יבול שיא
הרפת והחלב
גידול בקר התחממות כדור הארץ

אין להאשים את גידול הבקר בהתחממות כדור הארץ

4 דק' קריאה

שיתוף:

ההתחממות היא חלק מתהליך מחזורי ביקום

במאמר קודם שפרסמתי בעיתון זה, הצגתי את הדעות השונות שקיימות לגבי הגורמים להתחממות כדור הארץ, בעשורים האחרונים. הבאתי לידיעת הקוראים גם את הדעה של חוקרים שכופרים בכך, שפעילות האדם ב–150 השנים האחרונות, היא הגורם העיקרי לכך.

לטענת חוקרים אלה, התחממות כדור הארץ היא חלק מתהליך מחזורי בן מיליוני שנים, שבהם העולם מתחמם ומתקרר לסירוגין, במחזורים של מאות ואלפי שנים, עקב שינויים שחלים על פני השמש ויחסי הגומלין שלהם עם האוקיינוסים והאדמה. אנחנו פשוט נמצאים כיום בתקופת התחממות, שאחרי תקופת קרח ארוכה, מבלי יכולת לנבא את עוצמתה ומשכה. מה שכן אנחנו יודעים הוא, שהצומח והחי על פני כדור הארץ, שרדו לאורך כל השנים את השינויים האלה ואף הלכו והתפתחו על פני הכדור.

במאמרי הקודם העליתי את המחשבה, שאם אכן צודקים החוקרים המצדדים בגישה זו, הרי שבכל הנוגע לענפי חקלאות בכלל, ולענף מעלי הגירה בפרט, יש מקום להפנות את התקציבים האדירים שמגייס העולם בימים אלה, לצורך החלפת מקורות אנרגיה "מזהמים" שמשמשים את העולם כיום, במקורות "נקיים" (בעיקר אנרגיות שמש ורוח), במטרה לצמצם באופן ניכר את פליטת גזי חממה לאטמוספירה ואת התחממות כדור הארץ. במקום זאת, להשקיע בפיתוח כלים שיאפשרו המשך ייצור חקלאי וגידול בעלי חיים, בתנאים של סביבה חמה יותר.

התורמים לאפקט החממה

במאמר זה, בכוונתי להפריך את הדעה הרווחת בציבור, בכך שהחקלאות ובעיקר, ענפי הבקר והצאן, הם מהתורמים העיקריים להתחממות כדור הארץ, בעיקר בגלל גז המתאן שהם פולטים לאטמוספירה. הגזים התורמים לאפקט החממה מתחלקים לגזי חממה ישירים, שנוכחותם באטמוספירה משפיעה ישירות על עליית הטמפרטורה על פני כדור הארץ, וגזי חממה עקיפים, שתורמים לאפקט החממה, בעקבות תגובות כימיות אטמוספריות.

ההשפעה של כל אחד מהגזים הללו מוערכת על סמך שני מאפיינים: פוטנציאל החימום (GWP: פוטנציאל ההתחממות הגלובלית) ומשך זמן השהות שלהם באטמוספירה (אורך החיים האטמוספרי). ערך ה-GWP מייצג את מקדם החישוב להמרת פליטות לשווה ערך-CO2  (CO2 equivalent).

הפליטות מהמגזר החקלאי מורכבות מגזים ישירים (פחמן דו חמצני CO2, מתאן CH4 ותחמוצת חנקן N2O) וגזים עקיפים (אמוניה NH3, פחמן חד חמצני CO וגופרית דו חמצנית SO2).
במאמר זה אתייחס לגזים הישירים בלבד, שלהם פוטנציאל חימום ומשך שהייה באטמוספירה שונים מאוד זה מזה, כפי שניתן לראות מטבלה 1.

התורמים לאפקט החממה

גז המתאן

גז המתאן מהווה כ-10% מכלל גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה, כאשר 45% ממנו באים מן החקלאות. במילים אחרות, גז המתאן תורם כ-5% מכלל פליטת גזי החממה לאטמוספירה, כאשר חלקם של מעלי הגירה אינו עולה על 3%. מה שחשוב יותר זו העובדה שכ-95% מגז המתאן שנפלט ע"י מעלי הגרה לאטמוספירה מתפרק, מוחזר לקרקע ונקשר ע"י הצמחים, כאשר רק 5% ממנו נשארים "לכודים" באטמוספירה.

פליטת גז המתאן לאטמוספירה ע"י מעלי הגרה, עומדת במרכז הביקורת שיש כיום בעולם, שרואה בענפים אלה בעלי תרומה רבה ל"אפקט החממה" ולהתחממות כדור הארץ, על כל הנזקים שנובעים מכך. מדינות רבות בעולם לקחו על עצמן לאחרונה, לצמצם באופן ניכר את פליטת גז המתאן, ולדבר עשויות להיות השלכות שליליות ביותר על ענפי החקלאות ובעיקר על מגדלי הבקר לבשר ולחלב.

מתסכלת ביותר העובדה, שהחלטות אלה נלקחו בלי לקחת בחשבון עובדה מדעית חשובה והיא, שבשונה מהפחמן הדו חמצני  ((CO2, שמקורו בשריפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז), שמצטבר באטמוספירה ושוהה בה למשך שנים רבות,  החלק העיקרי של גז המתאן שנפלט ע"י הבקר ומגיע לאטמוספירה, עובר תהליך של פירוק כימי ע"י חמצון, שוהה בה זמן קצר יחסית, ונכנס ל"מחזור ביוגני" שכולל קשירת פחמן אטמוספירי לצמחים בקרקע, והופך את השפעתו ה"מחממת" למזערית, כך שגז המתאן ממקור בע"ח, יכול להיחשב בהחלט כגז "בר-קיימא".

למולקולת גז המתאן יש אומנם "פוטנציאל חימום" שגבוה פי 21 מזו של הפחמן הדו חמצני, אך זאת בתנאי שישהה באטמוספרה במשך 100 שנים. דבר זה כאמור, לא קורה ומולקולת גז המתאן מתפרקת תוך 10 שנים ל-CO2  ומים, ובהמשך, הפחמן הדו חמצני נקשר לצמחים שמשמשים מזון למע"ג, ושעיכולם הוא המקור לגז המתאן שנפלט.

יש כאן למעשה סגירת מעגל, כאשר כל זה קורה, תוך השפעה מועטה, אם בכלל, על ריכוז גזי החממה באטמוספירה. באופן כללי, קיים כמעט שוויון ביחס שבין כמות גז המתאן שנפלטת אל האטמוספירה ע"י בעלי החיים, לבין זו שמתפרקת בה ונקלטת חזרה על ידי הצמחייה, מה שמביא לכך שתרומת מע"ג לאפקט החממה נמוכה ביותר, ובהמשך המאמר נראה, שמאזן זה יוצא אפילו חיובי "לטובת" החקלאות וענפי מעלי הגרה.

ברור לנו כיום שהשימוש במושג CO2 equivalent מטעה, ואינו רלוונטי כאשר אנו דנים במידת ההשפעה של גז המתאן שנפלט במסגרת הפעילות החקלאית, וגידול מעלי הגרה, על התחממות כדור הארץ .

מערכת העיכול של מעלי גרה

הנושא שמובא במאמר זה מקבל משנה חשיבות, כאשר מדובר ביתרון שיש למערכת העיכול של מעלי הגרה, על יכולתה הייחודית והבלעדית לעכל תאית ממקור צמחי, שמהווה קושר הפחמן העיקרי בטבע ומקור המזון העיקרי של מעלי הגרה.


כשני שלישים מאדמות כדור הארץ שרלוונטיות לפעילות חקלאית כלשהי, מוגדרות כ"קרקע שולית" שמסיבות של איכות הקרקע או מגבלות טופוגרפיות, אינן ראויות לעיבוד חקלאי אינטנסיבי ויכולות לשמש רק למרעה.
נמצא שכושר "קשירת הפחמן" של שטחי המרעה, כמו גם של השדות שבהן מגודלים צמחי המספוא לבקר, שנקצרים בתדירות גבוהה, אינה נופלת מזו של יערות ואף עולה עליהן (כושר קשירת פחמן נמצאת ביחס ישר לקצב גידול הצמח ותדירות הרעייה או הקציר שלו).

 מחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב ובאיטליה ועסקו בתחום פליטת גזי החממה בתהליכי גידול הבקר, מראים שכמות הפחמן הדו חמצני שנוצרת מהפירוק באטמוספירה של גז המתאן, שנפלט על  ידי מעלי הגרה, לא רק שאינה תורמת להגדלת ריכוז גזי החממה בה, אלא אף מקטינה אותה. כמות הפחמן הנפלטת ממעלי הגרה בתהליכי הייצור, נמוכה ב-30%  מכמות הפחמן שנקשרת ע"י צמחי המרעה והמספוא המשמשים להאכלת הבקר והצאן.

נראה שהדבר נכון באופן כללי לכלל ענף מעלי הגרה העולמי, בעיקר לממשקים של מרעה טבעי, אך גם לגידול בקר בשיטות אינטנסיביות, אשר בהן, לצורך האבסת הבקר נדרשים שטחי גידול נרחבים. במילים אחרות, גידול הבקר לא רק שאינו מעלה את ריכוז גזי החממה באטמוספירה אלא אף מקטין אותו.

מעבר להזנה טבעונית נקודה נוספת שברצוני להעלות במאמר זה היא, המעבר ההולך וגדל, של אנשים לצמחונות ואף לטבעונות, תוך ויתור על צריכת מוצרים מן החי.

חלק מהאנשים האלה עושים זאת על בסיס המידע שעומד לרשותם ולפיו, גידול בעלי החיים תורם להתחממות הגלובלית, נושא בו עסקתי עד עתה. נראה לי שבמקרים רבים, פועלים אנשים אלה (במודע ואולי שלא במודע) נגד "צו מצפונם" ואת הנקודה הזו ברצוני להבהיר כאן.


מעבר אדם לטבעונות והימנעות מוחלטת מצריכת מוצרים מן החי,  תפחית במידה זניחה את פליטת גזי החממה לאטמוספירה. מה עוד, שכפי שלמדנו במאמר זה, מדובר בעיקר בגז מתאן שיתפרק ויחזור למעגל הצמחים על הכדור.

אותם טבעונים אולי אינם יודעים, אך המעבר לטבעונות "יחסוך" פליטה של 0.8 טון פחמן דו חמצני לאטמוספירה בשנה, זאת כאשר טיסה טראנס אטלנטית אחת בשנה של אותו האדם "תעלה" בפליטה של 1.6 טון של פחמן דו חמצני, כפול מכל מה שאדם זה חסך בטבעונותו. אם נוסיף לכך אחזקת רכב פרטי, או הפעלת מזגן בקיץ ותנור חימום בחורף, הרי שאלה ישחררו לאטמוספירה כמות של פחמן דו חמצני שעולה עשרות מונים על זו שנחסכת עקב אי אכילה של בשר ושתיית חלב, כשהפעם מדובר בפחמן שמקורו בשריפת דלקי מאובנים, שעשוי להישאר באטמוספירה שנים רבות, ולתרום באמת להתחממות כדור הארץ. נראה אותם מפסיקים קודם עם פעילויות אלה.

לסיכום
העשייה החקלאית בכלל, וגידול מעלי הגרה בפרט, לא רק שאינם תורמים להתחממות כדור הארץ, אלא מסייעים לצמצומה. רצוי שכל העוסקים ומתפרנסים מהחקלאות, ובמיוחד מגדלי הבקר לבשר ולחלב יכירו את הנתונים האלה וידאגו להעביר אותם לסביבתם הקרובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן