תיאור המחלה
קדחת קיקיונית בבקר הופיעה בארץ כבר לפני 80 שנה.
זוהי מחלה ויראלית, וירוס השייך למשפחת רבדווירידאה RNA, ארבווירוס.
הווירוס מתרבה בחרקים עוקצים, הם המעבירים העיקריים של המחלה. החרק מוצץ דם מפרה נגועה, לאחר מכן עוקץ פרה בריאה ומעביר לה את הווירוס. בדרך זו, המחלה מתפשטת. למחלה כמה וריאנטים (זנים). המחלה פוגעת בכל הגילאים, אינה עוברת לאדם.
מזג אוויר חמים ולחות, הם תנאים אופטימליים להתרבות חרקים, לכן באזורים שקיימים מאפיינים אלו, המחלה נפוצה. בארצנו המחלה אנדמית, נראה שאזור המרכז, מישור החוף, העמקים וצפון הארץ נגועים יותר מהדרום.
המחלה פוגעת בעיקר באביב, בקיץ ובסתיו, אולם אינה נעלמת בחורף. מבין המחלות הזיהומיות, זוהי המחלה הנפוצה ביותר בישראל בשנים האחרונות, ברפת החלב, כמו גם בעדרי הבקר לבשר. נזקי המחלה גדולים מאוד, בעיקר עקב הפסדים בתנובת החלב – פרה שנפגעה והחלימה, תחזור להניב רק לאחר כמה שבועות ולא תמיד תחזור לתנובה, שהייתה לה לפני כן.
אחוזי התמותה מהמחלה משתנים מעדר לעדר ונעים סביב 3%-15%. מלבד פגיעה ישירה, המחלה גורמת נזקים עקיפים כמו פגיעה במערכת החיסונית של הפרה, מה שגורם לנזקים נוספים.
סימני המחלה
המחלה מופיעה בדרגות חומרה שונות, בחלק מהפרות צורה קלה, אשר חולפת תוך יומיים-שלושה, חלק יורדות דרסטית בחלב, חלק רובצות, מתוכן חלק ימותו או יצאו מחוסר כדאיות כלכלית.
סימפטומים קלינים: חום, רביצה, גב קמור, אפטיה, ירידה בחלב, רעידות, ריור, הליכה נוקשה, צליעה.
אבחון המחלה
בחלק מהמקרים הרפתן מכיר את הסימנים הקליניים והוא מסתפק בכך. רצוי לשלוח דם למעבדה לקבל אבחון מדויק לפרות חולות.
במכון הווטרינרי הדם נבדק בעזרת שיטות שונות, PCR, סרולוגיה ובדיקות נוספות. הרפתן מקבל תשובה מדויקת, לכך יש חשיבות רבה כדי לדעת על מידת נוכחות המחלה בפרה וברפת, היקף הבעיה ברפת וגם כדי לבדוק את יעילות החיסון.
מניעה
שמירה על יובש במרבץ, ניקוז וייבוש של מקווי מים עומדים, כדי לא לאפשר לחרקים מוקדי רביה – מדובר בדרכים להקטנת אוכלוסיית החרקים. ניתן להשתמש בתכשירים המונעים מחרקים לעקוץ את הפרות. ריסוסים, שפיכה על הגב וכו'.
חיסון הפרות – סקר שטח
בשנת 2023 חוסנו 4 רפתות.
רפת א' 120 חולבות. רפת ב' 200 חולבות. רפת ג' 200 חולבות. רפת ד' 300 חולבות. החיסון ניתן בפברואר-מרץ 2023. רפת ג' חוסנה בחיסון אוסטרלי חי מוחלש, יתר הרפתות חוסנו בחיסון יפני, חיסון מומת. כל הרפתות שחוסנו שנה קודם, כנגד קדחת קיקיונית, קיבלו בתחילת 2023 חיסון אחד בלבד.
פרות ועגלות שלא חוסנו בעבר קיבלו זריקת בוסטר חודש לאחר החיסון הראשון. העבודה מתייחסת לפרות חולבות בלבד. התחלואה בעגלות לא נכנסה לעבודה זאת.
הפרמטרים שנבדקו:
1. מספר פרות חולות בקדחת קיקיונית בתקופה פברואר-דצמבר 2023.
2. מספר פרות חולות כפונקציה של זמן מיום מתן החיסון.
3. דרגת חומרת המחלה בפרות שחלו.
הקריטריונים לפרות חולות בקדחת קיקיונית היו: דם נלקח מרוב הפרות שהראו ירידה משמעותית בתנובת החלב לאבחון המחלה, בבדיקות מעבדה. כמובן שפרות אשר הראו תמונה קלינית מחשידה למחלה, רביצה, חולשה, צליעה וכו', עברו בדיקת דם שנלקח למעבדה לאבחון. בבדיקות הדם אובחנו גם מחלות אחרות, להבדיל מתחלואה בקדחת קיקיונית אשר לא נכנסו כמובן לסטטיסטיקה. בדרך זו, ניתן היה לערוך סקר של הופעת המחלה ללא חשש שמקרי תחלואה אחרים ייחשבו כחולי קדחת קיקיונית.
תוצאות הסקר
ברפת א' 120 חולבות, חיסון יפני, היו 10 מקרים במשך השנה, פרות חולות לא הגיעו למצב חמור, של יציאה מהרפת. תמותה לא הייתה.
רפת ב' 200 חולבות, חיסון יפני, היו 13 מקרים במשך השנה. 2 בדרגת חומרה גבוהה, 1 יצאה מהרפת.
רפת ג' 200 חולבות, חיסון אוסטרלי, היו 53 מקרים במשך שנה. 15 בדרגת חומרה גבוהה, 7 יצאו מהרפת, תמותה או חוסר כדאיות כלכלית.
רפת ד' 300 חולבות, חיסון יפני, היו 23 מקרים במשך השנה. 5 בדרגת חומרה גבוהה, 2 יצאו מהרפת. רפת א' רפת ב' רפת ג' רפת ד' סוג החיסון יפני – מומת יפני – מומת אוסטרלי – חי יפני – מומת מספר חולבות 120 200 200 300 מספר מקרים חיובים / שנה 10 (8%) 13 (6%) 53 (26.5%) 23 (7.6%) מספר מקרים חמורים / שנה 0 (0%) 2 (1%) 15 (7.5%) 5 (1.6%) תמותה או יציאה מהרפת / שנה 0 (0%) 1 (0.5%) 7 (3.5%) 2 (0.6%)
מסקנות
על פי ממצאי הסקר נראה כי יעילות החיסון היפני, במתן חסינות לפרות כנגד מחלת קדחת קיקיונית, טובה הרבה יותר מהחסינות שמקנה החיסון האוסטרלי.
משך הזמן שהפרות נשארות בחסינות סבירה נגד המחלה, ארוך הרבה יותר לאחר החיסון היפני. התחלואה הנמוכה נשמרה ברפתות שחוסנו בחיסון היפני למשך 10 חודשים לפחות, ממועד החיסון ופיזור מקרי התחלואה וחומרתן היה אחיד. בנוסף, לאורך התקופה לא נראתה תחלואה גדולה יותר 9 חודשים לאחר החיסון לעומת 3 חודשים ראשונים.
ברפת שחוסנה בחיסון האוסטרלי לעומת זאת, ככל שעבר יותר זמן מהחיסון מספר מקרי התחלואה ביחידות זמן עלה. ניכר היה שחסינות הפרות ירדה מאוד על ציר הזמן.
ולכן המסקנה מסקר זה – יעילות החיסון האוסטרלי קצרת טווח.
בחיסון היפני הפרות עברו את המחלה באופן קל יותר, התאוששות מהירה יותר של הפרה. יעילות חיסון טובה.
