יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 533100223

מהיום גם לפרות תעודת זהות ביומטרית!

2 דק' קריאה

שיתוף:

מערכת זיהוי פנים חדשה נכנסת לשימוש ברפתות שונות, אבל להבדיל ממטרתה בבני אדם, אצל הפרות היא תשמש לזהות מצבי מצוקה, מבלי להפריע לפרה. נתונים אלו, מחקרים חדשים ומידע רב על הענף יוצגו בכנס השנתי למדעי הבקר והצאן, שמתקיים השבוע. הכנס מאורגן על ידי המחלקה לבקר והמחלקה לצאן בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות בשיתוף פעולה עם המחלקה לחקר בקר וצאן במנהל המחקר החקלאי

שיטת הזיהוי הביומטרית נכנסה אצל בני האדם לשימוש לפני זמן רב, האם עכשיו הגיע תורן של הפרות?
עד כה נעשה שימוש בכמה וכמה מערכות ניטור וזיהוי ברפת החלב, אך מאחר שתנועת הפרה במרחב הרפת היא חופשית, יש צורך, מעבר למכון החליבה, בזיהוי זול, אמין ונוח, בהקטנת הצורך בתג אוזן או מספר כוויה. בשל כך, מפתחים במעבדה לחקלאות מדייקת של חיות משק במכון וולקני (Precision livestock farming lab [PLF], אינ' נעם ברגמן יחד עם פרופ' יצחק יצחקי מאוניברסיטת בן גוריון, ופרופ' אילן הלחמי), מערכת זיהוי ביומטרית חדשנית המהווה פתרון לאתגרים אלו באמצעות שימוש באלגוריתמים AI עדכניים, ייחודיים ומהירים לזיהוי וסיווג פנים. 

את המערכת התקינו ברפת מחקר של מכון וולקני, מעל אזורי האבוס. כל מצלמה שהותקנה מסוגלת לנטר עד שמונה פרות אוכלות בו-זמנית. כך המערכת יכולה לפרק כל קובץ וידאו למסגרות בודדות ובתוך כל מסגרת לזהות בדיוק רב את הפנים של כל פרה אינדיבידואלית בפני עצמה. בנוסף, המערכת מסוגלת לזהות כל פרה באמצעות מאפיינים ביומטריים המבוססים על פניה בלבד. המערכת, בזכות מאפייניה הייחודים, מציעה דיוק גבוה במהירות מרבית.
מעקב בזמן אמת אחרי הפרות ברפת נוצר מתוך צורך לנהל מעקב ותיעוד של זמני האכילה ומיקום של כל פרה בנפרד. נתונים אלו יכולים להכיל בתוכם תובנות על שלומן של הפרות, חיזוי של מצבי מצוקה, התנהגויות אכילה שונות, הערכות לצריכת מזון ועוד. עוד מיתרונותיה של המערכת החדישה היא שכל הביצוע של פעולותיה מתרחשות מרחוק – כלומר, ללא שום אמצעי פיזי על הפרה עצמה, ובעצם ללא ידיעתה כלל, כך רווחתה של הפרה גדלה. 

המחקר והפיתוח של אינ' נעם ברגמן, פרופ' אילן הלחמי ופרופ' יצחק יצחקי, מאששים את יתרונות השימוש בזיהוי ביומטרי לצורך ניטור ומעקב ברפת. יתרונות מערכת זיהוי הפנים החדשנית, לצד מניעת פגיעה ברווחת הפרה יכולים לתרום לשיפור מצבן של הפרות ברפת, ובתוך כך לשיפור משק החלב.

נתונים אלו, מחקרים חדשים ומידע רב על הענף מוצגים השבוע בכנס השנתי ה-33 למדעי הבקר והצאן, שמארגנים המחלקה לבקר לחלב והמחלקה לצאן בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) ומכון וולקני במשרד החקלאות, ארגון יצרני החלב בישראל ומועצת החלב. בכנס ישתתפו כ-1,500 אנשים וביניהם ראשי הענף והעוסקים בו, יצרני חלב, אנשי תעשיית החלב, מדריכים, חוקרים, רופאים וטרינרים וספקי תשומות, הכנס מתקיים בין התאריכים 12-14 בדצמבר, בירושלים. השנה יעסוק הכנס בתחומים שונים כגון כלכלת הענף, הזנה ומזונות, מספוא, בריאות ורווחת בעלי חיים, פוריות וטיפוח, גידול יונקים –  עגלות ועגלים, התמודדות עם  עקת חום ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!