יבול שיא
הרפת והחלב
רפת רמת צבי

דור ההמשך על יד הרפת

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

דוד בירן משמש כמדריך במחלקה לבקר בשה"מ ועל אף התקופה הקצרה שהוא במחלקה, הצליח להשתלב בצורה רחבה בכל תחומי ההרפת והרבה בזכות היכרותו של הענף, ממש מקרוב. דוד מבצע את הסיכומים הכלכליים האזוריים ומצליח להכיר את הדומה והשונה בין המגזרים ולתת תובנות מתאימות לכל רפת. בבית יש למשפחה רפת משותפת מפוארת עם עשייה מגוונת  – עבודה קשה של כולם שפרנסה מכובדת בצידה…

איך זה לגדול בבית עם רפת פעילה ומושקעת?

דור ההמשך על יד הרפת: סבא וסבתא עלו לארץ ישראל בשנת 1933. לאחר חוות הכשרה בתל שימרון שליד נהלל, הם הגיעו, כבר כזוג נשוי עם ילדה, בגרעין הראשון לרמת צבי ב-42 ומה שחיכה להם היו אוהלים, צריפים ומחסור במים. הם נקראו בשם המשפחה ברזינה, על שם נהר במזרח פולין.  בהמשך, אבי ואחיו עיברתו את שם המשפחה לבירן. הם הקימו את המשק עם פרות ותרנגולות, כמו כל החברים, והתפתחו עם השנים יחד עם המדינה כולה.

ההשקעות גדולות ואיתן היקף העבודה גדל וכך גם הצורך בידיים עובדות. הציוד גדול יותר, חזק וחדש יותר וכיום יש כ-1.4 מ' ליטר, מכסה משותפת לשני האחים

אבא בני נולד במושב ב-48 ואת אימא הכיר באירוע במגדל העמק וב-74, הם חזרו כבנים ממשיכים במשק. כיום, דור ההורים כבר עבר את שנתו ה-70, הם מובילים את המושב להישגים נפלאים ורובם הגדול, מטפחים דור שלישי במשק שממשיך את המורשת. אבי הוא הקטן מבין 3 אחים ואחות, עוזי האח קיבל משק במושב, במסגרת ייהוד הגליל, אך העבודה החקלאית תמיד הייתה משותפת בין שני המשקים.
אבא ואימא התגוררו בתחילה במגדל העמק ואבא עבד כחשמלאי במפעל נילית. בהמשך, עבד כמורה לחשמל בבית שאן, אחרי ולפני העבודה ברפת. בין לבין, בנו גם בית ליד ההורים. עוזי עבד במשרה מלאה במשק ואבא חלב בוקר, נסע ללמד בבית שאן וחזר לחליבת ערב. כשהייתי ילד, הרפת הייתה סטטית עם כ-60 פרות ל-600 אלף ליטר מכסה משותפת. מאז הרפורמה הגדולה של שנות ה-2000, הרפתות נכנסו לגידול מואץ ובתוך 10 שנים, המכסה הוכפלה וממשיכה לגדול גם בימים אלה.
ההשקעות גדולות ואיתן היקף העבודה גדל וכך גם הצורך בידיים עובדות. הציוד גדול יותר, חזק וחדש יותר וכיום יש כ-1.4 מ' ליטר, מכסה משותפת לשני האחים.

 

דוד בירן בסיכום כלכלי בעמקים
דוד בירן בסיכום כלכלי בעמקים

 

איך חלוקת העבודה ברפת ובין בני המשפחה המורחבת?

עוזי הדוד מתעסק בכל נושא ההזנה – אחריות על שטחי הגד"ש, גידול וקנייה של שחתות ותחמיצים לשנה הקרובה וביצוע המנות לכל השלוחות, על בסיס יומי. הגד"ש המשותף, כולל כ-160 דונם ושוכרים שטחים נוספים מחברים במושב. בנוסף, אנו משלימים את מלאי המזונות הגסים בקנייה מבחוץ. בשנים האחרונות הוחלט לקנות, לפחות 50% מהתחמיץ מאל"צ האזורית וכאשר נוצר עודף בשדות, הוא מופנה לשחתות. עוזי  אחראי גם על היונקים, אבל נושא ההזנה הלך וגדל ולכן הוא מקבל עזרה בנושא מאחי יואב ומאבי. אבא בני אחראי לניהול הרפת והלול המשותף.

אנחנו שלושה אחים – האחות הגדולה גרה עם משפחתה בבאר יעקב, אני השני ויואב הצעיר ממשיך ברפת. כולנו גדלנו ברפת ובמשק אשר היו סמוכים לביתנו. עשינו חליבות, הכנו את הלול לקבלת אפרוחים, הגמענו יונקים וכל עבודה נוספת שהמשק צרך. בין אבי ועוזי אחיו הייתה תורנות בשבתות, כך שלאבי היה יום חופש פעם בשבועיים. בניגוד לרפתנים בודדים, אשר היו מחויבים לעבודה במשק  בכל ימות השבוע (וזאת, לפני עידן העובדים הזרים). אני ובן דודי עזרנו בחליבות סוף השבוע. כשהתגייסתי, אחי יואב, הצעיר ממני ב-4 שנים, נכנס לתפקיד הזה.
אחרי הצבא לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, ללמוד, גיליתי שיש מחלקה לבעלי חיים בפקולטה לחקלאות והחלטתי שזה מה שמעניין אותי. כך הגעתי לעיסוק בחקלאות, מעבר לתפקיד של רפתן. כרגע יש ברפת עובד זר ואחי יואב במשרה מלאה. יואב בשנות ה-30, אחראי על החליבות מגיע לחליבת הבוקר ולרוב חליבות הצהריים/ערב.

כניסת עובדים זרים הקלה מאוד על בעלי הרפתות. בלעדיהם הרפת המשפחתית לא הייתה יכולה לגדול, כפי שהיא גדלה ולשרוד, במיוחד בגיל המתקדם של מרבית הרפתנים – ממוצע הגילאים מעל ל-60
עד כמה העובדים הזרים שהגיעו הקלו על החזקת הרפת והקלה על הרפתן המשפחתי?

כניסת עובדים זרים הקלה מאוד על בעלי הרפתות. בלעדיהם הרפת המשפחתית לא הייתה יכולה לגדול כפי שהיא גדלה וגם לשרוד, במיוחד בגיל המתקדם של מרבית הרפתנים – ממוצע הגילאים מעל ל-60. בנוסף, העובדים הזרים ברפת עזרו לדור ההמשך לחזור לרפתות, שכן נטל העבודה ומידת "השעבוד" לרפת, פחתו.  העובדים הזרים עובדים בעיקר בחליבות ובתפעול הבוקר. הם זמינים לעבודות הרפת וניתן לפצל להם את יום העבודה, בניגוד לעובד שכיר ישראלי. אולם, בשל כך, הם עובדים שעות נוספות רבות אשר מייקרות את עלות העבודה.  העובדים הזרים, אכן חיוניים לרפת המשפחתית. אולם, לצערי בחלק מהמקרים, אין הצדקה באחזקת עובד זר במשרה מלאה, לעיתים אף במקביל לדור המשך ברפת. ישנן מספר רפתות אשר חולקות ביניהן משרה של עובד זר, זהו בהחלט מודל טוב ומומלץ.  הרפת המשפחתית חייבת להסתמך על עבודה עצמית של בעל הרפת ודור ההמשך (במידה ויש) ולבחון, לפי גודל המשק והיקף העבודה, את נחיצות העבודה השכירה החיצונית ובאיזה היקף.

מעל לכל התהליך, נמצא ההסכם הענפי החדש אשר היה אמור להיכנס לתוקף בראשית 2019 ולהביא שוב, להליך גדילה מואץ של הרפתות המשפחתיות אשר רוצות לשרוד

עד לפני כשנתיים אבא שלי עוד קם לחליבת הבוקר והוא כבר בן 70. כניסתו של יואב אחי הקלה עליו. הוא עדיין קם באותן השעות, אבל הוא יותר זמין לניהול הרפת ולתפעול הלול. יואב למד כלכלה חקלאית, כיום הוא גר בבית של הסבים ועובד במשרה מלאה ברפת. הוא שכיר של השותפים ומקבל משכורת עם תלוש שכר. מאז שמועצת החלב החליטה על מתן תוספת מכסה, בעבור דור המשך העובד ברפת, רפתות משפחתיות הסדירו את עבודת דור ההמשך והתחילו להוציא תלושי שכר מסודרים. למרות שתוספת המכסה נמוכה, הסדרת מעמד דור ההמשך ברפת, מחזקת את הענף ונותנת שקט וביטחון. זאת בנוסף לעובדה, כי בתלוש השכר יש הפרשות סוציאליות כמחויב בחוק, בניגוד לרוב הרפתנים הוותיקים אשר להם אין הפרשות פנסיוניות כלל.

 

כלובי יונקים מרווחים שדואגים לעגל ולעגלה
כלובי יונקים מרווחים שדואגים לעגל ולעגלה

 

כיצד הירידה ל-2 חליבות מועילה מקצועית וגם כלכלית בתקופות מעבר ואולי לתמיד?

החל מינואר 2019 אנו חולבים פעמיים ביום, זאת על מנת להימנע מהוצאה מוגברת של פרות בשל מדיניות צמצום הייצור. מאז מתווה לוקר, בשנת 2013, הרפת המשפחתית הייתה בתהליך גדילה מואץ. בנוסף, מדיניות הגדלת המכסות ורצועות חריגה רחבות בשנים 2017-18 תמכו במגמה זו. כתוצאה מכך, הרפתות גדלו במטרה לייצר חריגה וגם יחס העגלות-פרות גדל והגיע בממוצע לכ-80% ובחלק מהרפתות אף עלה ל-90%.
שינוי המדיניות בשנת 2019 חייב רפתות רבות, משני המגזרים, לבחון את עצמם ולהוציא פרות רבות, על מנת לייצר את המכסה השנתית ללא חריגה. על חלק מהרפתות היה להוציא בין 40% ל-50% מעדר הפרות וזאת גם בשל כניסה של עגלות רבות לתחלובה.  רפתות אחרות, בחרו לצמצם את עדר העגלות, בכל הגילאים, על מנת להימנע מהוצאה מסיבית של פרות בוגרות. כאשר מעל לכל התהליך, נמצא ההסכם הענפי החדש אשר היה אמור להיכנס לתוקף בראשית 2019 ולהביא שוב לאפשרות הליך גדילה מואץ של הרפתות המשפחתיות, אשר רוצות לשרוד.
הירידה ל-2 חליבות מאפשרת לייצר פחות חלב ברפת ולשמור על עדר גדול יחסית אשר יוכל לייצר ב-3 חליבות מכסה גדולה יותר. ישנם יתרונות נוספים ל-2 חליבות – פחות הוצאות על עבודה שכירה, פחות הוצאות על חומרים ושירותים (בעיקר אלו הקשורים בהפעלות מכון החליבה), הפרות רגועות יותר ובמצב גופני טוב יותר והרפת רגועה יותר. למרות שניצולת המזון פחות טובה ב-2 לעומת 3 חליבות, ריכוז המוצקים גבוה יותר ולכן גם הפדיון לליטר גבוה יותר.

בני האב ויואב הבן הממשיך ברפת
בני האב ויואב הבן הממשיך ברפת
החיים במקביל לרפת.

דור ההמשך על יד הרפת: ב-2012 סיימתי תואר שני בפקולטה לחקלאות. לאחר כשנה שבה עבדתי ברפת, התקבלתי לעבודה במעבדה בשיאון דרום, גרתי אז עם חברתי איילת, היום אשתי, בגדרה. לאחר כשנתיים, נפתח מכרז לקליטת מדריכים בשה"מ כחלק מהמחויבויות במתווה לוקר. התקבלתי לעבודה במחוז מרכז, במקביל אייל פרנק התקבל לעבודה בשה"מ במחוז השפלה. כשבועיים לפני שהתחלתי לעבוד בשה"מ, נולד בננו הראשון והחלטנו לעבור צפונה ליד ההורים, במקביל להתחלת העבודה בשה"מ. איילת, אשתי, המשיכה במקום עבודתה בדרום, כאשר ברוב ימות השבוע היא עובדת מהבית.  בעבר, כאשר חלבנו 3 פעמים ביום, הייתי עוזר בחליבת לילה ביום ראשון, היום החופשי של העובד הזר. כיום אני לא חולב באופן קבוע, אבל אני תמיד זמין לגבות כאשר יוצאים לחופש או כל מקרה שצריך. כך החיים הובילו אותי, אני מתעסק ברפתות וגם עוזר בבית כשצריך ואחי הצעיר נכנס לעבודה מלאה ברפת.

דור ההמשך על יד הרפת: מפגש עם פנחס ארבל – יו"ר האגודה הקהילתית רמת צבי

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן