חברת הובלה וחלוקה לאבוס
יבול שיא
הרפת והחלב
רפת שלוחות

דור המשך לניהול ברפת שלוחות

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רפת מעלה גלבוע, בהובלתו של לני קפלן, הכשירה צעירים רבים לעבודת הרפת וגם לניהולה. את הפירות רואים כיום כשבוגרי הרפת מהווים עתודה ניהולית, לא רק ברפת שעל הגלבוע, אלא גם בעמק שמתחת – יהודה ברפת שלוחות

יהודה לדרמן, המנהל החדש של הרפת, בן 35, נולד וגדל בקיבוץ מעלה גלבוע. כל שנות ילדותו בילה ברפת וכאשר השתחרר משירותו בחיל השריון, לא היה מפתיע שהצטרף לצוות הרפת, תחת כנפיו הרחבות של לני קפלן, המנהל הנערץ. נשוי לבת שדה אליהו, שהכירו עוד בבית הספר המשותף, קרובים לטבע שבנו – בית מקש ואדמה וביחד, הם הורים ל-3 בנות, שהגדולה בת תשע. אחרי כמה שנים בעבודה ברפת שעל ההר, יהודה החליף את לני במשרת הניהול ולא ויתר לו על המשך עבודה ברפת. יהודה מציין, ש"ייאמר לזכותו של לני שהוא ידע להשאיר את המרחב הנחוץ למנהל חדש והשכיל להכיל את השינויים והחידושים, שאני יזמתי עם הרבה מרץ".

 

רפת שלוחות חצר
רפת שלוחות 

חמש שנים ניהל יהודה את הרפת במעלה גלבוע, עם הרבה יוזמות ושינויים – השקעה אישית גדולה מאוד, יום ולילה ברפת. "הרגשתי שאני חייב דברים אחרים ועברתי לחברה מסחרית בשם EMZO במושב טל שחר, שעוסקת בפרוביוטיקה לתחמיצים וגם לבעלי חיים – מספקים לממ"זים ולרפתות. הייתי סוכן מכירות ואיש מקצוע של החברה. הייתה שנה קשה, כי אני גרוע במכירות, אבל היה מעניין מאוד – ביקרתי בכ-200 רפתות ונחשפתי לרעיונות רבים וחשובים והיה לי מדהים גם במרכזי מזון. הייתי תקוע, במשך שנים, ברפת אחת ואז נחשפתי להמון דברים חדשים לי… אחרי שנה וחצי החלטתי שאני לא מתאים לתפקיד בתחום המכירות, צביקה מנהל הרפת בשלוחות, התקשר אליי, הגשתי קורות חיים ונבחרתי כמנהל הרפת. חנן מלאכי שעבד בשלוחות כעשור, עבר קודם לכן, לנהל את רפת רשפים השכנה.. מזה כחודשיים אני ברפת בקיבוץ שלוחות וזה אחרת – אני נוסע חזרה הביתה, שקט ורגוע, כי הרפת מתפקדת ועובדת יפה להפליא. כיום יש לי יותר זמן גם למשפחה…

 

רפת שלוחות בעמק

הגעתי בחודש מאי, ממש לפני כחודשיים, היישר לחום הגדול, הרפת פרוסה על שטח קרוב וסמוך, ממש פינת חי ובמבט אחד רואים את הכול. הרפת מושקעת, מסודרת, צביקה קודמי השקיע גם, במיטב הטכנולוגיה המודרנית בענף.

צוות העובדים

צורי, חבר הקיבוץ, בן 45, הרבה שנים ברפת. העובד על הבריאות – עושה גם טילוף בעיתו, כל יום 10-5 פרות וללא מכשירים כלל, אלא רק עם מזמרה שאיתה הוא עושה פדיקור באופן מתמיד. חותך את הציפורניים מבלי לגעת בסוליות וזה עובד טוב והפרות מרגישות בריאות.
אילן, חבר קיבוץ, בן 55, איש פוריות ומנהל תפעול, סדרן עבודה, מתפעל 3 נפאלים, תאילנדי אחד וגם רופא וטרינר קופים מרואנדה, שבא ל-11 חודשים ועדיין איתנו. העובדים הזרים מדהימים, קיבלו חינוך טוב ומתנהלים כאנשי צוות מסורים לכל דבר.
איציק, חבר פנסיונר, איש תחזוקה מדהים עם ידי זהב, שנותן פתרון מעולה לתיקונים שוטפים.
יאיר, איש המקום, מאביס את כל הקבוצות במסירות גדולה.

 

צינון רחב ומקיף

ירדתי לעבוד ממעלה גלבוע, שעל גב ההר, והגעתי לשלוחות במרכז העמק ולא האמנתי, להפרש המשמעותי בעומס החום. פשוט עולם אחר… הצינונים הם לב הפעילות בעמק המעיינות – קניתי לוגרים באופן עצמאי, הכנסנו למדגם פרות בכל קבוצה ומדדנו טמפ במצבים שונים.. אייל פרנק מלווה אותי והוא אוטוריטה בצינון, כי הוא עושה מחקרים. שמים את הלוגרים בסידרים בבושת, מקבלים נתונים בכל 10 ד' ולאייל יש אקסל שמתרגם את הכול.

יש לנו 3 קבוצות חליבה ושתי חצרות צינון, עשינו שינויים בעקבות ממצאי הלוגרים –  שינויים בסדר הבאת הפרות. ראיתי את המגמה, השעות הקשות, כמה דקות הפרות מתחממות ומתקררות בצינון. נוכחנו שהפרות הבוגרות הכי סובלות (וזה ממש לא מפתיע…) בצהריים צריך מקלחת כפולה. מכניסים אותן ראשונות לחליבה שיקבלו צינון במשך חצי שעה נטו. בסוף החליבה הן חוזרות לחצי שעה נוספת פעמיים. כך יש לנו 7 צינונים, כולל הצינון שלפני החליבה.

ערפול בלחץ גבוה – צביקה קודמי הכניס את הערפול וזה עובד יפה בסככות ונותן הרגשה נעימה. לצערנו, בבדיקה של הלוגרים, נוכחנו שזה לא משפיע על הפרות – לא בטמפ. ולא בביצועים. יש לחות גבוהה מאוד באזור ובעיקר בלילה, המים רגישים מאוד לרוח והערפול מתפזר. כל זה מביא אותנו לשקול מחדש את נושא הערפול. המשימה שלי היא צינון מדרכים, כדי לעצור את ההליכה המרובה של הפרות לצינון מה שגומר את הפרות בקיץ, כי רואים שכבר אין להן כוח. התנובה כיום, בסוף יולי, היא 37.5 ל', 3.85 שומן ו-3.3 חלבון. ניצולת המזון מדהימה – 620 גרם לליטר.

מאווררים הכנסתי חזרה הרבה הרקולסים שהוצאנו ועשינו התקנה לניסיון במדרך. ההרקולס עולה שליש מחיר, צריכת החשמל ירדה ממה שהיה בעבר, כי מורידים את גודל המנוע, שינינו את זווית הכנף ליותר מקבילה לגג והורדנו את הכונס בצידי המאוורר.

הזנה – אייל יועץ ההזנה שלנו, שאצלנו היא זולה יחסית וחלק משמעותי הוא הגזר מהמפעל המקומי, עם שיא של 5 ק"ג גזר, לפרה ליום. הוא ניתן גם לעגלות אך לא ליבשות. העבודה מול בנג'יו מעולה והוא איש מקצוע מהרמה העליונה, עם תועלות גדולות בקניות יעילות של המזון, שהוא ההוצאה הגדולה ביותר ברפת. נתיבי נהלל שמובילים את המזונות מהנמל מסורים מאוד, מקשיבים והם איתנו בסגירת כל המעגלים להזנה מיטבית.בסך הכול, המעגלים שתומכים ברפת מסורים ואוהבים – אייל, בנג'יו, מיכה בהובלה וזה מקל מאוד על העבודה השוטפת בענף.

רובוטים – יש 4 רובוטים לקירוב אוכל והם עושים עבודה נהדרת עם 12 קירובי אוכל ביום ולכל הקבוצות. זה משפר את הנאכלות, מקטין את מיון המזון ותורם לניצולת מזון טובה. חשוב לשלב רובוטים לקירוב אוכל, התועלת אל מול העלות גבוהה מאוד.

מכירת בקר – אנחנו עובדים באופן ישיר עם סוחרים קבועים ומוכרים וזה עובד טוב.

שפכים – השפכים מצטברים במאצרות ואחת לשבועיים לערך, מוציאים לקומפוסט שדה אליהו, שלא יהיו זבובים ומטרדים לתושבים. הזבל היבש מועבר לקבלן, בהסכם שנתי והוא אוסף אותו על פי בקשה שלנו, במועדים שנוחים לנו. השפכים הנוזליים של המכון מגיעים למתקן טיהור של חברת טבת ומשם למתקן האזורי (בראשות צביקה ורד מכפר רופין ושוכן בין שדה אליהו למועצה האזורית). הגעתי לרפת מסודרת, נקייה ויעילה. מושקעת מאוד בתחומים מגוונים והיום אני מכין את השלב הבא בפיתוח ובשדרוג.

חצר המיון – חשובה ביותר והפרות עוברות אליה במישרין על ידי שער המיון ושם יש הזרעות, ביקורי רופא וגם טיפולים שלנו כמו טילופים.

רווחת בעלי חיים – בראש מעייני ורוצה להתעמק בה מאוד כבר בחודשים הקרובים.

מדינות ייצור החלב – אנחנו עושים העברת חלב מהחורף לקיץ ובחורף היינו באי ביצוע של 6%, שעובר לקיץ עם חריגה של 25%. מתחיל לשלב חלב מלא ליונקים במקום אבקת חלב, הגדלתי את שקתות המילק בר לגודל של 10 פטמות ושם בקבוצות.

לסיכום החודשים הראשונים שלי ברפת היפה, הופתעתי לטובה מהרפת, התחזוקה וההשקעה, כולל רווחת בעלי חיים. יש תוכנית אב לכ-6 מיליון ליטר עם בניית עוד שתי סככות גדולות ואני מתכוון להשקיע בהעלאת הרפת למדרגה חיובית נוספת.

 

הפסיק לעבוד ברפת – אבל הרפת לא יוצאת ממנו

 

אני נפגש עם צביקה וקסמן, עד לאחרונה מנהל הרפת בשלוחות, זמן קצר אחרי ניתוח מורכב ומסובך של החלפת מסתם בלב, שהתבצע בב"ח פורייה.  עם תחבושת גדולה על החזה ומסכה על הפנים, מספר צביקה על תהליך העברת השרביט ברפת ותפיסת עולמו בהובלת הענף. לא יאומן, אם בהתחלה הוא נראה חיוור ומכונס, אזי, ככל שהשיחה התמשכה, אורו עיניו, הצבע האדום חזר לפניו ותנועות ידיו הלכו והתעצמו. הוא חי את הרפת בכל זמנו, גם כיום, כמנהל הקהילה של הקיבוץ. צביקה, בן 48, נולד בקריית אתא שליד חיפה ולקיבוץ הוא הגיע במסגרת שירותו בנח"ל. אחרי השחרור חזר לעמק החם ולעבודה ברפת עד היום. את אשתו הכיר ב"היאחזות ברוש" שליד מחולה ושניהם חברים בקיבוץ עם 6 ילדים וגם נכדים..

 

למה החלטת להעביר פיקוד לאחר 27 שנות עבודה ברפת ו-13 שנים בניהול?

אכן, כל חיי הבוגרים העברתי ברפת. הכול למדתי בשטח ולא בלימודים ארוכים בתחום המקצועי. השכלתי בתחומים הנדסיים אחרים, אך בענף הרפת עשיתי הרבה קורסים והשתלמויות, לא לימודים עם תואר.

ככלל, מנהל צריך לדעת מתי לסיים את תפקידו ולהעבירו לאחר, כדי שלא יתקבע במקום ויאפשר לכוח חדש לפתוח תלם משלו וזווית ראייה אחרת, ממה שהוא הוביל.

הרגשתי בשל לחילופין ולעבוד לתחומים אחרים, עם אנרגיות חדשות. חשבתי שעשינו דברים נפלאים בענף ומנהל אחר ימנף אותו קדימה לרעיונות חדשים ויפים ואכן, יהודה מתניע ויוצא לדרכים חדשות ומבטיחות.

יהודה, המנהל החדש שהגיע ממעלה גלבוע, מקבל ממני את כל הגיבוי, כי הוא נמצא בשטח ונושם את הרפת כל יום. גם כאשר הוא יוזם דברים אחרת ממני ואפילו בסתירה, למה שהובלתי, מקבל באהבה את השינוי ומאחל לו הצלחה רבה. אני לרשותו בכל שאלה וכל עניין, אך את ההחלטות הוא מקבל וגם את  האחריות.

 

מה היו התפיסות המרכזיות שהובילו אותך בהובלת הרפת לשיפור הביצועים?

גידול עגלות – ההתרכזות ברפת בתחילת הדרך וגם בהמשכה, הייתה בשלוחת העגלות מגיל הינקות. העגלות הן עתיד הרפת והן יהיו המבכירות והפרות בתוך שנתיים ולכן צריך להשקיע בתנאים שלהן, להבטיח שיקבלו את כל הנחוץ בממשק ובהזנה כדי שיגדלו להיות בריאות, פוריות ומניבות. אולי אפילו הגזמתי בקניית אמצעי עזר רבים, לבחינת מצב העגלות ולשיפור מצבן. חנן מלאכי עשה עבודה מדהימה ביונקייה וכיום הוא מנהל את הרפת השכנה ברשפים.

סדר וניקיון – ללחוץ כל הזמן על הדוושה בהשקעות ובפיתוח הסביבה. חשוב לרפד באספלט את כבישי הגישה וההובלה ברפת, לטפח את מרכז המזון שיהיה נקי ונוח לעבודה חצי אוטומטית.

ההון האנושי ברפת – זה הלב של הענף. לשמור על מגוון כוח אדם איכותי ומהקהילה המקומית. ברור לי שרוב החליבות ברפת לא יתבצעו על ידי בני המקום, אך חשוב מאוד שתפקידי המפתח בענף ימולאו על ידי חברי קיבוץ והמנהל צריך לשמר אותם.

חיוני ביותר לתת יחס לעובדים, לשתף אותם בהתלבטויות, להעניק להם את ההרגשה שהם חלק מהתהליך ומההחלטות וזה עושה אותם לעובדים טובים יותר ובעלי מוטיבציה להצליח.

הרפתנים בישראל הם אנשים מדהימים עם יכולות נפלאות. המערכות הרבות שמלוות אותנו, בנויות בצורה נכונה ונותנות לנו גיבוי ותמיכה מעולים ומועילים. שיתוף הפעולה וההפרייה ההדדית בין הרפתנים בעמק, מדהימים והרבה דברים אנחנו מקדמים, בזכות הלמידה המשותפת – העצמה מקצועית וכלכלית.

 

בהכירך את התהליכים ברפת, לאן הולכת הרפת בתחומים המקצועיים?

בשתי מילים – העתיד בטכנולוגיה

מספר העובדים הישראליים ברפת ילך ויקטן וזה לא חדש – התהליך הולך ומתעצם. צריך לקדם את העבודה עם רובוטיקה, בתחומים נוספים ברפת.

מקרבי אוכל רובוטים – קנינו ארבעה רובוטים של ליילי, ברובן מרפתות שנסגרו. כיום כל קירוב האוכל מתבצע על ידי רובוטים. הורדנו כלים ומכניים…

חליבה רובוטית – לא על ידי רובוט חליבה אלא כמה רובוטים שמותקנים בתוך המכון ומחליפים את רוב החולבים.. הטכנולוגיה בפיתוח מתקדם ואני מעריך שב-2023 יהיו רובוטים מכמה חברות וזו תהיה מהפכה של ממש, בעבודה שוחקת ברפת. המכון שלנו שדרת דג ואנחנו צריכים להיכנס לתהליך שינוי והתאמה למכון פרלל שהרובוט יוכל לעבוד נוח למדי.

 

תסביר לי על משקלו של הגזר בהזנת בעלי החיים ברפת שלוחות

אנחנו עובדים עם הגזר הרבה שנים ונעשו עליו עבודות לא מעט. בעבר, התלהבנו מדי ונתנו הרבה גזר במנה וזה כנראה צובע את הבשר באדום ויש אומרים שהוא גם מעכב ייצור חלב. התייעצתי עם חבריי מצפון העוטף שמאכילים גזר והורדתי את המנה בחולבות. עברנו לתת רק גזר נקי וכיום מחלקים 4 ק"ג גזר רטוב לעגלות ו-5 ק"ג לחולבות. זה חוסך כסף ולא מעט, לא צובע את הבשר באדום ואני מעריך שהגזר אף מעודד את התנובה בקיץ. הפרות אוהבות אותו והוא נאכל יפה. יש בקיבוץ מפעל לגזרונים קטנים וכך מאריכים את העונה גם מעבר לחודש יולי ואוכלים אותו טרי ומהר…

אני אוהב את עולם הרפת והחקלאות, מקווה שמדינת ישראל תשכיל לשמור על תוצרת חקלאית מקומית, איכותית ותדרוש גם ברמה גבוהה. ואנחנו נאחל לצביקה, שפרש מניהול הרפת, הרבה בריאות ורפואה מהירה ושלמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוא שירת בסיירת צנחנים, לחם במלחמת ההתשה, נלחם בפעולת כראמה, היה איש שב"כ במבצעים, בתפקידי ניהול ותמיד בראש גדול.  היום הוא מוביל את תנועת "צועדים יחד לעתיד משותף" המקדמת חזון של יצירת חברה משותפת
5 דק' קריאה
פרשת השבוע, פרשת נח  בראשית פרק ו' {יד} עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: {טו} וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן