צריך גם לחשוב על התהליכים הכלליים שכולנו עוברים:

  • מחירי המים מטפסים.
  • מחיר הדשנים הוכפלו השנה.
  • חומרי ההדברה התייקרו במעל ל-50%.
  • מחיר הסולר עלה ב-1.40 ₪ לליטר ואנחנו משתמשים בכמיליון ליטר סולר בשנה.
  • עובדים – מאתגר להשיג כוח עבודה איכותי ויש צורך לשלם בהתאם.
  • הרפורמה בחקלאות – הכניסה הרבה חוסר ודאות למפעלי התעשייה שהגד"שים קשורים איתם וישנו קושי בקבלת החלטות ארוכות טווח.

כל זה משפיע באופן דרמטי על החקלאים ועל נותני השירות בכל השרשרת.

שת"פ – הסכמות לטווח ארוך – התמקצעות להגדלת התפוקה

ישנו צורך ברור ונכון להגיע  להסכמות ארוכות טווח של המגדלים עם רפתנים  ומרכזי מזון, שבהן המגדל כספק והרפתן כלקוח, יקבלו החלטה משותפת על זנים ומועדי זריעה, כמו גם, להיות שותפים בהחלטה על מועדי הקציר,  שיהיו מתאימים יותר לצרכים המשותפים.

בהרבה אזורים ובמיוחד בגליל המערבי, אין מספיק שטחי פלחה לכן, עוברים הרבה יותר לגידול תירס, שנותן יותר יבולים והשאר מטעים – אבוקדו, בננות ועוד.

מה הם הקשיים בענפי החקלאות באזור?

למשקים הבודדים קשה עם השנים להתנהל בעצמם, חסר דור המשך (בחלק מהמושבים יש מגמה לדור המשך ברפתות) ואין אפשרות לממן חידוש כלים והשקעות, שדורשים הון חוזר גבוה וכמובן, שיחסי הסחר והמשקעים, משפיעים על ירידת הרווחיות.

בשנים האחרונות, יותר ויותר  משקים מאחדים את כל ענף הצומח (גד"ש ומטעים) וכן מגמה, של הקמת שותפויות בתחום הגד"שים והמטעים – בין המשקים, לכן מורגשת עלייה בהשקעות וכן התייעלות באיחוד כוחות.

במגמה הברורה הזו, אל"צ כאגודה של אגודות חקלאיות, רואה את עצמה נותנת פתרונות יעילים למיכון, עיבוד וגידול, שגם השותפויות מתקשות להחזיק ולהפעיל.

5 2
יותר משקים עוברים לגידול תירס למספוא, שמניב יבולים יותר גדולים ובטוחים

נקווה כולנו שנעבור את התקופה המורכבת הזו, בשלום יחסי, בשיתוף פעולה בין ענפי ובהתארגנות מחודשת ויצירתית של מכלול הנושאים לאספקת מזון גס, לפרות ולעגלות ברפת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן