יבול שיא
הרפת והחלב
1 5

דור צעיר של רופאים בחקלאית – ד"ר פאדי סובח משפרעם

6 דק' קריאה

שיתוף:

יש לו חיוך מתמיד, שגם נותן הרגשה נעימה לכל הסובבים איתו. נראה כרופא שאוהב מאוד את העבודה ואף רואה בה מעין שליחות. זוכה להרבה מחמאות ופרגונים וכך הוא מדלג במהירות מרפת לרפת, להספיק אל כולן שהפרות לא יהיו קשורות והרפתנים לא יחכו.

הצטרפתי לביקור רופא ברפת גניגר

חצר הטיפולים הייתה מלאה בפרות שעמדו וחיכו לרופא, ד"ר פאדי צעיר מאוד, נכנס מיד לחצר עם מכשיר אולטרסאונד על גופו, במהירות גדולה סקר את כל הפרות והקריא לאיש הבריאות את הסיכום. חצי שעה נמשך הביקור עם כ-30 פרות, לאחריו נכנסנו לחדר האוכל ברפת והמשכנו בפגישה, בסבלנות ובהרחבה…

איך הגעת לנושא של רפואה וטרינרית שבמגזר שלך כמעט ואין רפת?

נולדתי בשפרעם בשנת 1984, כילד קטן, אהבתי מאוד בעלי חיים – לכדתי נחשים בחצרות ועקבתי אחרי זוחלים ומרחפים אחרים. ההורים תמיד הרחיקו אותי כי פחדו ממחלות כמו, כלבת ומחלות זואונוטיות, הרחיקו אותי, בסתר הייתי נוסע לחברים ואיתם לוכד נחשים ולטאות.

בגיל מאוד צעיר הייתה לי מורה באנגלית, שקראו לה אלכסנדרה והיא שאלה אותי מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול – רופא וטרינר… היא השיבה לי שאין סיכוי לממש את זה בלי אנגלית.

אחרי הלימודים התלבטתי, כי היה קשה להתקבל בארץ, חיפשתי מדינה טובה ורציתי משהו יותר איכותי מהשגרה, בחרתי בגרמניה.

ההורים סרבו שאסע ואני התעקשתי, שזה מה שאני רוצה, עד שאימא שכנעה את אבא והם הסכימו לי בקושי.

היה לי חבר שהתחיל בעיר גוטנגין וטסתי לשם, קיבלתי מגורים ונכנסתי ללמוד גרמנית כמה חודשים. אחרי 7 חודשים, שלטתי טוב ועברתי מבחן שפה בגרמנית וזה היה תנאי לאוניברסיטה.

כעבור 11 חודשים נסעתי ללמוד וטרינריה וגם כאן היה לי ויכוח עם ההורים, כי הם רצו שאלמד רפואה הומנית – נרשמתי לשלושת המסלולים והתקבלתי לכולם.

2 5
פאדי עם בני משפחתו בחנוכת ספרו של ליאור גולן בבית שערים

הלימודים בגרמניה והקליטה בחקלאית

בתוך תוכי, רציתי וטרינריה – התקשרתי לאימא ובסוף קיבלתי הסכמה ותמיכה וכך התחלתי באונ' הנובר והשנה 2004. כמעט זר יחידי בהנובר, מתוך כ-250 סטודנטים – 13 בנים ו-240 בנות. הרוב היו נשים כי הן אוהבות מאוד לעבוד עם בעלי חיים. תקופה מאתגרת, לימודים קשים וארוכים ואני אהבתי את התחום. קיבלתי תמיכה מהחברים הגרמנים, עבדתי במשלוחי פיצה בסופי שבוע וגם כעובד במסעדה, הובלות ותקופה קצרה גם כעובד במפעל – עבדתי ולמדתי. להורים לא היה קל כי היינו 4 אחים בלימודים במקביל.

11 סמסטרים, 5.5 שנים, מבחנים קשים, וב-2010 סיימתי את הלימודים בהצטיינות. באותה שנה האונ' פתחה בית חדש לחיות קטנות וסוסים והזמינה לפתיחה את כל המנהלים מאירופה. כשהם עשו סיור בקליניקות, המנהל של האונ' ניגש אליי ואמר לי, שיש שני ישראלים שהגיעו – פרופ' שמעון הרוש, מנהל הפקולטה לווטרינריה ברחובות וד"ר נדב גלאון שהיה רופא ראשי של החקלאית. הזמינו אותי לארוחה וישבנו באותו שולחן, שוחחנו והזמינו אותי להיבחן בארץ, ניסיתי…

טסתי ארצה ואחרי פחות מחודש, עברתי את המבחן של השו"ט וקיבלתי הצעה מנדב, להיכנס למבחנים בחקלאית. נרשמתי והיינו שולשה מועמדים שמתוכם היה אמור להיבחר אחד. התמודד איתי גם איתן טיומקין, בנו של דורון. עברנו את כל המבחנים בשטח והגענו לריאיון עם מנהלי החקלאית.

חיכיתי בחוץ ואיתן היה בפנים וכשיצא אמרו לו תמסור ד"ש לאבא – חשבתי שזהו ואני אחזור לגרמניה. חזרתי הביתה ואחרי שעתיים, דניאלה המזכירה התקשרה אלי ואמרה לי שהתקבלתי והתברר שבסוף, החליטו לקבל שני מועמדים – איתן ואני.

מאז אנחנו חברים כמו זוג, מדברים 4-3 פעמים ביום – התקבלנו ביחד ועבדנו הרבה ביחד.

התחלתי כמחליף בחקלאית, במשך 7 שנים, קיבלתי את אזור עמק יזרעאל המערבי במקום מיקי שוורץ ודוד שרוני – שני אזורים ממוזגים והתקרבתי יותר מערבה, גם לבית בשפרעם.

היום יש לי אזור קבוע, מבית רימון ועד תל עדשים – ציפורי, אלון הגליל, הרדוף לשעבר, בית שערים, רפתן מכפר יהושע, נהלל, רמת דוד, גניגר, שריד ושני משקים מתל עדשים.

יום העבודה – מתחיל ב-05.00 ומסיים ב-13.00 לערך. רפת נטופה בבית רימון היא הגדולה ביותר – ממוצע 100 ראש ליום.

פעמיים בשבוע ברפת בקיבוץ ואילו במושב יש 2-1 ביקורים, תלוי בגודל הרפת.

יש סדר קבוע בכניסה, כדי שהפרות לא יהיו קשורות הרבה זמן. כמעט בכולם אני מחכה שיקשרו, כי אני מגיע מוקדם וכשהן נקשרות לא מחכות הרבה.

3 5
שימוש באולטרסאונד בגניגר, משפר ביצועים ומקטין את זמן קשירת הפרה

מכשיר האולטרסאונד עושה פלאים?

 7 שנים עובד באולטרסאונד כשגרת עבודה והוא עליי כל היום – הפסקתי בבדיקות שגרה בלעדיו.

מודרני ונוח מאוד לשימוש והידיים פנויות, יש לי משקפיים, מכניס את הפרופ רקטלית ורואה מה יש בפנים – שחלות, גוף צהוב, ציסטה או גידול, אם הרחם תקין או עדיין עם מוגלה, או נוזל אחר. אם הפרה הרה אז רואים את גודל ההיריון, מספר הוולדות, מעוותים? אפשר לראות את כל מה שקורה ברחם.

הבדיקה מהירה והמכשיר נותן הכול, גם היריון – רחם, שחלות. הוא לא מעכב ואף מאיץ את האבחנה ובהמשך, גם את הטיפול הרצוי.

יש לי אזור גדול ומהירות האולטרסאונד, חוסכת לי עבודה ומאפשר לי להגיע בזמן לכולם, בלי להתעכב.

עובד 5 ימים בשבוע ותורן שישי-שבת בכל 3 שבועות – המלטה קשה, עגל מיובש או משהו דומה.

כבר בגרמניה למדנו על המכשיר ובאירופה משתמשים בו, ככלי חשוב לאבחנה ובמשקפת רואים הכול.

אחרי 4-3 שנים ביקשתי מכשיר אולטרסאונד חדש, כי המודל הישן כבר לא התאים. הרופאים הוותיקים לא השתמשו בו כשגרה ואני הכנסתי אותו לעבודה היומיומית ולא נכנס בלעדיו. היריון בגיל נמוך ולזהות גם את מצב העובר עם דופק לב, כן או לא, אפשר לדעת על המחזורים של הפרה ומתי הדרישה.

כיצד אתה מתייחס לשיטת בדיקת ההיריון, בעידן החדש של בדיקות בחלב?  

רפתנים מצפים שהרופא צריך להגיע כמה שיותר מוקדם, שהפרה לא תהיה קשורה שעות רבות. מתחיל ב-5 בבוקר כדי להגיע מוקדם ומגיע סמוך לקשירה והן לא מחכות. בבדיקות היריון נשארו פרות אחרי המלטה וצריך לבדוק אותן. דווקא הפרות בהיריון הן החזקות ואילו החלשות, אחרי ההמלטה, מחכות וכך נפגעת רווחתן.

בדיקת האולטרסאונד מהירה ומיידית יותר מבדיקת היריון בחלב – כמה שניות והממוצע כיום זה 10-5 שניות לבדיקה. חוץ מזה, אתה יודע מה מצב הפרה – לא מזריקים הורמונים ויודעים מה יש בפנים, מוקדם יחסית – 35-30 יום מההזרעה. אם היא לא הרה, אתפוס אותה בזמן לפני הדרישה הבאה. יש לה גוף צהוב ולפי גודל הזקיקים אני מחליט איזה סינכרון או הורמון לתת לפרה ולא אוטומטי.

נותן סינכרון מבוקר ולא על עיוור – אני פוגש הרבה ציסטות, גידולים, רחם מוגדל ולפי ממצא שחלתי.

שנים אני באולטרסאונד אינטנסיבי ויש שונות גדולה בין הרפתות והפרות ואין אחדות, שאפשר לדלג על בדיקות. בעיקר מי שלא הרה ולכן אני בעד שילוב – לבדוק בחלב אם הרה ואחרי 3 שבועות לבדוק עם המכשיר, אם הרה או לא, נותן לרפתן ממצא מדויק ושיטת הסינכרון.

אצל ההרות, חשוב שתהיה בדיקה שנייה שתתבצע על ידי רופא, כדי לראות מה מצבה. פוגשים הרבה ציסטות וגידולים – בשיטה האמריקאית נותנים הורמונים בלי בדיקה. באירופה הפחיתו את השימוש באנטיביוטיקה ובהורמונים, כי זה מה שהצרכן דורש וזה קובע.

בגרמניה הכול מבוקר ונותנים הורמונים בבקרה וזה יגיע אלינו – לתת רק למי שצריכה ולא אוטומטי לכולם.

בעידן של בעיות הון אנושי, הרופא נחוץ מאוד במערכת המקצועית. אנחנו בשטח וכך בחנו מחלות פה וטלפיים, ברוצלוזיס, שלשולים ועוד מחלות והכול בזכות הנוכחות הרציפה של הרופא בשטח.

בסך הכול, נמצא 13 שנה בחקלאית, ב-2010 הייתי הערבי היחידי וכיום, אני הערבי השני אחרי קודמי, שנפטר לפני שהגעתי. לפני כשנה קיבלו עוד שני ערבים – עלי ובאהא ורביע.

יש עלייה מאוד גדולה בלימודי וטרינריה במגזר – בנים וגם בנות.

4 4
שחרור הפרות נעשה במהירות והאבחנות מדויקות מאוד, עם הקפדה על רווחת הפרה

לאן הולכת הרפת בעשורים הקרובים?

אצל מושבניקים אין דור המשך – יהיו פחות רפתות ויותר רפתות גדולות ומאוחדות, כך גם בקיבוצים. הרפואה הווטרינרית תלך ותתחזק.

בחקלאית, יש לכל אחד תחום התמחות, במגוון הנושאים שמעסיקים את הרפת והרפתן – בריאות העטין, מחלות זואונוטיות ועוד.

יש לי תמיכה גדולה וגב רחב. לכל מחלה מגיע צוות שנותן גיבוי וידע מקצועי. רפואת עדר – פעם בשנה עושים מיקוד בכל רפת, מה מצבה ומה צריך לשפר וזה עוזר לנו מאוד.

החקלאית היא בית וכל הרופאים משפחה אחת גדולה והם שייכים אליי.

אני מבין חברי הדור הצעיר בחקלאית ובאופן טבעי, הדור המבוגר, מתנהל באופן יותר איטי ומאמץ פחות טכנולוגיות מודרניות…

פניתי למנהל רפת מצטיין לשאול על שיטת העבודה שלהם

ינאי סנדרוביץ – עין חרוד איחוד

עבד מספר שנים עם פאדי כרופא של הרפת והוא התרשם ממנו מאוד – פאדי רופא צעיר, זריז וחזק יש לו הספקים גבוהים ומקצוענות.

יש הרבה פרות שמגיעות לרופא והוא יודע לאבחן אותן במהירות ובקלות. בנוסף, הוא גבוה וחזק וכך הוא מצליח להתמודד יפה עם המלטות קשות.

האולטרסאונד – אומרים שעבודה ממושכת איתו יוצרת כאבים בכף היד. האחיזה בגלאי במשך שעות רבות שהרופא מכניס יד לפרות רבות וזה מכאיב. העובדה שהפסיקו לעבוד עם המכשיר אצלנו, זה במידה מסוימת נסיגה.

מכשיר האולטרסאונד מזהה היריון ב-30 יום, הזיהוי ודאי ומידי, כמעט אפס טעויות – זיהוי תאומים, ספיגות ועוד. הבדיקה טובה, מהירה ואמינה.

אני לא עושה בדיקות בחלב ואין לי התנגדות לעבודה משולבת – אם התוצאה חיובית זה טוב ואם הבדיקה שלילית, אזי השאלה מה עושים? באולטרסאונד  הרופא רואה שהתוצאה שלילית ונותן המלצות מידיות לטיפול. הבעיה בין הבדיקות היא בתוצאה השלילית, כי בחלב צריך לחזור לרופא או שנותנים הורמונים על עיוור – תהליך הסינכרון וההורמונים לא רצוי ופוגע ברווחת הפרה.

אומרים שהבדיקה בחלב מפנה זמן רופא לשיחה עם הרפתן..?

אני מקבל כמה זמן שצריך ואין לי בעיה עם תשומת לב של הרופא – זה תלוי במידה רבה ברפתן, שמלווה את הרופא.

טכנולוגיות – שם מפוצץ לדברים שיודעים. אם יש שיטה בדוקה לשיפור ההתעברות, אז מחר אשתמש בה, אבל לא עושה סינכרון על עיוור – רווחת הפרה.

בבדיקה בחלב לא יודעים מה הבעיה ולמה זה שלילי ואולי הייתה ספיגה – בכל פרמטר השיטה פחות טובה. נכון שיש יותר עלויות בעבודה עם החקלאית, אבל אני יותר שקט, קשה להעריך כמה עלויות נחסכות בהתעברות קשה עם השלכות בריאות בגוף הפרה.

יש מקום לדיון עם החקלאית, בנושאי עלויות…

ספיגות – עד 40 יום יש הרבה יותר ספיגות ולכן יש יתרון בבדיקה מאוחרת.

אפילאב – כבר היום יש יחידה על צינור החלב בין מד החלב. כל טיפה עוברת ונבדקת לשומן, חלבון, סומטים ולקטוז. ייתכן ובעתיד תהיה גם בדיקת הירון אוטומטית..

לא פוסל את השיטה המשולבת – בדיקה בחלב ובהמשך בדיקה גם של הרופא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעונה זו של השנה מגדלים רבים נתקלים במחלת הפרצית בעדרים. על מנת לעשות קצת סדר בנושא, אכתוב הסבר פשוט שישפוך קצת אור על המחלה יוסי לאפר – יועץ מקצועי בין-לאומי. josephlepar@gmail.com הפרצית היא מחלת
3 דק' קריאה
עברה שנה וחצי מאז האדומות הגיעו מטקסס *תמונה ראשית: פרה שנרצעה פסולה מלכתחילה – תמונות מאתר כיפה לא להאמין, אבל בהודעת החמאס על הסיבות לפתיחת המלחמה עלה הטיעון, שבמיקום סודי ביהודה ושומרון, נמצאת קבוצה
7 דק' קריאה
חדשות מן העבר, חלק א גזע בקר לייצור חלב בחוברת של יוסף קריגר, אחד ממייסדי רמתיים, בשם "מזכרונותיו של ציוני", מופיעים פרטים מעניינים על יבוא בקר מהולנד, בראשית שנות ה-20 של המאה שעברה. יוסף
5 דק' קריאה
מדוע מחירי הבשר בעלייה ומחיר פרה ועגלה עלה מאוד? איך משפיעה המלחמה על הקורה בענף הבשר ועוד נושאים, שצוות בני בקר במפעלי העמק, מתמודד איתם בכל יום ביקור במכרז הבקר השבועי… מה תפקיד הארגון
5 דק' קריאה
עם קמינסקי בהובלת חלב בגולן מחלבת הגולן התחילה לעבוד מחדש בחודש מאי 23 תחת חברת זן לכול.  תחילה קיבלה חלב מתנובה ובתחילת השנה, יצאה לדרך עצמאית וקיימה מכרז לקליטת חלב ישירה והובלה למחלבה. במכרז
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן