מחווה אוהבת לרפתות הגובלות עם רצועת עזה
יבול שיא
הרפת והחלב
שמאי מדיני

התארגנות רפתות – קבוצת גרנות

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לאחרונה נודע לי שחברינו, שמאי מדיני הגיע לגבורות, ממש גיל 80 והוא נראה במיטבו. פניתי אליו לפגישת ריאיון, לשיחה על התקופה, הענף והעשייה וכך, בימי הקורונה המדכדכים, שוחחנו ארוכות בטלפון והיה מעניין לשמוע את הנציג של אחד האזורים הגדולים והחזקים בחקלאות הישראלית, שהרפת עדיין מהווה בו משקל מכריע זה עובר מהר ושמאי מרכז את ההתארגנות כבר 23 שנים, עם מעורבות "פוליטית" גדולה בכל המערכות. חבר במוסדות ההתאחדות, במועצת החלב (מטעם התאחדות חקלאי ישראל), בוועדות האיתור למנהלים בענף, בהנהלות הרפת בקיבוצים ויש לו אנרגיות להגיע לכל מפגש ודיון. במעורבות הגדולה שלו שמאי משפיע על כל התפתחות בענף ובאזור גרנות, במרכז הארץ – קבוצת גרנות

 

איזו התארגנות רפת מצאת בגרנות בעת שהחלפת את צביקה קידר מנחשולים?

עם כניסתי לתפקיד מצאתי התארגנות של אגודה שיתופית, עם בית מטבחיים כושל. ההתארגנות "קנתה" הרבה תשומות "ומכרה" לרפתות. כך היה גם עם המזונות הגסים. אלו היו פעילויות מיותרות ומסורבלות ואני ביטלתי אותן. האגודה השיתופית נסגרה וכיום כל משק קונה ומוכר בעצמו, אנחנו משתפים אותו במחירים הרצויים ובמגמות בשוק.

בהתארגנות יש 22 רפתות של 31 משקים. במהלך הרפורמה הוקמו רפתות משותפות חדשות על אתר אחר – רפת חוף השרון ורפת חפר. הוקמו שותפויות באתרים קיימים – רפת רגלים ברגבים, רפת גל ים בכפר גליקסון, ניר בכרמל בניר עציון ורפת המנורה בקיבוץ המעפיל. אנחנו מלווים גם רפתות ב-3 בתי ספר חקלאיים שנמצאים באזור (שפיה, כפר גלים והכפר הירוק).

 

נכנסת לענף רגע לפני הרפורמה הגדולה, שבה עבדנו יחד וגם ספגנו לא מעט. כיצד אתה מסכם את ההשפעה של הרפורמה המשמעותית ביותר ברפת החלב?

הרפורמה של שנות ה-2000 הצילה את הרפתות של כולנו. המשקים השקיעו, תוך למידה ושינון של כל כללי הרפורמה – ארגון ובנייה. כל מי שהתנגד בעבר לרפורמה, מבין היום שהיא שינתה את הרפת הישראלית מעולם שלישי לעולם מודרני, כולל רוב הרפתות הקיבוציות.

בגבעת חיים, כמו ברוב הרפתות, לא רצו להוציא את הרפת אל מחוץ לגדר הקיבוץ. הרפת ממוקמת בשולי היישוב, מבלי להיות מטרד לתושבים וכך השקיעו את מה שצריך, כדי להרים את הרפת ולקדם אותה דורות קדימה – אף רפת לא נסגרה באזור גרנות וזה מעיד על חשיבותה של הרפת ומשקלה בפרנסת המשקים. בכלל, לטעמי האישי, קיבוץ ללא רפת מפסיד דבר בסיסי באורחות חייו.   הרפורמה הצילה את הרפת הישראלית בשני המגזרים!

 

מתקן הטיפול בשפכים של אזור עמק חפר – יקר אבל נותן פתרון לשפכי הרפתות
מתקן הטיפול בשפכים של אזור עמק חפר – יקר אבל נותן פתרון לשפכי הרפתות. קבוצת גרנות

 

אחרי הרפורמה, הבנו שצריכים לבדוק את כללי הענף והסיכונים שיש בו – תכנון כן או לא? הגענו למסקנה שצריך לבדוק את הפוטנציאל בכל משק להגדלת הרפת. כל המשקים מניר בכרמל צמוד לחוף ועד נחשונים במרכז הארץ, עשו תוכניות אב של הרפת לראות את יכולת הצמיחה בעתיד. הם העבירו את תוכנית האב במוסדות הקיבוץ וצבעו את השטח כרפת עתידית. המטרה הייתה להגיע לייצור של כ-5 מ' ליטר לפחות, בתוכנית האב.  זהו גודל הרפת שעשוי להשאיר רווח מינימלי לרפת אחרי הפחת והחזר ההלוואות.
משק אחד הגיע למסקנה שאין לו מקום והוא לא ישקיע אלא את המינימום, כל זמן שהוא מרוויח – הוא עשה נכון שנשאר בענף.

 

כיצד אתה מוביל את התארגנות הרפת לשיפור הביצועים של הרפתות?

מעבר לנציגות הרחבה שלי במוסדות רבים בענף, אני יושב בחלק מהנהלות הרפתות המשותפות וגם בצוותי ההובלה של רפתות בודדות שמעוניינות בהשתתפותי.

  • תוכנית שנתית של כל רפת – רכז הענף עושה בעזרתי תוכנית עסקית עם קובץ שאני מכין מראש, שמבוסס על תוכנית הייצור של תוכנת נעה. את תכנית הייצור מעבירים לאקסל כבסיס לתוכנית עסקית, עם המרכיבים הבסיסים: ייצור, מזון, חלב, חומרים ושירותים, עבודה ופחת. כך יוצאת תוכנית כלכלית לשנה הקרובה, בהשוואה לביצועים הצפויים של השנה היוצאת ותוצאות שנים קודמות.
  • סיכום שנתי כלכלי ומקצועי – של המשק הבודד, הנתונים המקצועיים מתוכנת הניהול ברפת (נעה) והנתונים הכספיים מתמחיר המשק. את סיכומי כל הרפתות אני מרכז בחוברת ובמצגת אזורית שמוצגים למשקים.
  • סיכום חצי שנתי – אני עושה בדומה לסיכום השנתי במתכונת מצומצמת יותר.
  • אני מקיים כנסים ומפגשים אזוריים (לאחרונה נפגמו בגלל הקורונה).

בנוסף לכך משתדל להשתתף ב:

  • מפגש שנתי ברפת של רפואת העדר, עם רופאי החקלאית.
  • דיונים פרטניים ברפת וגם בהנהלה הכלכלית, על נושאים מיוחדים שעולים מעת לעת.
  • ענייני צוותים וניהול, עם ייעוץ לרכז הענף ולמרכז המשק על אופן הובלת הרפת.

אצלנו באזור אין מערכת קניות מרכזית וכל המשקים מסתדרים יפה לבד. אין לי ערך מוסף בקניות לרפתן הבודד. אמבר עושה את זה טוב בקניית הגרעינים וכנראה שלנו, אין יתרון יחסי בקנייה מרוכזת.

 

בהשוואות האזוריות שמבצעים מדריכי שה"מ, אזור גרנות מתאפיין במיעוט רפתות שעובדות עם מרכז מזון חיצוני – 3 בסך הכול. כיצד זה קורה, דווקא באזור עם מרכז מזון שהוא מעצמה ארצית?

בביקורים ובסיכומים הכלכליים, זיהינו פער כלכלי בין המשקים ונכנסתי לבדוק את הנושא לעומק במשקי קבוצת גרנות.  שמתי זרקור על נושא המזון ועזרתי למשקים להחליט על הפוזיציה המתאימה להם.

רפתן שעובד עם ממ"ז חיצוני, מוגבל ביכולת שלו להשפיע על הרכב המנה וחייב לסמוך על ההחלטות והמגבלות של מרכז המזון החיצוני. כך למשל, אין לו היכולת לקבוע את מועד הקציר של התחמיצים ולשלוט על איכות הכנתם, לבחור את איכות השחתות ולקבוע את הרכב המנות שהוא משתמש.

ניהול הרפת הוא מהגורמים העיקריים להצלחת של הענף, המשקים בצדק דואגים לניהול טוב ויעיל אצלם. איכות המזון ועלותו, משמעותם הכלכלית קריטית (המזון מהווה כ-60% מסך ההוצאות). הניהול הטוב ברפת מכיל, ללא שום בעיות או תוספת עלות, את ניהול ההזנה במרכז מזון מקומי. עלות התפעול בבית נמוכה משמעותית מחיובי התפעול של מרכז מזון חיצוני. בנוסף, התברר שאין באזורנו יתרון משמעותי בעלות החומרים, למרכז מזון אזורי.

 

גרנות – אחד האזורים הגדולים והחזקים בארגונים הקיבוציים
גרנות – אחד האזורים הגדולים והחזקים בארגונים הקיבוציים. קבוצת גרנות

 

לאחר הרפורמה, כמחצית מהפרות באזור (8 רפתות חלקן משותפות) קנו בלילים במרכזי מזון חיצוניים, מסיבות של חיסכון בהשקעה ובעיות ניהול.  מאז, 5 רפתות, לאחר בדיקה פרטנית מדוקדקת, החזירו את פעילות ההזנה לבית. סה"כ קרוב ל-90% מהפרות מוזנות ממרכז מזון עצמי, 3 רפתות קונות בחוץ.

 

אזור גרנות נחשב לאזור חזק ומשפיע על כל המערכות האחרות. איך אתה עובד ומסונכרן עם יו"ר גרנות?

היו"רים בגרנות  – (אריק רייכמן ואיציק באדר בעבר ועמית בן יצחק היום) מאוד מעורבים בפעילות המשקים ובחשיבות ענף החלב באזור ובתנועה הקיבוצית, מעורבותם זאת באה לידי ביטוי גם בשולחן הארגונים הקיבוציים. אני בקשרי עבודה טובים מאוד עם יו"ר הארגון, בעבר עם איציק והיום עם עמית, ומסונכרן איתו, ועם זאת, מקובל עליו לחלוטין שלא לדרוש ממני לעשות משהו בניגוד לעמדתי.

אנחנו שותפים למטרה: לשמור על הענף, לטפחו ולאפשר צמיחתו באזור. 4-3 פעמים בשנה, אני מארגן מפגשים של רכזי הרפתות עם עמית ונוצר קשר ישיר להחלפת דעות ועמדות. הדבר תורם, לא מעט, להכרת הארגון אצל הרפתנים והיכרות הענף אצל עמית.

קבוצת גרנות תומכת תמיכה מלאה, בשמירה על הענף כענף מתוכנן (מכסות, מחיר מטרה והגבלת יבוא). במקביל, אנחנו נערכים למצב, שחלילה, יקרה שינוי בענף – לא רוצים לצאת מהענף אלא להישאר בו ולגדול.

תוספת מכסה רק לאזורים מסוימים פוגעת בנו. נכון שחשוב לשמור על הפריפריה, אך גם חיוני לשמור על חקלאות בכל הארץ, עם המשימות החשובות שהיא ממלאת, כמו טיפוח החקלאות כערך, שמירה על ריאות ירוקות, אספקת מזון וערכי טבע.

 

אתם יושבים באזור רגיש מאוד בהיבטים הסביבה ותוצרי הלווי של הרפת. כיצד אתם מתמודדים עם הטיפול הכולל בנושאי השפכים?

נושא השפכים והטיפול בזבל מעסיק אותנו מאוד ואני שותף לבדיקת הנושא במשקים.

  • חלק גדול מהמשקים מחוברים למט"שים גדולים, שקולטים הרבה שפכים סניטריים מבתים פרטיים, מה שמקטין את השפעת שפכי הרפתות על הזרם הכללי. זה בא לידי ביטוי בתשלום הנדרש. חלק מהמשקים התקינו כבר מתקנים לטיפול קדם (רובם של חברת טבת), שאר המשקים עדיין מתלבטים בין החלופות, בידיעה שיידרש פתרון כזה או אחר.

נושא הזבל מטריד אותנו לא פחות. האזור מתאפיין במיעוט שטחי גד"ש לפיזור, ברגישות אקולוגית ובחורף שבו צריך לאחסן את הזבל.

  • חלק מהמשקים עובדים עם מטב"ח אזורי, פתרון יקר מאוד לרפת ודורש מהמשק התחייבות לפיזור מי הנטל בשטחים חקלאיים.
  • פתרונות מקומיים של פיזור זבל בשטחי החקלאות כמעט לא ישים אצלנו.
  • בניר בכרמל נבדקת החלופה של הקמת מתקן קומפוסט עם בננות החוף.

 

הסכם החלב שנחתם בהנהלה שבה היית שותף, זוכה לביקורות חריפות על ההשפעות שלו ברפת משני המגזרים. כיצד אתם נערכים להסכם הבא ועל מה תתעקשו?

קיבלנו מהממשלה ארכה של כשנה להגיע להסכמות חדשות. כיום, לא ברור עם יש עם מי וגם על מה, אבל ברור שזה הנושא המרכזי שעליו צריכים מוסדות הענף לתת את הדעת וצריך לנצל את הזמן כדי לבנות הסכם חדש. הסכם כזה שיאפשר קיום בכבוד לכל יצרני החלב: במושבים, בקיבוצים, בפריפריה ובמרכז הארץ.

הבעיה הגדולה בהסכם הקודם, היא לא כל כך בהיקף השחיקה, אלא בבסיס ההסכם שהיה סקר 2017, עם תוצאות טובות חריגות בקנה מידה רב שנתי, מרשימות ומטעות. אם ההסכם החדש יתבסס על סקר 2019, שמסוכם בימים אלה, אזי ניתן לחיות גם עם שחיקה, שממילא קיימת במנגנון מחיר המטרה– אסור לבנות הסכם על בסיס ההסכם הישן. על פי ההערכות, סקר 19 עתיד להחזיר חלק ממה שנשחקנו בין הסקרים, כך שהוא צריך להוות את הבסיס לכל הסכם חדש.

 

כיצד נראים היחסים במוסדות בין נציגי הקיבוצים והמושבים, נראה שאין שם הרמוניה?

אני לא אוהב ארגונים שאין בהם גרעין שליטה – קשה לקבל החלטות אסטרטגיות בארגון, שיש בו זכות וטו לאחד המגזרים. בסך הכול, בתפעול השוטף אין בעיה מגזרית וזה עולה בנושאים עקרוניים כמו הסכם החלב, שבו כאמור, יש זכות וטו למושבים וזה עלול לתקוע כל דבר. מערכת היחסים טובה ויחד עם זה, כל מגזר מדבר בשולחן שלו – המושבים בשולחן החלב ואנחנו בפורום רכזי ההתארגנויות ולעיתים קשה להתקדם.

 

אתה נמצא בהנהגת הענף כבר מעל לשני עשורים ועשית קילומטרים רבים, במצבים שונים. לאן הולך הענף בעתיד הקרוב של השנים הבאות?

התקווה הגדולה של כולנו, שהענף יישאר מתוכנן על ידי המדינה. יש לעשות מאמצים רבים לשמור על התכנון ואם נצליח, בטוח שצריך שגם למשק המושבי יהיה בו מקום – פריפריה וגם מרכז הארץ. קיים סיכוי סביר לשמור על על הענף המתוכנן והמדינה לא תחתוך עם שוק פתוח למשך 7-5 שנים. אם התכנון המרכזי, יתבטל אסור שהוא יעבור למחלבות לבד ונצטרך אז את התאגיד המשותף, שצריך לכלול את כלל או מרבית יצרני החלב, שיהיה פתוח לכולם – קיבוצים ומושבים, גדולים וקטנים, והוא ייצג אותנו מול המחלבות. שמאי מדגיש שהעבודה העיקרית שלו היא עם ומול המשקים הבודדים ברמת הרפת וייצוגם בהתאחדות ובמוסדות הענף.

נאחל לשמאי עוד שנים רבות של בריאות ועשייה לענף החלב כולו וגם ל קבוצת גרנות

 

עשרות שנים בחקלאות

שמאי מדיני, בן 81, חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד, בן להורים שעלו מרומניה והיו מבין מקימי הקיבוץ. גבעת חיים נמצאת בעמק חפר וחבריה עלו על הקרקע ב-1932. עשרים שנה אחרי, התרחש פילוג בקיבוצים רבים וגם גבעת חיים התפלגו – המפא"יניקים של האיחוד הקימו קיבוץ חדש מעבר לכביש. אליהם הצטרפו פורשים מקיבוץ כפר סולד בגליל, וגם כמה חברים מיגור וממעוז חיים.

אבא עבד במספוא ואימא בלול, בבתי ילדים ובענפי שירותים נוספים. בקיבוץ היה מגוון גדול של ענפי חקלאות –פרדס, מטעים, פלחה, מכוורת, לולים ורפת. גת מפעל המיצים, נשאר בשותפות של שני המשקים המפולגים. הסוכנות סייעה במימון הבנייה מחדש וגם הרבה הלוואות, אך עיקר הכספים הגיעו מהשילומים שחברי הקיבוץ קיבלו והועברו לקופה המשותפת.

שמאי גדל  עם כל ילדי הקיבוץ בלינה המשותפת וב-56 עבר לפנימייה בבית הספר החקלאי כדורי בגליל התחתון. שם הלימודים היו עם מסורת של אוטונומיה מלאה, שכוללת גם איסור העתקה במבחנים. אחרי שנתיים בכדורי עברו לשנה שלישית בבית הספר הגבוה לחקלאות ליד עכו  – מי שהגיע לכדורי היו שליחים של תנועות הנוער, שלמדו חקלאות לקראת ההגשמה בקיבוצים.

ב-59 התגייס שמאי לצנחנים ושירת שנתיים וחצי, כמו כולם. השירות היה בתקופת בין המלחמות וכלל בעיקר, אימונים ותרגולים ופחות תעסוקה מבצעית. חזרה לקיבוץ ולגד"ש, לימודים בקורס מרכזי משק, עם הפסקה באמצע למילואים במלחמת ששת הימים. אחרי השלמת הלימודים יצא לשירות בריכוז משק בקיבוץ גזר במטה יהודה ובעקבות משבר ניהול גדול בגבעת חיים, שמאי נתבקש לחזור לריכוז המשק בקיבוצו. בגיל 30 התחתן עם רותי בת משמר השרון ונולדו להם ארבעה ילדים – חגי, עפרה, נורית ונטע שכולם נשואים ויש להם 12 נכדים לתפארת.

שמאי אהב מאוד את הגד"ש ואחרי כמה שנים של חיבור ישיר לאדמה, נבחר שוב לגזברות, ואח"כ שוב לקדנציה נוספת כמרכז משק למשך שבע שנים מאתגרות. עם סיום התפקיד, איציק באדר מהקיבוץ השכן, שהיה יו"ר גרנות, הציע לו לקחת עליו את התארגנות הרפת האזורית, אחרי צביקה קידר מנחשולים. שמאי, בן 58, התלבט מאוד אם התפקיד מתאים לו, יצא לבדוק את הנושא במספר משקים וקיבל עידוד להתמודד עם התפקיד.

את הרפת כבר הכיר דרך תפקידו כמרכז המשק, שבו התמודד עם כל הענפים, בתוכניות ובסיכומים, בהשקעות ובכוח האדם, בדיקות כדאיות וניהול הענף. כך, בסוף 98, שנה לפני הרפורמה הגדולה, נכנס לרכז את ההתארגנות הרפת בגרנות, מבלי שהיה רפתן בעברו, ומאז הוא שם, נהנה מהעשייה ומרגיש סיפוק רב ממעורבותו באזור בתחום החקלאות ובפרט בענף הרפת.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של הרפת והחלב בלחיצה כאן 

רפת מקיימת קבוצת שטראוס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "יבולים" – מכללה תעסוקתית לצעירים בעלי מוגבלויות, פועלת במשק של שמוליק אמיתי בכפר מלל. החווה הוקמה ביוזמת ענת גלנץ, בתו של שמוליק, המנהלת את המקום ביחד עם מאיה גולדברג. החניכים רוכשים כישורי חיים
6 דק' קריאה
קראתי בעיון את הראיונות עם שלוש מזכ"ליות תנועות הנוער הכחולות – רונית שניר מהשומר הצעיר, לירון אבנת מהמחנות העולים ומיה גבע מהנוער העובד והלומד, שהתפרסמו בגיליונות אחרונים של "הזמן הירוק". אלה שלוש נשים מרשימות
3 דק' קריאה
אדם קרוב אצל עצמו ואצל אזורו הגיאוגרפי ולכן לא יפנה במצוקתו או ברווחתו לבית התנועה הקיבוצית, אלא למועצה האזורית בחדשי החל"ת הארוכים שגזרו  עליי, כמו על רבים אחרים, שהות ממושכת ומשתקת בבית הפרטי, חשבתי
3 דק' קריאה
לא היה זה מובן מאליו להמשיך ולקיים  בעת הקורונה את המסורת של יום העיון לזכרו של אמרי רון. אבל משפחתו, חבריו במשמר העמק, מוקירי זכרו בתנועה הקיבוצית, חברי מעגל הקבוצות, ונציגי המכון לחקר הקיבוץ,
5 דק' קריאה
מרים דרוק (51) חברת קיבוץ יקום, בעלת תואר שני במנהל עסקים, כיהנה במגוון של תפקידי ניהול בקיבוצה, בתעשייה הקיבוצית והארצית. בעברה – מרכזת משק ומנהלת עסקית בקיבוץ יקום, וסמנכ"לית משאבי אנוש במפעלי קבוצת פלסטיב
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן