יבול שיא
הרפת והחלב
עדר עיזים בהיריון שיוצאות למרעה קרוב

ניהול תקופת המעבר בין התחלובות בעדרי הצאן לחלב

4 דק' קריאה

שיתוף:

 

כללי

ניהול תקופת המעבר בין התחלובות בעדרי הצאן לחלב: ענף הצאן לחלב בישראל (כבשים ועיזים) חייב, על מנת לשמור על קיומו, לעבור לעבודה אינטנסיבית מאד של יצרנות, כדי להיות מסוגל להתחרות בתעשיות גידול הצאן בחו״ל. לצורך כך, בכבשים עברו לממשק של המלטות תכופות, שמאפשר קבלה של יותר טלאים מכל כבשה בעדר, לצד תנובות חלב גבוהות במיוחד (מעל ל-600 ליטר בשנה), ביחד עם הכנסת גזעים ולדניים במיוחד וההריונות של הכבשים הינם רב עובריים לרוב.

לכן, ההתייחסות לכבשים צריכה להיות זהירה ומוקפדת, על מנת לאפשר להן להגיע בשלום להמלטה, לשגר טלאים בריאים ולייצר חלב בכמות גבוהה. בעיזים לחלב הוכנס לארץ, חומר גנטי מחו״ל, שתרם לעלייה ניכרת בתנובות החלב ויש כיום בארץ עדרים המגיעים לתנובות חלב ממוצעות של מעל ל- 1,000 ליטר, לעז לשנה.

רמת יצרנות גבוהה כמו המתוארת, מחייבת התייחסות מיוחדת לתקופת ההכנה להמלטה, ועוד יותר לזמן המעבר שבין התחלובות – הפסקה של ייצור החלב על מנת לאפשר בנייה מחדש של העטין והכנה פיזיולוגית לתחלובה הבאה.

בכבשים, במשטר של המלטות תכופות, ההתעברות קורית כ-70–65 יום אחרי ההמלטה. הן מצויות בשיא החלב ומוזנות בהתאם, במנה הכוללת רמות אנרגיה וחלבון גבוהות. חשוב לדעת מתי לעבור ממנה יצרנית למנת יובש, להימנע מהשמנה בשלהי התחלובה ולדאוג לתזמון נכון בהכנה להמלטה.

האתגרים בהזנת חיות ביצרנות גבוהה

כאמור, בשל הצורך להיות תחרותיים, בהשוואה למערכות ייצור מקבילות בעולם, ענף הצאן מתייעל. הוכנסו עם השנים, גזעים יותר ולדניים, ותנובות החלב עלו מאד בכבשים וגם בעיזים. הגדילה המואצת של מספר (4,3,2 או יותר) עוברים, עם התקדמות ההיריון וההכנה של רקמת העטין לייצור קולוסטרום וחלב לתחלובה הבאה, מחייבים משאבים של אנרגיה וחלבון.

התזמון של השינויים בהרכב המנה הוא קריטי. מענה לא מהיר דיו, לצרכים התזונתיים של החיה ההרה, עם התקדמות ההיריון והתקרבות להמלטה, יגרום לפירוק מהיר של רקמת שומן, מה שיעמיס על הכבד ויפגע בתפקודו, יגרום לקטוזיס שיפגע בתיאבון, יעצים את המחסור במזון ויסובב את מעגל החסר במשאבי אנרגיה וחלבון, עד לקריסת החיה ומותה.

גם איחור בפעולת הייבוש יכול להיות מסוכן, שכן אז יגבר הסיכון להצטברות שומן ברקמות גוף החיה, עקב הזנה במנה גדושה באנרגיה לאורך זמן, מה שיקשה מבחינה מטבולית על הפניית משאבים לגדילת העוברים ויצירת חלב בהמשך. כבשים ועיזים שמנות מדי, מייצרות פחות מדי גלוקוז וכך נפגע תפקודן ונפגעת התפתחות העוברים שלהן. חיות הרות שמנות גם ייצרו פחות חלב בתחלובה.

קטוזיס סביב ההמלטה

הממשק האינטנסיבי המאפיין את גידול הצאן בארץ כיום, שמתבסס על בעלי חיים ולדניים ותנובות חלב גבוהות, חשוף יותר לשיבושים מטבוליים ובעיקר, למחלת הקטוזיס הנפוצה בצאן, לפני ואחרי ההמלטה. קטוזיס נגרמת ממאזן אנרגיה שלילי הנובע מעלייה מהירה בצרכים האנרגטיים, יחד עם עלייה מתונה בצריכת המזון. כתוצאה מכך, מתקיים פירוק של שומנים, ניודם לכבד והפקת אנרגיה מהם. בצאן החולות בקטוזיס, תימצא עלייה ברמת גופי קטו בדם. הסימנים הקליניים האופייניים הינם ירידה בתיאבון (העדפת מזון גס במיוחד בעיזים), ירידה בתנובת חלב אחרי ההמלטה, ירידה במשקל (בדרוג המצב הגופני) ודיכאון.

הנזקים בצאן נגרמים מחוסר יכולת לשאת את העוברים בסוף ההיריון, תמותת הכבשים או העיזים ותמותת השגר יחד איתן, עוד לפני ההמלטה. במקרים של חיות נחלבות, ייגרם נזק מירידה בתנובת החלב, בשל אי יכולתן של החיות לבטא את פוטנציאל הייצור שלהן או להתמיד בייצור חלב גבוה לאורך הזמן.
עם השנים, למדנו לטפל בתופעות של קטוזיס לפני ההמלטה בצאן המכונה גם ״רעלת היריון״ או ״מחלת התאומים״ ופרוטוקול מסודר לטיפול במחלה נכתב ופורסם בחוברת ״הנוקד״ (גיליון45 ) בעבר.
הכוונה בממשק האינטנסיבי היא להימנע מלהגיע למצב של קטוזיס, באמצעות התנהלות נכונה במעבר בין התחלובות.

 

ענף הצאן לחלב בישראל (כבשים ועיזים) חייב, על מנת לשמור על קיומו, לעבור לעבודה אינטנסיבית מאד של יצרנות, כדי להיות מסוגל להתחרות בתעשיות גידול הצאן בחו״ל

 

 

חלוקת גליצרין לעיזים בדיא באר במושב שרונה בגליל התחתון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סדר האירועים – תקופת המעבר בין התחלובות

על מנת למנוע את החשיפה של החיות (כבשים ועזים) לסיכון של המחלה, יש ליישם בצורה שיטתית ומובנית סדר אירועים, לאחר בדיקות היריון שבהן נמצא כי החיות הרות. בדיקות ההיריון, באמצעות מכשיר האולטרסאונד מתבצעות כשגרה ביום ה-50 – 60 להיריון ואז מסומנות החיות ההרות. ביום ה-75 להיריון יש להתחיל בתהליך של ייבוש, וללוות אותו בירידה דרמטית באיכות המנה. להחליף את בליל החולבות המוגש בדרך כלל, במנה המבוססת על מעט מזון מרוכז ובעיקר, על מזון גס בינוני או קש. במקביל, עוברים לחליבה אחת ביום עד ליובש מלא, לאחר 10 ימים, ביום ה-86 להיריון. ממשיכים עוד כעשרה ימים, בהגשה של מנה לקיום המבוססת על מעט מזון מרוכז ומזון גס באיכות בינונית. בימים הללו, דואגים גם לגז של הכבשים שנמצא כמסייע למניעה של קטוזיס ולעלייה במשקל השגר המומלט ובייצור החלב. גם יציאה למרעה קרוב, המשלב הליכה מתונה מדי יום, יסייע באותו הכיוון.
ביום ה-95 להיריון, יש לשלב בהדרגה את בליל החולבות העשיר באנרגיה ובחלבון (כ-18% חלבון בחומר היבש ובריכוזיות אנרגיה נטו לחלב כ-1.7) וכולל מרכיבי מזון גס ומרוכז איכותיים ביותר.
את בליל החולבות, מעלים עם התקדמות ההיריון ומשלבים אותו לצד מנת הקיום, עד לשלב של 125 ימי היריון. אז עוברים להזנה מלאה בבליל חולבות הניתן לצריכה חופשית. בשלושת השבועות האחרונים של ההיריון ובשבועיים הראשונים של התחלובה, מוסיפים על המנה גליצרין במינון של 70 גרם לראש ליום (אפשר בפעם אחת ביום עם החלוקה של הבליל). בעבודות שעשינו בשנים האחרונות, הראנו כי נמצאה עלייה של כ-10% בתנובת החלב, כתוצאה משילוב של גליצרין, לפני ואחרי ההמלטה בכבשי חלב, בהשוואה לקבוצת ביקורת.

קש לכבשים בהיריון

 

 

 

 

 

 

 

 

כדי למנוע את החשיפה של החיות (כבשים ועזים) לסיכון של המחלה, יש ליישם בצורה שיטתית ומובנית סדר אירועים, לאחר בדיקות היריון שבהן נמצא כי החיות הרות

 

עוד נכנס לשימוש בשנים האחרונות השומן המוגן במנות הצאן הנחלב, שהעלה את תנובות החלב ואת תנובות המוצקים בכבשים ובעיזים בהשוואה לקבוצות ביקורת, במספר עבודות שנעשו במשקי צאן לחלב. מהניסיון של השנים האחרונות, נראה כי יישום של סדר הפעולות הללו מקטין בצורה דרמטית את מספר אירועי הקטוזיס, לפני ואחרי ההמלטה ומונע או מאד מקטין, אובדן בעלי חיים סביב ההמלטה.

 

לסיכום – הפעולות שמומלץ לעשות בתקופת המעבר

ייבוש בזמן של החיות הנחלבות – שבועיים לאחר בדיקת היריון חיובית (יום75 להיריון).
מעבר להזנה דלה לשבועיים וירידה בתדירות החליבה. גז להגדלת משקל השגר וכמות המוצקים בחלב.
הזנה של עוד עשרה ימים במנת קיום, להקטנת רקמת שומן עודף במקרה הצורך.
הליכה מתונה למרעה בקרבת הדיר.
שילוב של מנת ההכנה בשלב מוקדם של ההיריון (95 יום). המשך העלייה המדורגת בחלבון ובאנרגיה, עד לשלושה שבועות האחרונים.
מתן של גליצרין כתוספת, שבועיים לפני ושבועיים אחרי ההמלטה.
שילוב של שומן מוגן במנות החולבות.
הכללת מרכיבים איכותיים ומגוונים, במנת ההכנה ובמנת החולבות.

ד״ר חיים ליבוביץ – מומחה לגידול צאן – ניהול תקופת המעבר בין התחלובות בעדרי הצאן לחלב

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן