יבול שיא
הרפת והחלב
2

מכון וולקני בסכנה

3 דק' קריאה

שיתוף:

70  מיליון  שקלים  מפרידים  בין  המשך  פעילות   מחקרית  ובין  השבתה מוחלטת  של  מכון המחקר החקלאי   של ישראל, שרכש לעצמו  לאורך  שנים  אמון   ויכולות  ביצוע   ייחודיות בעולם.

70  מיליון  שקלים,  זה  הסכום  שמשרד האוצר  של מדינת ישראל החליט  לקצץ מהתקציב השנתי  של  מנהל  המחקר  החקלאי, מבלי להתחשב בהישגים  פורצי הדרך  שהשיגו  החוקרים  בעמדות  השונות.

סגן ראש  מנהל  המחקר  החקלאי למחקר ופיתוח, פרופסור  אורי ירמיהו, מגלה שעוד בחודש שעבר  לא  היה כסף  נזיל  לרכש,  לפעילות מחקרית. "נזקקנו  לחומרים  שונים, לדשן, לאמצעי  ריסוס  ופעילות  במעבדות ולא היה בידינו   תקציב  לכך. המכון  עובד, אינו מושבת, אולם  לא  ניתן  לפעול מעשית".

פרופסור ירמיהו  קובע  ששכר  העובדים  לא  נפגע, "גם איש לא  יפוטר, אולם  לא  נאייש  40  משרות  של  מלגאים (מקבלי מלגות) הממתינים  לפעול,   בכל  הדרג המינהלי.

1
רפת המחקר של מכון וולקני הפכה לסמל הפיתוח והחדשנות

מקווה שלא נגיע לסגירת המכון

סגן ראש המינהל  למחקר ופיתוח, משוכנע  ש"לא נגיע  לסגירת  מכון המחקר החקלאי הבכיר  של ישראל. אני  לא מאמין  שהמדינה  לא תאפשר  לוולקני לא להתקיים. החלטת  משרד האוצר   נתקבלה  בתדהמה  לא רק  אצלנו. כל מוסדות  המחקר  הקיימים  בארץ,  טילפנו  אלינו לברר  כיצד ניתן  לעזור לנו. המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, שלחה  מכתב לשר החקלאות  שישקיע כל מאמץ   שמכון  וולקני  לא יפגע וימשיך לפעול  במלוא  תקציבו".

תקציב מנהל  המחקר החקלאי  בשנת  2023 היה 320  מיליון  שקלים. בימים  הראשונים  אחרי   השבת  הארורה  של ה-7 באוקטובר  2023, האוצר  קיצץ  20  מיליון  מתקציב מנהל  המחקר  בעקבות צורכי  המלחמה, קיצוץ  שהתקבל  בהבנה  לנוכח  מה שהתרחש, אולם  אחרי  שבתקציב 2024   קוצצו  70  מיליון  שקלים  שהם  21  אחוזים  מהתקציב הכולל, יצאו   החוקרים  והמדענים בוולקני  למאבק  חיצוני  בהחלטת האוצר.

פרופסור ירמיהו  מציין  כי   במינהל  המחקר  מועסקים  1,200  עובדים, מחציתם עובדים  קבועים  במחקר  והמחצית  השנייה של העובדים כ-600 אישה ואיש, הם  מלגאים, סטודנטים לדוקטורט, מקומיים   ומחו"ל, ששכר עבודתם  ממומן מקרנות  מחקר  שמשקיעות במחקרים יישומיים.

התעורר  חשש גדול  לעתיד המחקר החקלאי  של  ישראל. מאות  פטנטים  חקלאיים  רשומים  על שם  וולקני. "בסוף  חודש מרץ  יפוג מועד  של 38  פטנטים ובהיעדר  תקציב, ישראל  תאבד אותם" אומר  סגן ראש מנהל המחקר החקלאי למו"פ. "יש תהליך שלם  לרישום  פטנטים. חייבים  לשמר  אותם. אנחנו  נהיה  חשופים  לתביעות  של  מוסדות בין-לאומיים  שמימנו  מחקרים   והם  לא יראו אותם  מתקדמים. למכון  יש התחייבויות  כספיות  רבות  וכאשר   מקצצים  בתקציב, אין  אפשרות  להשיב כספים   ולהתנהל  כהלכה  מול   מי שהשקיע  ומצפה לראות  את  פירות  המחקר".

איש שיחנו  מגלה שמנהל  המחקר החקלאי  בישראל,   נחשב עד מאד  בעולם  כולו. "אנחנו  במקום  השלישי  בעולם  במחקר  חקלאי. הראשון בעולם  הוא   מכון  בצרפת, השני באירלנד ואחריהם   ישראל. מדינת ישראל  לא  יכולה  להרשות  לעצמה  שמוסד  כה חשוב  ברמה עולמית, ייסגר. לא יעלה על הדעת  שלישראל   לא יהיה מוסד מחקר כזה. אנחנו  מתמודדים   עם הנושאים  הכי חשובים   בימינו. בין  השאר שינויי  האקלים בעולם".

מגלה: "קרן  הלמלסי מארצות הברית, שמשפחה אמידה  מחזיקה בה ומנהלת  אותה,  תרמה לוולקני ב-10 השנים  האחרונות  13 מיליון  דולר. ב-4.5  מיליון  דולר   מסכום התרומה, רכשנו את כל המחשבים ומכשור  נוסף   לבינה מלאכותית. המכון  לחקר חקלאות ימית עובר  אלינו ונקבל  60 מיליון  שקלים  מתקציב המדינה,  לנהל את  המשך פעילותו. 700 מחקרים  פעילים בהיקף כספי של  100 מיליון  שקלים לא ברור  מה יהיה גורלם.

3
שביל החלב – מציגים בגאווה את התרומה של המחקרים במכון להישגי הרפת

רווחת בעלי חיים

הקמנו  תשעה מרכזי  מחקר   למצוינות  בתחומים  שונים, שיקדמו  את ישראל  לעתיד ומי יודע  מה יהיה איתם. אחד ממרכזי  המחקר האלה הוא   בנושא  מתקדם  מאד, תחום  רווחת  בעלי חיים. הקמנו  מרכז  לחקלאות  עירונית, פעילות  רחבת  היקף בתוך  ערים  בישראל. מרכז ננו-טכנולוגיה ליישם בחקלאות  לשנים  הבאות, מחקר  בנושא  שינויי  אקלים, איזו כמות מים  מדינת  ישראל  תצטרך   בעשורים  הבאים, אילו  מחלות   תפרוצנה  בעוד 20-10 שנה וכיצד  יטפלו בהן. שימוש במי קולחין, אין  מדינה אחרת שמובילה בעולם   בשימוש  במי  קולחין  ובפחת  זרעים".

פרופסור אורי ירמיהו   מציין  בצער רב,  ש"וולקני  היה על   המוקד, גם  לביקורת,  יותר מדי  פעמים  בשנים  האחרונות. מעבר לתקופת  הקורונה, הרי  היה גם  מי שרצה להעתיק  את  מנהל המחקר החקלאי  לצפון הארץ וכל  הזמן,  מחפשים אותנו, פוגעים  בנו   ופועלים  נגדנו. מדינת ישראל  הייתה   צריכה ללטף  אותנו, להעריך  אותנו, לתגמל אותנו ולדעת  שאסור  לוותר עלינו, שאנחנו  חיוניים  ומקדמים  את ישראל  שנים  קדימה"

פרופסור אורי ירמיהו,  בן 65. משמש  זה ארבע שנים וחצי  כסגן ראש מנהל המחקר החקלאי ובשלב מסויים,  היה גם  ממלא מקום ראש המנהל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן