יוסי סולומון- מבקר חלב בדרום yosiso32@gmail.com
שמי יוסי סולומון, בן 47, עובד בהתאחדות 14 שנים. להתאחדות הגעתי בהמלצה של דוד שלי יצחק ברמי ז"ל, שהיה רפתן במושב בני ראם. אחרי השירות הסדיר התארחתי בביתו ועבדתי איתו ברפת, תקופה שזכורה לי לטוב בזכות האווירה, העבודה עם בעלי החיים, תחושת הסיפוק מהברכה בעשייה וכמובן, החברות עם דוד שלי איציק, שהיה איש מדהים. אחרי שסיימתי את תקופת הלימודים באוניברסיטה ואיציק המליץ לי לנסות, הצטרפתי למשפחת מגדלי הבקר (היום יצרני החלב) ומאז אני כאן בהתאחדות, בענף.
אני עובד באזור הדרום עם אותם משקי חלב כבר שנים. בסבבי הלחימה הקודמים ההשלכות על לו"ז העבודה היו מינוריות. עבדנו גם תחת מתקפות טילים ונזהרנו, ככל הניתן. לכל היותר, דחינו ביקורת חלב במספר ימים, אך לא ביטלנו.
מלחמת ה-7 לאוקטובר
המלחמה שונה במובנים רבים. משפחתי המורחבת ספגה אבדן כשקרוב משפחתי, לוחם ומפקד, נהרג בקרבות ההגנה על קיבוץ מפלסים. קרובים נוספים היו נצורים מספר ימים, בקיבוץ מגן. כמוני, רפתנים רבים שאני מכיר חוו אבדן ומצוקה במעגלים קרובים. המלחמה מאוד אישית ונוכחת.
בפן המקצועי, מספר רפתות נפגעו פיזית/תפעולית ולמעשה עברו למתכונת תפעול הישרדותי ומקיימות את המינימום הנדרש, לקיום הפרות ושגרת חליבה, שגם היא מצומצמת.
חמ"ל יצרני החלב, ממשיך לגייס ולשבץ מתנדבים, שעושים מלאכת קודש ממש בתפעול הרפתות שנפגעו. יחד עם זאת, בשל המצב הביטחוני לא תמיד ניתן להגיע לביקורת חלב. בינתיים אני מנוע מלבקר בשני משקים, שאתם אני עובד בשגרה. אני בקשר עם הרפתנים ואגיע מיד כשיתאפשר. ליבי איתם.
גיוס למילואים – במקביל, מאחר וצוות מבקרי החלב רובו צעיר, גויסו בדרום 2 מבקרים בצו 8. מבקר נוסף חווה את מתקפת המחבלים במושב יכיני ופונה לאילת עם משפחתו וכך נותרנו בדרום, 2 מבקרים עובדי התאחדות (מתוך 5). נרתמנו להחליף את חברינו לצוות לפי הצורך והיכולת. לא נצליח להגיע לכולם במתכונת השירות החודשי השגרתי אך נשתדל.
