מתווה האוצר שנחתם ב-2018 - חיסול הרפת המשפחתית
יבול שיא
הרפת והחלב
הסכם הרפת

לקראת הסכם חדש לענף החלב

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יצרני החלב בישראל נמצאים בתקופה "לא מזהירה", שבה יש רווחיות צנועה וירידה מתמשכת ביתרה בענף. לנוכח המציאות החדשה של קורונה, ממשלה חדשה והדיונים על הסכם חדש וארוך טווח לענף, יש חשיבות גדולה להשקעת מאמצים גדולים בשמירה על התכנון הממלכתי בענף, המשך פרנסת הרפתנים מכל המגזרים ובכל חלקי הארץ. נכון להקים צוות של חברים בעלי ניסיון, משני המגזרים, ולעשות שימוש בכלים רבים ומגוונים, כד להבטיח השגת הסכם חדש, שישמור על החברים בענף ועל העשייה שלו, לעוד שנים. מהלך מבורך, לבצע חשיבה והכנות, גם חלילה, ליום שאחרי התכנון, אך חשוב להקפיד שנציגות הרפתנים בחזית, בעת ההיא, תמשיך להיות התאחדות מגדלי בקר, של כולם

נקודת הפתיחה שלנו לדיוני ההסכם

התקופה שבה כולנו נמצאים היא היסטורית ורבת תהפוכות. משבר הקורונה מתחדש וצובר תאוצה ואיתו משבר בריאותי וכלכלי גדול מאוד, שמאפיל על הרבה תחומים ופעילויות שהתרגלנו אליהם. מאות אלפי אזרחים מובטלים ונמצאים במצב כלכלי, הולך ומחמיר – יכולת הקנייה של רוב האזרחים נפגעה מאוד והדרישה להורדת מחירים בשוק עולה בהתמדה. ממשלה חדשה נבחרה ויש בה דמויות מובילות – לשם שינוי, יותר ידידיותיות לחקלאים ולחקלאות (עם מירכאות או בלעדיהן).

 

4. יעקב בכר, מנכ"ל ההתאחדות, מוביל את המחאה הגדולה בצומת עזריאלי
יעקב בכר, מנכ"ל ההתאחדות, מוביל את המחאה הגדולה בצומת עזריאלי

 

לאחרונה, החליטה הכנסת להאריך את מתווה המחירים בחוק החלב, בעוד חצי שנה עם אפשרות למחצית שנה נוספת, כדי להגיע להסכם מעודכן וארוך טווח, בין הממשלה לבין הרפתנים – יצרני החלב בישראל. ההסכם שנחתם בסוף 2018, על ידי ההתאחדות והאוצר, נחשב בעיני רבים כ"הסכם חיסול" לרפת הישראלית ולמרבה המזל, באו שלוש מערכות בחירות שהקפיאו אותו. כיום מחדשים את הדיאלוג, עם אותם פקידים מקבלי החלטות במשרד האוצר, עם שר חדש שמכיר יותר את ענף הרפת ואולי יגלה גם יותר הבנה ואמפטיה.

הסכם חלב חדש יהיה קשה להשגה, כי נקודת הפתיחה של הרפתנים הדרדרה בשנתיים האחרונות – מחיר החלב ירד, סף הרכיבים לתשלום עלה והרווחיות בענף נשחקה ולא מעט. יהיה לנו קשה לוותר בתחום הורדת מחיר החלב, כי הגענו לסף מאיים על העתיד של רפתות רבות. בכנסים האזוריים, שנערכו במהלך חודש יולי ובחלקם השתתפתי, שמעתי פסימיות בקרב חלק מהמנהיגים, שדיברו על מצבו של הענף ויכולת ההתמודדות שלו, עם רווחיות נשחקת ודרישות רגולציה הולכות ומתגברות.. ובכל זאת  חשוב לשמור על אופטימיות, ביכולת להמשיך ולהוביל את ענף החלב המפואר, שנבנה כאן במשך 100 שנה.

המשך התכנון המרכזי בענף

דרישות האוצר לא השתנו מזה שנים רבות – כבר בהכשרתם באוניברסיטה, בקורס "מבוא לכלכלה" (שבו גם אני למדתי..), הם הפנימו את התורה הבסיסית של הכלכלה המודרנית  –  שוק חופשי, כוחות השוק, היד הנעלמה, הגברת התחרותיות. המשך התכנון בענף הוא לצנינים בעיניהם ונוגד את כל השקפתם מן היסוד. מה עוד, שבכל העולם המפותח, התכנון עבר מהמדינה למחלבות ומחיר החלב ליצרנים נשחק מאוד. נשארו שתי מדינות עם תכנון מרכזי בענף החלב – קנדה וישראל.  לעזרתם, מתגייסים גופים ציבוריים כמו פורום קוהלת, אתד מידה, כלכלה קלה וגם חברי כנסת ועיתונאי כלכלה "נאורים". ארגון ה-OECD מבקר תדיר את התנהלות ישראל, ביחס לחקלאות ולוחץ על מעבר ל"תמיכה ישירה" בחקלאים, במקום תמיכות עקיפות, כמו מכסי מגן גבוהים ותכנון ממשלתי מרוכז, בענפי הביצים והחלב.

על אף הביקורת האקדמית, במבחן המציאות, התכנון המרכזי בענף החלב שלנו, עשה דברים טובים לצרכנים, לכלכלה ולחקלאות הישראלית:

  • הענף מספק מוצר מזון, בסיסי וחיוני במגוון גדול, לכל עונות השנה, בכל מצב ביטחוני, ללא עודפים או מחסור משמעותיים (למעט מחסור בחמאה שהביא להגדלת הייבוא ונמכר במחירים כפולים מהחמאה הישראלית).
    מדף החלב ברשתות הוא בין המגוונים והאיכותיים בעולם…
  • התפתח בישראל ענף מקצועי מוביל בעולם, עם תוצאות מקצועיות מרשימות, שמנהיגי האומה גאים בו בכל מפגש עם עמיתיהם, אפילו בארצות מפותחות. הרפת דוגמה לעולם, גם בתחום של רווחת בעלי חיים וקיימות.
    הרפתן הישראלי – משכיל, יצירתי, חדשן ומקצוען, שמשתנה כל העת.
  • הענף פרוס ברובו בפריפריה – 70% מהעוסקים בענף יושבים על גבולות ישראל, בכל החזיתות ולרובם, זו הפרנסה העיקרית. בכל מצב של מתח ביטחוני בולטים הרפתנים, שנשארים לחלוב את הפרות גם בהפגזות…
  • רפת החלב הישראלית ממלאת תפקידים נוספים בתפיסה הרחבה של המדינה – שמירה על האדמות, צביעת המרחבים בירוק, ניצול חומרי לוואי תעשייתיים, שאין מה לעשות איתם ועוד.

נכון, עלות ייצור החלב בישראל גבוהה יותר מזו באירופה – אקלים קשה יותר, יבוא גרעינים להזנה, עלות עבודה גבוהה יותר, כשרות מקיפה, שער חליפין עם שקל חזק ומוטה יבוא, סבסוד יצרנים בעולם ועוד. עבודה מעניינת בתחום ייצור החלב, הושלמה השנה בוועדת המחקר של הכנסת ופרקים ממנה מתפרסמים בחוברת זו. ובכל זאת, בכל הסכם שייחתם, נתבקש לשלם בצורות שונות, בשתי התמורות הבסיסיות – הורדת מחיר החלב ופתיחה נוספת לייבוא מתחרה.

ביטול התכנון המרכזי בענף הוא מהלך מסוכן, שצריך להיאבק בו בכל הכוח
  • ביטול התכנון, פתיחת השוק לייבוא רחב ומעבר ל"תמיכה ישירה", יביא מכה קשה על ענף מדהים.
  • התכנון יעבור למחלבות ויצרני החלב יימצאו בעמדת נחיתות גדולה – צריך לפנות את החלב במיכל הרפת, בכל בוקר, כדי שאפשר יהיה להמשיך לחלוב.
  • בהעדר תכנון מרכזי, ייווצרו חוסרים ועודפים, שיכבידו על הרפתנים וגם על הצרכנים.
  • בניגוד לרוב מדינות העולם, הרפתנים אינם בעלים של מחלבה מובילה – בהחלטה מודעת, 640 קיבוצים ומושבים מכרו את תנובה ונשארנו עם בעלות של הקיבוצים, על מיעוט בחברה.
  • מחיר החלב לרפתנים יצנח מאוד בגין חולשתם, פתיחת הייבוא והגברת התחרות גם של המחלבות.
  • הייבוא של מוצרי החלב, בעיקר ארוכי המדף, יגדל מאוד ועלול לנגוס בכשליש מהיקף הייצור הנוכחי – די מהר, נישאר עם כמיליארד ליטר חלב ייצור, במקום מעל ל-1.5 מיליארד ליטר כיום.
  • רפתנים רבים יפרשו מהענף ומשני המגזרים – הפריפריה תחטוף מכה קשה, בהיקפה ובעיקר, ביכולת ההתפרנסות שלה. הדור הצעיר יחפש פרנסות אחרות ולא יהיה דור המשך בענף.
  • המערכות המרכזיות בענף יפגעו קשות – ההתאחדות, החקלאית, שיאון ומועצת החלב, יתפרקו מהמבנה הקואופרטיבי המוכר. כך גם מערכות ההדרכה הממשלתיות..
  • רפת החלב היא ענף עתיר השקעות ובמצב החדש, הכדאיות להשקעות תרד עד מאוד. כבר היום הכדאיות בפיתוח מוגבלת מאוד, קל וחומר…
  • נמשיך לייצר חלב, אך הוא ייפגע עד מאוד ודי מהר – "התמיכה הישירה" תינתן לקבוצה יצרנים קטנה ובהעדר תקציב ממשלתי, היא תעלם כעבור שנים בודדות. השמיכה קצרה לכולם…
  • מחירי החלב לצרכנים לא ירדו, אבל הם יעשירו את החוליות האחרות בשרשרת – יבואנים, מחלבות, רשתות שיווק. כך קרה בתחומים רבים אחרים. לאחרונה הייתה ידיעה על ויליפוד ויבוא הגבינה שנמכרה ביוקר…
  • היבואנים המובילים יהיו בעיקר הרשתות והמחלבות – יש להן תשתית רחבה בתחום וחלקן כבר נבנות לאפשרות שתהיה… תנובה מתחילה לייבא חמאה..

אסור לוותר על התכנון המרכזי בענף! יש להתארגן למאבק על המשך קיומו של התכנון, גם אם בוויתורים מסוימים. יש לבצע מהלכים שלא נקטנו בהם בשנים האחרונות ולא להסס גם לצעדים דרסטיים יותר.

  • המטרה המרכזית היא להבטיח את פרנסת העוסקים בענף, לרבות היכולת לפתח ולקדם את העשייה ברפת המקומית והארצית.
  • לאחד את השורות בין חברי הענף – פעולות יזומות ומגוונות, לקירוב מירבי בין החברים בקיבוצים ובמושבים, לאחדות מטרה – מקצועית, כלכלית וגם חברתית. זה חיוני מאוד להצלחה ולקח מרכזי ממאבקים קודמים.
  • הסברה מקיפה, פנימית וחיצונית – לחשיבות של ענף החלב ולתרומה הגדולה שלו לעם ישראל ולגבולות המדינה. יש לגייס אנשי תקשורת ורפתנים לתוכנית הסברה רחבה.
  • גיוס אנשי ציבור, פוליטיקאים ועיתונאים אוהדים – לובי חקלאי בכנסת, אנשי אקדמיה, מנהיגי התנועות והארגונים. לחבור להתאחדות התעשיינים והאיכרים למאבק משותף.
  • התארגנות למאבק שטח – עשינו בעבר הפגנות רבות, חסימות צמתים וכבישים, כולל פעולות מול יבואנים של מוצרי חלב. להחזיר את המושג מאבק לשיח שלנו – אנחנו נלחמים את מלחמת חיינו…
    זו גם ההזדמנות לכל רפתן להיות שותף ולתרום את חלקו, לקביעת גורלו…
  • "חלב ישראלי" – חיוני לעודד אצל הצרכנים את המחויבות לצריכת חלב ישראלי – הוא טעים, מגוון, איכותי, זמין והוא משלנו… ובמיוחד בתקופה זו..
  • מלחמה ביבואנים – הפגנות מולם, חשיפת נתוני הרווח שלהם והעושק של אזרחי ישראל. כך גם ברשתות השיווק והמחלבות שייבאו על חשבון תוצרת ישראלית.
  • כשרות מוצרי הייבוא – להעלות לדיון את הכשרות המפוקפקת במדינות המוצא כמו פולין, טורקיה ועוד..
  • פעילות למען הקהילה – להוביל את נושא הקיימות ורווחת בעלי החיים, פעולות של תרומה למען הקהילה ובמיוחד החוליות החלשות שבה, ועוד יוזמות..
  • לא לבקש תקציב מדינה לרפת – על כל שקל שנקבל, נצטרך לוותר במחיר החלב ובפתיחה יותר גדולה של הייבוא. בתקופה הקרובה גם אין תקציבי מדינה פנויים בשבילנו.. כן לפעול לקבלת תקציבים לאזורים מיוחדים (עוטף ישראל, לגווניו)
  • אישור אסיפה כללית – כל הסכם שיגובש, יובא לאישור האסיפה של כלל הרפתנים. חיוני מאוד לתת לכל חבר הזדמנות להשמיע את קולו ולגזור את גורלו..
  • גבולות הוויתורים שלנו – אין לנו יכולת לוותר בנושא מחיר החלב והמנגנון לקביעתו (שאינו מהווה מרכיב מרכזי ביוקר המוצר הסופי). ניתן להגדיל את החשיפה ליבוא עם תקרה מוגדרת…
    לאורך זמן, הענף מתייעל ומעביר את פירות ההתייעלות לצרכנים, בסקרים דו שנתיים.

    מאבק ציבורי – האם תורם לקידום מטרות הענף?

    ענף החלב בישראל וגם בעולם נאבק בכל שנות קיומו עם ממשלות ישראל, להבטחת פרנסת העוסקים בו וקידומו בתחומים רחבים. אחד הכלים המרכזיים כדי לעקוף את פקידי הממשלה שעוסקים בנושא וגוזרים את עתידו של הענף, הוא לצאת למאבק ציבורי ולגייס את הציבור, בנוסף לתקשורת ולפוליטיקאים. הרפת הישראלית נלחמה על קיומה, בכל שנותיה, ובעשורים האחרונים עשינו הפגנות רבות בירושלים מול משרד האוצר ומשכן הכנסת, במשרד החקלאות ובאתרים נוספים. יעקב בכר האמין בכלי המאבק הציבורי וגייס לכך את הרפתנים, כאשר אופי רייך היה אחראי על הקשר עם המשטרה ואני הקמב"ץ בשטח. עשינו הפגנות רבות בתקופת "המאבק על יוקר המחיה" 2103-2011. אין ספק שהמאבק ריכך את עמדת אנשי האוצר והביא להסכם טוב יותר, מאשר בלעדיו. המנהיגות שהגיעה אחריו, לא האמינה במכשיר המאבק וניהלה את המו"מ רק בחדרים סגורים ויצאה עם הסכם, שלמזלנו הגדול, לא התממש.

    המאבק בצמתים חשוב מכמה בחינות:
  • ניסיון לגיוס דעת קהל אוהדת וגם לחץ על מקבלי ההחלטות בממשל – ראו מה קרה רק לאחרונה, עם הפגנות העובדים הסוציאלים, הסתדרות האחיות, הנכים ואחרים.. את ההישגים הם קיבלו, רק ואך ורק, אחרי הפגנות רחוב..
  • כל הרפתנים יכולים להשתתף במאבק על גורלם – חשוב ביותר שכל מושבניק וקיבוצניק, יקבל את האפשרות להגיע ולהשפיע על קבלת ההחלטות. אחרי חליבת הבוקר, הוא יוצא לצומת הקרובה אליו, נושא שלטים, סוגר צומת לכמה דקות, מצטלם ומגיע לעיתונות.. כך עשינו ב-10 צמתים מצומתגומא בגליל ועד צומת קטורה בערבה… בנוסף להפגנות הגדולות, בת"א ובירושלים, שהיו מרשימות מאוד.
  • במבחן התוצאה – המאבק משפר את התוצאות המושגות במו"מ והוא כלי עזר למקבלי ההחלטות, בדיונים הסגורים.
המנהיגות היא התאחדות מגדלי בקר

בשנה הבאה ימלאו 100 שנים להקמת ההתאחדות. מתחילתה הייתה ההתאחדות ארגון קואופרטיבי של קיבוצים ומושבים, שברוב השנים גם עבדו במשותף ובהרמוניה, על אף חילוקי דעות טבעיים, בגין המבנה הארגוני הפנימי של כל מגזר. ההתאחדות השכילה לעסוק במקביל בשני התחומים החיוניים:

  • ארגון מקצועי – טיפוח העדר, ביקורת חלב, מעבדה לבדיקות חלב, ניהול מסד הנתונים המקומי והארצי, הדרכה ועוד.
  • איגוד מקצועי – ההתאחדות הובילה את המאבק המתמיד על דמותה של הרפת הישראלית, קידומה המקצועי, פרנסת הרפתנים, ארגון השיווק של היצרנים מול המחלבות. היא הובילה את התכנון בענף ופעלה לריסון של הגדולים והחזקים, למען הקטנים והחלשים בענף הרפת.

בהתאחדות יש נציגות הולמת לשני המגזרים, בהתאם למשקלם בענף, ומשתפת פעולה גם עם הארגונים האזוריים והתנועות הארציות. העובדה שהארגון נותן שירותים בכל התחומים, נותנת לו חוזק פנימי וחיצוני ויכולת הישרדות מרשימה במשך 100 שנה (כך גם החקלאית ושיאון). כל יצרני החלב חברים בו, משלמים את העלויות באופן שוטף ויכולים לקבל את כל השירותים של הארגון

ההתאחדות צברה הרבה ידע וניסיון, בהתמודדות עם גורמי הממשל וגם עם המחלבות. בתקופת כהונתי, כמזכיר ההתאחדות, יצא לי לפעול בין היתר, גם להקמת מעבדה מרכזית בקיסריה לבדיקת משלוחי החלב לתשלום, ברוח טובה ובתאום עם תנובה והמחלבות. כמוכן, העברנו את מרכיב ההובלה מאחריות הרפתנים למחלבות – החלב נמכר ונמסר בעבר, בשער הרפת ולא במחלבה.
מכירת תנובה – ההתאחדות הובילה את המאבק הגדול לשמור על תנובה בידי ההתיישבות ולמנוע את מכירתה לקרן אייפקס. הרעיון ב-2006 היה להקים תאגיד שותפים בשם מעיין חלב (כך נקראה גם המחלבה הביתית בעין חרוד א), שבו יהיו חברים, הקיבוצים והרפתנים בעלי הרפתות במושבים, בשותפות עם גורמים חיצוניים ידידותיים (מאיר שמיר ואחרים) והוא יפדה את חלקם של יתר הבעלים על תנובה. לצער כולנו, לא הצלחנו להעביר את היוזמה וברוב גדול מאוד, החליטה אסיפת הבעלים, למכור את תנובה ובמחיר שנחשב אז, מרשים ומפתה. כך נשארנו בלי מחלבה קואופרטיבית בבעלותינו, בניגוד למדינות רבות בעולם (שבהן, 50 הקואופ. הגדולים, מחזיקים 80% מייצור החלב בעולם) וזקוקים מאוד להגנת המדינה בתכנון הענף.

חוק החלב – קיבע את מעמדה של ההתאחדות כנציגה הרשמית והבלעדית של יצרני החלב. כך גם בתקנון ההתאחדות..

מנכ"ל ההתאחדות – לאחרונה, נבחר לתפקיד מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר – ליאור שמחה, חבר קיבוץ נצר סירני. בתקופה הקצרה שהוא מכהן, השקיע ימים ארוכים בלמידה של הענף והמאפיינים שלו, נפגש ביוזמה וברצון עם כל הזרמים והמקצועות ועושה רושם של מנהיג נמרץ, שיכול להוביל את הענף באחדות ובנחישות. במפגשים באזורים ועם הרפתנים, הוא מקבל הרבה פרגון על ההקשבה, ההכלה והמנהיגות שהוא לוקח. ההתאחדות, בהובלתו של ליאור שמחה ובשיתוף גורמים רבים נוספים, יכולה להתמודד עם האתגר של הסכם חדש, מעודכן וארוך טווח בענף החלב, על אף נקודת הפתיחה הבעייתית של רווחיות הענף כיום והמציאות המורכבת שלו.

 

קואופרטיב יצרנים – "החלב החדש"

שלושה ארגוני קניות קיבוציים החליטו לאחרונה, על הקמת תאגיד יצרנים חדש, שיאגד את הרפתנים בקיבוצים וגם במושבים, שירצו ויקבלו את הכללים, למקרה של ביטול התכנון בענף והצורך להתמודד עם המחלבות החזקות, לשיווק החלב בתנאים הוגנים. בפרסומים בעיתונות, סוקר אביתר דותן, מנכ"ל התאגיד, גם יוזמות נוספות כמו ריכוז קניות ברפתות, הקמה או קניית מחלבה עצמאית, מתקן ייבוש, מתקן מי גבינה ועוד כ-32 פעולות כלכליות, שישיאו את כוחם ופרנסתם של הרפתנים. כל ארגון התבקש להקצות חצי מיליון ש"ח להקמת התאגיד ובשלב הזה, בודקים את הנושא עם ההגבלים העסקיים ורשות התחרות, כדי לקבל את אישורם להקמת התאגיד. בין לבין, עוסקים בהסברה ובגיוס תומכים נוספים, לרעיון ולביצועו.

החרדה של הארגונים, נובעת מהסתכלות על מה שקרה בענף הפטם, עם ביטול התכנון – המחיר לחלקאי ירד מאוד ונוצרו אינטגרציות אנכיות בין משחטות, מכוני תערובת ומגדלים. הם צופים ירידה חדה במספר הרפתות ועלייה בייצור של אלו שיישארו בענף וחשוב ליצור אינטגרציה עם מכוני התערובת ואולי גם רכישת מחלבה קואופרטיבית… לדעתי ולהבנתי, חשוב וחיוני לבדוק עם הרשויות את האפשרות להתאגד כגוף אחד אל מול כוחות השוק, במחלבות וברשתות, לתקופה שלאחר ביטול התכנון המרכזי. יש להכין את כל התשתית המשפטית לפעילות המשותפת של כלל חברי הענף, להשפיע על מחיר החלב ליצרנים ואספקה מירבית של חלב מקומי למחלבות. הכוונות של היוזמים טובות ואמיתיות, עם זאת, זו שגיאה אסטרטגית גדולה, להקים היום תאגיד חדש ונוסף של יצרני חלב, במקביל לתאגיד היצרנים הקיים על פי חוק, שנקרא התאחדות מגדלי בקר.

הקמת תאגיד מקביל להתאחדות, עלולה לגרום לכמה תהליכים שליליים, שיאיצו את פירוק התכנון המרכזי והרס המערכות המשותפות של הענף כולו, שנבנו בעמל רב במשך 100 שנה:

  • נבואה שמגשימה את עצמה – המסר הגלוי והסמוי לאוצר ולמתנגדים לתכנון המרכזי, שאנחנו כבר מוכנים לכל מצב ואין לנו בעיה עם ביטול התכנון, כי אנחנו חזקים ומגובשים וגם מכינים את התשתית ההולמת להתמודדות. המקימים, טוענים מנגד, שהדיבורים על תאגיד יצרנים, דווקא ירתיעו את הצד השני (מחלבות וממשלה) ויביאו לשמירה על התכנון המרכזי.
  • מלחמות בין המוסדות – ארגון יצרנים במקביל להתאחדות, מזמין קונפליקטים קבועים ומרים בין שני התאגידים. מי מייצג את הרפתנים? "החלב החדש" או ההתאחדות הוותיקה? זאת תהיה המציאות, גם אם נצהיר אחרת…
    כל נתוני הרפתנים הנחוצים לתכנון מול המחלבות (ספר העדר) נמצאים בהתאחדות, כיצד יתכננו את הייצור הכולל ועל פי העונות, מול המחלבות?נראה שהתומכים בתאגיד, אינם מאמינים בגוף של כל הרפתנים כמו המ"ב, הם חוששים מתהליך קבלת ההחלטות בארגון ומהקיבעון בהובלת הענף –הם רוצים לרוץ קדימה בצורה יותר "סמכותית".
  • ייצוג מול המדינה – ביטול התכנון והעברתו בפועל למחלבות, לא גומר על הקשר בין המדינה לרפתנים. תמיכות ממלכתיות, נושאי סביבה, רווחת בעלי חיים ועוד. מי ייצג את הרפתנים שם, התאגיד או ההתאחדות? חלק מהנושאים נוגעים גם למחלבות – איכות חלב, ייצור בקיץ, טיפול בעודפים.
  • מלחמות בין המגזרים – החשדנות, הקיימת ממילא, בין המושבים לקיבוצים תגבר עד מאוד, תביא למלחמות גדולות בין היצרנים ובינם לבין המחלבות וכולנו נצא ניזוקים עד מאוד. לא כולם יצטרפו לתאגיד החדש ויהיו רפתנים שיהיו מיוצגים רק על ידי ההתאחדות, גם לגבי השיווק ומחיר החלב.
  • פירוק ההתאחדות – כל התשתית שנבנתה במשך 100 שנות עבודה, תתפזר לכל רוח, כי "החלב החדש" מקים תאגידים ופעילויות אחרות, שחלקן יהיו גם מקבילות וישיקו, במישרין ובעקיפין, למה שעושים כיום.

ביטול התכנון לא יקרה באחת, יש מצב שתינתן תקופה להתארגנות, גם אם פחות מאירופה. התאגיד הנכון, שיוקם רק לאחר שהתכנון בענף יתבטל, הוא התאחדות מגדלי בקר והוא כבר קיים. זה יכול להיות גם תאגיד משנה שלו, אבל מבנה הבעלים יישאר כמו היום – כל יצרני החלב בישראל, שימשיכו להיות שותפים ויקבלו את השירותים משני התחומים, האיגוד והארגון המקצועי. בעת הזאת, אין להקים את התאגיד בפועל, עם הפעילויות הכלכליות שנלוות אליו, אלא לבצע חשיבה ותוכנית עם מספר חלופות למציאות האפשרית בעוד שנים, בביטול התכנון. מוסדות ההתאחדות וליאור שמחה בראשם, יהיו שותפים לחשיבה המשותפת ולהתארגנות האפשרית בבוא העת.

לסיכום המאמר הארוך – הסכם חדש לענף החלב 

יצרני החלב בישראל נמצאים בתקופה "לא מזהירה" שבה יש רווחיות צנועה וירידה מתמשכת ביתרה בענף. לנוכח המציאות החדשה של קורונה, ממשלה חדשה והדיונים על הסכם חדש וארוך טווח לענף, יש חשיבות עצומה להשקעת מאמצים גדולים, בשמירה על התכנון המרכזי בענף, המשך פרנסת הרפתנים מכל המגזרים ובכל חלקי הארץ. נכון להקים צוות של חברים בעלי ניסיון משני המגזרים ולעשות שימוש בכלים רבים ומגוונים, כד להבטיח השגת הסכם שישמור על הענף לעוד שנים. מומלץ מאוד לבצע חשיבה והכנות גם ליום שאחרי התכנון, אך יש להקפיד שנציגות הרפתנים גם בעת ההיא, תמשיך להיות התאחדות מגדלי בקר של כולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "קיימא בארותיים" הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן
6 דק' קריאה
47 שנה חלפו מאז, אך בכל פעם שמגיע יום כיפור, רבים נזכרים באותה מלחמה ארורה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שנחשבת לקשה במלחמות מדינת ישראל. אריהלה שמואלי, רפתן ודור שלישי לרפתנים בנהלל, מספר על אותם
5 דק' קריאה
"ילדים הם לא מבוגרים שטרם הבשילו, וחייהם הם לא מסדרון בדרך אל הבגרות. עכשיו הם חיים, וכאן ועכשיו הם זקוקים לאיכות חיים. חייהם יקרים וראויים לכבוד בזכות עצמם," אומר איש החינוך, הסופר והפילוסוף דני
3 דק' קריאה
המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד
3 דק' קריאה
כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו
3 דק' קריאה
אבי דבוש, פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי משדרות, בעל עבר קיבוצי עשיר ומנכ"ל ארגון רבנים למען זכויות אדם, מאמין שהשינוי הפוליטי בישראל יבוא מהפריפריה וסבור שלקיבוצים יש תפקיד חשוב בכך. ריאיון   למרות גילו הצעיר
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן