יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 12 01 124644

דיר כבשים לחלב בנוף מדהים בקיבוץ גזית

7 דק' קריאה

שיתוף:

אזור נחל תבור עשיר בחקלאות מגוונת ומודרנית וכך הגעתי לדיר הכבשים לחלב בקיבוץ גזית, שעובר שינויים רבים והתפתחות מרשימה, עם תוצאות כלכליות יפות

הנסיעה לקיבוץ גזית מבצעת בנוף מקסים ושקט – הר תבור העגול והשמור, נחל תבור וגם כפר תבור, שנמצא ממש בסמוך. עוברים את הכניסה לעין דור וגם לכפר מצר ומגיעים לקיבוץ פסטורלי, עם כל האלמנטים הכפריים המוכרים – אסם גבוה, מגדל תחמיץ וכמובן, רפת, דיר ולול, ליד מטעי שקדים וגידולים אחרים.

בדיר אני פוגש חבר מוכר מענף הרפת – דניאל לייטון, שעל אף מראהו הצעיר, הוא כבר עשה כברת דרך ארוכה, בעולם הגדול ובישראל החקלאית.

איך הגעת לישראל ולקיבוץ גזית?

אני ממשפחה יהודית במלבורן אוסטרליה, בעיר הייתה נציגות של השומר הצעיר ותוכנית לצעירים. בתחילת שנות ה-90, התאהבתי ברעיון הקיבוצי וכך, בגיל 18, הגעתי עם קבוצת חברים מהמכון למדריכים מחו"ל, לחצי שנה בקיבוץ גזית. בקיבוץ היו חיי חקלאות מגוונים – רפת, דיר, לול, מטעים ושדות. עבדתי בדיר, כי לא היה מקום ברפת ואחרי חצי שנה, עברתי לירושלים, לתוכנית הדרכה לצעירים, מכל התנועות באוסטרליה.

בסוף 92 חזרתי לאוסטרליה – אוניברסיטה ועבודה בחקלאות, בצד הדרכה בתנועה.

22
הר תבור ברקע הנסיעה הנעימה לקיבוץ

העלייה המחודשת לישראל וההשתלבות ברפת

ב-95 עליתי לישראל, כי זה כל הזמן דגדג לי וכך, עזבתי את הלימודים, נפרדתי מהמדינה שבה נולדתי, עם מסע של 4 חודשים במרכז אוסטרליה, באוטו ואוהל. בסוף הטיול, חזרתי לגזית לבד עם כלבה.

אחרי תקופה קצרה בדיר, הזמינו אותי להצטרף לצוות הרפתנים ונעניתי בשמחה. כך התחלתי בקריירה של רפתן. עשיתי צבא בגיל מבוגר, קצת לימודי מדעי בעלי חיים בפקולטה וב-2001 הציעו לי לרכז את הרפת, במקום יוחאי חפר, שעבר לריכוז משק. יוחאי הכניס אותי לעבודה והיה לי מורה ומדריך. הוא העניק לי הרבה אחריות, במשך כ-10 שנים, עד 2010. ברפורמה הגדולה, שגם אתה הובלת אותה, בנינו את הסככות החדשות והצלחנו לקדם את הרפת לעידן המודרני.

היו לי שני בנים קטנים ועם מאיה האישה, החלטנו לצאת לשנת חופש באוסטרליה, שהינו שם כשנתיים וחזרנו לקראת כיתה א.

33
דניאל לייטון בכניסה לדיר החלב של גזית

הכניסה לדיר

פנו אליי לקחת את הדיר שהיה ענף בעייתי, העסיק בעיקר שכירים ופחות הצליח מקצועית וכלכלית. אחרי שיחה עם גדי נווט, שהיה מלווה מקצועי משרונה השכנה, השתכנעתי, שאם מנהלים את הדיר כמו רפת, אז אין סיבה שלא יצליח.

היעד היה, שבסוף 2012 להביא את הענף להיות רווחי ולשלב בדיר, צעירים ומבוגרים מהקיבוץ. היו 260 אימהות בסככות יד שנייה לכבשים, בנוסף ל-2 מבנים ישנים משנות ה-70-60.

ביוזמת הנהלת הקיבוץ, בנינו ב-2012 מכון חליבה חדש וגם סככה אחת לבוגרות.

היום, באמצע 2022, יש 1,200 אימהות, 3 סככות חדשות ובשנה הקרובה, נסיים לבנות עוד 2 סככות, כדי להגדיל את העדר.

יש צוות שמבוסס על 4 חברים ובני משק, סטודנטית וטרינרית מרואנדה שאחראית על המינקת והיא מתנה גדולה וכל שנה, יש סטודנטים חדשים מאפריקה.

55
גם בסככות החממה מקפידים על אוורור וצינון הכבשים

תן לנו סקירה קצרה, איך נראה היום ענף דיר הצאן לחלב בישראל?

ענף הדיר – ענף קטן, שהולך ומצטמצם במספר המגדלים ובמיוחד היום, עם עליית מחירי  המזונות. יש כ-30 מגדלי צאן לחלב, מכל המגזרים, עם ביקוש קבוע לחלב כבשים. לא מחלקים מכסות נוספות, אלא משלמים על חלב עודף. המחיר לא התעדכן כבר 14 שנה וזה בולט במיוחד בשנה האחרונה.. המחיר אינו צמוד לחלב בקר ומחיר חלב הכבשים נקבע על פי הסכם, שלא נגעו בו מ-2010.

לאחרונה, נפגשנו במועצת החלב ומנסים לקדם שינוי הוגן.. המוסדות מבינים אבל זה צריך להיות בהסכמה ומקווים, שבתוך חודש, נצליח להיפגש עם המחלבות – תנובה וגד, שקולטות את החלב שלנו.

בשנה שעברה, עלויות הייצור טיפסו והשנה זה יצא משליטה. המשקים הקטנים פחות יעילים ועובדים בהפסד ומקווים שמכירות הבשר, שבצאן הם מהווים 60% מההכנסות, יקזזו את הפסד החלב. אבל, כשמחיר התערובת מעל ל-2,000 ₪, זה לא מקזז ורבים סוגרים..

מכסת החלב הארצית כ-10 מיליון ליטר ויש 6 קיבוצים שמגדלים כבשים לחלב – גזית, מולדת, גבע, עין חרוד איחוד, נורדיה ודליה.

44
סככות הדיר די דומות במאפיינים, לסככות הרפת

אני מאמין ב"דיר ירוק"

אני אדם צמחוני מזה 35 שנה ועובד עם בע"ח, כי אני אוהב אותם. תעשיות החלב והבשר, הן חלק מהזנת האדם וזה לא הולך להשתנות מאוד. חשוב לי שהתנאים של בעלי החיים, יהיו ברווחה הכי גבוהה. מאוד חשוב שהתנאים בדיר יהיו טובים – אין צפיפות ויש נגישות קרובה ומהירה לאוכל ולמי שתייה, סככות יבשות ואוורור. יש לי רצון לכיוון דיר ירוק ואני בדיאלוג עם כמה חברות (כמו פיברו) לכיוונים ירוקים – לא אנטיביוטיקה אלא תרופות טבעיות.. העולם הולך בכיוון הזה ואין ספק שזה העתיד..

66
מכון חליבה גדול ומהיר עם שתי חליבות ביום

צוות – 2 חברי קיבוץ, 2 בני משק, סטודנטית מרואנדה ותאילנדי אחד.

חליבות – 2 ביום, קצב החליבה מהיר ונמשך כ-2.5 שעות. אפיקים הפסיקו לייצר חלפים למכון חליבה לצאן.


עדר – 1,200 אימהות בגדילה מתמדת. מכסה קרוב ל-700 אלף ליטר.

החלב מועבר בעיקר לתנובה ומשם למחלבות קטנות, לייצור גבינות פטה וקשקבל, לשוק המקומי וגם לשווקים של תנובה בארה"ב – יש מותג של פטה ישראל.

מה שמעניין את תנובה זה כמות, סומטיים וחיידקים – רכיבים לא מעניינים.

אני חבר בהתאחדות מגדלי הצאן בראשות עמי עמיצור ויש גם אגודה נוספת בכבשים – אגודת הנוקדים.

גזעאסף, פיתוח ישראלי לכבשה, שנותנת חלב וגם בשר ומתאימה לאקלים ולהזנה הישראלים.

עשו הכלאות של אוואסי עם אוסטופריזי מגרמניה – זה התבצע על ידי משרד החקלאות, כאן בגזית, וכיום הוא נחשב לגזע החלב המתאים בעולם, לבשר ולחלב. יש צאצאים של גזית בכל ספרד ופורטוגל, ירדן ואבו-דאבי.

הדיר בגזית – הוקם על ידי חווה, הנוקדת האגדית, שהביאה את הכבשים הראשונות לקיבוץ והמשיכה בשנות ה-50. ב-2015 הפסיקה לעבוד בגיל 90 ועדיין לוקחת חלב, להכין לבאנה לנכדים. בגזית חיו על האגדות של הולדת גזע האסף.

77
היונקים מוגבהים על מרבץ נעים ונקי, שניתן לרחיצה בכל יום

הזבל – יבש בסככות, מוציאים פעם בשנה לקומפוסט ולדישון שדות ואני משתדל שיהיה נקי ומסודר.

מחזור העבודה – בגזית לא עובדים בשיטת העונות, אלא במעגל קבוע של 4 שבועות – סינכרון קבוצה, הרבעות ומביאים למצב, שכל 4 שבועות יש גל מלטות וכך יש חלב בכל השנה וכולם מרוצים.

בעדר, יש כ-80 איילים – 50 עובדים פעם בחודש, אחרי הסינכרון על קבוצה של כבשים וטליות במקביל, שבוע הרבעה ו-14 יום אחרי, יש ביוץ. מי שלא התעברה יש ייחום טבעי ומכניסים לשבוע בלי סינכרון.

מי שלא התעברה אחרי בדיקות ההיריון, ממשיכות בתחלובה עד 60 יום מהסינכרון ועושים בדיקת היריון.

בדיקת אולטרסאונד – הרופא פרטי, 250 בע"ח בכל סבב והבדיקה מהירה. ב-86 יום של ההיריון, הכבשה נכנסת לייבוש עד ההמלטה – בסך הכול 5 חודשי היריון, 150 יום.

טליות – מרביעים בגיל 9 חודשים, הוולדנות היא גבוהה, 1.8 טלאים להמלטה. הכבשים ממליטות 3 המלטות בכל שנתיים – 1.5 פעמים בשנה. ביחס לרפת הכול קצר ומהיר.

הכבשים הטובות מגיעות ל-13 תחלובות והממוצע הוא 4-3 תחלובות, כדי לשמור על עדר צעיר וחזק.

הזכרים – מסתכלים על גודל וצורת גוף, מנסים לשמר אימהות, עם צורת גוף יפה ודגש על מבנה עטין. לפני 5 שנים הכנסנו עוד איילים אוסטופריזיים, כדי לשפר את צורת העטין עם שתי הפטמות.

תנובת חלב – 600 ליטר חלב בשנה.

99
האסם הגדול שעשה עבודה חשובה בעבר וכיום הוא חלק מההתיישבות ומרשים ביופיו

גידול ויונקייה

  • נולד טלה – ביום הראשון, מנה קולוסטרום בשעה הראשונה, 250 מ"ל, 4 הגמעות ביום.
  • ביום השני עוברים מבקבוק, ליומיים קולוסטרום בדלי עם פטמה, הם לומדים מהר ויונקים לבד.
  • ביום הרביעי עוברים למינקת מאבקת חלב של חברת פיברו. יומיים ראשונים בהשגחה, שהטלאים אכן מוצאים את הפטמה.
  • כיום מגדלים את הטלאים על חלבית עד 36 יום. תוך כדי, מכניסים אחרי כשבועיים תערובת באבוס קטן ונותנים להם לאכול מוצקים – תערובת של כפר יהושע.
  • פעם גמלנו ב-28 יום וראינו שבהארכת תקופת החלב, הטלה היה מוכן להיגמל מהחלב באופן טבעי וזה פתר את משבר הגמילה.
  • זכרים – מגדלים חצי שנה ומוציאים לשוק הבשר, יש סוחר עיקרי שמפנה את הזכרים למפעל בשר בנצרת.
  • נקבות – 90% מהן ממשיכות לגידול לתחלופה או למכירה למגדלים אחרים.
  • שיעור תמותה – שמנו דגש על הגידול, כי היו אחוזי תמותה גבוהים וכיום זה בערך 3%-4%, בעיקר בתקופת המינקת, בבוגרות שיעור התמותה די זניח.
100
גם מגדל התחמיץ היה בשימוש שנים אחדות ובשנות ה-60 בנו בורות עיליים במקומו

הזנה, מחקר וכלכלה

  • תערובת גרעיני תירס שלמים מכפר יהושע.
  • טליות וחולבות – בליל מילובר כמו ברפת וזה מגיע ממרכז המזון של גבע השכנה.
  • יועץ הזנה – התזונאי של מילובר וד"ר חיים לייבוביץ מלווה אותנו בכלל הנושאים.
  • גדי נווט משרונה הוא מלווה מקצועי ואני לא נעזר במדריכים מקצועיים.
  • מחקר – אני עושה כאן מחקרים בנושאים ירוקים, לא מעט עם חברת פיברו.
  • מרכז מזון – בגזית אין מרכז מזון מקומי וגם הרפת מקבלת מזון ממילובר תל יוסף. לדעתי, נכון כלכלית להקים מרכז כזה אצלנו.
  • יש מפגשים שנתיים וכלכליים.

כלכלה – כ-60% מההכנסות הן מהבשר ואילו הכנסות החלב לא עוברות את ה-40%, בניגוד גמור למה שקורה ברפת. השנה משוגעת מאוד בעליות המחירים, שלא נגמרות. זהו ענף שיש בו יתרון לגודל של היצרנים ואם נמצאים במקום יציב של חלב ובשר, אז אפשר להתפרנס יפה.

איך זה לחיות במקום עם נופים מרהיבים?

האזור יפה מאוד, יושב על נחל תבור, יש גם עדר גדול של בקר לבשר, לולים, מטעים, רפת גדולה (רפת נופים – גזית ומשמר העמק), פרדסים, מטעי שקדים וזיתים. רמת סירין, הר תבור, כוכב הירדן ועוד נופים.

בערב, יושב במרפסת עם כוס בירה ומשקיף על הנוף המקסים.

לאן הולך הענף?

המגזר הערבי הוא השוק הבסיסי לבשר, הם אוהבים את הכבשה הישראלית ומעדיפים אותה בנראות ובטעם.

עם כל הייבוא המטורף, אנחנו עדיין בביקוש עודף לטלאים, ממוצע המחיר הוא 33 ₪ לק"ג, כולל מע"מ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
"לא יתכן שאדם לא יקבל את הזכויות המגיעות לו," אומרת צפרירה דנון, חברת מושב גיאה ומנהלת תחנת שי"ל במועצה האזורית חוף אשקלון * בעזרת מתנדבות היא דואגת שאנשים יקבלו קצבאות והטבות המגיעות להם על
9 דק' קריאה
חשיפה ראשונה – רכב משא חשמלי מסחרי, הכוכב הלוגיסטי החדש שלכם, מדגמי 200 LOGISTAR, תוצרת חברת CENNTRO  ארה"ב  חברת יו.די.אס אינטרנשיונל בע"מ, מהיבואניות הגדולות והוותיקות בישראל של כלי רכב חשמליים, מרחיבה את היצע הפתרונות
3 דק' קריאה
זלמן אברמוב, מאחרוני הפלמ"חניקים ומהגרעין הראשון של מקימי שייטת 13, הלך לעולמו במושב מרחביה, שם נולד וחי את מרבית חייו * כל חייו עסק אברמוב בחקלאות ובהדרכה והמשיך להיות בקשר עם אנשי השייטת בהתנדבות
3 דק' קריאה
איך חיינו פעם? רוצים לחזור לימים רחוקים, כשהיו עוד מקצועות כמו נפח ועגלון והישוב העברי מנה כמה אלפי אנשים, שנזקקו לעזרתו של הברון? * ביקור מרגש במוזיאון המושבה של מזכרת בתיה – בניין ותיק
6 דק' קריאה
בתיה הולין מכפר עזה ומחמוד מרצועת עזה בתערוכת צילומים חדשה, על חיי היומיום משני צידי הגבול   כעשר דקות הליכה, פחות מקילומטר, מפרידים בין ביתה של בתיה הולין מכפר עזה לגדר הגבול, ופחות מקילומטר נוסף,
3 דק' קריאה
סיפור חייו של טוביה ליבנה מחניתה, בן לשורדי שואה שגדל בקיבוץ וחזר בתשובה, איבד בפיגוע את אשתו ובתו ומצא כוחות להתמודד  על אף שהספר שכתב "עם עלות השחר" (הוצאת בית העורכים) מספר את סיפור
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן