מרכז מזון נהלל - שיחה עם עוזי אנגל
יבול שיא
הרפת והחלב
וולטר

ניהול רפת: וולטר וורמלי ברפת קיבוץ רשפים

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

סיפור חיים מעניין וייחודי יש לוולטר וורמלי שסיים את תפקידו כמנהל הרפת בקיבוץ רשפים, בעמק המעיינות. גוי משוויץ שהתאהב בישראל ובקיבוץ, בנה את ביתו בעמק החם והקים משפחה. הבן הבכור עוז המשיך את דרכו ברפת וביחד עם האבא – וולטר, הובילו את הענף לתוצאות מקצועיות וכלכליות מפרגנות.

ספר על גלגולי החיים עד להחלטה להישאר בישראל ובקיבוץ

 

וולטר וורמלי מסיים מעל 40 שנות ניהול ברפת רשפים בעמק המעיינות
וולטר וורמלי מסיים מעל 40 שנות ניהול רפת רשפים בעמק המעיינות

 

ניהול רפת: נולדתי ב-54, בן ראשון למשפחה שאימצה 3 אחים, פליטים מגרמניה, לא יהודים. חיינו באזור דובר גרמנית (70% מתושבי שוויץ דוברים גרמנית). ההורים עסקו בחינוך, היו חברים בארגון שעסק בחינוך לילדים קשי לימוד. בהמשך, נולדו עוד 3 אחים – היינו משפחה גדולה.

למדתי בבית ספר בכפר, בשנת 1960 הלכתי לכיתה א' – ההורים היו אחראים לבי"ס עם 30 ילדים, הייתה שם חווה ובפועל זו הייתה פנימייה. הם גרו שם והלכו לבית הספר, היו מורים מיוחדים ואנחנו נשארנו עם ילדי הפנימייה גם בחופשים. האזור היה חקלאי וחלק מהלימודים היו גם עבודה בחקלאות ובגינות.

9 שנים הייתי שם, הנוהל הוא לימודים רצופים של 9 שנים. רציתי ללמוד חקלאות אבל מכיוון שלא היה לנו משק, אבא המליץ ללמוד גננות – יש הרבה דברים חופפים. הלכתי לבית הספר לגידול פרחים ותכנון גינות ל-3 שנים, כמקצוע. עבדתי שנה במקצוע פרחים בחממות, הייתי 9 חודשים בצבא הסדיר השוויצרי, עם קורס מ"כים. חזרתי לפנימייה ולחווה, בתכנון ללכת לבית ספר לרפתנים באזור. עקב מחסור בעבודה בחורף, בגין השלגים הרבים, יצאתי ל-3 חודשים התנדבות בקיבוץ. ההורים המליצו וזה היה מקובל, יצאתי לבד בלי קבוצה, הייתה לי כתובת בירושלים והגעתי לרשפים ב-11.75 ואני בן 21. התאהבתי בקיבוץ ובבחורה ברזילאית שהגיעה עם קבוצת "תפוז" – יהודים שהגיעו דרך הסוכנות לכחצי שנה.

איך נקלטת ברשפים – קיבוץ של השומר הצעיר?

אורח החיים בקיבוץ התאים לי ודמה מאוד לחברה שגרתי בה בשוויץ – השתלבתי בענף ההודים. בתחילת אפריל נאלצתי לחזור לשוויץ בגלל התחייבות עבודה עד שאחי החליף אותי. אחרי 3 חודשים חזרתי ארצה והפעם לקיבוץ מסילות, כי בת הזוג שלי הייתה שם באולפן, רצתה להיקלט ולהמשיך ללמוד כימייה בטכניון. מסילות לא איפשרו את המהלך, כך שלא הייתה לה ברירה אלא לחזור לברזיל וללמוד שם. לא הייתי יהודי ולא יכולתי להצטרף למשפחה בברזיל וכך התנתק הקשר שלנו וכל אחד הלך לדרכו  – אני חזרתי לקיבוץ רשפים השכן, בכוונה להישאר פה לטווח ארוך. עבדתי בזיתים בסתיו והלכתי לאולפן במסילות. אחרי כמה חודשים התפנה לי מקום ברפת ומהר מאוד גילו את הניסיון והאהבה שלי למקצוע.

שנים מאתגרות ברפת

השנה 1977, מכון צנצנות 6X 6 משני צדדים והשתלבתי בכל העבודות – קצרתי תלתן בשדה וחלבתי. במאי 80 התחתנתי עם בת גרעין שהגיעה מחולון, עשיתי 4 חודשים צבא בארץ. לפני החתונה התגיירתי בתל-אביב – תהליך קשה, גרתי חצי שנה בקיבוץ געש. התחתנתי כיהודי כי לא רציתי להקשות על הילדים והחתונה הייתה גם של כל הקיבוץ – כך היה מקובל . רשפים היה אז קיבוץ שיתופי מלא, בלי שינויים וזה מה שאהבתי. מאז אני ברפת ומ-88 אני מרכז את הרפת.

שיפצנו את המכון והפכנו אותו לפרלל 10 על 10 עם ציוד צח"מ, תכנון של יהודה שפרכר האדריכל. הם נסעו לאנגליה והעתקנו את המכון, כי זה היה המכון הראשון לפרלל. בצוות היו 3-2 מתנדבים, קצת בני משק וכמה חברי קיבוץ. לנו במשפחה נולדו בן (עוז) ועוד אחות צעירה ממנו. בחורף הפרות אכלו הרבה ירק, בעיקר תלתן, סלק סוכר, נכנסה עגלה ראשונה לחלוקת תערובת ובהדרגה גם בלילים. היו תחמיצים, לא עבדתי במגדל התחמיץ הוותיק, הוא היה בכניסה של הסככה החדשה ולפני כ-6 שנים הרסנו אותו, על אף שהיה ניסיון להפוך אותו למשרדים מיוחדים.

אסם תערובת – היה מכון שסיפק תערובת לרפת, ללולים – ביצים, הודים ודגים. הוא נסגר, כי היה ישן והמפעיל יצא לפנסיה. שנתיים גרסנו שעורה לבד וזה לא היה לערבוב, אלא רק גריסת תירס ושעורה ואז הגיעו מכוני התערובת והמכון התייתר.

הרפורמה הגדולה – 10 שנים לפני, התחלנו לבנות סככה ובתכנון היה להעביר את מכון החליבה, מעבר לגדר הקיבוץ (זה קרוב).  ברפורמה הרסנו סככה ישנה ובנינו חדשה, בשיטה של פלשינג ומאצרות עם דחיפה כלפי מעלה. חלק מהסככות היו פלשינג וגם גגות נפתחים, שהיו מצויינים והתייתרו עם המאווררים הגדולים. ב-99 המכון עבר שיפוץ נוסף ויסודי, עם שינוי הפרלל ליותר מתאים וציוד של סרג' אגרומציה באיכות גבוהה, כולל זיהוי עם פדומטר – היו מעט רפתות שאימצו את הציוד הזה. הרפת זורמת לי בדם והפרה הראשונה שלי נחלבה ביד בגיל 6. בשוויץ הפרות באלפים, הלכנו ברגל בקיץ ובחורף ברפתות בעמק, עם הרבה שלג.

הרפת התקדמה מאוד, ממוצע התנובות עם שינוי הזנה, גנטיקה, ממשק. הרבה חלב ושנה אחת אף היינו מקום רביעי בליגה, עם ייצור קרוב ל-12,000 ק"ג חלב לפרה. עד שהגיע הנושא של מחיר חלב קיץ והעברה מהחורף, כולל שינוי מועד ההמלטות. הפרות היו עם שמות ומספרים על הגב…

האם ברפורמה שקלתם כניסה לשותפות עם רפת אחרת?

בדקנו עם הקיבוצים מירב ומסילות והגענו למסקנה שזה לא כלכלי – צריך להשקיע הרבה, כמעט כמו בבית והצוות הטוב שלנו עם ארבעה חברים, היה מתפרק. התוצאות שלנו, מקצועית וכלכלית, היו טובות כמו רפתות משותפות ולא היה כדאי להיכנס.

הנושא נבדק שוב לאחרונה ואף נקטנו צעדים מעשיים לקלוט עוד רפת וזה לא צלח. באזור שלנו, כמעט ואין שותפויות ורוב הרפתות מעדיפות להישאר יחידות, עם עבודה מקומית וניצול משאבי הקיבוץ בעמק החם.

מכסת עמקים – ברשפים חם ולח, הקיץ מאוד קשה, נכנסו מאווררים וצינון שעוזרים לפרות. בקיץ היו הרבה הפלות בגלל חום יתר, הצינון עשה מהפכה, ראינו שיש התעברות טובה, לקראת הקיץ והסתיו. היום עושים מקלחות 24 שעות, 6 צינונים ולפעמים 7 צינונים של שעה כל צינון, על פי הפרמטרים של תוכנת SCR.

העברת חלב לקיץ הורידה את הממוצע השנתי בכ-1,000 ק"ג, (כי יש מעט פרות שממליטות בקיץ ולא מגיעות לשיא גבוה וזה הרבה פחות יעיל.

עובדים – יותר קשה למצוא ישראלים שיעבדו במשכורות הנמוכות יחסית, שנותנים ברפת, עם הרבה שעות עבודה. צריך אחוז מסוים של קבלנות עבודה, 2 תאילנדים שמחזיקים את החליבה וגם מחוצה לה ו-3-2 ישראלים.
ברפת צריך 3-2 אנשי מקצוע ואם נשלם יותר, אז אולי יהיו יותר עובדים מקצועיים. התאילנדים פחות מפונקים, יודעים ורוצים לעבוד ואילו לישראלים יש צרכים נוספים ולא קל איתם.

עוז הבן– עבד ברפת לפני צבא, אני הייתי מרכז הרפת בכל השנים, היחסים היו טובים, כך שהיה כיף לעבוד ביחד. עוז עשה סידור עבודה ובריאות. צריך לדעת להפריד בין עבודה לבין החיים הפרטיים וזה לא קל. חשוב לשים חיץ ביניהם.

הטכנולוגיה – הרעיון להפסיק עם מספרי כוויה, פוגע בעבודה, כי צריך יותר זמן לזהות את הפרה המסוימת, מסתגלים עם ההחלטה וצריך יותר כוח אדם.

רומינציה – נותן אינדיקציה על בריאות  העדר, פרטנית של הפרה, עומס חום בקיץ וגם התנהגות קבוצתית, מקל על ניהול בריאות העדר. וולטר מפרגן מאוד לתוכנות של SCR ועובד אתן צמוד.

שער מיון – ממיין את הפרות ויכול להפריד עם פחות ריצות, מכניס שקט לעבודה שוטפת. מומלץ מאוד…

קלטור – מהפכה ברפת, שיפר מאוד את איכות המרבץ לרוב הפרות. אבל זה מוסיף עבודה וכ"א, במקביל לעבודת החליבה. כל הטיפול בסככה, נעשה בזמן שחולבים וזה צורך אדם נוסף.

אוורור וצינון  בחצר – שיפר את ביצועי הפרה, ההרגשה הטובה שלה עם המדדים של עומס חום, נותן לכוון את הזמנים ואורך הזמן של המקלחות. ביותר עומס חום נותנים יותר זמן, או מוסיפים עוד מקלחת. הטכנולוגיה נותנת כלים של עומס חום ואפשר לשנות. במסגרת המדיניות הקבועה, עם מצבים קיצוניים או בעונת המעבר.

 

וולטר ומחליפו בניהול הרפת חנן
וולטר ומחליפו בניהול הרפת חנן – ניהול רפת

 

לאן הענף הולך לדעתך?

הכול תלוי בממשלה, בכל העולם הרפתנים בוכים על ביטול התכנון והעצמת החולשה שלהם. חשוב להיאבק על שמירת התכנון שיש לו הרבה יתרונות. צריך לפתח דחוף טכנולוגיה שנותנת תשובה למזג האוויר שהולך ומתחמם. בשנים האחרונות נתקענו ואין פתרון מיטבי לשיפור הביצועים. עמק המעיינות עדיין בנחיתות מול משקי ההר בעומס החום והלחות. הרפתות בעמק צריכות להשקיע הרבה יותר, כדי לתת תשובה לעומס שהולך וגדל.

אחרי 40 שנה ברפת והעברת שרביט הניהול לחנן מלאכי מקיבוץ שלוחות, מה הסיכום שלך?

בעשורים באחרונים הייתה התקדמות אדירה ברפת החלב. עברנו מהפכה של ממש בגנטיקה, בממשק, בשיכון הפרות ובתנובות.

בענף עובדים בעיקר חברים שאוהבים בעלי חיים ואיכפת להם מהעבודה ומהפרות. הסתיים העידן של סידור העבודה הכפייתי.

צריך להמשיך וללחוץ לפיתוח אמצעים חדשים להמשך ההתקדמות ובעיקר בחליבה ובעומס החום.

חשוב למצב את הטיפול בזבל במקום חשוב לשימוש חוזר ברפת ובשדות – חומר אורגני לדישון ולריפוד.

ליאור שמחה מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רכבת ישראל תוכל להקים מסוף מטענים גדול מצפון למעבר ארז, רק בכפוף להתחשבות בקיבוץ ארז רכבת ישראל תקיים מסוף מטענים : הוועדה המחוזית מחוז דרום,  קיבלה את מרבית ההתנגדויות של קיבוץ ארז, של המועצה
2 דק' קריאה
משרד האוצר גנז את התכנית להקים אשכול כליאה חדש בשטח קיבוץ מגידו אשכול כליאה: כלא מגידו היה אמור לעבור לאשכול החדש  ובאזור הכלא תוכנן להקים מרכז תיירותי גדול, על בסיס הפסיפס העתיק שנמצא שם.
2 דק' קריאה
דגנית ורד, יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של  VIAQUA  "המוצר הראשון של החברה החדשה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו" הידעתם שלחסילון (שרימפס בלע"ז) אין מערכת חיסון מפני
3 דק' קריאה
מי שנכנס בשערי כפר-סילבר, שבפיקוח מנהל החינוך ההתיישבותי, חש מיד באווירה פסטורלית, שנוצרת בזכות העצים הגבוהים והעבותים, מרבדי הדשא ופינות החמד הירוקות בין הבניינים. המורה שולה שפר התגוררה עם משפחתה במשך 42 שנים בתחום
7 דק' קריאה
ארז רגב, ממושב מעלה גמלא, הוא בעל מסעדת "מושבוץ" ודוגל בהסעדה והגשה ממוצרים מקומיים בלבד.  זה כולל את הכל – הבשרים, הבירות, שמן הזית, היינות והגבינות – הכל מתוצרת רמת הגולן, כאשר את הירקות
9 דק' קריאה
מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון אאורה בבינתחומי הרצליה, קבוצת ארליך ופירמת עמית, פולק, מטלון ושות' ערכו וובינר מיוחד שעסק בפודטק, יזמות בתחום המזון והשפעות הקורונה ומגפות על תחום זה. במסגרתו התארחו
5 דק' קריאה
דילוג לתוכן