לקראת הסכם חדש לענף החלב
יבול שיא
הרפת והחלב
צינון פרות בקיץ

גורמים שמשפיעים על איכות ויעילות צינון הפרות בקיץ

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מחשבות ותובנות על גורמים שמשפיעים על איכות ויעילות צינון הפרות בקיץ

 

במאמר שפרסמתי לאחרונה, הצגתי נתונים מסקר שנערך לאחרונה בארץ, שמציג את השונות הרבה בין רפתות שונות בכל הקשור למספר השעות ביממה שבהן נמצאות הפרות בחום גוף שמעל לנורמלי, מצב שמוגדר כעקת חום, לקשר של מצב זה עם ביצועי ההנבה והרבייה של הפרות בחודשי הקיץ ולפער שלהם מביצועי הפרות בחודשי החורף.

במאמר זה בכוונתי לגעת במספר גורמים ממשקיים שעשויים לתרום להקלת חום מן הפרות ולצמצום נזקי הקיץ ברפת, תוך שיפור וייעול הצינון. בין הגורמים בהם אגע במאמר זה יהיו נושאי הצל ומניעה של קרינת שמש ישירה על הפרות, מי שתייה, איכות, תדירות ומשך מתן הצינון במהלך היממה והשימוש בחצרות צינון ייעודיות לצינון הפרות ברפת.

מניעת חשיפת הפרות לקרינת שמש 

יצור החום של הפרות רב מאוד ונובע מהיות הפרות מעלי גירה עם מטבוליזם אינטנסיבי. פרה בתנובה גבוהה מייצרת וצריכה להפיג לסביבה כ- 2,000 ואט חום (פי עשרים ויותר, מהחום שמיצר האדם). הפרה אינה מסוגלת להיפטר בעצמה מכמויות חום כאלה בתנאי הקיץ וגם האוורור המאולץ אינו יכול לעשות זאת לבד,  ולכן דרוש צינון אינטנסיבי יותר שכולל אידוי מים מגוף הפרה (צינון ישיר), או אידוי מים מן האוויר (צינון עקיף). אולם, צינון מיטבי של הפרות (כפי שיוצג בהמשך) עשוי לאפשר לפרות  להפיג את חום גופן, רק בתנאי שהפרות אינן חשופות לקרינת שמש ישירה. חשיפת פרות לקרינת שמש ישירה תעלה את "כמות החום" שיהיה על הפרה להפיג לסביבה בעוד 1,600 ואט (כמעט הכפלה), מה שעושה את יכולת הפרה עם חום הסביבה לבלתי אפשרית, או לחליפין, מחייבת הגדלה משמעותית של משך הצינון שניתן לפרות, על תוספת העלות הכספית שכרוכה בדבר.

 

צינון הפרות בקיץ
צינון הפרות בקיץ

 

מהם המקומות ברפת שבהם יכולות הפרות להיחשף לקרינת השמש?, הדבר קשור כמובן במאפייני המבנים של כל רפת. פרות עלולות להיחשף לקרינת שמש בזמן ההליכה אל מכון החליבה, או אל חצר צינון ייעודית, כמו גם בעקבות חדירה של קרינת שמש בשעות מסוימות ביממה אל תוך חצרות אילה או אל אזור האבוס (הדבר תלוי בכוון ההצבה של מבני הרפת). כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות, ניתן להתקין  אמצעי הצללה פשוטים וזולים, כמו רשתות צל ווילונות פלסטיים, מעל שבילי ההולכה של הפרות ולצד חצרות ההמתנה והאבוסים, באופן שתימנע חדירת הקרינה הישירה אל אתרים אילה בעת המצאות הפרות בהם (אגב, וילונות אילה עשויים לסייע גם הגנה מפני רוחות צד שעלולות לפגום בעוצמת האוורור שמיצרים המאווררים שמוצבים בחצרות ההמתנה/צינון ולאורך האבוס).

מי שתייה 

מי השתייה נחשבים למרכיב חשוב ביותר במזונן של פרות חלב עתירות תנובה. פרות צורכות כ- 4.5 ליטר מים לכל ליטר של חלב מיוצר. בקיץ, עולה צריכת המים ב- 50% ויותר, בהשוואה לחורף. טמפרטורת מים שתאפשר צריכת מזון מיטבית נעה בין 15 ל- 20 מעלות צלסיוס. מים בטמפרטורה גבוהה יותר ידכאו בתקופת הקיץ את צריכת המזון ויעלו את חום גוף הפרות. כדי לאפשר לפרות בקיץ שתיית מים מרבית, מומלץ לכלול לפחות שתי שקתות לקבוצה (מה שימנע מפרה דומיננטית לעכב שתייה של פרות חלשות יותר). מומלץ באזורים חמים על 15 ס"מ רץ של שוקת לפרה, כך שבכל נקודת זמן יהיה מקום בשקתות ל- 20% מכלל הפרות בקבוצה. על השקתות להיות ממוקמות במקום מוצל ובמרחק שלא יעלה על 20 מטר מן הפרות. עומק השוקת צריך להיות כזה שיאפשר ניקוי תדיר ותחלופת מים מהירה. במקרים רבים, קו המים לשקתות חשוף לשמש ובמידה שהוא ארוך מדי, עלולות הפרות לפגוש במרבית הזמן, מים חמים בשוקת. אי לכך, יש לוודא שהצנרת המובילה לשקתות קבורה באדמה או מבודדת.

איכות הצינון הישיר 

במאמר שפרסמתי בעבר תחת הכותרת  "מים, אויר, זמן ופרה, זה כל מה שדרוש לצינון הפרות בקיץ"  התייחסתי לאיכות ההרטבה, לעוצמת האוורור המאולץ ולמשך הצינון במהלך היממה שנדרשים לשם הפגה מלאה של עומס החום מן הפרות. כדי להשיג הרטבה מיטבית, יש לעשות שימוש בממטירים עם טיפות גדולות, שיחד עם לחץ קו ראוי ולמשך זמן מתאים, יאפשרו חדירת המים את הפרווה ומגע עם עור הפרה. בתמונה המצורפת ניתן לראות בצד שמאל, פרה שזכתה להרטבה טובה ומימין, פרה שטיפות המים הזעירות נשארו על קצות הפרווה (הרטבה לקויה). מאחר ואיכות ההרטבה מושפעת ממגוון של תנאים ששונים מרפת לרפת, לא ניתן לתת המלצה כוללת של משך ההרטבה הדרוש, וזה צריך להיקבע באופן אמפירי בכל רפת. המלצתי היא שלשם קביעת משך ההרטבה אופטימלי, על הרפתן לצפות על הפרות בזמן ההרטבה (רצוי אחרי מחזור או שניים של הרטבה), ולקבוע את משכה עד המועד בו מתחיל נגר של מים מגוף הפרה לרצפה. ברפתות בהן קיים פיקוד ממוחשב של הפעלת הצינון, בעיקר בחצר ההמתנה/חצר צינון, מומלץ להאריך את משך מחזור ההרטבה הראשון (סביב שתי דקות), מה שעשוי לשפר את איכות הצינון.

 

פרות
פרות

 

בכל הנוגע לאוורור, מומלצת מהירות רוח מעל גב הפרות בעוצמה של 3 מטר/שנייה, כשמדובר באוורור במסגרת הצינון המשלב גם הרטבה, ומהירות של 2 מטר/שנייה, כשמדובר באוורור הפרות ללא הרטבה, באזורי המנוחה. בעת קביעת מרחקי ההצבה של המאווררים, מומלץ לעשות שימוש במד רוח ולקחת בחשבון השפעות אפשריות של רוחות צד, שעלולות להשפיע על עוצמת הרוח שמייצרים המאווררים.

בכל הנוגע למשך זמן הכולל של מתן הצינון ולתדירות טיפולי הצינון במהלך היממה, ברצוני להביא תוצאות של מחקר שנערך לפני כעשור, ע"י חוקרים ממנהל המחקר החקלאי בהובלת הד"ר חן הניג, ובוצע ברפת הניסיונית בבית דגן. במחקר נעשתה השוואה בין שני משכים של טיפול צינון ישיר שניתנו לפרות בחצר ההמתנה. בטיפול הראשון צוננו הפרות למשך 3.5 שעות מצטברות ביממה, שניתן בחמישה "צינונים" של 45 דקות כל אחד. בטיפול  השני צוננו הפרות למשך 6 שעות מצטברות ביממה,  שניתן בשמונה "צינונים" של 45 דקות כל אחד. הפרות שצוננו למשך זמן ארוך יותר, ובמספר רב יותר של פעמים ביממה, צרכו יותר מזון, הניבו יותר חלב וכמו כן, רבצו והעלו גירה למשך זמן רב יותר ביממה, זאת למרות "ההכרח" לעמוד זמן ממושך יותר בעת קבלת הצינון. מדידות חום וגינלי שערכנו לפרות ברפת גדולה באזור חם בצפון מקסיקו הראו כי יישום של משך זמן צינון של 6 שעות מצטברות של צינון ביממה, צינון למשך שעה בכל 4 שעות, אפשר את המצאות הפרות בחום גוף נורמלי בכל שעות  היממה, מה שמביא אותי להמליץ על מתכונת צינון זו לפרות ברפתות בתנובה גבוהה, שממוקמות באזורים חמים.

 

חצרות צינון ייעודיות 

השימוש בחצרות צינון ייעודיות התחיל בישראל לפני קצת יותר מעשור. צינון הפרות בחצרות  צינון ייעודיות מתאים בעיקר לרפתות גדולות שבהן חצר ההמתנה "תפוסה" שעות רבות ביממה לצורך החליבה, מה שלא מאפשר צינון שלהן למשך הזמן הנדרש, לפני ובין החליבות, ושבהן יש קשיים ומגבלות לצינון הפרות באזור האבוס. הצינון בחצרות צינון ייעודיות מצליח כיום מאוד, ברפתות ענק בצפון מקסיקו. ברפתות כאלה, צינון הפרות בחצרות צינון ייעודיות עשויה להיות עדיפה מן הבחינה הכלכלית, מאחר שנדרשת השקעה פחותה במספר מאווררים ומערכות המטרה, זאת בהשוואה לצינון הפרות בפס האבוס.

כאן אני רוצה לשתף את הקוראים בניסיון שרכשתי במסגרת יישום חצרות צינון אילה במסגרת פרויקט שהובלתי בצפון מקסיקו. עם תחילת היישום של חצרות צינון ייעודיות שם, נוכחנו לדעת כי, כאשר אנו בונים חצרות צרות (סביב 6 מטר רוחב) וארוכות, עם קירות צד (או רק וילונות), ועם תקרה נמוכה ככל הניתן, מתקבל "אפקט מנהרה" שמאפשר צמצום ניכר של מספר המאווררים שדרוש להשגת מהירות אויר נדרשת ולחיסכון ניכר בהוצאות החשמל לצינון. במספר רפתות הגענו לצמצום של עד כדי מחצית את מספר המאווררים שתכננו להציב בהתחלה (ניתן לראות זאת בתמונות ממספר חצרות צינון כאלה, שהתקנו במקסיקו).

 

חצרות

 

כאן אני בא לנקודה חשובה שנוגעת ליישום שיטת חצרות הצינון הייעודיות בישראל. רפתות רבות בארץ עברו לאחרונה לשימוש ב "מאווררי תקרה" לצורך אוורור סככות הרביצה. בעקבות ההצלחה החלו רפתות רבות להשתמש במאווררי תקרה (בקוטר כנפיים קטן יותר ומהירות סיבוב גדולה יותר), גם בחצרות ההמתנה ובחצרות הצינון, זאת למרות מחיר התחלי גבוה של מאווררים אילה, אך מתוך כוונה להוזיל את עלויות ההפעלה ולצמצם את הרעש. אולם, בהינתן השימוש במאווררים אילה, נמנעת האפשרות לנצל את "אפקט המנהרה" ובכך לשפר את איכות הצינון ולהוזילו במידה ניכרת. הדבר נכון במיוחד בימים אילה, כאשר כמות גדולה של מאווררים גדולים (לרוב מאררים בקוטר "78), "התפנתה" מסככות הרביצה, כשאלה הוחלפו במאווררי תקרה, מה שעושה אותם זמינים לשימוש בחצרות הצינון הייעודיות או לרכישתם במחירים נמוכים יחסית.

האפשרות להשתמש בכמות פחותה של מאווררים עשויה גם להוריד את הוצאות החשמל לאוורור בחצרות צינון אילה, לעיתים גם אל מתחת להוצאה הדרושה להפעלה של מאווררי התקרה, זאת למרות שעלות הפעלתם נמוכה בדרך כלל. יש לקחת בחשבון גם, ש "אוורור אורך", בנוסף לאפקט המנהרה שהוא יוצר, מפנה תדיר מן החצר לחות, גזים ואולי גם גורמים פתוגניים ש "לא מוסיפים בריאות" לפרות. אם להיות מעשי, המלצתי היא לבנות חצרות צינון ברוחב 6 מטר ובאורך שמותאם בגודל הקבוצה הגדולה בעדר, תוך מתן שטח של 2 מ"ר לפרה. מומלץ להתקין 2 מאווררי "78 (הרקולס) לרוחב סככה (רצוי, אם אפשר, עם כוון הרוח הטבעית השלטת), צצ ובמרחק של 10 מטר משורה אחת לשנייה. גובה הסככה יהיה כזה שמאפשר הצבת המאווררים, כך שתחתית המאוורר תהיה 2.80 מ' מרצפת החצר. בסככה יותקנו לכל היותר 4 מאווררים, גם אם אורכה יעלה על 20 מטר וכך תתקבל ההתייעלות האנרגטית, בזכות "אפקט המנהרה" (להערכתי, אם אורך החצר יהיה נמוך מ- 20 מטר, אפשר יהיה להסתפק בשני מאווררים בלבד).

לסיכום, למרות העובדה שאנו עוסקים בצינון בארץ יותר מיובל שנים, עדיין יש הרבה מה לשפר ולייעל. דו"ח "יחס קיץ-חורף" שמופק בסוף כל שנה ע"י התאחדות מגדלי הבקר ונתוני כל רפת שמצאים גם בתוכנת "נעה" מראים שמעטות הן הרפתות כיום, שמצליחות למנוע לחלוטין את הירידה הקיצית בביצועי הפרות בקיץ וייתכן שבין גורמים לכך בין היתר, גם אילה שהוזכרו במאמר זה.

ישראל פלמנבאום – צינון הפרות בקיץ

לקראת הסכם חדש לענף החלב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "קיימא בארותיים" הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן
6 דק' קריאה
47 שנה חלפו מאז, אך בכל פעם שמגיע יום כיפור, רבים נזכרים באותה מלחמה ארורה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שנחשבת לקשה במלחמות מדינת ישראל. אריהלה שמואלי, רפתן ודור שלישי לרפתנים בנהלל, מספר על אותם
5 דק' קריאה
"ילדים הם לא מבוגרים שטרם הבשילו, וחייהם הם לא מסדרון בדרך אל הבגרות. עכשיו הם חיים, וכאן ועכשיו הם זקוקים לאיכות חיים. חייהם יקרים וראויים לכבוד בזכות עצמם," אומר איש החינוך, הסופר והפילוסוף דני
3 דק' קריאה
המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד
3 דק' קריאה
כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו
3 דק' קריאה
אבי דבוש, פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי משדרות, בעל עבר קיבוצי עשיר ומנכ"ל ארגון רבנים למען זכויות אדם, מאמין שהשינוי הפוליטי בישראל יבוא מהפריפריה וסבור שלקיבוצים יש תפקיד חשוב בכך. ריאיון   למרות גילו הצעיר
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן