you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
ארגון מגדלי בקר למרעה

יונתן הירשפלד, המנכ"ל החדש של אמב"ל – ארגון מגדלי בקר למרעה בראיון

9 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הוא לא מגדל בקר במרעה ודי צעיר בגילו (39), ואולי זה היתרון הגדול של יונתן הירשפלד, המנכ"ל החדש של ארגון מגדלי בקר במרעה (אמב"ל). במפגש הראשון עם המגדלים שמחו לראות גם מגדלים שהדירו רגליהם מהארגון במשך שנים. "אני לא מגדל, אני לא שייך לאיזושהי חונטה או איזושהי קליקה ואני מאוד מאמין בלרדת לשטח… לשבת עם הבוקרים, להבין אותם ולעזור להם," אומר הירשפלד בריאיון ראשון ל"הרפת והחלב"

מפגש שטח בגליל התחתון

שעת בוקר, השמש כבר מכה בשמיים ואני מגיע לחווה של הבוקר יהודה שטראוס, שליד גבעת אבני, בגליל התחתון. שטראוס (58) הוא בוקר ותיק, במקור ממושב שדה אילן, שלושים שנה שהוא מגדל בקר וגם אביו, יוסף שטראוס ז"ל היה בוקר. ליהודה שלושה ילדים, שתי בנות ובן, דן שטראוס (32), הבן שממשיך את העבודה עם הבקר במרעה, אחרי שלמד מנהל עסקים.

בחווה מצפה לי יהודה ביחד עם יונתן הירשפלד (39), המנכ"ל החדש של אמב"ל – ארגון מגדלי בקר למרעה. הירשפלד, נשוי+2, מכהן כסגן ראש המועצה המקומית רמת ישי ומשמש כעו"ד מסחרי לחברות ועמותות. בעברו כיהן כיועמ"ש לחברות ועמותות וייצג מול גורמים ממשלתיים ומסחריים. הירשפלד מחליף את עמרי שרון, שכיהן עד לא מזמן בתפקיד.

ארגון מגדלי בקר למרעה 1
ארגון מגדלי בקר למרעה 1

"היום עם כל הבלגן שיש במדינה, המדינה בוערת ואם יש ציונות זה פה, כי להרוויח מעדר בקר מאוד מאוד קשה," אומר לי שטראוס. "אני גר בגבעת אבני ועכשיו קניתי משק בשדה אילן – הורי משדה אילן וגדלתי שם.

"אני מתפרנס מהחווה לגידול בקר במרעה. אז במקום לבוא ולעזור לנו ולסייע – מחפשים כל מיני שטויות. הבוקרים שומרים על השטחים הפתוחים, נלחמים בצייד לא חוקי, מונעים הרעלות, מה שאתה לא רוצה – אנחנו פה."

"מאז שאני כאן, 30 שנה, ונכנסתי לפה חזק ב-8-7 השנים האחרונות – אז פתאום גדל פה עדר צבאים של 260 ראש! לפני כן, הוא לא היה וזה כיף לראות אותם מסתובבים בשטח כל יום."

יונתן הירשפלד: "אתן לך דוגמה – יש לנו בוקר, והוא מכיר כל מטר מרובע שיש לו במרעה. הם ראו שחפרו להם במרעה, שהזיזו להם כמה דברים, הם יודעים מי השכנים שלהם. הזמינו את המשטרה, המשטרה באה ומצאה שם סליק של רובי קלצ'ניקוב. המשטרה מכירה בערך של הבוקרים בשטח ומה המשמעות. הבוקרים חוסכים למדינה יותר מ-310 מיליון שקל בשמירה על שטחים פתוחים, אקולוגיה (מניעת עבריינות פסולת), מניעת שריפות (ניקוי המרעה ברעיית בקר). בעצם המדינה לא צריכה להחזיק בשטחים האלה שומרים, לא צריכה לפנות פולשים."

מג"ב מסייע לכם?

יונתן: "מג"ב מגיעה לפעמים לשטחים אבל הוא לא באמת יכול לסייע כשיש לנו בעיה. כשיש לנו פולשים למשל, מי שאמור לפנות אותם זו הסיירת הירוקה, שמופעלת מכוח חוק, מכוח הסמכות. אני יכול לראות לך פסקי דין שכבר התקבלו לפינוי וכבר שנים לא מפנים את הפולשים."

"בקיצור, מה שהבוקרים למדו שברגע שיש להם פלישה, הם לא יכולים לפנות ולבקש עזרה מהרשויות, באופן מיידי, הם חייבים להוציא את הפולש החוצה, בכל דרך חוקית, סבירה והגיונית. ברגע שהם לא עושים זאת הוא נשאר בשטח, הם יפנו לבית משפט, זה נמשך שנים ואז כאמור יאלצו לתת לו שטח חלופי."

יהודה: "בסופו של דבר מי ששולט באדמה זו המחרשה – מי שחורש, מי שמגדל הוא המחזיק בקרקע. צה"ל יודע לכבוש ולעשות קו, גבול, בסוף מי ששומר על האדמה זה החקלאי. זה הכל. המדינה צריכה לדעת את זה. אני עושה את זה מתוך אהבה, זה שגעון פרטי שלי פשוט, אבל כביזנס זה קשקוש, זה לא כסף. הבעיה זה לא יבוא העגלים שמשלים אותנו, אלא יבוא הבשר מחו"ל."

יונתן: "בשר ישראלי מבחינתי, זה בשר שנולד וגדל בארץ – אמב"ל והבשר שמרפת החלב. מחיר המטרה שהוא מחיר החלב, כולל בסופו של דבר, את מחיר מכירת הפרה לבשר בסוף דרכה, אין דרך יפה להגיד את זה. "

"הבקר מרפת החלב הוא בערך פי ארבע מהבקר במרעה. אנחנו והם ביחד מגרדים את ה-30% מצריכת הבשר בישראל. אם לא יהיה יבוא של עגלים חיים ולא יהיה יבוא של בשר מצונן, המשק יהיה רעב, זו עובדה."

יהודה: "אין מספיק בשר במשק הישראלי זה ברור. השאלה היא אם רוצים שהמגדל הישראלי גם ירוויח, או שרוצים שהמגדלים הפולניים, שאהבו אותנו מאוד בעבר, יחד עם הגרמנים ירוויחו. חשוב מאוד שימשיכו לייבא בקר."

יונתן: "כאן אני חולק עם דעתו של יהודה. לדעתי, אנחנו צריכים גם את יבוא העגלים החיים, גם את יבוא הבשר המצונן וגם יבוא הבשר הקפוא, אבל בסופו של יום, זה יוצר שוק לא שוויוני במדינה. לא ייתכן שהחקלאי הפולני, שמקבל סובסידיות מהאיחוד האירופאי בשביל לגדל בקר, כי הם מבינים את הצורך שלהם וכמוהם, כך אני רואה את זה גם, מה שנקרא כלכלה גלובאלית."

"אז החקלאי הפולני מקבל סובסידיות מוכר את הבקר שלו ומראש הוא יודע – כמה הוא הולך לקבל מהסוחרים המקומיים שלהם. לדעתי זה בשר ירוד יותר ממה שהם אוכלים, ממה שמקבלים באירופה בוודאי, אנחנו מקבלים את הבקר שהסוחרים באירופה לא רצו, מביאים את זה לפה במחיר הרבה יותר נמוך, ממה שהאירופאים קנו והבוקרים שלנו צריכים להתמודד עם המחיר הזה."

יהודה: "הבשר שמביאים מאירופה לארץ הוא הרבה פחות איכותי מהבשר שנשחט בישראל."

העבודה של הבוקרים בישראל

יונתן: "אין ספק שבשר קפוא הוא פחות טוב מבשר טרי, בוודאי! אבל אני רוצה לדבר על הבוקרים ומה הם עושים – בסופו של דבר הם שומרים על כל השטחים הפתוחים שהמדינה לא יודעת מה לעשות איתם. שטח מרעה הוא בדרך כלל שטח הררי, או שטח קשה שאי אפשר לעשות בו גד"ש או שטח אש. אף אחד לא עושה לנו טובה שנותנים לנו לרעות שם."

יונתן הירשפלד
יונתן הירשפלד

"ההיפך, המגדלים שלנו נותנים פתרון למדינה, בשטחים שאין אופציה אחרת. אגב, שלא נדע, ראינו את זה באסון הכרמל – היכן שהייתה רעיית בקר או צאן – האש לא הגיעה. הערך המוסף שהפרה נותנת לנו במרעה הוא ענק."

"יש מה שנקרא רעייה מחזורית, שמסייע לגדל יותר מרעה לשנה הבאה. אתה מחלק את השטח לריבועים ובכל פעם, כשהמרעה מסתיים במשבצת אתה עובר למשבצת הבאה. כך אתה מחדש את המרעה בכל שנה וכשאתה מסיים את כל המשבצות, אתה חוזר חזרה למשבצת הראשונה. התרומה היא אקולוגית וזה עובד. לצערנו אין מספיק גשם בארץ אז אין מרעה כל השנה."

דיברת על הסובסידיה של הפולנים, אבל גם מגדלי הבקר במרעה מסובסדים, לא?

יונתן: "בשנת 2014 המנכ"ל דאז חיים דיין, איש יקר מאוד, עשה מהלך שנוי במחלוקת בראייה של הבוקרים – בראייה שלי, המהלך שהוא עשה הוא הרבה יותר מהכרחי, בעצם הוא הציל את הענף."

"דיין אמר למדינה, כדי שאנחנו לא נתנגד להסרת מכסות יבוא, כי אי אפשר היה להתנגד לזה באמת, הרי אנשים לא יישארו רעבים לבשר בארץ – האוכלוסייה גדלה וצריך לספק להם את הבשר."

"אז הוא אמר בסדר, אבל בואו תתנו לנו איזושהי תמיכה. עולה לנו לגדל את הפרה X – לא יכול להיות שנמכור אותה בפחות מ-X. לכן חתמו על הסכם, לפי נוסחה של יכולת נשיאת הביומסה של הקרקע. ב-2016, קודמי עומרי שרון, חידש את ההסכם שיישאר בתוקף עד 2024."

יהודה: "ב-2014 אחרי חתימת ההסכם ייבאו לפה 'לוכטגשפט' – הביאו בשר קפוא, הפשירו אותו והוסיפו צבע וקראו לזה בשר מיושן. לקחו בשר קפוא וכשמכרו אותו כקפוא, לקחו נניח 30 ₪ וכשמוכרים אותו מופשר, אחרי שעתיים, הוא נהפך ל-60 ₪. זה ישראבלוף. ואז עומרי שרון נכנס לאמב"ל, נלחם על הנושא הזה שמה שמגיע קפוא יימכר קפוא, אי אפשר להפשיר ואחרי שעקרת הבית קונה אותו היא מקפיאה אותו שוב."

"מכרו שם במיליונים. ואז המדינה הסכימה להעלות את התמיכה ופתחו את היבוא לבשר מצונן, בשר שבעצם מגיע מחו"ל לא קפוא. הבעיה שהבשר המצונן מגיע במחירים זולים מבחינת היבואנים והם מוכרים אותו במחירים גבוהים מאוד."

"הסופרים קיבלו מכסות והם לא מוכרים את הבשר הישראלי, הם מוכרים את הבשר הזול מחו"ל ביוקר ולא מחייבים אותם למכור בשר ישראלי, שעוזר לכלכלה ונותן מקומות עבודה בישראל. ברגע שעשו את זה התמיכה עלתה בעוד 400 שקל ומחיר העגל ירד באלף ₪, אבל לצרכן הסופי המחיר לא ירד."

יהודה: "עוד מעט נגיע למצב שאין לך למכור את העגלים בגמילה. הסופרים קיבלו מכסות. ישבו פה שופרסל עם 260 סניפים ואמרתי לו אני מוכן למכור באותו מחיר בחו"ל. הוא קודם כל קונה מהיבוא וכאשר שהוא נתקע, אני רק משלים לו."


"לכן בזמנו התנגדתי להסדר של הבשר המצונן וחשבתי שזו טעות. נותנים בעצם לכל היבואנים מכסה. לדעתי, לא צריך מכסה, שיביאו חופשי, אבל שיחייבו אותם לקנות בשר ישראלי. תלך עכשיו לסופר בטבריה, אין לו בכלל בשר טרי ישראלי. הכל יבוא, הכל מצונן."

יונתן: "מצונן זה גם ישראבלוף, זה מיובא לארץ ב-2- מעלות. הבשר לא מתקלקל אבל הוא לא טעים. אי אפשר להילחם בכלכלה גלובאלית, אבל צריך לשמור על הכלכלה המקומית."

יהודה, היו לך מקרי פלישה, גניבות?

יהודה: "היו לי קצת גניבות, גנבו בשטח אבל הצלחתי להתגבר עליהם. פה באזור שלנו כמעט שלא, היו לנו בעיות של גניבות עגלים, ציידים לא חוקיים, אבל אנחנו כל הזמן נוכחים בשטח וגם השכנים שלנו טובים: קיבוץ לביא, דובי ואיתי נוי משרונה, יצרנו כאן כח – אז אנחנו עוזרים אחד לשני – יצרנו לעצמנו מעין בועה הדדית, אבל לא בכל המקומות זה קורה, יש המון מגדלים שהם לבד וממש סובלים."

"הבוקר זמני בשטח – לא רבים יודעים אבל הבוקר נאלץ להתמודד עם פרדוקסים חוזרים ונשנים מהמדינה. מצד אחד, אסור שהפרות שלו יפלשו לשטחי אחרים ובטח לא לכביש, שם היא עלולה לגרום לתאונה ואפילו קטלנית (פרה שוקלת כ-750 ק"ג). מצד שני, מכיוון שהשטח לא בבעלותו ורק מוחכר, הבוקר נחשב לזמני בשטח וככזה אסור לו לבנות גדר."

"רק לרשות המרעה מותר  לגדר ובגלל המצב במדינה, גם לרשות אין תקציב. מה עושים הבוקרים? בכל זאת מקימים גדרות, כי לא מוכנים לקחת סיכון שהבקר יגלוש לכבישים (זו עבירה פלילית) ובטח לא לשטחי מוקשים."

"הוא מחויב בבניית סככה אבל אסור לו להציב עליה תאים פוטו-וולטאיים, כי המבנה נחשב למבנה זמני ונייד. לבוקר, שהבקר שלו מועד לגניבות, אסור להקים מבנה מגורים בשטח. מה עושים? מקימים מבנה על גלגלים, כביכול מבנה נייד ולא קבוע, כדי שהבוקר יוכל לפחות לשמור על העדר. אמרנו פרדוקסים? אמרנו."

יונתן אתה המנכ"ל החדש של אמב"ל ועם זאת מעולם לא היית בוקר. איך התגלגלת לזה?

יונתן: "ניקח קצת אחורה לגבי מה קרה לאמב"ל. אמב"ל עשתה שינוי בתקנון בשביל לקחת מנכ"ל שהוא לא בוקר, לא משורותיו. ההחלטה של אמב"ל הגיעה ממקום שהם לא רוצים מנכ"ל, שיבוא וילמד אותם את מה שהם יודעים – אם זה להכין מנת מזון או איך להגיע למחירי גמילה יותר טובים."

"הם רצו מישהו שידע לקחת את אמב"ל ולעבוד מול משרדי הממשלה ושידע לבוא ולנהל אותה. אז אמת, אני המנכ"ל הראשון שלא היה בוקר, אני מגיע יותר מעולם הניהול. הייתה ועדת איתור ופנו אלי מוועדת האיתור, היו עוד כמה מועמדים ונבחרתי. נכנסתי לתפקיד בתחילת השנה, אבל בגלל הקורונה, אישור המינוי על ידי מועצת אמב"ל נדחה בכמה חודשים."

"עומרי שרון עשה לי חפיפה סופר מקצועית, סופר לעניין ויהודה היה הראשון שהפגיש אותי עם עומר. בשיחה הראשונה שלי איתו הוא נתן לי את כל השקפת העולם שלו ואז אמר לי 'הפגישה הבאה שלנו, זה עם מישהו שחושב בדיוק ההיפך ממני'."

"אז באמת, עומרי דאג לכך שאני אראה את כל התמונה ואני כל כך מעריך אותו על זה, כי בדרך כלל מנכ"ל שפורש רוצה שהמנכ"ל שבא אחריו ימשיך את המגמה שהוא יצר. כי בסוף כשאתה מנהל את הארגון, תרצה או לא תרצה זה הופך להיות הבייבי שלך ואתה מפתח רגשות למה שקורה בארגון."

מה הם האתגרים שעומדים בפניך?

יונתן: "האתגרים הם רבים אבל אחד מהם הוא האתגר של סימון המוצר, תוך דגש על הבשר הטרי האמיתי שהוא הבשר הישראלי, סימון ואכיפה. חלק מהאג'נדה שלי הוא שאנחנו צריכים למתג את עצמנו, כי מה זה בשר ישראלי? בשר כחול לבן, כאשר המטרה היא שלא יעבדו על הצרכנים, על עקרות הבית."

"המגדלים שלנו הם הציונים האמיתיים, הם מגדלים את הבשר, הם שומרים על השטחים והציבור הישראלי רוצה בשר כחול לבן אמיתי. אני כישראלי, עוד לפני שנכנסתי לאמב"ל, תמיד מעדיף תוצרת ישראלית ומוכן לשלם את האקסטרה שקלים בשביל זה."

"מוכן לשלם 30-20 שקלים יותר בעבור זה, שאדע שאני תומך בתוצרת הארץ. ראינו את זה בתקופת הקורונה, כשאנשים התחילו לתמוך בעסקים המקומיים."

כמה מגדלים חברים באמב"ל?

יונתן: "לא מספיק, יש לנו סדר גודל של פחות מ-200 מגדלים. יש לנו היום 140 חברים ויש לנו עוד מגדלים מקבלי שירות. אמב"ל בשורה התחתונה אגודה חקלאית שיתופית. אמב"ל כארגון מוכן לתת שירות לכולם, פתוח לכולם, יש ועדת קבלה ולפיה מתקבלים חברים. אנחנו מסייעים למגדלים כמעט בהכל, במיוחד בשירותים הבירוקרטיים מול הרשויות, השירותים הווטרינריים ועוד.

באיזה בעיות אתם מסייעים?

יונתן: "רבים מהמגדלים מתקשים למשל בקבלת המענק, כי מעבירים אותם שמונת מדורי גיהינום כדי לקבל את האישור וכל זה דורש מהם הפסד ימי עבודה."

"צריך אישור מקק"ל, צריך אישור מהשירותים, צריך אישור מכאן ומכאן ועוד. אחד הדברים שאני עושה וזה חדש בארגון – אני מביא את אותו פקיד לשטח, אני מארגן פגישות עם הבוקרים סביב שולחן וכך הם שומעים וגם רואים אותם."

"אחד הדברים שהתחלנו לעשות זה בעצם 'שולחן עגול' שבו יושבים נציג רשות המרעה, משרד החקלאות, נציג שה"מ, נציג רשות מקרקעי ישראל, ולשם גם הבוקר מגיע ויש החלטה אופרטיבית איך מסירים חסם שעומד בפניו, כי להעביר אותו ממשרד למשרד זה לא עובד. גידולי בעלי חיים זו עבודה 24/7 365 יום בשנה וקשה למגדלים לנסוע לכל הסידורים האלה.

"יש לנו גם בעיה רצינית של טריפות. חיות הבר התרבו ולצערי לא עושים מספיק דילול וזה פוגע במגדלים. ברמת הגולן למשל יש עכשיו מכה של נברנים, כל כמה סנטימטרים חור באדמה."

"הם אוכלים את השורש של המרעה, של העשבייה ואז היא גם לא גדלה בשנה הבאה. יש תנשמות, אבל יש גבול למה שהתנשמות אוכלות. אין מה לעשות, זה סיפור שחוזר על עצמו כמה שנים, יש ריבוי ואז פורצת מחלה והם מתמעטים. אז כל הזמן יש דברים שצריך להתמודד איתם, לא משעמם לנו, כל יום יש בעיה חדשה. להיות חקלאי זה לא קל."

מחלות חדשות בעקבות הייבוא

"דבר נוסף, בהובלתו של ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים בפועל, הצלחנו להביא סבסוד לחיסון העכברת. הכריחו את המגדלים לתת את החיסונים והחיסון עולה כסף. אז המדינה באה ומכניסה את היד לכיס ומסייעת במתן החיסונים."

"בנוסף, אחת הבעיות הגדולות שנוצרו מייבוא העגלים לפיטום, אנחנו רואים שיש מחלות חדשות בארץ שלא היו כאן לפני היבוא. אחד הדברים שנלחמנו נגדם זה שרצו לפתוח  קרנטינה ברשות הפלשתינית. רצו לייבא אליהם ולבסוף, מה לעשות, הבשר שלהם מגיע אלינו."

זה לא סוד שהפיקוח ברשות הפלשתינאית היא לא משהו, יש כאן נושא של שמירה על בריאות הציבור ובריאות העדרים בארץ. נלחמנו בזה ואנחנו ממשיכים להילחם נגד הקמת הקרנטינה, כי חייב להיות פיקוח ברמה גבוהה מה שהם לא יכולים לספק."

"אני מעריך את יחידת הפיצוח ואת רועי קליגר ואנשיו על כל מה שהם עושים, אבל על כל מה שאנחנו תופשים, נכנסים לפה כמויות בשר גדולות יותר שלא נתפשו. אני מאוד מאמין בשיתופי פעולה ואני מתכוון לחזק את שיתופי הפעולה עם כל הגורמים המעורבים בטיפול בבעיות המגדלים, עם מג"ב, המשטרה, השירותים הווטרינריים, רמ"י וגופים רבים נוספים."

לאחרונה היה לך מפגש עם מגדלים וההיענות ממה ששמעתי הייתה מפתיעה.

יונתן: "נכון מאוד. אחד היתרונות בעובדה שאני מגיע מבחוץ, ואני לא מגדל, אני לא שייך לאיזושהי חונטה או איזושהי קליקה ואני מאוד מאמין בלרדת לשטח. אני מאמין בלשבת עם הבוקרים, לאתגר אותם, להבין אותם, לדעת מה הם החסמים העומדים בפניהם ולעזור להם – בפן המדיני וגם בפן הרוחבי יותר, מהבעיות הפרטניות שיש לו מול רמ"י, קק"ל, רשות המרעה, השירותים הווטרינריים, הרשות המוניציפאלית, מי שזה לא יהיה – וגם לעזור לו במה שאתה יודע, שזה שלו."

"אני מבין בני אדם, כולנו רוצים לעזור והם רואים את זה והרבה בוקרים חוזרים חזרה לאמב"ל כי הם מרגישים שיש כאן רוח חדשה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הגענו מגבעת-חביבה ביום חם של יולי, לקיבוץ חצור הנמצא במועצה האזורית באר טוביה, לראות  תערוכת אמנות "בגלריה הלבנה". הגלריה שבעברה ההיסטורי הייתה בית קיטור (ליד המכבסה), ממוקמת במרכז הפעילות הקיבוצית. מוקפת דשאים וירק המשרים
4 דק' קריאה
"עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות, בענייני בוררות, הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה", פסק בג"ץ
2 דק' קריאה
הפגנת חקלאים בכל הארץ: אלפי חקלאים צפויים להפגין מחר, יום חמישי, בכל רחבי המדינה כנגד הרפורמה ההרסנית בענף החקלאות במסגרת חוק ההסדרים אותה מקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר.  החקלאים צפויים
3 דק' קריאה
חשבתי, שמן הראוי להתייחס לטענה שהופיעה כאן לפני כמה שבועות, שהגורם המרכזי לשינוי באורחות החיים בקיבוצים, המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש/מופרט, התרחש משום שחברים בקיבוצים, בעיקר מנהלים בעלי יכולת השתכרות גבוהה, דרשו לעבור להפרטה, לשכר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן