משק מעורב ומנוהל: משפחת קורלנדר במושב בית הלל בגליל
יבול שיא
הרפת והחלב
אביגדור אופיר רפת סער

כל השנים ברפת: אביגדור אופיר פורש לגמלאות מרפת סער

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

המושב השיתופי רגבה בגליל המערבי, גידל והוציא הרבה רפתנים מקצוענים ומנוסים. אחד הוותיקים והמצטיינים הוא אביגדור אופיר, שבימים אלה, הוא פורש לגמלאות ומעביר שרביט למחליף מוצלח – עומרי ויסמן בן קיבוץ סער.. בהצלחה!

שנים ראשונות

סככה מרחבית: נולדתי בחיפה ב-1949 להורים פליטי שואה, שעלו ארצה באוניית מעפילים – "תיאודור הרצל".  קרב אבנים ושימורים נגד האנגלים, אנשים פונו לקפריסין וההורים שלי התחתנו בדרך. ב-1967, יצאתי עם גרעין של השומר הצעיר לקיבוץ הראל שהתפרק. היינו כמה שנים בקיבוץ בית ניר ובעקבות אברמו בכר, בן גרעין שלי, הגענו לרגבה בגליל המערבי, דרומית לנהריה. בשנת 1980, חיפשו אחות למושב השיתופי ואשתי ענתה על הדרישה וכך, גם אני הגעתי לרגבה.

4 ילדים נולדו לנו, בן אחד עומד לבנות במושב ו-3 מתגוררים במרכז. יש לי 8 נכדים – הרבה נסיעות לביקורים. בזמנו היה מקובל שמועמדים עושים סבב ענפים – לול, אבוקדו, בננות ורפת. רצו לשלוח אותי למפעל, סירבתי להיכנס למשרדים וכך שלחו אותי לרפת. אברמו כבר היה שם וכל הצוות חברים, הוא הציע לי שבוע ניסיון ומאז אני שם. נדבקתי לענף ומגוון ההתמחויות ריתק אותי והנה, הגיע הזמן ובסוף השנה סיימתי את כהונתי והעברתי את השרביט לעומרי וייסמן בן הקיבוץ.

 

הצוות ברפת סער
הצוות ברפת סער

 

בגליל מערבי יש דרישה גדולה לבנייה ולהרחבה, כיצד שרדה הרפת, בצד שתי ערים גדולות ודומיננטיות באזור – עכו ונהריה?

בשנות ה-80 הרפת הייתה בודדת עם טפחות ורפד עמוק. בהדרגה, ניהלתי את הרפת ברגבה ומשם עברתי לשומרת, הקיבוץ השכן. עם תחילת הרפורמה של סוף שנות ה-90, האיחוד הראשון היה ברפת גליל מערבי – בין רגבה לכברי ומורן זומרפלד עשה את המהלך ההיסטורי. שנה אחרי, קיבלתי את הניהול וצירפתי גם את שומרת לשותפות וכך נולדה הרפת המשולשת.

ניהול רפת משולשת, ראשונה בארץ, לא הייתה מוכרת כלל ודי מהר הפכנו למודל חיקוי – עשרות רפתנים הגיעו לרגבה לראות כיצד מתנהלת רפת משולשת. בין לבין, עשיתי קורס הנדסאים ברופין, וכל הקורסים הרלוונטיים בענף והשלמה של קורס דירקטורים במילואות. הגליל מערבי מאוד מבוקש למגורים יש התרחבות גדולה ובנייה מסיבית בעכו ובנהריה, עם הרבה הרחבות גם בקיבוצים. בלוחמי הגטאות העבירו את הרפת דרומה, לטובת שכונת מגורים חדשה. כך קרה במושב שבי ציון שבנו הרחבה על שטחי הרפת. רפת מתקשה להתחרות בנושאי נדל"ן, כרגע יש מרחבים לבנייה, אך אם זה יעמוד בתחרות, הרפת תתפנה לטובת בנייה – זה עדיין לא המצב כרגע.

 

סככה מרחבית – מדהימה ואני מאמין שכל הבאות בעתיד ייבנו כאלה. כמעט ולא מצריכות תחזוקה, אין גריפת זבל. אחת ל-4-3 חודשים מנקים את המדרך, שלא מבוטן וחוץ מקלטורים וניקוי שקתות, אין תחזוקה.

 

מה עברו הרפתות בעשרות השנים שאתה מלווה אותן?

עד הרפורמה של שנות ה-2000 – הרפתות היו נחותות בכל הפרמטרים. הרפורמה הגדולה הקפיצה את הרפתות ברמות רבות – רווחת הפרות, איכות החלב, הדרישות הסביבתיות. עשינו מהפכה אמיתית ומאז היו שנים טובות,  עם צמיחה בכל התחומים – הרפת הפכה לגאווה מקומית ולאומית.

לאחרונה, לצערי, זה נראה פחות טוב ולא ברור לאן הרפת הולכת. לא נראה לי שרפתות קטנות ישרדו, אולי היעילות.

סככה מרחבית: ברגבה בנינו סככה מרחבית, מכון החליבה היה חדש יחסית בתקופת האיחוד, מפרדה עם פלשינג ואחר כך המאצרות. במקביל לשיפור בתנאי המחיה של הפרות, עלייה בתנובה, המערכות התומכות השתכללו מאוד – כלי ההזנה, התוכנות של החברות וההדרכה – הקפיצו את הרפת הממוחשבת.

הזנה – לא קרה הרבה. הכניסו הרבה פרמטרים ובסך הכול, המנות די דומות. יש שמות ומושגים חדשים, אבל זה די דומה עם ערכים מ-8 ל-10 אלפים ליטר, יותר רכיבים, יותר איכות. כלי העבודה השתנו, מעבודה ביד ולוח רישום, חישבנו ביד, עברנו לבקרים ולמחשב – הכלים השתכללו. מרכז מזון עצמאי, מגדלים לבד את התחמיצים, שחתות לא מגדלים בגליל וקונים מסוחרים.

חליבה – ברגבה היו כבר מדי חלב, שדרת דג, ב-92 התחלנו במכון מסתובב צף וכיום חנכנו מכון חליבה חדש ומודרני. זו ההדמנות לאחל לרפת ולעובדים הצלחה רבה.

אתה מסיים את שנות שירותך הרבות ברפת סער הצפונית יותר – כיצד מתנהלת רפת ביישוב שקרוב כל כך לעיר גדולה, כמו נהריה?

סיימתי 3 שנים כמנהל רפת צפון הגולן, הגעתי ב-2010 לרפת בסער, שהייתה זקוקה לשיפור ולקפיצת מדרגה. התנאים האובייקטיביים היו קשים. לשמחתי, הנהלת המשק שיתפה פעולה והתגייסה לשדרוג הרפת – ראשית, בנינו סככה לחולבות, כי הפרות היו בצפיפות לא הגיונית ואחר כך, מכון חליבה חדש ומודרני.

סככה מרחבית – מדהימה ואני מאמין שכל הבאות בעתיד ייבנו כאלה. כמעט ולא מצריכות תחזוקה, אין גריפת זבל. אחת ל-4-3 חודשים מנקים את המדרך, שלא מבוטן וחוץ מקלטורים וניקוי שקתות, אין תחזוקה. צריך להקפיד יותר היכן שהפרות עומדות לאכול כי שם יש פחות אידוי, לא הוצאתי זבל מאז בניית הסככה, לפני 5 שנים, למעט פס המדרך שיוצא החוצה – ממליץ מאוד על סככה מרחבית!

צינון בחצר ההמתנה – 6 צינונים ביממה, התעברות הקיץ דומה לחורף. כן, הצינון בין החליבות חשוב ביותר.

הצוות – שני חברי קיבוץ והאחרים שכירים מהכפרים בסביבה (ערב אל ערמשה ומזרעה) וגם תאילנדי אחד.

חליבה – עד לא מזמן חלבתי 6-5 פעמים בשבוע ולפני שנה, הורדתי ווליום מסיבות בריאותיות. חשוב שמנהל הרפת יחלוב כמה שיותר, כי רואים מה קורה עם הפרות. חשוב גם להסתובב עם קירוב אוכל – מהמשרד זה כמו לנהל מלחמה בלבנון, עם הפלזמות.

 

מכון חליבה רפת סער
מכון חליבה רפת סער

 

מכון החליבה

מכון החליבה הישן היה רחוק מהשיכון של הפרות וסיים את חייו בתנאים קשים, לאחר עשרות שנות עבודה. ההחלטה לבנות, לא הייתה קשורה לשותפות ועל הפרק לא היו הצעות איחוד רפתות. היו שתי ברירות או לבנות או לסגור – מכון על סף קריסה עם איכות חלב ירודה.

בסער יש תעשייה טובה של ברמד וגם חקלאות מפותחת ומגוונת – אבוקדו, לולים פיטום ורבייה, בננות, רפת. עבדתי מול מרכז משק והביאו אותי לעשות שינוי והשקעות נחוצות.

במהלך סיום התכנון ולפני התחלת הבנייה, סוכם על הצטרפות קיבוץ חניתה שקיבל מכסה חדשה וכך הגדלנו את המכון ל-20:20. לקח לנו שנתיים לקבל היתר בנייה ובתקופה הזו, גם קיבוץ מצובה החליט להצטרף וכך הגדלנו את המכון ל-24 מכל צד.

המכון המסתובב הוא טרנד, אבל יש הפרש גדול בעולם הבנייה. ב-24 עמדות חולבים 200 פרות לשעה עם 3 חולבים. יש לי סימני שאלה האם העלות של מכון מסתובב עדיפה על מכון מקבילי. איכות החליבה בפרלל גדולה יותר והמכון מאפשר גישה לכל פרה ומהר.

 

רפת סער
רפת סער

 

אוטומציה – בנינו את המכון עם אפשרות לתוספת רובוטים של אפימילק. השארנו לרובוט 1.5 מ' בקדמת המכון, אבל עוד חזון למועד – זה העתיד, והרובוטים ייכנסו לכל המכונים כי אין עובדים. בעיית כוח האדם ברפת היא אקוטית ודורשת פתרון מהיר ככל שניתן.

יש לנו מערכת אפימילק יוצאת מן הכלל ואני שומע שגם האחרים טובים. זה מביא את הרפת למערכות שלא היו: בטלפון מקבלים הודעה שפרה X מתחילה המלטה, המערכות הממיינות בחצר ההמתנה מפנות אותה לחצר הטיפולים.

מפסטרת – חלב סומאטי, מעבירים בכדים לפיסטור. ליונקייה מעבירים במיכל נירוסטה חם. איכות חלב גבוהה מאוד – חיידקים 3 וסומטים 150

בחצר הטיפולים אני פוגש את ד"ר איתי עסיס הרופא של החקלאית ובין בדיקה לטיפול, הוא מרוצה מאוד מחצר הטיפולים החדשה – אוורור וצינון, תנאים טובים לרופא ולמזריע והמיון אוטומטי. שווה לראות ולאמץ. הרפת נעולה ומגודרת, יש אורחים בחגים אבל בשוטף זה רחוק ונעול ולא חופשי.

במחלבת שטראוס מקדמים את נושא הקיימות על מכלול עיקריו. כיצד אתה וחבריך מקבלים המהלך ומשתפים פעולה?

נושא הקיימות מיועד לציבור הרחב ויש נראות חיובית, יש דרישות נכונות כמו טשטוש עגלים בהורדת קרניים. היחס שלי מורכב – אני מבין שיש מתקפה על הרפתנים וצריך לעשות דברים, גם כשהם לא הגיוניים כמו ביטול סימון כוויות. חשוב לטפל בנושא כי הדרישות ילכו ויחמירו, נרצה או לא, נצטרך לקבל אותן.

מהניסיון הרב שלך בענף תאר לנו לאן הוא הולך בעשור הקרוב
  • הכיוון הכללי ממשיך את המגמה להקטנת מספר הרפתות והקמת יחידות גדולות – באופן עצמאי או בשותפות.
  • גד"ש צריך להיות של הרפת, באחריותה ובניהולה – חשיבות רבה בייעול ההזנה, שהיא המרכיב היקר ביותר בהוצאות הרפת.

השנה הייתה ירידה דרמטית ברווחיות וזה נראה בעייתי ולא מבטיח טובות. אני מעביר את הפיקוד לעומרי וייסמן בן סער, שמסיים בעבודה במילובר ואמשיך ללוות את הרפת יום בשבוע. בשלב זה אין לאביגדור תוכניות מרחיקות לכת ורוצה להקדיש את הזמן שהתפנה להעשרה אישית בתחומים מגוונים.

הרבה הערכה לאביגדור שמסיים עשרות שנות עבודה ברפת, שעיקרן בניהול שוטף של רפתות וגם קידומן למחוזות מקצועיים וכלכליים טובים יותר.

כנס רפתנים משפחתיים בעמק יזרעאל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

יעל בר נוי טכנאית ניסיונות בחוות הניסיונות בגליל המערבי יעל בר נוי: נולדתי בשנת 1979 בהולנד, וכשהייתי בת שנה וחצי עלינו משפחתי ואני לקיבוץ בית העמק. אני נשואה ליניב – בן קיבוץ פרוד, ואמא
< 1 דק' קריאה
פרשת השבוע: פרשת בלק   במדבר פרק-כה   פרשת השבוע פרשת בלק: {א} וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב: {ב} וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן: {ג} וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל
7 דק' קריאה
  מהי חקלאות ישראלית? חקלאות: כ -20% משטחה של ישראל מורכב ממגוון רחב של גידולי צומח ובעלי חיים. החקלאות בישראל מפותחת מאוד, בנוסף, ישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיות מתקדמות לטובת החקלאות. פיתוח של זנים
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן