you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
התחום האורגני ברפת הרדוף

התחום האורגני הולך ומתרחב גם ברפתות, הרוח מאחורי התחום האורגני ברפת הרדוף

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יורם היה במשך שנים רבות, הפנים היצירתיות של הרפת האורגנית בישראל. בעבודה קשה ויוזמתית, הוביל עם חבריו את התחום האורגני, ניסה ופיתח טכנולוגיות רבות, בתחום המגוון של הרפת והסביבה. לפני כשנה סיים את העבודה ברפת ונפגשנו לשיחה מעמיקה על הרפת האורגנית, על הרדוף כקיבוץ ייחודי ועל יורם הערכי והיזם.

תחנות ראשונות

נולדתי בקיבוץ נירים בנגב בשנת 1956, חודשים אחדים לפני פרוץ מלחמת סיני. החקלאות זרמה בדם של כולנו, בצד פעילות ספורטיבית. חקלאי זה כבוד גדול וכך גם בגדי העבודה בכניסה לחדר האוכל, עברתי בכל הענפים – גד"ש, פלחה ורפת.

שירות קרבי בצבא ואחרי השחרור, הרגשתי שמתחיל שינוי מהותי בחקלאות שהכרתי. בתום שנה, יצאתי להדרכה בבי"ס שדה אילת ושם הפנמתי והטמעתי את כל השאלות והסוגיות על שמירת טבע וסביבה, ושם גם שמעתי לראשונה על חקלאות אורגנית.

ניסיון שלא צלח בשימוש באבוסים ניידים בתוך הסככה
ניסיון שלא צלח בשימוש באבוסים ניידים בתוך הסככה

המעבר צפונה להרדוף בגליל התחתון – הגרעין המייסד התחיל במצפה לבון עם חזון של חקלאות אורגנית ואליהם התחברתי באופן טבעי וביחד, עברנו להקים יישוב חדש בהרדוף ב-1982. הליווי המקצועי היה של מריו לוי ז"ל משדה אליהו (שנפטר לפני כשנתיים) והייתה לי הזכות להשתתף בהקמת חקלאות צמחית אורגנית – גדש, זיתים, אבוקדו והרבה ירקות ליצוא.

תמיד ידענו שהחקלאות היא חלק מהתפיסה הסביבתית.

הכרתי את אשתי טל בהרדוף והקמנו משפחה עם שני ילדים, שגם הם הקימו משפחות ונשארים בקיבוץ בבנייה חדשה.

הרדוף נמצאת על הר, היכן היו שטחים לגידול גדש וגם אורגני?

קיבלנו אדמות בעמק זבולון והתחלנו בגידולים פשוטים ואף לא אורגניים. בהדרגה, קיבלנו ביטחון ופרצנו לשטחים חדשים. גם עין חרוד איחוד עזרו לנו בהקמת דיר אוואסי בשנים 85-82.

בתפיסה שלנו וגם של התורה האורגנית, שחייבים רפת ופרות, כדי לסגור את המעגל של זבל וקומפוסט לדישון הקרקע, שתיתן יותר יבולי שדה להאבסת הפרות. והתוצר הוא חלב אורגני ששונה מהחלב הרגיל.

החוק המסורתי באירופה קבע שלכל פרה צריך שטח מרעה של 10 דונם. זה הגיע גם לארץ ישראל והפרות הראשונות, הגיעו כדי לייצר זבל ולגדל את האוכל לבד – 1,000 ד' לכל 100 פרות.

כיצד נכנסתם לענף הרפת?

הרעיון של הקמת רפת לייצור חלב אורגני היה מקובל על המוסדות והיה חסר המוציא לפועל. כולם האמינו בנו וב-91 קיבלנו מכתב מירחמיאל גולדין במשרד החקלאות, שנתן לנו אישור לייצר כל כמות חלב אורגני שנצליח באתר החדש בקיבוץ.

אני לא הייתי בין המקימים וגיא לפידות הוביל את ההקמה בהרדוף (הייתי שנתיים בחו"ל).

ב-96 היה משבר הסיליקון והמראה בביקוש לחלב אורגני בציבור הישראלי. לא סיפקנו את הצריכה ופנינו לעין המפרץ בגליל המערבי, לפתוח שלוחה אורגנית והם ייצרו בשבילנו.

דר שולי כהן הרופא המסור של הרפת המיוחדת
דר שולי כהן הרופא המסור של הרפת המיוחדת

במקביל, הייתי פעיל בעמותה לחקלאות אורגנית, שהפכה בהמשך, לארגון שפועל לשילוב הרפת בחקלאות האורגנית, בצד גידולי הגדש.

קידמנו תקנות וחוק ולתומי חשבתי, שיהיו עוד רפתות שיצעדו בכיוון האורגני.

הקמת מחלבה – הקמנו מחלבה משלנו, בצמוד לרפת ושיווקנו מוצרי חלב אורגניים לרשתות השיווק. היה קשה לקיבוץ שלנו להחזיק אופרציה כזו מבחינה כלכלית – משאיות קירור וחלוקה, לוגיסטיקה, הון חוזר וכוח עבודה. כושר הייצור היה הרבה יותר גבוה מיכולת המכירה. היו הרבה החזרות ובמקום לעשות מבצעי מכירה, הרשתות יכלו (גם על פי החוק) להחזיר לספקים… הם לא לוקחים אחריות על מה שהם קונים.

נחזור לקיבוץ הרדוף כקהילה מיוחדת

הקמנו קיבוץ עם תפיסת עולם רוחנית, חינוך דור ההמשך בשיטת ולדורף וזו הצלחה גדולה. חליפי לחינוך הקלאסי ומפותח יותר. זה דומה לחינוך הקיבוצי, דומה לזה שגדלנו עליו בשומר הצעיר ויש אודותיו הרבה מחקרים ועבודות דוקטורט.

אני זוכר את החינוך שלנו לטובה – חינוך איטי ומדורג ובסוף אפשר לעשות בגרות. יותר אמנות, הרבה מוזיקה ובסוף מגיעים לאותם יעדים של החינוך הרגיל. זה מתאים לחלק מהמשפחות ולא מתאים לאחרים וכל הורה יכול לבחור. החינוך אנטרופוסופי.

בהתחלה היינו במועצת אזורית זבולון ומולה כהן ז"ל, שהיה יו"ר אגדי של מועצת יזרעאל, הזמין אותנו לעבור אליו והקים את בית הספר ולדורף.

אחד הדברים הייחודיים בהרדוף, שיש בו 3 הוסטלים עם 250 מטופלים של משרד הרווחה והבריאות, וגם הצלחה גדולה בחינוך ובתחום הטיפולי.

הצלחנו לייצר מקומות עבודה לרבים מחברי המועצה הסמוכים, שעובדים בעיקר בתחום החינוכי והטיפולי.

מה קורה כיום בהרדוף

בקיבוץ יש כ-200 חברים, מהם מעט חקלאים (3%), הפכנו לקיבוץ מתחדש, די מוקדם בשנות ה-90. השכר הממוצע לא גבוה והנכסים של הקהילה צנועים למדי. כך יכולת הערבות ההדדית קטנה מאוד. לא הצלחנו לייצר נכסים מניבים ועיקר הפרנסה מעבודה ומחינוך.

היינו יותר נאיבים ואידיאליסטים ולא הרווחנו כספים. להיות אורגני זה עוד תיק על הגב  ובעיקר בהוצאות המזון, כי על פי החוק צריך 90% אורגני והשאר ממקור מבורר.

מה המיוחד ברפת האורגנית?

  1. כאמור, הנושא המרכזי הוא המזון שמהווה גם את מרכיב ההוצאה העיקרי והוא צריך להיות אורגני.
  2. המחויבות למצוא פתרונות חליפיים לשימוש בתרופות קונוונציונליות, להפחתה בהורמונים ובאנטיבוטיקה. לעיתים אין חלופות ואז יש הפרדה בין סוגי החלב. הורמונים ניתנים בשעת חרום לטיפולי רחם, פעילות מינית בצורה הרבה יותר מהודקת

ההבדל הגדול הוא אם כן, בהזנה, בבריאות וברווחת בע"ח.

הרפתות הרגילות התפתחו מאוד בתחומים אלה בעשור האחרון – רפת טובה המקפידה יותר מתמיד, על רווחת בעלי חיים וצמצום בתרופות. יש רפתנים טובים שזו גם שגרת חייהם – נשאר הבדל עיקרי והוא בתחום ההזנה.

אין לתת מזונות שאינם אורגניים ושהם מהונדסים גנטית – כל הסויה, התירס ונגזרותיו לא ניתנים להשגה, אוריאה ושמנים. וכך מתבססים על הרבה תחמיצים ושחתות, אין כבר גרעיני כותנה אורגניים ואחרים.

מספר 2 ברפת היה איש הזנה. עמיר רוקאן עשה הכול – גריסה, דיוק עם הסלף, תחמיצים.

המחלבה שנבנתה על ידי הקיבוץ והיה לה קשה להתמודד
המחלבה שנבנתה על ידי הקיבוץ והיה לה קשה להתמודד

הגענו לתנובה יפה של 11,500 כי עבדנו באותן שיטות – רק אורגני.

בעבר עשינו נסיונות לגדל הכול טרי – חילקנו זון טרי, תירס ירוק, סלק בהמות ובתנאים קשים, כי האדמות שלנו לא מתאימות. לא החזקנו לאורך זמן ואז עברנו ליותר תחמיצים.

ענף הגדש במשבר ארצי, לא יודעים מה לגדל, הבאנו מזון אורגני ממשקים שגידלו גזר. גידולים שאינם מספוא, הולכים ונעלמים וקשה להשיג מזון אורגני חיצוני.

לקחו אצלנו 250 דונם גדש ושתלו אבוקדו רגיל, כי זה יותר כלכלי – אין ביקוש לאבוקדו אורגני.

תקופת הקורונה

הצריכה האורגנית קפצה פי שניים בתקופת הקורונה, יש כל הזמן גידול. המאסה הגדולה הייתה לייצוא והכול לאירופה. כעת הייצוא קטן והביקוש המקומי גדל.

הרדוף מגדלת הרבה פחות וגן הירק פעיל כעבודה שיקומית – מה שמעניין כיום את היישוב זה חינוך וטיפול.

התפתחות הייצור ברפת הרדוף

לאורך השנים הראשונות נתנו לנו לייצר כל כמות שמוכרים כאורגני. ב-2002 היה מו"מ עם תנובה ושטראוס. אחרי ששטראוס זכתה במחלבת יטבתה, מיהרה תנובה לחתום איתנו – הם היו משוכנעים שיוכלו למכור 2.5 מיליון ליטר לשנה. אבשלום דולב, מנכ"ל מועצת החלב, הבטיח לדאוג למכסה קיבוצית, סיכמנו על 2.5 מ' ליטר ונכנסנו לרפורמה הגדולה כמשק קיבוצי. היינו המשק הראשון שמימש את הרפורמה באזור שלנו.

תנובה לקחה עליה לשווק את החלב האורגני למשך 5 שנים והיה להם די קשה למכור – הניחו על המדף,  אך לא פיתחו את התחום ולא פרסמו כראוי.

אחרי 5 שנים לא חידשו את ההסכם ואנחנו הסכמנו לייצר שני סוגי חלב. היינו די נאיביים שהסכמנו, כי זו משימה בלתי אפשרית וזה פגע בנו קשה מאוד.

תנובה לא הצליחה לשווק אותנו עם שני סוגי חלב ולאחרונה הסתיים ההסכם והחל מתחילת השנה 2021, עברנו למחלבת רמת הגולן – תנובה ויתרו וייצור החלב האורגני, עבר לרשת שופרסל כמותג מושקע, עם ייצור במחלבות הגולן.

תאר את הפיתוחים שעשיתם בתחום האורגני ברפת הרדוף

קלטורים – השאיפה הייתה שהרפת תהיה בועה אקולוגית וכל תוצרי הלוואי יטופלו בה. הפכנו את מרבץ הפרות לאתר קומפוסט מקורה – יותר נכון, זבל מעובד. זה חלק מתפיסת העולם שלנו והתברר שזה לא מספיק טוב, בהשוואה לקומפוסט, כי יש חוסר בפחמן. חשוב להוציא את הזבל החוצה עם תוספת קש ולהפוך.

פיתחנו את עבודת הקילטור אחרי פעילות של משדדה וההשלמה עם תיחוח – זה עושה עבודה נהדרת במרבץ. חסכנו בקש ובאפ"ש.

זבובים – ברפת לא מרססים נגד זבובים – זה הגדיל את כמות האויבים הטבעיים של הזבובים. אלעד חיל עשה ניסוי בהרדוף ומצב הרפת טוב.

שפכים – ברפת יש ווטלנד ומשם השפכים עוברים לאתר של הרדוף והטיפול העצמי בשפכים כמעט טוב. המים מטופלים ומשקים את הפארק הסמוך ולא את השדות החקלאיים.

הווטלנד עבד טוב, ב-2.5 מיליון ליטר ייצור הכנסנו את השפכים חזרה למרבץ וקלטרנו. אך כיום זה גדול עליו והוא תופס המון שטח. במקביל יש היום שיטות יותר טובות לטיפול.

הזבל ברפת יוצא לשדות והעודף מפונה על ידי קבלן.

הפסקנו לפזר שפכים, כיוון קיבלנו עוד מכסה ולא היה מקום ברפת, כי לא בנינו – במקום 30 מ"ר לפרה, היה לנו 17-15 מ"ר וזה לא מספיק שטח לייבוש השפכים.

אבוסים ניידים – הפרה מרטיבה בעיקר במקום שבו היא אוכלת, הפתרון הטוב הוא סככה מרחבית גדולה. ניסינו במשך שנתיים לחלק אוכל באבוסים ניידים, שמונחים בתוך הסככה. ראינו שהמרבץ היה מדהים, בלי זבובים על האוכל וגם לא יונים ולא צריך לקרב אוכל. מנגד, התפעול היה קשה ויקר, היינו צריכים להפריד בין אורגני ללא, וזה קשה.

גם הצד הכלכלי, הופתענו שלא הצלחנו לחסוך בעלויות וגם לא בהורדת התאים הסומטיים והצליעות.

יונקייה – עבדנו הרבה בשיטת המלונות ועשינו סיור בכמה יונקיות עם הרופאים ערן ויוני. סיכמנו לעבור לשישיות – העגל מגיע ישר לקבוצה שיש בה 10 ימים הבדל בין היונקים, שם מקבל קולוסטרום ורק עגל חולה הלך לבד ל"בית חולים" וזה עובד טוב.

השיטה הרצויה היא לא להפריד עגל מאימו ויש כיוונים פורצים – עושים ניסוי בגולן ונראה לי שזו הדרך. העולם הולך לשם וצריך למצוא את הכיוון לכל רפת – להתחיל בקטנות ולפתח את הטכניקה והתשתית.

עבדתי ברפת 26 שנים הראל וארנון עדיין עובדים שם באופן חלקי, יש תאילנדים והרבה ילדים. אחרי הצבא אף אחד לא רוצה לחזור לרפת ולחקלאות בכלל. אנחנו באותה סירה עם כל הענף עם 3.3 מ' ליטר מכסת חלב.

מסר לסיכום – התחום האורגני ברפת הרדוף

האורגני הוא חלק מהענף החקלאי, בהדרגה רוב כללי האורגני עוברים גם לייצור הרגיל. חשוב שהאורגני ימשיך להתקיים, כי הוא מצפן חיובי וערכי וחשוב לטפח אוכלוסייה ערכית גם בתחום החלב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח" חקלאי בעל
8 דק' קריאה
אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. לדברי אלון, בשנה החולפת נמשכה הפגיעה בענפי היצוא החקלאי: "שווקים שפיתחנו, שעלו וצמחו וגדלו במשך שנים, גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה ולאירופה, ירדו בלפחות מ-50%. בעבר היו
4 דק' קריאה
בדיוק לפני שנה הצטרף "צמח אבוקדו" כשותף בחברת "גליל אקספורט", בין חברות היצוא החקלאי המצליחות בישראל. אבי אייזנברג, מנכ"ל "צמח אבוקדו": "המהלך הזה מאפשר לנו נגישות לשוק והבנת השוק העולמי, מעבר לזה שאנחנו חברים
7 דק' קריאה
שרה פרידמן ממושב כפר-אחים שירתה שנים רבות בשב"ס (שירות בתי הסוהר) וכיהנה כמפקדת כלא הנשים "נווה תרצה". היא שמה לעצמה מטרה "לשבור את החומות", להראות לאזרחים מה נעשה בכלא ולהכשיר את האסירות להשתלב במשפחה ובחברה לאחר השחרור. לאחר צאתה
8 דק' קריאה
לאחר עלייה היסטורית לליגת העל וחנוכת האולם החדש ביטבתה, מאמין המייסד והיו"ר של הפועל חבל אילות, סילביו קוגן מקיבוץ יטבתה, שהשילוב בין המקומיים, הישראלים והזרים יכול להוביל לעונה שנייה בליגה   ליגת העל בכדוריד הגיעה בחמש השנים האחרונות גם לאולמות באיזור חיוג 08, הייצוג של גוש דן
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן