בימים אלה של הפגנות מחאה בכל הארץ, אפשר להיזכר שגם הרפתנים עשו, במהלך השנים, פעולות מחאה והפגנות, ממגוון סוגים.
צילמתי הרבה והבאתי חלק מהאירועים, במדור מיוחד שנקרא תמונת השבוע וזה התפרסם באתר המ"ב, בכל יום חמישי בשבוע.
משתף אתכם בתמונת השבוע של הפגנה גדולה ומיוחדת עם חסימה של צומת קפלן וצמתים אחרים, עם שתי פרות – נחמה וזהבה…
עם פרוץ משבר הקוטג' הן הביעו רצון להצטרף למאבק הרפתנים ותותי, הלא הוא ישראל בלוך מנהלל, העמיס את נחמה על נגרר והעביר אותה לחווה במושב, עד ליום שאחרי המלחמה
כך הצטרפה נחמה לכל הפגנות הרחוב, חסימות הצמתים, שיירות המחאה והביעה הזדהות מלאה עם הבעלים, שהרי היא מבינה עד מאוד את קשייהם ואת מסירותם הרבה לבעלי החיים ברפת
היא הגיעה להפגנה הראשונה בירושלים, שמעה את הנאומים הגדולים של ראשי הענף וההתיישבות, ראתה את שרת החקלאות נחושה מאוד להגן על הרפתנים ואף הסכימה להיחלב בפומבי ולפני כולם
אחד ועוד אחד, התנדבו להקל עליה מעומס החלב על אף שחלק מהחלב הגיע בשקיות מהסופר, בעלייה לעיר הבירה. היא עלתה לירושלים וחזרה שבעת רצון למשכנה הארעי בנהלל
תותי ונחמה לא ויתרו וכאשר חסמנו את שלושת הצמתים, היא ביקשה להגיע למרכז העיר תל-אביב ולהפגין שם את יופייה וכישוריה. נחום זרחי ותותי הסיעו אותה אחר כבוד לעיר הגדולה
די מהר, מצאה עצמה עוברת מיד ליד של רבים מהמפגינים, ועומדת במרכז הצומת, תוך חסימה של כל התנועה במרכז העיר – ממש בצומת עזריאלי
רכבים שנסעו לידה שרקו לה בהתפעלות ושמחו לפגוש ריח כפרי בכרך הסואןואז הגיעה הצעדה הגדולה שבסיומה הייתה הפגנת ה-6,000. נחמה ביקשה מזהבה להצטרף אליה והפגישה נקבעה לרחבת הבימה, ממש ליד אוהלי המחאה ברוטשילד
היה ברור שהן יוצאות לטיול ברחובות העיר תל-אביב ולהיחשף לקהלים חדשים ואף לעיתונות המגוונת – יעקב בכר מזכיר ההתאחדות אף קרא להן ברמקול… שתי הפרות נישאו על כפיים חסונות וניכר היה שהן גאות מאוד להשתתף במפגן ההיסטורי
אט אט הן התקדמו לרחבת המוזיאון, שאליה נקבצו ובאו חברים ומזדהים מכל חלקי ההתיישבות – אוטובוסים רבים פרקו מפגינים שבאו להתחכך עם נחמה וזהבה ולא היה גבול לשמחתן
לשיא הכבוד הן זכו כשהמפקדים ביקשו מהן לעלות לבמה ולכבד את הנואמים בנוכחותן. וכך הן שמעו מקרוב את מזכירי התנועות, מזכיר ההתאחדות, את יעל בודניק הצעירה ואף את ישראל, זמר הרפתנים מכפר קיש
אבל השיא השיאים היה בביקור בעיר הקודש והפעם לא בהפגנת מחאה, אלא במפגן אהבה לעיר ולתושביהתותי לא שכח להביא אותה לצעדת ירושלים ואף הציב את נחמה על גג הקלאב-קאר, שהביא במיוחד מנהלל הרחוקה
הוא צרף אליה את בנו הצעיר וביחד נהגו ברחובות העיר, עם שובל ארוך של רפתני כחול-לבן שנשרך בגאווה מאחור
האווירה הייתה של קרנבל מרגש, כולם שמחו לצעדה ורבים מתושבי העיר אף הריעו לנחמה בהתרגשות גדולה
לא בכל יום יכלו לגעת מקרוב בפרה מאושרת, עם עיניים בורקות ומראה מצודד
נחמה וזהבה, עייפו קצת מכל ההפגנות, המחאות והקריאות הקצובות – הגיע הזמן לחזור לנוח במשכן האוהב בבית החקלאית. הן יצברו כוח ואנרגיה ובבוא היום, באם חלילה יזדקקו להן, הן תגענה בשמחה לעזרת הרפתנים האהובים
שיחה עם שושי רז, מנהלת רפת איילת השחר כבר שלושה עשורים ששושי רז עובדת בענף הרפת. היא בת 61, אמא וסבתא. כחברת קיבוץ תל קציר, וכבוגרת בית הספר החקלאי מאיר שפייה, אליו הגיעה בעקבות
מיכל מילגר1*, ד"ר ליאור רובינוביץ2, איציק אברבנאל3, ד"ר חיים ליבוביץ4, ד"ר שמואל גלילי5, יהל אפלבאום2 וד"ר אביב אשר2** 1תחום צאן, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון 2מכון המחקר מיגל/מו"פ צפון 3תחום גד"ש, שה"מ, משרד החקלאות
נשיא ומנכ"ל התאחדות יצואני הבשר האמריקאית, דן הלסטרום, הציג בכנס USMEF באינדיאנפוליס תמונת מצב מעודדת: לקוחות בעולם ממשיכים להעדיף בשר חזיר, בקר וכבש מארה"ב בזכות איכות ויציבות, גם מול חסמים בסין ומלחמות סחר *תמונה
אשר נולד בשטרסבורג בצרפת וגדל בבלגיה. בגיל 18 אשר עלה לארץ במסגרת תכנית ההכשרה של תנועת בני עקיבא והגיע לקיבוץ לביא. כאשר נשאל איפה הוא רוצה לעבוד, ענה: "בכל מקום רק לא עם בעלי-חיים".
אומר ארז שמואל, מרכז הרפת בקיבוץ דפנה שפונה בתחילת המלחמה * שמואלי עם עוד שני עובדים והרבה מתנדבים המשיכו להפעיל את הרפת ולהוציא כל יום חלב לבית ישראל "לא נולדתי בדפנה, אני במקור מאופקים
