יבול שיא
הרפת והחלב
8

סיכומים כלכליים באזורים

5 דק' קריאה

שיתוף:

השנה השתתפתי בחלק מהסיכומים הכלכליים באזורי הארץ – היה מעניין וגם מפגש חברתי חשוב ותורם.

צילמתי את האנשים ואת המצגות על הקיר, של מגוון החברים ששיתפו ועדכנו.

משתף אתכם בסקירות ובמסקנות של הדוברים, בדברים של ד"ר גבי עדין בנתיב הל"ה, שהשנה הוא פורש לגמלאות וגם של המדריכים והרכזים, שעשו את עבודת הסיכום והציגו, בחוברות וגם אל מול החברים

מסורת רבת שנים

סיכומים כלכליים ומקצועיים ברפת השיתופית נערכים מידי שנה, על ידי מדריכי תחום בקר לחלב בשה"מ, בשיתוף רכזי ההתארגנויות האזוריות: עמק הירדן, בית שאן, גלבוע וגולן, גליל מערבי, עמק יזרעאל, גרנות, דרום, נגב והערבה.

נתוני הסיכומים מייצגים כ-85% מסך הרפתות השיתופיות וב-7 השנים האחרונות, נערכים סיכומים גם ברפתות משפחתיות (40) ובבתי ספר חקלאיים (10).

המפגשים אינם רק להצגת הסיכומים, אלא גם, למפגש רחב עם אנשי המקצוע, הנהגת הענף, מנהלי האזורים ועדכונים על מה שקורה בענף ממש עכשיו…

במפגשים משתתפים גם מנהלי האזורים וקברניטי הענף וזו הזדמנות ראויה לתת סקירה רחבה על הענף בכלל ועל נושאים שונים בהוויית החקלאות.

בחלק מהאזורים, המפגש נקרא על שמו של חבר שעבד בענף והלך לעולמו וזה אזכור מרגש של דמויות מוכרות.

מטרת הסיכומים – להציג את הנתונים בפלטפורמה אחידה, לצורך השוואת הביצועים המקצועיים והכלכליים של המשקים, בתוך כל אזור. בנוסף, מאחר ולכל משק יש "האמת המקצועית" שלו, עליו לבחון את החוברת הפרטית שלו וכך להשוות אותו לעצמו, לאורך השנים.

מתוך השוואה זו, ניתן ללמוד היכן וכיצד, אפשר לשפר את הביצועים לצורך  התייעלות בייצור, בתכנון, באיכות החלב, בהקטנת ההוצאות ובהעלאת הרמה המקצועית וכושר הניהול, של העוסקים בענף.

1
ד"ר גבי עדין שותף פעיל בהובלת הסיכומים הכלכליים ובמיוחד במשקי הדרום

מפתח עיקרי להתקדם בענף, תלוי בשיתוף הפעולה עם ספר העדר!!!

על מה שמנו דגש במהלך השנים?

  1. השוואת משקים כפולים ומשולשים למשקים בודדים (יתרון לגודל ברמה הארצית).
  2. גורמים המשפיעים על היתרה התפעולית לליטר, ברמת האזור.
  3. שיפור מחיר הפרה הנמכרת, ברמת האזור.
  4. תכנון ייצור חלב עודף, מעבר בין עונות, דחיית הזרעות והכוונת המלטות.

השווינו ביצועים כלכליים של משקים, שמכינים מזון במרמ"ז, לעומת אלו שמכינים בבית. בחנו משקים רווחיים יותר לעומת רווחיים פחות.

2
דודי בירן משה"מ משקיע חודשים רבים באיסוף הנתונים מהרפתות ומהנהלות החשבונות ומכין את חוברות הסיכומים

יתרון לגודל הרפת?

ב-2014 נערכה עבודה של ואפ שחברי, כלכלנית שה"מ, לבחינת יתרון לגודל ברפת החלב.

נותחו 106 רפתות בכל הארץ – רפת קטנה עד 4 מ' ל', בינונית 7-4 מ', גדולה מעל ל-7 מ'. הממצאים היו מעניינים מאוד…

  • לא נמצא קשר בין תנובת החמ"מ ונצילות המזון, ליתרה התפעולית לליטר.
  • לא נמצא קשר בין גודל הרפת לבין עלות מזון, חו"ש, עבודה לייצור ליטר חלב.
  • נמצא יתרון לגודל של כ-6.5 אג' לליטר בממוצע ברווח התפעולי ברפתות בינוניות וגדולות, לעומת הקטנות. יתרון זה נבע בעיקר מחיסכון בעבודה.
  • השקעה באיחוד שתי רפתות קטנות אינה כדאית.
  • לרפתות שמכינות מזון עצמי, יש חיסכון של כ-6 אג' לליטר (נטו אחרי הורדת השקעות) בעלות המזון, בהשוואה לרפתות שקונות בליל מוכן.

נמצא שקיימת שונות גדולה בין משקים, בכל ממדי ההכנסות וההוצאות ולכן בחנו את הגורמים המשפיעים, על היתרה התפעולית לליטר.

  • לא נמצא קשר בין תנובה החלב – חמ"מ, לבין היתרה התפעולית לליטר מיוצר.
  • נמצא מתאם נמוך בין סה"כ ההכנסות לליטר, לבין התרומה לליטר.
  • הגורם שנמצא בקשר ההדוק ביותר עם התרומה לליטר הוא עלות הייצור.
  • בשנים שבהם מצב הענף היה קשה במיוחד, השונות בין המשקים הייתה גדולה יותר, דבר המחייב את איכויות הניהול וההקפדה על מכלול רב של גורמים.

מה ניתן לשפר ברמת הדיווח, לצורך ביצוע התחשיבים מצד נתוני המשק?

  • רישום מדויק בסעיפי החו"ש וצמצום סעיף ה"שונות" (דרוש שיפור בנתוני הכרטסת התמחירית ועבודת הנהלת החשבונות).
  • רישום ימי עבודה.
  • דיווח על צריכת המזון בשלוחות.

מצד הסוקרים במשקים

  • הפרדה בין נחלבות לפרות בעדר, בסעיף צריכת המזון – בתנאי שהנתונים אמינים.
  • הפרדה בין משקים המוכרים עגלים בגיל שבוע ובגיל גמילה.
  • כדי ללמוד היטב את נושא פיטום פרות, יש לבודד נתונים.

תוצאות מדגמיות באזורים השונים

הוצאות התפעול ברפת כוללות מזון, חומרים ושירותים ועבודה. ההוצאות קבועות שכוללות פחת, ריבית על השקעות, שכר דירה וריבית על אינוונטר חי, אינן נכללות בניתוח התרומות – הניתוח הוא ניתוח תפעולי בלבד.

3
גם זיו בן ארי, רכז התארגנות העמק, מתגייס כמו כל חבריו, להשלמת הסיכומים והצגתם
4
רז נור, מנהל ארגון מפעלי העמק, נותן סקירה על הפעילות של הארגונים הארציים

מה קרה בשנת הסיכום – 2022

תמורות בענף – במהלך שנת 2022 התרחשו מספר שינויים בענף: מחיר המטרה הממוצע עלה בכ-20 אג' לליטר, לעומת המחיר הממוצע של השנה הקודמת. עלייה זו נבעה מעליית מחירי המזונות, לאחר תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. למרות העלייה המשמעותית במחיר המטרה הממוצע, עיקר העלייה התקיימה ברבעון השלישי (כ-28 אג') לאחר עליית המחירים ברבעון השני.

הצפייה לסיום מהיר של המלחמה באוקראינה לא התממשה, המחירים התמתנו מעט אך נשארו ברמה גבוהה, במשך כל השנה. במקביל למחירי הגרעינים, חלה עלייה תלולה במחירי המזונות הגסים.

מכסות החלב – מכסת החלב ללא שינוי (כזכור הופחתה ב-2% ב-2020). בנוסף לכך, במהלך שנת 2022 רצועת החריגה נשארה על 5%, בדומה לשנה הקודמת. אולם התבצע שינוי בתשלום על החלב החריג, כאשר חלב חריג ב' בקיץ ירד ל-85% ממחיר המטרה (לעומת 90% בשנת 2021). לעומת זאת, חלב חריג א' בחורף עלה ל- 80% ממחיר המטרה (לעומת 75% בשנת 2021).

5
עמית בן יצחק, מנכ"ל גרנות, חבר בהנהלת תנובה ויכול לתת יריעה רחבה של כלל הענף

שיווק חלב – נמשכה המדיניות "המעודדת" ייצור חלב בקיץ. חריגת הקיץ במשקי האזור הסתכמה ב-14%, חריגה בחורף כ-3%, סה"כ חריגה שנתית – 8%.

מחיר המטרה – "טיפס" מ-2.12 ₪ ברבעון הראשון ל-2.47 ₪ ברבעון 4. בממוצע שנתי 2.29 ₪ לליטר חלב נורמטיבי, 21 אג' יותר משנה שעברה.

תנובת חלב ורכיבים – תנובת שנתית ממוצעת, 200 ליטר לפרה יותר משנה שעברה. אחוז השומן – 3.96% ממוצע, אחוז חלבון – 3.47% בממוצע. תנובת חמ"מ שנתי לפרה 12,285 ליטר לפרה, 150 ליטר יותר מ-2021.

המחיר הממוצע השנתי באזור – 2.36 ₪ לליטר (7 אג' מעל מחיר המטרה לחלב נורמטיבי).

מכירת בקר – מחירי הבקר היוצא דומים בהשוואה ל-2021. 8.3 ₪ לק"ג לפרות שנשקלו.

מזון – ניצולת המזון דומה לשנה שעברה. עליית מחירי המזון גרמה לתוספת הוצאה בסך 22 אג' לליטר. בהשוואה לשנה שעברה, ממוצע המחיר לטון חומר יבש מזון עלה ב-20% בהשוואה ל-2021.

הוצאות חומרים ושירותים ועבודה – עלו ב-9% בהשוואה ל-2021.

תרומה – בתרומה התפעולית הממוצעת לליטר, הייתה הרעה של 8 אג' בהשוואה ל-2021 . בחישוב התרומה התפעולית לליטר מכסה יותר גבוהה למשקים שייצרו חלב עודף בקיץ.

טיפול בזבל – בשנים האחרונות, סעיף ההוצאה על טיפול בזבל, גדל באופן משמעותי ואליו מצטרף, סעיף הטיפול בשפכים. על כן חשוב ומומלץ לרפתות, להקפיד בעבודה מול הנהלת החשבונות, על רישום מדויק ונכון של סעיפי הוצאה אלו.

הוצאות: כאמור, שנה זו אופיינה בעליית משמעותית מחירי המזונות. על כן, עלויות ק"ג ח"י בשלוחות השונות עלו בין 11%, בשלוחת היבשות, ל-21%, בשלוחת החולבות. כתוצאה מכך, ההוצאה הממוצעת על המזון עלתה בכ-24 אג' לליטר. בנוסף לכך, בשנת 22 התקיימה גם התייקרות בהוצאות החומרים ושירותים (חו"ש) של כ-2.5 אג' לליטר ועלייה של כ-1.5 אג' בהוצאות העבודה לליטר. סך העלות לליטר במהלך 2022 עמדה על 14.2 ₪ לליטר, כ-27 אג' לליטר יותר מאשר בשנת 2021.

יתרה לליטר: בשל כל האמור לעיל, היתרה התפעולית לליטר משווק ברפתות ההתארגנות ירדה בכ-8 אג' לליטר, ירידה של כ-18% לעומת שנת 2021. סך היתרה התפעולית לרפת ירדה בכ-460 אלף ₪, ירידה של כ-18.5% לעומת השנה הקודמת.

6
הרפתנים ומרכזי המשקים, אוהבים את מפגש הסיכומים ומגיעים בשמחה – אולם גרנות

לסיכום

 שנת 2022 הייתה שנה קשה לרפתות בארץ. למרות עלייה ממוצעת של כ-20 אג' לליטר במחיר המטרה במהלך השנה, ההוצאה הממוצעת על המזון עלתה בכ-24 אג' לליטר והוצאות החו"ש והעבודה עלו בכ-4 אג' לליטר (ביחד). לכן, ברמת הרווח, אנו רואים ירידה ממוצעת של כ-8 אג' לליטר ברפת הקיבוצית.

תודה חמה למדריכים ולרכזי ההתארגנויות, על העבודה הרבה בהכנת הסיכומים והצגתם במפגשי החברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר יו"ר שולחן הבננות במועצת הצמחים, אייל עובדיה. הדברים נאמרו ביום עיון מיוחד שהתקיים ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים למעלה מ-150 מגדלים, חוקרים, אנשי מקצוע ונציגי ארגונים חקלאיים העוסקים בתחום, השתתפו ביום עיון מיוחד
3 דק' קריאה
רפת נסגרת ורפת משתקמת ככה יצא בגורל – רפת גלגל הודיעה בכאב רב, על סגירת הרפת ובו בזמן פרצה מלחמה בדרום, ראובן הייניק ז"ל נרצח במכון החליבה בכיסופים, שלושה ימים אחרי תחילת המלחמה. הצבא
5 דק' קריאה
70  מיליון  שקלים  מפרידים  בין  המשך  פעילות   מחקרית  ובין  השבתה מוחלטת  של  מכון המחקר החקלאי   של ישראל, שרכש לעצמו  לאורך  שנים  אמון   ויכולות  ביצוע   ייחודיות בעולם. 70  מיליון  שקלים,  זה  הסכום  שמשרד האוצר  של
3 דק' קריאה
דגן יראל נבחר למנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל *תמונה ראשית: דגן יראל – צילום דנה בר און דגן יחליף בתפקידו את ליאור שמחה, שנבחר לאחרונה למזכ"ל התנועה הקיבוצית. האתגר הראשון עמו יתמודד: עמידה בהגדלת
3 דק' קריאה
אומר ארז גוזן, אחד מהחקלאים הוותיקים במושב ישע שבעוטף עזה. החממות של ארז ניזוקו קשות לאחר ה-7.10 * מרבית הגידולים בחממות מתו כתוצאה מחוסר טיפול, בשל האיסור לצאת לשטחים * ארז לא גידל כלל,
4 דק' קריאה
חברי מזכירות ארגון מגדלי ירקות ערכו סיור חקלאי ביישובי עוטף עזה, שנפגעו ב-7 באוקטובר במתקפת המחבלים * בין היתר ביקרו בקיבוצים נחל-עוז, עלומים, בארי ובמושב מבטחים, ושמעו מחברי היישובים על קרבות הגבורה שהתחוללו ועל
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן